תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מנהל חייב להמציא את עצמו מחדש באופן קבוע "

אודי אהרוני, מנכ"ל להב פיתוח מנהלים, הארגון המשלב בין הקניית ידע ניהולי אקדמי וידע מעשי, סבור כי מנהלים חייבים לעמוד בחזית הידע באופן קבוע : "מנהלים צריכים להיות מעודכנים לפחות כמו הכפיפים שלהם כדי להישאר רלוונטיים"

אם אתם מנהלים צעירים או מקצוענים בתחומכם אך חסרי ניסיון וידע ניהולי, או אם אתם מנהלים ותיקים שיצאו את שערי בית הספר למנהל עסקים עוד במאה הקודמת, ייתכן כי כדאי שתרעננו את הידע שלכם ותשלבו בו ידע מעשי ופרקטיקום מעודכן. כך סבור אודי אהרוני, המכהן מזה שמונה שנים כמנכ"ל להב פיתוח מנהלים, הארגון הגדול והמוביל בישראל בתחום פיתוח מנהלים.   מלבד תפקידו זה, אהרוני מרצה בתחומי אסטרטגיה עסקית, חדשנות אסטרטגית ומנהל את פעילות מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי שבביה"ס למנהל עסקים רקנאטי באוניברסיטת תל-אביב. בדקנו עם אהרוני מי קהל היעד של להב פיתוח מנהלים ומה ייחודיות התכנית.

מי הם המנהלים שמשתתפים בתכניות שלכם?

"קהל היעד שלנו מחולק לשלושה קהלים: מנהלים ישראלים,  הנהלות בכירות ומנהלים ואנשי ממשל המגיעים ממדינות שונות בעולם. המנהלים לומדים במסגרת שכוללת את הליבה של מנהל עסקים ובה נושאים כמו שיווק, מנהיגות, אסטרטגיה, ותחומים שאנו מכנים כהרחבות (או: Beyond MBA) - למשל קורס דירקטורים שבו אנו מעבירים   את התוכנית המובילה בארץ ללא עוררין, פסיכולוגיה חיובית ותחומים נוספים שאנו מכניסים לעולם האקדמי. תחומים אלה מבוססים על הידע הרב בפקולטה ובאוניברסיטה שאנו חלק ממנה. ידע רב נוסף מביאים גם השותפים שלנו מרחבי העולם כמו בית הספר למנהל עסקים קלוג בשיקגו שהוא השותף של ביה"ס למנהל עסקים ע"ש רקנאטי שאנו חלק ממנו, מזה שמונה עשרה שנה. אנחנו מהווים בית אקדמי עבורם.


"מיותר לציין שלומדים אצלנו רק בעלי השכלה אקדמית, בין השאר לא מעט מהנדסים. חלק גדול מהלומדים הם דור בני הארבעים וחמש ומעלה, חלקם מנהלים שלא למדו מנהל עסקים כאשר החלו את הקריירה שלהם לפני עשרים שנה. אותה שכבה של מנהלים צריכה לעמוד בחזית הידע והם צריכים להיות מעודכנים לפחות כמו הכפיפים שלהם.  בנוסף, לומדים אצלנו בעלי תואר שני במנהל עסקים שלמדו בעבר אבל רוצים להתעדכן. הם מספרים לנו עד כמה הידע שהם רוכשים אצלנו שונה ממה שלמדו לפני עשר ועשרים שנה.


קהל יעד נוסף הוא הנהלות של ארגונים. יש לנו פעילויות ש'נתפרות' באופן ייחודי למנהלים בארגון ספציפי: יחד עם הארגון אנחנו מפצחים את הצרכים של מנהלי הארגון ומשלבים בלימוד היבטים יישומיים בהיקף נרחב.

 התחום השלישי שהתפתח בשנים האחרונות הוא התחום הבינלאומי שבמסגרתו מגיעות לארץ משלחות של אנשי ממשל, מנהלים בכירים ויזמים בעיקר מהמזרח הרחוק:  הרבה מסין וגם מקוריאה והודו. בזמן האחרון אנחנו מקיימים גם תכניות דומות ליזמים מדרום אמריקה - לפני חודשיים הייתה פה קבוצה של ארבעים יהודים מארגנטינה וברזיל  וממדינות נוספות  בדרום אמריקה שהשתתפו ב'מאיץ' (אקסלרטור) שפיתחנו במיוחד בשבילם. התכניות הללו מתבססות על הייחודיות של מדינת ישראל שמכונה "אומת הסטארט-אפ" (Start-Up nation). פיתחנו מתודולוגיה שלמה שמאפשרת לנו לעסוק וללמד את הייחודיות של יזמות וחדשנות בישראל.

עד כמה הידע שנרכש בתכניות מנהל עסקים השונות רלוונטי גם לעולם המעשי?

" אנחנו רואים כי בשנים האחרונות לימודי מנהל עסקים באוניברסיטאות ובמכללות התרחבו כי כולם רוצים להיות מנהלים אבל גם כי זו דרך לגבות שכר לימוד גבוה יותר, וקל יותר להקים פקולטה למנהל עסקים מאשר פקולטה למדעים מדויקים, למשל, עקב הביקוש הגבוה. אנחנו רואים את תהליך הלמידה של ניהול כתהליך מתמשך: ראשית, במובן שאם בתור תלמיד למדתי חשבון דיפרנציאלי  ואינטגרלי ומאז התחום לא השתנה, בעולם הניהול כל המודלים השתנו או משתנים  באופן תדיר. שנית, אם האקדמיה הקלאסית מספקת את התשתית, כדי להפוך את זה לידע יישומי נדרש תהליך המשך ואת זה אנחנו מספקים. מנהל כל הזמן צריך להמציא את עצמו מחדש. הוא חייב להיות כל הזמן  בחזית הידע הן האקדמי והן המעשי, לא רק אקדמיה או סיפורים מהשטח, אלא אקדמיה יישומית ומי שבא ללהב רוצה לקבל את האינטגרציה ביניהם. מה התיאוריות הכי חדשניות ואיך הן באות לידי ביטוי בארגונים בארץ ובעולם, מלווה במעטפת פעילות של חווית הידע והלמידה.

האם קיים מתאם בין הלימודים להצלחה בקריירה לאחר מכן?

"אין עדיין מדידה מספיק טובה ומובהקת שמאפשרת להצביע על מהפכה שעשינו לאורך שנים בחברה זו או אחרת. יש הצלחות נקודתיות יפות, אבל עוד לא גיבשנו  כלים מעשיים מדידים, ולמען האמת  אנחנו עדיין חושבים כיצד למדוד את ההצלחה. בסך הכול קשה לבדוק השפעה בתחום זה ואנחנו מנסים לפתח מדידה, למשל בקרב מנהלים בחברת הייטק: נרצה למדוד אחרי כמה שנים מה התרחש בקריירה שלהם, כמה נשארו באותו תפקיד,  כמה קודמו וזאת לעומת קבוצת ביקורת. אבל בעוד שמאוד קשה לבצע מדידה כמותית, מדידה איכותית קלה לנו יותר. יש לנו תלמידים שעושים פרויקטים מעשיים, ואחרי שנה אנחנו בודקים כמה מתוך זה יישמו אותם בארגון וכמה מזה הצליחו. מלבד זאת, יש לנו עוד מדד איכותי של הצלחה, והוא שיש לנו הרבה לקוחות חוזרים, ביניהם ארגונים רבים שחוזרים שוב ושוב כדי לפתח קבוצות מנהלים שונות או להמשיך לפתח את אותה קבוצה אסטרטגית. זה אומר שהם רואים אצלם את הערך בפועל". 

כתבות שאולי פיספסתם

*#