תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביג אין סיאול

השוק הקוריאני מציע לעסקים ישראלים עולם עשיר של הזדמנויות, אולם כדי להצליח דרושה רמה גבוהה של איכות ושירות, שלא כל אחד מסוגל לספק

נקודת מכירת המוצר של מוצרי אנליט ברשת קוסקו
יח"צ

התלמיד הישראלי הממוצע, זה שרק מסיים את החופש הגדול ומיד יוצא לחופשת החגים, היה נאלם דום אם היה נחשף לסדר היום של עמיתו הקוריאני. בקוריאה הלימודים הם דבר קדוש, שסביבו מרוכזת המשפחה והמדינה כולה. בשעות הצהריים, עם תום הלימודים בבית הספר, ממשיכים רוב התלמידים למערכת משלימה בה הם שוהים עד שעות הערב המאוחרות ולומדים לעומק אנגלית, מתמטיקה ומדעים במטרה להגיע מוכנים לבחינות המיון לאוניברסיטאות שיקבעו למי תהיה קריירה נהדרת, ולמי לא.

אין פלא שעבור חברת עת הדעת (Time To Know) המציעה למידה משמעותית באמצעות טכנולוגיה תוך התמקדות בתלמיד ובמורה, קוריאה היא המקום האידיאלי להיות בו: "קוריאה היא מדינה שמשקיעה המון בחינוך ביחס לתמ"ג והמודעות לחינוך גבוהה, ולכן גם התשתיות בכיתות מדהימות ומאפשרות לימוד ברמה טובה בהרבה מאשר בישראל. בבית ספר טיפוסי בישראל, בכיתות הנמוכות, יש שתי כיתות מחשבים, שם יש תשתית מחשבים מובנית בכל כיתה. מאחר ולתלמידים יש גם משמעת גבוהה יותר, אפשר להטמיע מערכת למידה עצמאית בשילוב של למידה בבית ובכיתה. כאן היתרון של המוצר שלנו: מערכת דיגיטלית המאפשרת קבלת תובנות מקסימאליות היכן נמצא התלמיד מבחינת חומר הלימוד, מה הוא עושה בשיעור ובבית וכו'" מסביר יאיר ברוש, מנכ"ל החברה בשנתיים וחצי האחרונות.

רוב הילדים בקוריאה לומדים במערכת 'אפטר-סקול' אחרי החינוך הפורמאלי, ויש גופים רבים שעוסקים בכך. עת הדעת השתלבה עם אחד מהם בתחום הוראת האנגלית. החברה, שהחלה את פעילותה בישראל כעמותה ללא מטרת רווח לפני 12 שנה התפצלה ב-2009 לשתי חברות - חברה ישראלית וחברה בינלאומית. זו האחרונה החלה לפעול בקוריאה לפני ארבע שנים. "אנחנו עובדים עם הסקטור הפרטי, ופועלים עם גוף שמספק את מערך המורים והתשתיות כגון שיווק במסגרת האפטר-סקול. אנחנו מספקים את הטכנולוגיה ואת התכנים. בקוריאה יש השוואה תמידית בין הישגי תלמידים ולכן מתאים לנו לעבוד שם".

ההזדמנות אומנם מבטיחה, אולם היא יוצרת לעת הדעת אתגר לא פשוט, המחייב אותה לעמוד בתנאים קפדניים במיוחד: "בתרבות הקוריאנית, התא המשפחתי והדחיפה את הילדים מזכירה את היהודים של פעם, האמא שרוצה ילד רופא או עורך דין. אולי זה אפילו בצורה מוגזמת, כי לא משאירים אוויר לילדים. זה כמובן מחייב אותנו לספק רמה גבוהה בכל הנוגע לאיכות התוכן כי שם לא מעגלים פינות: הכול חייב להיות מדויק, אין סלחנות לטעות כתיב במשפט או לחוסר זמינות של המערכת מבחינה טכנולוגית. בקוריאה מי שנותן את הטון הם ההורים ויש להם צלב על מטרה שהיא שהתלמיד יתקדם כל הזמן. אם ההורים המאוד מעורבים הללו יחושו כי המערכת לא מביאה תוצאות, באותו הרגע איבדת את זכות הקיום. הם לא יבזבזו כסף על מערכות שלא מביאות תועלת לילדים".

פסל בכיכר בקוריאה
fotolia.com

חשיבות התשתית

במדינה בה שולטת הדאגה לתלמיד השקדן, מה יכול להצליח יותר מתוספי תזונה לילדים שיחזקו את רוחם וגופם? זה מה שחשבו בחברת אנליט מקבוצת מעברות המפתחת ומייצרת תוספי תזונה לילדים ולמבוגרים. שי קרלינסקי, סמנכ"ל שיווק אנליט מסביר כי רוב הפעילות של החברה ממוקדת בייצוא: "באסיה אנחנו כבר פועלים בסינגפור, פיליפינים והונג קונג אבל בחנו את האפשרות להיכנס לקוריאה שכן בקוריאה יש אוכלוסייה יחסית גדולה, בעלת יכולת כלכלית. יש לנו מספר תוספי תזונה כאשר אחד מהם הוא פיתוח ייחודי שלנו, שמזכיר במרקם שלו שוקולד ונראה כמו דובון כאשר התוספים ארוזים באריזה שטוחה המזכירה טבלת תרופות (המכונה בז'רגון המקצועי בליסטר - א.מ)".

 עם המוצר הזה ביקשו בחברה לחדור לשוק הקוריאני, אולם גילו כי מדובר בתהליכים ארוכים במיוחד: "התחלנו לפני חמש שנים את מאמץ החדירה. הצעד הראשון היה הכרות: לתעשיית תוספי התזונה הקוריאנית אין היסטוריה עם התעשייה הישראלית, והייתה מטבע הדברים חשדנות, במיוחד מאחר והמוצר עצמו חדשני. לכן האתגר הראשון היה להראות שיש מוצר מקצועי וראוי שעומד בסטנדרטים הגבוהים במדינה שכן הם לא יתפשרו על שום דבר שקשור לאיכות. אתגר נוסף היה שהחברה שרצינו למכור לה לא מייבאת כמעט מוצרים מחוץ לקוריאה כך שעמדנו לפני אתגר כפול".

כדי להצליח במאמצי החדירה למדינה החליטו בחברה לבחור בגוף שמתמחה בבניית קשרים עסקיים עם חברות קוריאניות. "הם הסבירו שאיש העסקים הקוריאני לא יקנה ממך אחרי פעם או פעמיים שיפגוש אותך. ואכן אני אישית הייתי לפחות ארבע פעמים בקוריאה עד שהתחילו לקנות מאיתנו. הקטע האישי, האנושי מאוד חשוב. הם רוצים לראות מול העיניים 'בן אדם' שאיתו הם עובדים, והנציגים שלנו בקוריאה נפגשו איתם עשרות פעמים עד שהעסקה יצאה לפועל".

להבין את הניואנסים

המאמץ השתלם לבסוף, וכיום החברה עובדת עם סאנופי קוריאה, שהיא חלק מקבוצת סאנופי -אוואנטיס העולמית, אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם. התוסף נמכר ברשת קוסקו שהיא אחת הרשתות הקמעונאיות הגדולות בקוריאה: "מדובר במוצר שהאמא הקוריאנית קונה כל חודש, ויש כמה עשרות אלפי ילדים שכל יום מקבלים את הדובון שלנו. זה קהל קבוע, לא קהל חד פעמי. וזאת למרות שהמוצר שלנו הוא מעט יקר יותר מהמוצר המתחרה. האמא הפולנייה או המרוקאית היא כלום ליד האמא הקוריאנית שמשקיעה המון בילדים שלה. אתה רואה את זה ברמת ההישגיות של הילדים. היום הכי קשה בשנה הוא היום של בחינות הבגרות, - הם ממש משנים את שעת פתיחת החנויות כדי שאף ילד לא יפספס את מועד בחינת הבגרות בגלל עומס בדרכים". הבשורה הטובה אליבה דה קרלינסקי היא שמהרגע שהעסקה יצאה לפועל, הם התגלו כלקוחות מצוינים: "הם מקיימים את המלה שלהם, והכבוד הוא עניין חשוב עבורם. ההזמנות יוצאות בזמן, והכסף מגיע כמו שסוכם" הוא אומר.

קרלינסקי מצביע על מספר החלטות שהחברה קיבלה, שסייעו לה להצליח: "אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו הייתה שנספק מענה מלא ומהיר לכל שאלה שתגיע מצדם. שנית, 'התרגום' של הניואנסים של התרבות חשובים מאוד. כך למשל, קיבלנו פנייה שחשבנו שהיא אגבית, אבל הסתבר כי מדובר בפנייה מאוד חשובה והיינו יכולים בקלות לפספס אותה. למדנו שמנהל קוריאני לא יגיד 'אני צריך תשובה עד מחר, או שיהיו בעיות'. אבל אם לא תבין זאת, היחסים בין החברות עלולים להסתבך. חשוב גם להבין כי הקוריאנים הם עם מאוד מסודר. יש נהלים ואין יוצא מהכלל: יש למשל את המקבילה של ה-FDA האמריקאי, מנהל המזון והתרופות המקומי שנקרא KFDA והיינו צריכים לעמוד בדרישות מאוד נוקשות. הלקוח שלנו שלח את המוצר למנהל וחיכה לקבל אישור שהוא כולל את הרכיבים המדווחים בצורה מדויקת. זה תהליך שלוקח הרבה זמן. זה לא מובן מאליו בכל המדינות שאנחנו פועלים בהן. גם המשלוחים צריכים לעמוד בסטנדרטים מאוד מסוימים, כי גם על תחום זה יש פיקוח הדוק. לחברות מסודרות קוריאה היא שוק מצוין, כי הכול ברור ומוגדר. השורה התחתונה היא שאנחנו ממליצים לחברות ישראליות ללכת לשוק הקוריאני, אבל לגלות סבלנות ולספק מוצרים באיכות גבוהה. זה משתלם: הקוריאנים הם לקוחות שתענוג לעבוד איתם, אבל רצוי למצוא גורם שיתווך, כי החספוס הישראלי לא תמיד מתקבל בהבנה"

ברוש מסכים ומצרף כמה תובנות מניסיונו על סגנון הניהול בחברות הקוריאניות: "לכל מדינה יש ניואנסים. בקוריאה בולטת התפיסה שאין חופש ביטוי לעובד זוטר והוא צריך להיות בטוח שהוא מתואם עם המנהלים שלו. לכן כשאתה מנהל משא ומתן עסקי או שיח על המערכת אתה לא יכול להפתיע את המנהל שמולך ולמשל לעשות סיעור מוחות, לשים את הכול על השולחן: יש תהליך עבודה בין עובדים זוטרים למנהלים, שכולל המון הכנות. אין מצב שיהיה 'שיימינג' של מישהו בכיר. בנוסף, אי אפשר לחזור למישהו עם תשובה של בערך: המערכת צריכה להיות מאוד מדויקת ועניינית בפרטים. אין סובלנות ל-'יהיה בסדר', או 'זה לא חשוב נדבר על זה אחר כך'. אם שאלו משהו אתה צריך לתת עליו תשובה.

"בקוריאה, כמו במדינות אחרות במזרח, התיווך התרבותי הוא קריטי אתה לא יכול להניח שתוכל לפעול בלי תשתית או משרד מקומי. אי אפשר לגייס איש מכירות ולשלוח אותו לקוריאה ולהניח שיהיה לך עסקים מזה. יש ניואנסים, יש סוגיות תרבותיות ויש תחושה שהצד השני צריך להכיר אותך היטב כדי לסגור עסקה. בארה"ב או באירופה יש הסתכלות על טבלאות ומספרים יבשים, ואפשר לחתוך בהוצאות ולסגור עסקה, בקוריאה יש עניין של היכרות אישית והוא יותר קריטי" אומר ברוש.

"רק אם אתם בטוחים"

קרלינסקי סבור כי חברות רבות יוכלו למצוא את השוק הקוריאני אטרקטיבי: "בקוריאה 25 מיליון איש שגרים במטרופולין של סיאול. אלו אנשים שיש להם כסף לגור בסיאול, שהיא עיר לא זולה, ובנוסף יש להם כסף לרכוש מוצרי איכות חיים. הם מחפשים מוצרים חדשניים, ובחברה הקוריאנית אוהבים חידושים. כמובן שצריך לשכנע אותם שהמוצר החדש הוא מוצר טוב".

איציק יונה, מנכ"ל קבוצת יונאקו, המתמחה בקידום עסקי בקוריאה ובעל הבלוג 'הקוריאנים' ממהר לשפוך מים צוננים משהו על השאיפות 'לכבוש' את סיאול. הוא מכיר את קוריאה כ- 15 שנה. כאשר הגיע אליה במסגרת חברת הייטק גדולה בה עבד. הוא התגורר במדינה במשך שלוש שנים עם משפחתו ולאחר שחזר החל לייעץ בתחום. "פעילות בקוריאה לא קלה. אנחנו ממליצים ללקוחות לשאול את עצמם אם מדובר עבורם ביעד אסטרטגי. אם לא, עדיף לא לפעול שם שכן מדובר בשוק קשה מבחינת חדירה של מוצרים חדשים. הקוריאנים בודקים כל דבר בקפדנות, רוצים שהוא יהיה בדיוק כמו שהם מצפים. יש תקינה ברמה גבוהה, וגם הדרישות של הלקוחות גבוהות, ואם נכשלת אתה לא חוזר. אפשר להגיד שיש להם אופי 'גרמני' לפעמים מבחינת קפדנות, ומצד שני יש להם יכולת גם לעגל פינות, בשונה למשל מהיפנים. אפשר להגיד שאולי הם עושים דברים באיכות קצת יותר נמוכה מהיפנים, אבל היתרון הוא שהם פועלים במהירות מטורפת: כך למשל מהרגע שסטיב ג'ובס הוציא את האייפון הראשון ועד שיצא הגלקסי הראשון של סמסונג, עברו אולי 6-7 חודשים. זה זמן שיא, וזה הסוד הקוריאני בעסקים".

לדברי יונה, לשוק הקוריאני יש גם יתרונות רבים: "קוריאה אינה סין. יש השפעות ודמיון שנובע מכך ששתיהן מדינות אסייתיות אבל זה עולם אחר. יש מערכת משפט מסודרת ועורכי דין שדוברים אנגלית". לחברה שמבקשת לפעול במדינה הוא מציע למצוא שותף מקומי שיהיה סוכן או מפיץ ולא לפתוח חברת בת מקומית בשלב הראשון, ובכל מקרה לפעול מהר: "השוק המקומי מחפש חדשנות, מוצר שיגרה אותם, שיספר סיפור. הם מנפיקים צרכים ייחודיים שמשתנים בקצב מטורף: למשל שנה אחת כולם מחפשים מוצרים אורגניים, ושנה קודם כולם חיפשו מוצרים בעלי תעודת 'כשר' או 'חלאל' (כשרות מוסלמית), תוצאה של שיווק מוצלח של המסר שתעודות כשרות אלו מעידות כי מדובר במוצרים בעלי הקפדה יתרה. לכן חייבים להיות מעודכנים כל הזמן: אם הצלחת לעלות על גל אתה בפנים. פספסת את הגל? תצטרך לחכות למשהו אחר. בנוסף, הקוריאנים צורכים אחוז גבוה יחסית מההכנסה הפנויה. כך למשל, הם מוציאים הרבה כסף על גידול הילדים. החברים הקוריאנים שלי מוציאים על מוסדות מיוחדים שמציעים שיעורי עזר בשעות הערב, לילדים החל מגיל ארבע, 1,500-2,000 דולר בחודש על לימודי אנגלית ומתמטיקה".

לצמוח עם תעשיית הגיימינג

יונה מסביר כי בשנתיים האחרונות תעשיות מסוימות שגילו את הפוטנציאל של קוריאה פותחים סניפים מקומיים, בעיקר חברות בתחום הפרסום הדיגיטלי כמו מטומי, טאפטיקה, איירון סורס ואחרות: "קוריאה היא המובילה העולמית בתחום של משחקי מובייל ומחשב, עם ייצוא של 3 מיליארד דולר בשנה. החברות הישראליות מפיצות את המשחקים ברחבי העולם, ומביאות משתמשים. עבור הקוריאנים זו ברכה"

בידאלגו היא אחת מהן. החברה פיתחה פלטפורמת פרסום אוטומטית המאפשרת למשווקי אפליקציות למקסם את קצב הגדילה ולרכוש מדיה ביעילות בפלטפורמות שונות כמו פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'אט ואחרות. המוצר שהטכנולוגיה שלו מבוססת על בינה מלאכותית מאפשרת למשל לחברות גיימינג לעשות שימוש יעיל יותר בתקציב השיווק לשיווק אפליקציות משחקי המובייל שלהן. פלג ישראלי מנכ"ל בידאלגו מסביר כי לפני חצי שנה החברה עשתה את הצעד הראשון באסיה ופתחה את המשרד בקוריאה: "רצינו להמשיך את ההתרחבות הבינלאומית שלנו. ניתחנו את השווקים השונים באסיה וזיהינו את קוריאה כיעד בעל פוטנציאל למוצרים שלנו: מצד אחד אסיה גדלה בקצב מסחרר בתחום המשחקים, ובמיוחד במסחר שמאפשר לבצע רכישה מתוך המשחקים (In App). באסיה יש מספר מדינות בולטות שהן סין יפן ודרום קוריאה. הגענו למסקנה שהדרך הנוחה ביותר לבנות פעילות באסיה היא דרך השוק הקוריאני: דבר ראשון התרבות העסקית, למרות שהיא שונה מזו הישראלית, היא נגישה יותר לעומת הסינית או היפנית. אצל היפנים התהליכים מאוד ארוכים ולוקח זמן לבנות יחסי עבודה טובים. בסין הסביבה העסקית מורכבת ולא פשוטה. לקוריאה יש חוזקות משל עצמה: ראשית, שוק חזק בתחום המשחקים. שנית, יש להם מוצרים מצוינים, והם אנשי מוצר טובים מאוד. ובנוסף המוצרים שלהם משווקים לקוריאנים או לאסייתיים אבל יש להם תקרת זכוכית נמוכה יותר מאשר לחברות הסיניות שכן בקוריאה אין מיליארד סינים שאפשר לשווק להם ולכן הם מחפשים דרכים להרחיב את השוק. כאן בידאלגו נכנסת לתמונה כי אנחנו מביאים התמחות בשיווק מוצרים לשווקים הגלובליים. זה ידע שחסר להם.

"חברות משחקים קוריאניות בינלאומיות כגון נקסון או נטמארבל הן יצרניות משחקי סלולר מוכרות בכל העולם. לכל אחת יש מספר רב של משחקים עם שחקנים בכל העולם. במשחקים המוצלחים משחקים מיליוני שחקנים, רובם בני עשרה, אולם משחקים אחרים פונים גם לקהל מבוגר של בני שלושים ומעלה. מדובר בעסק גדול מאוד, שיכול להגיע להכנסות של עשרות מיליוני דולרים למשחק מוצלח. לקוחותינו הן חברות מסוג זה, לעתים קטנות יותר, שמבקשות לפרוץ לשווקים חדשים או להרחיב את מספר השחקנים שמשחקים במשחקים שלהם, באמצעות הורדת האפליקציות שפיתחו, ובמקביל להרחיב את היקף הקניות בתוך האפליקציה".

מי שחושב שבתעשיית הגיימינג הצעירה נעלמים הקודים התרבותיים יתבדה:"אומנם הסביבה שלנו היא הרבה יותר צעירה מאשר בחברות המסורתיות הגדולות. אבל עדיין יש חשיבות למשל להיכנס לפגישה ולתת כרטיס ביקור בדרך הנכונה. גם בתעשיית המשחקים זה טקס חשוב, אם כי אולי זה נעשה באופן יותר צעיר מאשר בסמסונג, אבל עדיין שונה מאשר איך זה נעשה בסן פרנסיסקו. שם אולי זו תהיה בכלל אפליקציה ולא כרטיס פיזי".

כדי להצליח בקוריאה בידאלגו נדרשה להתאים את עצמה לכמה אלמנטים תרבותיים:" קוריאה התגלתה לנו כשונה מארצות הברית או אירופה. הקוריאנים הם אנשים מאוד חכמים, אבל צורת התקשורת שם שונה: אנחנו כישראלים רגילים להיות ישירים מאוד, וזה יכול להתפרש כאגרסיבי מדי. אצלם הדברים נאמרים בצורה יותר מרומזת, וזה אתגר לוודא שמתכוונים לאותם הדברים ומבינים אותם באותה צורה. אנחנו הישראלים אנשים אמוציונאליים, מדברים עם הידיים, נכנסים זה לזה לדברים. בקוריאה הם יותר נינוחים, פחות מביעים רגשות – ולוקח זמן להתרגל לזה. בנוסף אפשר לציין כי הם מאוד חרוצים, וזה בולט: הרגלי עבודה מאוד מוקפדים ואין דבר כזה לא לספק מענה. זה יוצר אתגר בניהול היחסים עם הלקוח ואנחנו עובדים איתם ומנסים למצוא את הדרך לעבוד בין יבשות תוך התנהלות בנושא הבדלי השעות. גילינו גם שלתת שירות בקוריאה זה דבר תובעני: הם רגילים לרמת שירות גבוהה, זמינות מלאה מצד נותני השירות, ומצפים שתנסה לעזור בכל דבר ודבר. וזה מצריך מהאנשים שלנו בקוריאה להיות ברמה הגבוהה ביותר של שירות שיש, שהלקוחות תמיד ירגישו שהם מקבלים מה שהם רוצים.

"צריך לבוא מאוד מוכנים, לעשות את הדברים נכון. זה מהווה אתגר לחברה כמונו שרגילה לזוז מהר. זה שוק שרגיל לחשיבה מובנית, מאורגנת, בעוד שאנחנו בתור סטארטאפ רגילים להתמודד עם אי וודאות ולפתור בעיות, בקוריאה צריך לדעת לעשות את ההתאמות, תוך שמירת החוזקות שלנו, כי אחרת זה לא יצליח. אנחנו מובילי שוק, שעובדים עם החברות הגדולות בעולם, אבל בקוריאה נתקלנו בסיטואציה חדשה: התעשייה שם פחות בשלה מהשוק האמריקאי, הם נמצאים בצמיחה והתהוות, והיינו צריכים לעשות התאמה לאופי השוק. זה בנוסף לפערים התרבותיים היה אתגר אמיתי".

"חצי שנה אחרי הקמת המשרד אפשר להגיד שמכירים אותנו בשוק הקוריאני. מספר הלקוחות גדל, וגדלנו מעובד לשלושה. בחודשים האחרונים המשרד שלנו בסיאול הפך להיות עצמאי, והקוריאנים מצפים מאיתנו להתנהל בקנה המידה הקוריאני, כלומר דורשים מהם הרבה יותר מאשר דרשו בעבר מחברת סטארטאפ תל אביבית. זה משהו שצריך לקחת בחשבון. מצד שני זה נדרש אם רוצים באמת לעשות משהו משמעותי כי לקוריאנים חשוב להרגיש שמבינים אותם ומדברים עליהם בשפה שלהם ובלוח השעות המקומי. אי אפשר להיות גדול בסיאול בשלט רחוק".

רוצים להתחיל? הנה כמה צעדים ראשונים

אוהד רובינשטיין מנכ"ל לשכת המסחר ישראל קוריאה משנת 2012 (בהתנדבות), מכיר את קוריאה החל משנת אלפיים, אז הקים וניהל את המשרד של חברת ECI  טלקום במדינה. הוא  התגורר בקוריאה ובתו אף נולדה במדינה. לעסקים שרוצים לפעול בקוריאה הוא מציע להגיע ללשכת המסחר: "אנחנו מספקים הדרכה ראשונית לישראלים שמעוניינים לפעול בקוריאה, ועוזרים לחברות להבין את השוק ולמצוא להם זווית כניסה נכונה. בנוסף כאשר חברה רוצה לפגוש חברות קוריאניות שרלוונטיות לעסקים שלה, אנחנו מסייעים לה ביצירת הפגישות דרך הרשת וקשרים אישיים שלנו בקוריאה". פעילות נוספת היא רישות (networking) אירועים ופלטפורמה ליצירת קשרים עסקיים בין גורמים הקשורים לסחר בין ישראל וקוריאה ובכלל זה נציגי תאגידים, גופים ציבוריים משתי המדינות ויזמים.

הלשכה בה חברים כמה עשרות עסקים מקיימת אירוע דגל שנתי להענקת פרס החברות המצטיינות ביחסי המסחר בין המדינות. "את הפרס האחרון קיבלו חברת אלביט מערכות וחברת סמסונג אלקטרוניקס ישראל על תרומתם לקידום המסחר ומעורבותם הפעילה" מעדכן רובינשטיין; בנוסף, הלשכה יזמה תערוכה בישראל של קליגרף קוריאני מוביל בעל שיעור קומה בינלאומי. התערוכה כללה מוטיבים של מזרח ומערב והוצגו בה יצירות שבהן שילב האמן פסוקים מהתנ"ך בקליגרפיה קוריאניות. במסגרת התערוכה התקיימה גם סדנה לימודית ייחודית שייזמה הלשכה שבה הציג האמן לסטודנטים מבצלאל את עקרונות הבסיס של עולם הקליגרפיה;

פעילות נוספת היא עידוד משלחות מקוריאה לישראל – הלשכה אירחה סטודנטים מדרום קוריאה על מנת לחשוף אותם לעולם העסקי בארץ ולתרבות הישראלית, ובמטרה להכשיר "שגרירים" צעירים קוריאניים.

עוד פעלה הלשכה לארגון משלחות ישראליות לקוריאה ומשלחות מקוריאה לישראל. לדוגמה תערוכת Medical Devices בינלאומית מפורסמת (BIO OSONG) שהתקיימה בקוריאה, ושבמסגרתה הובילה הלשכה משלחת ישראלית מבין חברי הלשכה: "הלשכה הצליחה להשיג מימון עבור המשתתפים הישראלים, לרבות הוצאות ההשתתפות בתערוכה והוצאות הנסיעה והשהייה, וזאת באדיבות ממשלת קוריאה ובסיוע של ארגון KOTRA  (KOREA TRADE INVESTMENT PROMOTION AGENCY). הפידבק מצד חברי הלשכה היה מצוין, ומספר חברות שהשתתפו מבין חברי המשלחת יצרו שיתופי פעולה מוצלחים, כמו חברת SANOCULIS אותה מנהל ניר ישראלי".

ליזמים שמחפשים מימון, רובינשטיין מציע לבחון מספר קרנות ממשלתיות המשותפות לישראל ולקוריאה, כגון קרן מחקר ופיתוח קוריאה-ישראל (KORIL RDF) שמנוהלת בישראל על ידי רשות החדשנות ומשרד הכלכלה. קרן זו מסייעת במימון פרויקטים של מחקר ופיתוח בין חברות ישראליות וקוריאניות   ומעניקה סיוע למיזמים משותפים.

במסגרת שיתוף הפעולה עם TheMarker תציע הלשכה הנחה ייחודית להצטרפות כחברי לשכה

כתבות שאולי פיספסתם

*#