תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל-קוריאה: לקראת הסכם סחר חופשי

ישראל ודרום קוריאה, המציינות 55 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן, חותרות לחתום בהקדם על הסכם סחר חופשי ביניהן, שיביא לביטול מכסים וישדרג את הסחר ההדדי בין שתי הכלכלות הנחשבות לכלכלות משלימות

המתיחות בחצי האי הקוריאני עומדת במוקד תשומת הלב העולמית בשבועות האחרונים. העולם אמנם אינו אחוז חרדה כמו במשבר הטילים בקובה ב-62', אבל החששות מפני הבלתי נודע מטילים צל כבד על המערכת הבין-לאומית. בתוך כך דרום קוריאה, הכלכלה ה-13 בגודלה בעולם, ממשיכה להפגין עסקים כרגיל. אמנם אי הוודאות משפיעה על שער החליפין ועל שוק המניות, אך המדינה, שרגילה לחיות בצל תעתועיה של שכנתה הצפונית, עסוקה בשלה.

קוריאה הדרומית עברה בשנה האחרונה משבר פוליטי חריף כאשר הנשיאה הקודמת הודחה על-ידי הפרלמנט עקב חשד לשחיתות וכעת נמצאת תחת חקירה. את מקומה תפס נשיא חדש, מון ג'יאה-אין, אשר פועל ליישם אג'נדה כלכלית נמרצת של צמיחה מבוססת תעסוקה, תוך קידום "המהפכה התעשייתית הרביעית", תפיסה שעניינה שילוב טכנולוגיה מתקדמת בתעשייה הכבדה - רובוטיקה, אוטומציה, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות ומערכות בקרהו שליטה. הנשיא החדש גם תומך בהקטנת כוחם של הקונגלומרטים הענקיים לטובת עסקים קטנים ובינוניים ובהקצאה גדולה יותר של משאבים לסקטור הציבורי.

"השינוי באוריינטציה הכלכלית של קוריאה פותח לישראל הזדמנויות חדשות, שכן לישראל יש מה להציע לקוריאה בתחומים הטכנולוגיים, שעליהם היא מבקשת לבסס את צמיחתה העתידית", אומר אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. "קוריאה מחפשת את הדבר הבא ואת השלב הבא בהתפתחותה הכלכלית, בדגש על חדשנות טכנולוגית, ולישראל יש יכולת לתת מענה ופתרונות במספר נישות חשובות, שישלימו את תמונת הכלכלה הקוריאנית העתידית. לכך צריך להוסיף את העובדה ששתי המדינות מצויות במצב גיאו-פוליטי דומה ומתמודדות מול סכנות קיומיות ולכן קיימת ביניהן הזדהות הדדית".

אוהד כהן
מיכל פתאל

עם זאת, כהן טוען, כי עבור ישראלים רבים קוריאה היא עדיין בגדר חידה, שכן הפערים בתרבות, לרבות בתרבות העסקית, ובשפה, שלא לדבר על הריחוק הגיאוגרפי, עושים את שלהם. הדבר מחייב את מערך סחר החוץ לצעוד עקב בצד אגודל בקידום היחסים, אך בנתיב מאוד ברור של הדיוק שיתוף הפעולה ביניהן.

משדרות על אותו גל

שי פילר, הנספח המסחרי של ישראל בדרום קוריאה, מציין כי למרות הפער בעוצמות, ישראל וקוריאה משדרות על אותו גל כלכלי-עסקי. "מדובר בשתי כלכלות מפותחות, מבוססות יצוא, עם פרופיל טכנולוגי גבוה ותמ"ג לנפש דומה, שלכל אחת יש מה להציע לרעותה", הוא קובע. "עם זאת, קוריאה מתמודדת עם מספר אתגרים לא פשוטים, כמו הזדקנות האוכלוסייה, מעבר מתעשייה כבדה לשירותי IT והצורך לשמר את מעמדה הכלכלי העולמי. היא מייצרת ביקושים בתחומים שבהם ישראל יכולה להציע את מרכולתה כמו מיכשור רפואי, תהליכי ייצור חכמים, בית חכם, מוביליטי, אנרגיה מתחדשת ועוד".

שי פילר
יח"צ

אחד התחומים החמים לשיתוף פעולה עליהם מצביע פילר, הוא תחום הרכב האוטונומי. "קוריאה הדרומית היא יצרנית הרכב הרביעית בגדולה בעולם (עם חברת כמו "קאיה" ו "יונדאי") ומטבע הדברים היא מגלה עניין רב בנושא זה. היא מבקשת לשלב פתרונות טכנולוגיים מתמקדים ברכבים שהיא מייצרת ולהיערך למהפכת הרכב האוטונומי", הוא אומר. "על רקע זה אפשר להבין את רכישת חברת הרמן האמריקאית על-ידי סמסונג הקוריאנית ב-2016. הואיל והרמן עצמה רכשה בעבר שלוש חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הרי שסמסונג רכשה למעשה גם כמה חברות ישראליות. הדבר מצביע על כך שהיא נחושה לקדם את מהפכת הרכב האוטונומי. זה נכון במיוחד לאחר רכישת מובילאיי על-ידי אינטל, שבה התגלתה ישראל כאוצר בלום של ידע וטכנולוגיה בתחום זה.

תחום אחר שמייצר הזדמנויות לישראל הוא הסקטור הביטחוני בקוריאה, שנחשב למגזר חזק בכלכלתה. הקוריאנים לא רק מייצרים ציוד ביטחוני אלא גם קונים ולכן ישראל היא יעד מבוהק לרכישות ביטחוניות. בהקשר זה פילר מספר על הידוק הקשרים בין שתי המדינות בתחום הסייבר. בקרוב תגיע משלחת ישראלית לקוריאה ותשתתף בסמינר ישראלי שיתקיים במסגרת כנס סייבר מקומי גדול. לחברות שייקחו חלק במשלחת נקבעו כבר פגישות רבות עם מנהלי IT, אינטגרטורים ומנהלי חברות טלקום.  

הנס הכלכלי של קוריאה

קצת היסטוריה. עם סיום מלחמת קוריאה (1953), היתה דרום קוריאה המדינה הענייה בעולם. בחלוף 60 שנה העריך דו"ח העושר הגלובלי של סיטי בנק כי בשנת 2050  תעמוד דרום-קוריאה במקום הרביעי בעולם ברמת התוצר לנפש, לפני ארה"ב ומדינות אירופה. כיום מדורגת קוריאה במקום ה- 45 עם תוצר של כ-38 אלפי דולר לנפש. הכלכלה הקוריאנית נשענת על יצוא תעשייתי המייצר מאזן מסחרי חיובי (הפער בין היצוא ליבוא) של כ-30 מיליארד דולר בשנה. כבר לא נמר אסיאתי, אלא אריה גלובלי.

הנס הכלכלי של קוריאה, טוענים מומחים, הוא שילוב של עם נחוש, גאה ועיקש, המשמר מסורת בת אלפי שנים, שבה החינוך נמצא בעדיפות עליונה. סביבות הלימודים והעבודה בקוריאה תחרותיות ביותר והן המולידות את ההישגיות הבלתי מתפשרת של הקוריאנים. לממשל הקוריאני השפעה מכרעת על עיצוב דמותה של הכלכלה והוא משתמש בסכומי העתק של רשותו וביכולת הביצוע המצויינת של תאגידי הענק כמו סמסונג, LG יונדאי ואחרים השולטים למעשה בכלכלה.

לקדם את הסחר ההדדי

היחסים בין ישראל לקוריאה הדרומית לא תמיד היו חמים. שתי המדינות אמנם כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים כבר ב-1962, אך כמו יפן שכנתה, קוריאה היססה לפתח את היחסים הכלכליים עם ישראל בשל חששה מהחרם הערבי ובשל תלותה בייבוא נפט מהמזרח התיכון. המפנה במערכת היחסים החל בשנות ה-90' של המאה הקודמת לאחר סיום מלחמת המפרץ הראשונה והתחזקו לאחר הסכמי אוסלו ב-93'. מאז התעצמו היחסים מאוד ושתי המדינות רשמו גידול ניכר בסחר ההדדי, בהשקעות ובחילופי מדע וטכנולוגיה, כאשר משלחות עסקיות משתי המדינות מקיימות ביקורים הדדיים בתדירות גבוהה.

בעשור האחרון היחסים הבילטראליים התחזקו מאוד. ב-2007 רכשה סמסונג את טרנס צ'יפ הישראלית וב-2008 נחנך קו טיסות ישיר מנתב"ג לסיאול, שסייע מאוד להגדלת הקשרים המסחריים בין שתי הכלכלות. ב-2010 הנשיא פרס ערך ביקור היסטורי בסיאול בראש משלחת עסקית וב-2012 נרשמו השקעות ראשונות של הון סיכון קוריאני בישראל והקמת קרן הון סיכון משותפת.

נכון להיום שתי המדינות חותרות לחתם על הסכם סחר חופשי ביניהן. "הסכם זה נועד לקדם את הסחר ההדדי בין ישראל וקוריאה והוא מבטא את מדיניות ישראל להרחיב את מערך הסכמי הסחר שלה בעולם", אומר אוהד כהן. "נכון להיום לישראל יש שבעה הסכמי סחר חופשי (האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, מקסיקו, גוש מדינות אפט"א [איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה, שוויץ] וגוש מדינות המרקוסור באמריקה הלטינית [ארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל ופרגוואי]). אנו מצויים במו"מ לחתימת הסכמים דומים עם אוקראינה, וייטנאם, סין ואיחוד המכסים של רוסיה-בלרוס-קזחסטן. הסכם סחר עם קוריאה ישלים את פרישת הסכמי הסחר שלנו ויעניק לישראל יתרון יחסי ניכר בסחר הגלובלי.

"בזכות הסכמים אלה זוכה התעשייה הישראלית להפחתה או ביטול מלא של המכסים ביצוא, ולמסגרת משפטית לטווח ארוך שעל בסיסה ניתן לתכנן ולבנות שוק למוצר. כך מקבלת התעשייה הישראלית העדפה על מתחרות ממדינות אחרות להן עדיין אין הסכמים עם מדינות אלה. במקביל, הצרכן הישראלי נהנה מהפחתת מכסים על מוצרי יבוא רבים וישראל, כידוע, היא יבואנית גדולה של מוצרים מקוריאה".

שי פילר מדגיש, כי הסכם סחר חופשי יעצים את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות, שהן שתי כלכלות משלימות. "הקוריאנים מצויים במהלך לשלב כמה שיותר טכנולוגיות בתהליכי הייצור התעשייתי שלהם וזקוקים לחדשנות הישראלית. המטרה, בדומה ליפן, היא לאפשר לחברות התעשייה שלה, שהן העוגן של כלכלתה, להיות תחרותיות יותר בזירה הגלובלית.

תנופה ביחסי הכלכלה

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, מדגיש בהקשר זה, כי : "כינון הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה יאפשר לחברות הישראליות להגדיל את היצוא ולצרכן הישראלי ליהנות ממוצרים איכותיים בעלות נמוכה יותר. ההסכם מהווה חלק ממאמצי המשרד להגדיל את היצוא אל מעבר ל-100 מיליארד ולגוון את היצוא מהשווקים המסורתיים של ארה"ב ואירופה אל שוקי המזרח הצומחים.

אלי כהן
עופר וקנין

"לישראל כמדינת אִי הסכמי הסחר החופשי הם תשתית חשובה לייצוא ולהתמודדות בתחרות העולמית מול מדינות מפותחות", מסכם שר הכלכלה והתעשייה. "אנו שואפים כל העת להתאים את ההסכמים לתנאי השוק הגלובלי המשתנה וליצירת בסיס לגיוון היצוא לשווקים הצומחים. בעבר ההסכמים התמקדו רק בביטול מכסים הדדי, היום זה הרבה יותר מכך וכולל הפחתת רגולציה על יצוא מוצרי תוכנה, ליברליזציה של סחר בשירותים – לרבות תנועת עובדים, השקעות, נושאי תקינה ותקנות טכניות, והיבטים של הגנת סביבה ועבודה. אני מאמין שהסכם סחר חופשי בין ישראל לקוריאה לא רק יביא להפחתת מכסים עתידית ולשדרוג הסחר ההדדי ביניהן אל אל תנופה ביחסי הן הכלכליים בכלל".

כתבות שאולי פיספסתם

*#