תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקואופרציה בישראל: עולם הולך ונעלם, או תחיה מחודשת?

"אנחנו בעצם חברה קואופרטיבית גדולה שבתוכה נמצאות חברות קואופרטיביות קטנות בעלות יעודים שונים." בנימין זאב הרצל, בספרו 'אלטנוילנד' (שנת 1902)

המונחים "אגודה שיתופית" ו"קואופרציה", נשמעים לרבים כמונחים היסטוריים אשר פסו מהמציאות המשפטית הישראלית. לדעת רבים, הקואופרציה כ"דינוזאור" שחלף מהעולם, שריד לכלכלה הסוציאליסטית שחלפה. אך בעולם הגדול הקואופרציה משגשגת, ומהווה כלי ראשון לכלכלה בריאה עם עיקרון תחרותיות וצדק חברתי.

בראשית דרכה של המדינה כל מגזרי המשק" התחבורה הציבורית, שרותי הבריאות, הקמעונאות והצרכנות, השיכון, אגודות הספורט, מפעלי הדפוס וכל מפעל ההתיישבות, התבססו על תאגידי קואופרציה.

בשנות ה- 80-90 החלה לנשוב רוח חדשה בעולם ובישראל ושינתה משמעותית את התפיסה הכלכלית במדינה. מסוציאליזם, העולם הכלכלי נע לתפיסות קפיטליסטיות של כלכלה חופשית ותחרותית, כשהיעילות הכלכלית ושורת הרווח הן הערך העליון.

השינוי חלחל למערכות השלטון והחברה והביא לירידת כוחה של ההסתדרות כגוף כלכלי מרכזי השולט במשק לצד התפוררות והפסקת פעילותן של אגודות שיתופיות רבות, הפרטות של נכסי המדינה והעברתם לשוק הפרטי.

עו"ד דודו קוכמן
יח"צ

המשבר הכלכלי בשנות- 80, הביא עשרות קיבוצים ומושבים בישראל לחובות כבדים ולתהליך פירוק והתרחקות גם מדרך החיים ההתיישבותית הקואופרטיבית.

התפרקות האגודות השיתופיות במשק הישראלי השאירה בחבריהן תחושה שהרעיון הקואופרטיבי נוסה, כשל ומוצה, תחושה שעד היום לא שוקמה. התוצאה מהמשבר האידאולוגי הייתה "חיסול" או דילול מרבית האגודות הצרכניות בדרך של הפסקת פעילותן ובדרך של הפרטתן ע"י מכירתן לגופים עסקיים. (לדוגמה תנובה, שב- 70 שנותיה הראשונות הייתה פאר הקואופרציה בבעלות הקיבוצים והמושבים, וב- 2008 נמכרה למשקיעים פרטיים, ואז עברה ב- 2014 לשליטת תאגיד סיני).

תופעה הפוכה רואים בעולם, שבו התפתחו קואופרטיבים חדשניים בכל מגזר שניתן להתאים לו קואופרטיב: הצרכנות, הבנקאות, הביטוח, התיירות, ועוד. הקואופרטיב הספרדי מונדרגון כדוגמא, שצמח לממדי ענק והתפשט לארצות נוספות באירופה. בשוויץ שידועה כמדינה קפיטליסטית – קיים מגה תאגיד בשם "מיגרוס", שפועל כאגודה שיתופית צרכנית בצד היותו תאגיד כלכלי, ובהולנד פועל בנק "ראבובנק" - בנק קואופרטיבי הכולל 136 בנקים עצמאיים.

על פריחתה של הקואופרציה בעולם יעידו למעלה ממיליארד ושלוש מאות מיליון החברים בהן.

חקיקה חדשנית בארצות המערב מאפשרת הנפקת קואופרטיבים, יצירת סוגים שונים של מניות לעובדים, לצרכנים, מניות משקיעים וגמישות משפטית. קואופרטיבים אלו לא רק שמתחרים בהצלחה יתרה בשוק העולמי, אלא יש בהם משום שמירה על ערכי הקואופרציה.

לדאבוננו, המונח "צדק חברתי" טרם זכה בישראל לתרגום כלכלי. להבדיל מחברה בע"מ הרואה בהשאת רווחיה כערך עליון, האגודה השיתופית פועלת ברוח הקואופרציה למקסום רווחת חבריה.

לדעתנו האגודה השיתופית יכולה לשמש ככלי ראשון במעלה לשילוב בין עקרונות חברתיים, דאגה לציבור העובדים וחלוקת העושר בצורה הוגנת, ובין שמירת עיקרון התחרות הכלכלית.

להשגת מטרה זו, יש לפעול במספר מישורים. ראשית, לערוך רוויזיה בחקיקה ולהחיות את פקודת האגודות השיתופיות. הפקודה הנוכחית היא שריד מנדטורי מ- 1933, ואין חולק שההסדרים הקבועים בה ארכאיים וזמנם חלף מהעולם. על המחוקק לקדם לאלתר חוק אגודות שיתופיות המאמץ הסדרים מהמערב, שמכירים בגמישות מבנה אגודה שיתופית כדי לאפשר לה להתחרות בתאגידים כלכליים.

עו"ד עופר נועם
יח"צ

שנית, להקל בהליכים הרגולטיביים לאישור תאגידים קואופרטיביים על מנת להסיר חסמים בירוקרטיים. נזכיר את הבנק הקואופרטיבי "אופק", שמאז נוסד ב- 2012 נאבק בחסמים בירוקרטיים של הרשות לני"ע ובנק ישראל, ואנו תקווה שהשנה סוף סוף יקבל רישיון להספקת שירותים בנקאיים כאגודת אשראי.

שלישית, לחתור לשינוי התודעה הציבורית לחשיבות הקואופרציה כגורם משמעותי בחיי הכלכלה. נכון להיום, ציבור עורכי הדין והאקדמיה כמו גם בתי המשפט, לא רואים באגודה שיתופית כאלטרנטיבה משפטית לניהול עסקים אלא ואך ורק ככלי בעולם ההתיישבות.

יש ללמד באקדמיה את אנשי המקצוע אשר עתידים לעסוק בעולם המשפט והכלכלה כי הקואופרציה חיה וקיימת, ואת תפקידה הפעיל בעולם.

שינוי התודעה הכלכלית והמשפטית במקביל לחקיקת חוק קואופרציה חדשני והקניית ידע לעוסקים במלאכה המשפטית, ואף מתן תמריצים מטעם הממשלה לתאגידי קואופרציה, עשויים להחיות את האגודה השיתופית, להזרים לה חמצן ולהפוך אותה מחדש לתאגיד מוביל בחיים הכלכליים של המדינה.

המחאה החברתית שחרטה על דגלה את המונח "צדק חברתי" ביטאה תחושות נגד פערים חברתיים וכלכליים, לא השכילה לתרגם את המחאה לכלים מעשיים לשינוי משמעותי בחיי הכלכלה, מעבר לניסיון ליצירת פתרונות דיור. דווקא האגודה השיתופית הקואופרטיבית, באם תקבל דחיפה של הריבון בכלים שציינו לעיל, יכולה לקדם תיקון של הסדר החברתי וחלוקה כלכלית הוגנת יותר, באופן שתאגידי ענק לא ישיאו את רווחיהם של מספר משפחות מצומצם אלא ידאגו לחלוקת הרווח בין ציבור רחב.

שינוי חקיקתי, ועידוד יוזמות קואופרטיביות שיצרו את פריצת הדרך, יחיו את האגודה השיתופית על מנת להחזיר עטרה ליושנה.

לאתר של ח.נועם ושות' >>

» חזרה למדור הזווית המשפטית

כתבות שאולי פיספסתם

*#