תביעה ייצוגית - כשצדק וכסף נפגשים

מי לא התנסה בכך? קנית מוצר או שירות כלשהו, שילמת במיטב כספך ולאכזבתך השירות או המוצר רחוקים ממה שהובטח. רובנו מחייכים במרירות וממשיכים. אבל אם רק נשאל את השאלות הנכונות, נוכל להביא את נותן השירות או המוצר לדין. עבור עצמנו. עבור כולם. ללא עלות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

כעורך דין שמומחה בתביעות ייצוגיות וכמי שהגיש עשרות תביעות כאלה, שואלים אותי תמיד מה האינטרס בלהגיש תביעה ייצוגית?

פטיש שופטים

אנשים פועלים ממניעים שונים - מניע חברתי, אישי, כלכלי, אידיאולוגי, פילנטרופי, תבחרו אתם. כולן התנהגויות אנושיות ולגיטימיות. אינסוף מחקרים העלו כי ברובנו מפעמת תחושת זעם לנוכח אי צדק משווע. אנחנו זועמים על תופעת "רשע וטוב לו", שלצערנו אנו נתקלים בה לא מעט. תכונה נוספת משותפת היא שאנשים מעוניינים למקסם את מעמדם כלכלי.

נושא התביעות הייצוגיות מכיל את המניעים הללו גם יחד ובמיוחד את השניים האחרונים: זעם עקב אי צדק והרצון למיקסום הרווחיות.

עו"ד לירון פרמינגר, בעל משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות ומי שהגיש עשרות תובענות ייצוגיות בתחומים שונים.
עו"ד לירון פרמינגר, בעל משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות ומי שהגיש עשרות תובענות ייצוגיות בתחומים שונים.

כמעט כל אחד מאיתנו קנה בחייו מוצר שתכולתו לא תאמה את המובטח, נתקלנו בכיתוביות על גבי מוצרים שאינן תואמות את המציאות, שמענו על גופי ענק שמרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם בכל תחום כמעט: הפרת תנאים, זיהום הסביבה, משלוח ספאם, גביית עמלה שלא כדין,  או הפרות חוקים אחרים על חשבון החברה והקהילה. לכל אלה ניתן למצוא אינטרסים לגיטימיים להגשת תביעה: הרצון האישי לקבל תמורה על הפגיעה האישית, הרצון החברתי להגן על החברה והקהילה, הרצון לצדק ולגרימת סנקציה כלכלית לגוף המעוול. כל המניעים הללו ראויים לחלוטין.

השאלה שכמעט כל אחד ישאל עצמו היא: ומה ייצא לי מהגשת תביעה יצוגית? והתשובה שונה מאדם לאדם: תחושת עשיית צדק טבעי, תחושת אזרחות טובה או רצון לרווח אישי וחברתי. לעיתים, אדם בוחר לפנות למוסדות המדינה על מנת להסדיר את הנושאים והעוולות שהוא נתקל בהם, אך משאבי המדינה בנושאים רבים והגנת הצרכן ביניהם, מוגבלת. אין די כוח אדם, אין מספיק תשומת לב וכמובן שקיים גם החשש לטיוח, או גניזת הפנייה מטעמי קשרים אישיים, שחיתות שבין הגוף המבקר לגופים המבוקרים ותחושת "הבורג הקטן", שתלונתו תטופל בזמן לא סביר.

אולם החוק נותן לנו מזור בדמות היכולת, הזכות ולעיתים החובה ממש, לתבוע באמצעות כלי שנקרא תביעה ייצוגית. אמנם החוק מגביל אותנו לרשימה סגורה של נושאים בגינם ניתן לתבוע, אך הרשימה ארוכה וכל שעלינו לעשות הוא לאמת כי הנושא שבגינו ברצוננו לתבוע, מצוי ברשימה זו.

התביעה יכולה להיות בגין אין ספור עוולות בתחומים רבים: קבלת מסרונים המהווים ספאם, כיתוב מטעה על גבי מוצר מזון, הלבשה או כל מוצר צריכה אחר, עמלה מיותרת שגבה הבנק, אפליה מגדרית במקומות בילוי או בקבלה לעבודה, כשל במכשירים ומוצרי אלקטרוניקה, מפגעים סביבתיים כמו זיהום מקורות מים דוגמת ים ונחלים, זיהום אוויר ועוד.

אם כך, ישאלו הקוראים, מה האינטרס שלי לשמש כתובע ייצוגי?  שמישהו אחר יעשה את זה, שהרי גם ככה אני חלק מהקבוצה ואקבל פיצוי בסוף ההליך.

ובכן, התובע הייצוגי אמנם טורח, אולם בצד הטרחה ישנו גם גמול ראוי ואת הגמול הזה קובע בית המשפט. הגמול הזה יהיה גבוה במאות אחוזים מזה של כל אחד מחברי הקבוצה. יתר על כן, חלק גדול מהסדרי הפשרה בתביעות ייצוגיות, מסתיימים בפיצוי לציבור בדמות של תרומה לעמותות ומוסדות צדקה, כך שבפועל חברי הקבוצה לא תמיד מקבלים פיצוי אישי בגין הנזק שנגרם להם אבל התובע הייצוגי - הוא מקבל גמול כספי אישי בגין המאמץ והנכונות שלו לשמש כתובע ייצוגי.

אז מה עושים? איך אדע אם מקרה שקרה לי מתאים להגשת תביעה ייצוגית ?

ובכן, בודקים. הבדיקה הראשונית, הבסיס לבחינת הגשת תביעה הוא: האם נגרם לך נזק? והאם הנזק הזה יכול להיגרם לעוד אנשים כמותך?

אם התשובה חיובית, עברתם את השלב הראשון בבחינת השאלה האם ניתן לשקול הגשת תביעה ייצוגית.

השלב השני הוא לפנות לעו"ד ולהציג בפניו את המקרה ואת הראיות שיש בידכם ולהתייעץ עמו, האם אכן ניתן להגיש בקשה להכיר בתביעה האישית שלכם כייצוגית.

מכאן ואילך, את רוב העבודה מבצע עורך הדין. הוא בודק את החוק ופסיקת בתי המשפט בנושא, הוא מנסח כתב תביעה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית ומנהל את התיק בבית המשפט מתחילתו ועד לסופו.

הכותב הוא עו"ד לירון פרמינגר, בעל משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות ומי שהגיש עשרות תובענות ייצוגיות בתחומים שונים.

לפרטים נוספים : www.lp-lawfirm.co.il

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו  בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.