המשקיעים בנדל"ן אינם אוייבי הציבור

משקיעי הנדל"ן הפכו לסקטור מושמץ ונרדף, בטענה שהם גוזלים דירות מזוגות צעירים. נפתלי בר נתן, איש נדל"ן בכיר, יוצא נגד הגישה הזו. לדבריו: "הריבית האפסית בבנקים והתספורות שפגעו בקרנות הפנסיה, הוכיחו לציבור שרק אם ידאג לעצמו יוכל להבטיח לעצמו הכנסה בגיל פרישה"

תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תוכן שיווקי

אפיק ההשקעה האטרקטיבי ביותר היום בישראל הוא השקעה בנדל"ן. לנוכח הריבית האפסית שניתן לקבל בבנקים, ולאור מחירי הדיור שעולים בהתמדה, הדרך היחידה לשמור על ערכו של הכסף ולקבל תמורתו תשואה הוגנת, היא להשקיע אותו בנדל"ן. אלא שהלך הרוח הציבורי בשנים האחרונות והרוח המנשבת בעיקר מראשי האוצר, מסמנים את ציבור משקיעי הנדל"ן כאוייבי העם, הגוזלים דירות שיכולים היו להיות, למשל, של זוגות צעירים.

צפי התשואה הוא רק מספר, ההנחות שנמצאות בבסיס התשואה הן חשובות הרבה יותרצילום: Dreamstime.com

כדי לקבל את התמונה האמיתית ולהבין מדוע התרבו משקיעי הנדל"ן ואיך זה שהפכו לסקטור נרדף, פנינו לאחד מאנשי הנדל"ן הבכירים בישראל, נפתלי בר נתן, הבעלים של משרד "תכלת השקעות נדל"ן". בר נתן, כעשר שנים בענף הנדל"ן, התחיל את דרכו כמתווך נדל"ן וכעת הוא מתמחה בשיווק פרויקטים יזמיים והשקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל. בר נתן מנתח את הסיבות שגורמות לאנשים להשקיע בנדל"ן ומסביר מדוע יש לעודד אותם במקום להקשות עליהם.

"השקעות בנדל"ן הן בדרך כלל השקעות אמוציונאליות", אומר בר נתן, "הן נועדו לתת מענה לצורך. מצד אחד, אנשים הבינו שלשים את הכסף בבנק פירושו שלא תהיה לו שום תשואה והוא ישכב שם ללא תועלת. מצד שני, כל מה שקרה בשנים האחרונות עם התספורות של הטייקונים, הביא לכך שלאנשים אין יותר ביטחון בקרנות הפנסיה שלהם. רק ב-2012 היינו עדים לכך שהפנסיה של רבים נחתכה בכ-25 אחוזים. דור ההורים שלנו התייחס לפנסיה כאל מוצר חובה. זו היתה פנסיה תקציבית, שיצאה מתוך קופה משותפת של כלל ציבור העובדים במשק ונחשבה בטוחה. היום הצעירים מבינים שהשיטה השתנתה והפנסיה שלהם היא צוברת ולכן כל אדם יכול לסמוך רק על מה שהוא צובר בעצמו. ניקח למשל עובד הייטק, שמקבל משכורת מכובדת ומצליח לצבור מיליון שקלים לפנסיה. המשמעות היא שהוא יקבל סכום של כ-5,000 שקלים לחודש, שזו ירידה תלולה ברמת החיים. התוצאה – אנשים לא סומכים יותר על הפנסיה ומבינים שעליהם לדאוג לעצמם ולכן משקיעים בנדל"ן".

אז מה גרם לכך שהם הפכו לציבור נרדף ומושמץ?

"הרוח הזו נושבת בעיקר מהממשלה, שמייצרת תחושה כאילו המשקיעים "גונבים" דירות מהשוק שנועד לזוגות צעירים. זו, בין השאר, הסיבה שהממשלה הטילה ב-2015 מס רכישה גבוה החל מהדירה השניה, והעלתה אותו מחמישה לשמונה אחוזים. יותר מכך, שר האוצר, משה כחלון, העלה את המס הזה בחיפזון, כמו בחנות מכולת. לא רק שהוא עשה זאת בחיפזון, הוא גם קבע אותו רטרואקטיבית. כך יצא שמי שקנה דירה נוספת בתחילת 2015, גילה פתאום ביוני שהפתיעו אותו עם עוד שלושה אחוזים. התמונה היא שכחלון עומד מול הציבור ומדבר נגד המשקיעים כאילו הם אוייבי העם, שעה שבסך הכל מדובר באנשים שמנסים לבנות לעצמם ביטחון כלכלי בעתיד".

מה המסר של מדיניות כזו?

"למעשה, המסר שעולה מבין השורות בדבריו של כחלון הוא - אל תהיו חכמים, אל תשקיעו בדירות ובנכסים, אנחנו כבר נדאג לכם בתקופה שתצאו לפנסיה. זו לא מדיניות שמדרבנת את הציבור לחינוך פיננסי. לשם השוואה, בארה"ב אין מס רכישה. הגישה שם היא שתקנה אפילו עשר דירות, כי אם תהיה מבוסס תוכל לחיות בכבוד. במדינות כמו אנגליה או שווייץ, אנשים שהשקיעו בנדל"ן הם אלה שהצליחו לשמור על ערך כספם וגם להעביר אותו לדורות הבאים".

ומה יהיו ההשלכות של מדיניות כזו?

נפתלי בר נתן

"אין מנוס מלהגיע למסקנה שמגדלים פה דור של עניים. המסר שמעבירים לציבור הוא - אל תשקיעו, ואם תשקיעו תקבלו קנס ותשלמו מס. הכי טוב שתישארו קטנים וממוצעים. המציאות היא שאם אדם קנה, נניח, חמישה נכסים,שנותנים לו 20 אלף שקל בחודש, זה אומר שהוא לא צריך לעבוד. מבחינת האוצר והמשק זה לא טוב. יש פחות מיסים ויש פחות כוח עבודה. עדיף שאנשים יעבדו כל החיים וכשיגיעו לגיל פרישה כבר לא צריך אותם יותר. מבחינת הציבור, מדובר בסיכון שבגיל הפרישה לא יהיה על מי לסמוך. כל אחד מאיתנו מכיר את הסיפורים שמכל מיני סיבות וקשיים ביורוקרטיים אנשים לא זוכים לקבל את הפנסיה שמגיעה להם. אנשים הבינו שרק אם יהיו להם נכסים הם יוכלו להיות עצמאיים".

ומה המסקנה שלך מהמציאות הזו?

"צריך לתמוך במשקיעים ולעודד אותם. אלה אנשים שאין להם קרניים על הראש והם אינם אוייבי הציבור. הם אזרחים שעובדים, משלמים מיסים וקונים מכספם נכסים על מנת לייצר לעצמם עתיד בטוח. זכותם המלאה במדינה דמוקרטית להשתמש בכל הכלים שברשותם כדי לצמוח כלכלית ולדאוג לעצמם".