תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניהול סכסוכים עסקיים מול חברות סיניות ומניעתם

פטיש בית משפט
shutterstock

לא מעט חברות ישראליות מתמודדות עם סכסוך עסקי במהלך פעילותן בסין או מול חברות סיניות. האופן שבו יש לנהל סכסוכים עם חברות סיניות הוא ייחודי ולכך נקדיש מספר מילים ברשימה זו. לפני שנסקור מספר צדדים משפטיים ותרבותיים של ניהול סכסוך שכזה, ראוי להזכיר כי הדרך הטובה ביותר לפתור סכסוך מול חברה סינית היא לא להיכנס אליו מלכתחילה. יש לכך מספר היבטים;

ראשית, יש לערוך בדיקת נאותות על השותף העסקי שהיקפה ייקבע בהתאם לסוג העסקה ולגודלה. גם אם הרושם הוא חיובי מביקור אצל השותף העסקי ואף אם שיתוף הפעולה כבר החל בפועל, בדיקת נאותות חייבת להיות כלל ברזל שאין לסטות ממנו. בכל הנוגע לבדיקת הנאותות המשפטית, יש לבקש מהשותף העסקי להעביר, לכל הפחות, את רשיון העסק שלו. מאחר והרשיון כתוב בסינית, יש להיעזר במי ששולט בשפה ולבחון, בין היתר, את תחום העיסוק של החברה, כתובתה, ההון הרשום שלה, זהותו של הנציג המשפטי, ותוקפו של הרשיון. זה המסמך הבסיסי ביותר של כל חברה הרשומה בסין ואין חברה סינית רצינית שלא תיעתר לבקשה להעביר אותו. שאלות שיוצגו לשותף הסיני אודות רשיון העסק שלו ושיעידו שהמסמך תורגם עבורכם יעבירו לו מסר ברור על מידת הרצינות והסדר שבה פועלים מולו. במקרים רבים יש מקום לבקש לעיין גם באישורים רגולטוריים אחרים, בהתאם לתחום שבו השותף הסיני פועל. אף אם מדובר בשיתוף פעולה מסחרי פשוט של יבוא/יצוא, יש לדרוש רשיון יצוא/יבוא ולקבל פרטים מלאים אודות היבואן/יצואן באם לחברה הסינית עצמה אין רשיון מסוג זה.

שנית, יש לערוך הסכם מול השותף הסיני ולהסדיר במסגרתו מספר עניינים באופן ברור. זו נראית דרישה טריוויאלית, אולם עובדה היא שבפעילותן מול חברות סיניות חברות ישראליות רבות אינן עורכות הסכם מסודר בכתב שמקיף באופן מקצועי את כל הנושאים החשובים. בין היתר, מומלץ במקרים רבים לקבוע בהסכם פיצויים מוסכמים גבוהים על הפרות יסודיות של ההסכם, וכן להסדיר היבטים שונים כגון הבעלות בקניין הרוחני, סודיות, אי-תחרות, תניית שיפוט והחוק החל על ההסכם. נתעכב מעט על שני האחרונים. מאחר וסין אינה חתומה על הסכמים לאכיפת פסקי חוץ עם מרבית מדינות המערב, לא ניתן לאכוף פסקי דין שניתנו במדינות אלו בבתי המשפט בסין. לכן, ככל שלחברה הסינית אין נכסים משמעותיים שניתן להיפרע מהם באותן מדינות, אין טעם לקבוע תניית שיפוט שעל-פיה בתי המשפט במדינות אלו, למשל בישראל, בארה"ב או באנגליה, יהיו מוסמכים לדון בתביעה. מאחר וסין חתומה על אמנת ניו-יורק להכרה ולאכיפה של פסקי בוררות חוץ, רבים מבכרים תניית שיפוט המסמיכה מוסד בוררות בינ"ל מוכר לדון בתביעה. העלויות של התדיינות במוסד בוררות בינ"ל יכולות להיות גבוהות ולכן יש לשקול זאת בכובד ראש. לאור זאת, ובשל העדיפות שיש לכך אצל הסינים, פעמים רבות יסכימו הצדדים על מוסד בוררות סיני, כמו CIETAC, כמי שיהיה מוסמך לדון בתביעה. במקרים אלו יש לנסח את פסקת הבוררות בהסכם באופן שיעמוד בדרישותיו של אותו מוסד בוררות על מנת שזה אכן יקנה סמכות לדון בתביעה, ובכלל זה להתייחס באופן ברור למוסד הבוררות הנבחר ולמיקומו, לשפה שבה תתנהל הבוררות, למספר הבוררים ולאופן מינוים, לחלוקת עלויות הבוררות בין הצדדים ולסופיות פסק הבוררות. במקרים רבים יש להעדיף דווקא את בתי המשפט המוסמכים בסין כבעלי הסמכות לדון בתביעה. על אף הרתיעה המובנית מתניית שיפוט מעין זו, בשל חוסר האמון במערכת בתי המשפט בסין והחשש מהעדפתה את הצד הסיני, הדבר יכול לפעול במקרים מסויימים לטובת הצד הזר ואין לשלול אפשרות כזו על הסף. נרחיב על כך בהמשך. בכל הנוגע לחוק החל על ההסכם, אם על-פי תניית השיפוט סכסוכים יידונו בפני מוסד בוררות בסין או בית משפט בסין, יש מקום לשקול בחיוב תחולה של החוק הסיני. אמנם יש להיוועץ עם מי שמומחה בתחום אבל בכל מקרה של נסיון לאכוף את ההסכם, ובכלל זה בקשות לסעדים זמניים בהם מימד הזמן הוא חשוב, ההליך יהיה מהיר ויעיל יותר אם החוק הסיני יחול על ההסכם ולא יהיה צורך להוכיח את החוק הזר באמצעות חוות דעת של מומחים וכיו"ב.

עו"ד ינאי לושי
יח"צ

היבט חשוב נוסף של עריכת ההסכם הינו שפת ההסכם. חשוב מאד שההסכם יהיה בשתי שפות (אנגלית וסינית) ושהתרגום לסינית יהיה מקצועי, מדויק וחד-משמעי. ההקפדה על כך יכולה לחסוך הרבה אי-הבנות ביישום ההסכם, לשדר רצינות לצד הסיני, ולהקל מאד באכיפת ההסכם בסין במקרה של הפרה, שכן התדיינות על התרגום הנכון של ההסכם בפני בתי המשפט או מוסדות הבוררות עלולה להיות לרועץ במקרה וההסכם לא תורגם או לא תורגם במדויק. בעיות בתרגום הסכמים בבתי המשפט בסין הן נפוצות ולאחרונה קבע ביהמ"ש העליון של סין בפרשנותו לחוק סדר הדין האזרחי כללים ברורים בנוגע לתרגומן של ראיות. על פי חוק סדר הדין האזרחי ראיות שאינן כתובות בסינית יוגשו בצירוף תירגומן לסינית. על פי כללי הפרשנות המחייבים מטעם בית המשפט העליון, במקרה של מחלוקת בנוגע לתרגום לסינית, הראיות תתורגמנה על ידי גוף חיצוני שיהיה מוסכם על הצדדים, ובאין הסכמה כזו בית המשפט ימנה גוף תרגום חיצוני. על כן מומלץ מאד להימנע באופן זה מאיבוד השליטה על התרגום ולשלוט בתרגום ובמהימנותו עוד בשלב עריכת ההסכם.

מטבע הדברים, לכל סכסוך מאפיינים ונסיבות משלו. עם זאת, ניתן לומר שרבים מהסכסוכים מקורם באי-הבנות ובקצרים בתקשורת, בין אם בשל קשיי שפה ובין אם בשל פערים בתרבות העסקית, וחשוב להיות מודעים לאפשרות הזו. באופן כללי ניתן לומר כי חברות מערביות בכלל, וישראליות בפרט, נוטות להטיל ספק במידת האובייקטיביות והמקצועיות של בתי המשפט בסין ולכן נמנעות מלהגיש בהם תביעות או בקשות לצווי מניעה מתוך מחשבה ש"אין מה לעשות" במקרים כאלה. זוהי טעות נפוצה. בתי המשפט בערים הגדולות בסין עשו בשנים האחרונות כברת דרך מרשימה במידת המקצועיות של השופטים ופסקו לא פעם לטובת גורמים מערביים שהתדיינו בפניהם, במה שנראה כפסיקה עניינית ונטולת פניות, ויש לכך דוגמאות למכביר. פעמים רבות הצד הסיני מודע לספקנות שמטילים גורמים מערביים ביכולתה של מערכת המשפט הסינית לסייע במקרה של סכסוך, ובדיוק בשל כך מרשה לעצמו להפר את ההסכם, מתוך מחשבה שבהתנהלות מול גורמים מערביים אין דין ואין דיין. ובכן, כיום לא כך הם פני הדברים, והדברים אמורים ביתר שאת במקרים שבהם סמכות השיפוט המקומית נתונה לאחת הערים הגדולות בסין בהן בתי המשפט נחשבים למקצועיים יותר. דוגמא למקצועיותם של בתי המשפט הללו ניתן למצוא בעובדה שסכסוכים הנוגעים לסוגיות של קניין רוחני מנותבים אל מחלקות הקניין הרוחני בבתי המשפט, בהן מכהנים שופטים המתמחים באופן מיוחד בתחום זה.

כפי שצויין קודם לכן, לעיתים התדיינות בבתי המשפט בסין (לעומת התדיינות במוסד בוררות) דווקא תפעל לטובתו של המתדיין הזר, משום שקל הרבה יותר להוציא צווי מניעה וצווים זמניים אם סמכות השיפוט מסורה ממילא לבתי המשפט בסין, חוסר הוודאות בנוגע לאכיפת פסק הבוררות בבתי המשפט על מנת להוציא לפועל את פסק הבוררות אינו קיים, והלחץ שניתן להפעיל על הצד הסיני מחוץ לבית המשפט הוא אפקטיבי יותר כשהדיון מתקיים בבית המשפט. הפעלת לחצים יכולה להיעשות ואף מומלצת גם במקרים של הגשת תביעה, וזאת על מנת לקדם הסכם פשרה ולחסוך את ההתדיינויות בבית המשפט. לחצים יכולים להיעשות דרך שותפים עסקיים של הצד הסיני שהקשר איתם חשוב לו, דרך גופי ממשל שהצד הסיני זקוק להם, דרך התקשורת וכיו"ב.

כך למשל נעשה בתביעה בה ייצגתי חברה ישראלית בתחום תעשיית הגומי. באותו מקרה הגשנו תביעה בבית המשפט בעיר טיאנג'ין שבסין על סך של כ-685 אלף דולר, לאחר שחברה סינית שפעלה בשיתוף פעולה עם החברה הישראלית במשך שנים רבות סירבה בשלב מסוים לשלם לה עמלות על פרוייקטים מחוץ לסין שהחברה הישראלית העבירה לביצועה כפי שסוכם בין השתיים. לאחר הגשת התביעה התחלנו להפעיל לחצים על החברה הסינית שהמוניטין שלה בעולם יקר לה, באמצעות פרסומים אודות הגשת התביעה במגזינים מקצועיים, העלאת הנושא בכנסים מקצועיים ושיחות עם שותפים שלה בסין ובעולם. הלחצים הוכיחו את עצמם והצדדים הגיעו לפשרה. על-פי הפשרה, החברה הסינית התחייבה לשלם לחברה הישראלית את רוב רובו של סכום התביעה והפשרה קיבלה תוקף של פסק דין. סכום הפשרה שהוסכם עליו שולם לחברה הישראלית תוך זמן קצר. המסקנה היא שכשתובעים את הסינים בערים שלהם, הכבוד שלהם נפגע והם מרגישים שלא בנוח, וכשהדבר עושה הדים במקומות הנכונים יש לכך אפקט חזק. במיוחד אמורים הדברים במקרה של תביעה בבית משפט בסין, שבניגוד למוסדות הבוררות, נתפס אצל הסינים כזרוע מזרועות המדינה והמפלגה, ולכן פסיקה שמצביעה על חוסר תום לבה של החברה הסינית או התנהגות שאינה נאותה כלפי גורם זר במסגרת זו של בתי המשפט תהווה לתפיסתם הסתבכות עם מוסדות השלטון שעלולה לעלות ביוקר לחברה הסינית שזקוקה לחסדיהם בכל צעד ושעל. חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית תהיינה רגישות לתביעות אף יותר מחברות פרטיות.

יש לציין שמגעים לפשרה מול חברה סינית עלולים להיות ארוכים ומייגעים. יש לגלות אורך רוח. פעמים רבות הצד הסיני אינו לוקח סיכון ונזהר מאד מהתכתבויות בנושא עד לחתימה על הסכם הפשרה. לכן יש לקיים דיאלוג בעל-פה או לקיים פגישות באמצעות עורך-דין או מתווך אמין שינהל את התקשורת. בהקשר זה יש להדגיש כי כבודם של הסינים משחק תפקיד מרכזי בהתנהלותם העסקית. כאמור, ניתן למנף זאת לטובת החברה הישראלית. כך למשל, במקרה אחר ייצגתי חברה ישראלית שנדרשה על ידי שותפתה הסינית לשלם סכומים של מאות אלפי דולרים על-פי הסכמים שנחתמו בין השתיים. במכתב התשובה שהעברנו לחברה הסינית טענתנו היתה שהחברה הסינית לא עמדה באף אחת מהתחייבויותיה על-פי ההסכם ולכן אינה זכאית לכל תשלום. תשובתנו היתה תקיפה ומנומקת והבהירה שכל תביעה מצידה של החברה הסינית תיענה בתביעה נגדית ובהעלאת הנושא בתקשורת ואצל גורמי ממשל. די היה בכך כדי להשתיק את החברה הסינית שלא הגיבה למכתב. גם כאן, נראה שעניין הכבוד שיחק תפקיד משמעותי. יכול להיות שחברה מערבית לא היתה מתרגשת ממכתב שכזה, אולם עבור הסינים תגובה רצינית ומנומקת שמנוסחת היטב ובסינית, עושה רושם רב, וברגע שהם מבינים שהכבוד והמוניטין שלהם עלול להיפגע, ובמיוחד מול גורמי ממשל ושותפים עסקיים חשובים, הם מייחסים לכך חשיבות רבה ופועלים (או במקרה זה נמנעים מלפעול) בהתאם.

לעניין הגשת תביעה בבית משפט סיני; על פי חוק סדר הדין האזרחי בכל מקרה משמעותי שמערב צד זר בתביעה, סמכות השיפוט נתונה לבתי המשפט בדרג הביניים במחוז הרלוונטי (Intermediate People’s Court). לתביעה יש לצרף את הראיות התומכות בטענות המועלות בה, כלומר הראיות צריכות להיות מוכנות ומוגשות עם הגשת התביעה ואין הליך מאוחר יותר של גילוי מסמכים. יש לציין כי בכל הנוגע לראיות שנוצרו מחוץ לסין יש לאשרן על ידי נוטריון מקומי וכן ע"י משרד החוץ והשגרירות הסינית בישראל. במקרים מסוימים, יש מקום להגיש בקשה לסעד זמני והדבר אפשרי בכפוף להפקדת ערבון שאמור לכסות על הנזק שעלול להיגרם לנתבע בשל מתן הצו לסעד הזמני.

בכל הנוגע לדיון עצמו; אחד הדברים הבולטים באולם בית משפט בסין עבור עורך דין ישראלי/מערבי, הוא היעדרו של דוכן העדים המוכר לנו. ואכן, הן במקרה של בוררויות בסין והן בבתי המשפט, הדיון נסמך על-פי רוב על המסמכים שהגישו הצדדים בכתב, ואילו עדות בפני בית המשפט הינה נדירה ביותר. אף אם עדות כזו תיערך, הפסיקה בסופו של דבר תסתמך אך ורק על המסמכים בכתב. מדוע? עורך דין סיני הסביר לי פעם שההנחה היא שכולם משקרים ולכן אין טעם בעדויות הללו.

ראוי לציין כי פסיקת בתי המשפט בסין אינה מתייחסת למילות החוק ביראת הכבוד והדקדקנות הנהוגה במדינות המערב. לכן בפסקי הדין יש פחות התפלפלות משפטית ופרשנויות למילות החוק כנהוג אצלנו. כמו כן, עקרון התקדים המחייב אינו קיים במערכת המשפט הסינית ובדרך כלל אין כל התייחסות לפסיקות אחרות. לעומת זאת, השופטים נוטים להתייחס באופן נרחב יחסית לקונטקסט של המקרה, לתום הלב ולהגינות הצדדים. בתי המשפט בסין אינם נוהגים לפסוק פיצויים גבוהים, וכמעט ולא פוסקים פיצויי קיום או פיצויים עבור עגמת נפש וכיו"ב. מכאן החשיבות היתרה לקביעת פיצויים מוסכמים בהסכם, כפי שצויין לעיל. נוסיף כי על פסיקת בית המשפט ניתן להגיש ערעור וכי על-פי רוב, ובניגוד למקובל אצלנו, ערכאת הערעור מקיימת למעשה את המשפט מחדש ואינה מגבילה את עצמה לדיון בסוגיות משפטיות גרידא.

לסיום נקדיש כמה מילים על חובות בסכומים קטנים; מאחר ולתהליך הגשת התביעה יש עלויות לא מבוטלות, כמו אישורים נוטריוניים ואחרים, תרגומים, אגרות בית משפט, שכר טרחת עורכי דין וכיו"ב, במקרים של חובות בסכומים קטנים יחסית, אין הגיון כלכלי בהגשת תביעה בבית משפט ובשל כך גם איום בתביעה אינו תמיד אפקטיבי דיו. על כן יש לנסות ולפתור סכסוכים מעין אלו באמצעות הידברות וכן על ידי הפעלת לחצים לבר-משפטיים. בהקשר זה יש לציין, כי במקרים רבים הקשר הראשוני בין הצדדים נעשה באמצעות אתרי מסחר מקוון (כמו עליבאבא), ולאחר מכן הצדדים מתקשרים ומבצעים את העסקה ישירות, ללא התיווך של אתר המסחר המקוון. זוהי טעות נפוצה משום שאותם אתרים מפעילים מנגנונים יעילים לפתרון סכסוכים והצד הסיני עלול להיות נתון לסנקציות ולספוג פגיעה במוניטין שלו אם לא יספק את הסחורה כמצופה. לכן, במקרים אלו מומלץ להמשיך את ההתקשרות ואת ביצוע העסקה באמצעות האתר המקוון ולחסות תחת ההגנות שהוא מספק.

לאתר של עו"ד ינאי לושי >>

» חזרה למדור הזווית המשפטית

כתבות שאולי פיספסתם

*#