תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עושים אקזיט לעצמנו

לא רק סטרטאפיסטים צעירים ומבריקים, כל אחד מאיתנו יכול לעשות לעצמו אקזיט. אחרי שנות עבודה ארוכות, לרבים מאיתנו יש נכסים משמעותיים ששווים לא מעט כסף. איך אפשר לנצל אותם וכמה זה רווחי?

המונח אקזיט הוא הגביע הקדוש של הכלכלה המודרנית,  והוא מיוחס בדרך כלל לחברות סטרט אפ, שבעזרת הרבה מזל ושכל מכרו בזמן הנכון, והרוויחו הרבה כסף. אנשים מהשורה, בוודאי כאלה שלא קשורים לתעשיית ההייטק, מרגישים שהאקזיט רחוק מהם.

AP

אבל מתברר, שלא צריך להיות יזם הייטק מבריק כדי ליהנות מאקזיט.  "גם אנשים פרטיים, שכירים מהשורה, יכולים לעשות לעצמם סוג של אקזיט", אומר פרופסור יוסף גרוס מנהל אקדמי של תכנית דירקטורים בלהב פיתוח מנהלים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ויו"ר איגוד הדירקטורים בישראל, "שווה לאנשים אחרי כמה שנים באותו מסלול קריירה, לעצור ולבחון, כיצד הם יכולים לממש את הנכסים שצברו בשנות הקריירה – קשרים, נסיון, היכרות מעמיקה עם התחום - להמיר אותם להכנסה טובה יותר, מעמד חברתי ועסקי משודרג, ואולי אפילו -  תמורת פחות שעות עבודה".

שכירים רבים לא תמיד זוכרים שבנוסף להפרשות, לפנסיה ולביטוחי המנהלים הם צברו עוד משהו בשנות עבודתם - גוף ידע עשיר בתחומם, ומדובר בנכס משמעותי.  וכך, גם מי שחתום על הסכמי סודיות ואי תחרות, לוקח איתו הלאה את גוף ידע עליו הוא יכול להרוויח כסף.

אחת האפשרויות היא כניסה לעולם הדירקטוריונים. מי שמתאר לעצמו משרות נחשקות כדירקטורים בחברות ענק ששמורות רק למקורבים צודק באופן חלקי. " יש מגוון רחב של אנשים שמגיעים לכהן בדירקטוריונים, עורכי דין שצברו נסיון בתחומם, רואי חשבון, אנשי צבא, וגם מזכירות וטכנאים בחברות גדולות שצברו היכרות עמוקה עם התחום", מונה פרופסור גרוס מועמדים אפשריים, "כמעט לכל אחד יש מקום בדירקטוריונים של חברות.

אם לשפוט לפי התמונה שמצייר פרופסור גרוס, הרווח מהשתתפות בדירקטוריונים עולה על התמורה הכספית. "אנשים עושים את זה כיוון שישיבה בדירקטוריונים מאפשרת כרטיס כניסה לקרביים של המשק", הם נחשפים לדו"חות סיכונים שנסקרים בישיבות הללו, לתחזיות לעתיד. הם מקבלים פרפסקטיבה של סביבת המאקרו של הארגון, ותוך כדי של כל המשק, מכירים אנשים בכירים, ובקיצור מרוויחים הרבה מעבר לשכר הניתן להם".

הידע והקשרים משמשים את הדירקטורים בפרקטיקה הפרטית שלהם, ולעיתים זה שווה לא פחות מהשכר המשולם להם. ואם מדברים על שכר, כמה משתכרים דירקטורים? "דירקטורים חיצוניים בדרגה הכי גבוהה, יכולים בהחלט להרוויח שכר של כ15,000 שקלים על שעות עבודה בודדות בחודש", אומר פרופסור גרוס, "סכום שמורכב משכר של 110 אלף שקלים לשנה, ובנוסף לכך, כ4000 שקלים לישיבה".

ואולם, רבים מאיתנו, גם אחרי שנות עבודה ארוכות, לא משופעים בקשרים יוצאי דופן, או חוזקה ספציפית, שעשויים להוביל לשיפור עמדה משמעותי. "לכולנו יש את החולשות ואת החוזקות", אומרת טלי פלד, מאמנת מנהלים בכירה ומומחית בליווי מנהלים צעירים וחדשים, "כדי להתחיל לעבור תהליך לקראת השלב הבא בקריירה, אנחנו צריכים להתמקד בדברים שהביאו אותנו לנקודה בה אנחנו נמצאים, כלומר החוזקות שלנו, צריך להבין כיצד ניתן למנף אותן".

בתור דוגמה נותנת פלד עורך דין שהתמחה שנים ארוכות בתחום ההייטק. "נניח שהוא היה שכיר, שעבד הרבה עם סטרטאפים, התקדם, ולמד הרבה על התחום, על הצרכים שלהם. הוא יכול להחליט, שהפאזה הבאה שלו בקריירה תהיה ייעוץ וליווי סטרטאפים". לדברי פלד, ממש באותו אופן, כמעט כל מי שרכש ידע ונסיון בשנות עבודתו, והגיע להישגים, יוכל למצוא קהלי יעד חדשים שיהיו מעוניינים לשלם תמורת הנכסים הללו.

"כדאי לדעת משהו נוסף", מבהירה פלד, "בלי תשוקה של ממש שנובעת מאותו ייתרון או חוזקה שמצאנו בעצמנו, לא נצליח לעשות את אקזיט אישי, מהבחינה הזאת זה לא שונה בהרבה מסטרטאפ טכנולוגי".

 

פרופ' יוסף גרוס, מנהל אקדמי של תכנית דירקטורים בלהב פיתוח מנהלים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ויו"ר איגוד הדירקטורים בישראל

כתבות שאולי פיספסתם

*#