תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בטוחה לטיול, מבטיחה כלכלית

למרות המצב הביטחוני הנפיץ בגבולה והצורך לתמרן בין אינטרסים מורכבים של המעצמות, הדמוקרטיה הדרום קוריאנית מפגינה חיוניות וביטחון עצמי החיוניים לה כדי לשמור על מעמדה הכלכלי המוביל

תיירים ישראלים הרוצים לטוס לקוריאה הדרומית שואלים  אותי לא פעם האם בטוח לבקר במדינה זו לאור הדיווחים בתקשורת הבינלאומית אודות ניסויי הטילים והגרעין של קוריאה הצפונית, ומדווחת על פוטנציאל המלחמה בחצי האי הקוריאני. תשובתי בכל המקרים היא שלמרות כל תופי המלחמה התקשורתיים כדאי לבקר בדקום קוריאה: לא רק שלא תרגישו את האיום הצפון קוריאני ברחובות קוריאה הדרומית, אלא שגם ביטחונכם האישי לא יתערער ואף תחושו ביטחון רב יותר מאשר בארץ. לישראלים הרגילים לנוכחות צבאית מסיבית בכל פעם שקיים פוטנציאל לעימות מזרח תיכוני, מובטח מחזה שונה לגמרי בקוריאה הדרומית. גם בעת מתיחות, אזרחי קוריאה הדרומית הרגילים לאיומים הצפון קוריאנים, ימשיכו בחיי היום יום שלהם וכוחות צבאיים לא יסיירו ברחובות, אלא בעיקר באזור הגבול.

למרות זאת, פיונגיאנג מציבה בפני סיאול אתגר ביטחוני מורכב. האיום הצפון קוריאני, כולל צבא של כמיליון חיילים שרמת הכשירות של חלקם מוגבלת יחסית בגלל העדר תקציבים לאימונים, אך בכוחו לגרום לנזק כבד לשכנה מדרום; מערך ארטילרי הפרוס לאורך האזור המפורז בגבול שבין שתי הקוריאות  (ה-DMZ) מאיים על סיאול הנמצאת כ-50 קמ מהגבול; מערך טילים לטווחים שונים, מ-300 עד 7,000 קמ ויכולת גרעינית צבאית, שלגביה עדיין אין הסכמה בין קהילות המודיעין אם פיונגיאנג הצליחה להקטין את הפצצה הגרעינית לגודל שניתן להטעינו בטיל בליסטי. מערך הטילים הצפון קוריאני מהווה איום לא רק על אזרחי וחיילי קוריאה הדרומית, אלא גם על חיילי ארהב הפרוסים בקוריאה הדרומית, יפן וגוואם. לאחרונה פיונגיאנג ניסתה בהצלחה טיל בין יבשתי היכול לפגוע בבסיסים אמריקאים בהוואי ואלסקה.

מפת קוריאה

במילים אחרות, האיום הביטחוני הצפון קוריאני מהווה סוגיה ביטחונית לא רק לקוריאה הדרומית, אלא גם למדינות האזור: יפן, סין, ארהב ורוסיה, שלהן יש לעיתים אינטרסים חופפים עם קוריאה הדרומית בדרכים לפתרון האיום הצפון קוריאני, ולעיתים אינטרסים מנוגדים בגלל שיקולים אזוריים וגלובליים. חוסר ההסכמה בין מדינות האזור בא לידי ביטוי במועצת הביטחון בעת הדיונים על החרפת הסנקציות על פיונגיאנג. בזמן שסיאול, טוקיו ווושינגטון מנסות להחריף את הסנקציות באמצעות מועצת הביטחון, מוסקבה ובעיקר בייגינג אינן מוכנות להחריף את הסנקציות על קוריאה הצפונית. בייגינג טוענת שמשא ומתן היא הדרך היחידה לפתרון הסוגיה: לגישתה, החרפת הסנקציות תפגע ביציבות השלטונית בקוריאה הצפונית ועלולה להוביל להתפרקותה של קוריאה הצפונית וליצירת חוסר יציבות אזורית מצד אחד או לאיחודו של חצי האי הקוריאני מצד שני. נכון לעכשיו סין ורוסיה אינן תומכות באיחודה של קוריאה.

להוריד את המתיחות

נוכחות כוחות ארהב על אדמת קוריאה הדרומית והברית הצבאית עם ארהב מהווים גורם מרכזי במדיניות הביטחון של סיאול. הממשל הדרום קוריאני מרסן את תגובתו לפרובוקציות צפון קוריאניות מחשש לתגובת שרשרת שעלולה לאיים גם על כוחות ארהב הפרוסים על אדמתה. יחד עם זאת, נוכחות כוחות ארהב על אדמתה של קוריאה מהווה גורם חשוב בהרתעה הדרום קוריאנית כלפי הצפון.

מערכת ההגנה המרחבית בגובה רב (THAAD) שהציבה ארהב לפני מספר שבועות על אדמת קוריאה הדרומית בתגובה לניסויי הטילים והאיומים מצד קוריאה הצפונית, מהווה דוגמא נוספת למורכבות מדיניות הביטחון בחצי האי הקוריאני. מערכת ההגנה הוצבה בתקופת המעבר בין ממשל הנשיאה פארק לבין הנשיא הנבחר מון. וושינגטון לחצה על סיאול להציב את המערכת בכדי להרתיע את פיונגיאנג. בייגינג לעומת זאת, התנגדה להצבת המערכת ולחצה על סיאול להימנע מהצבתה. לפי וושינגטון, המערכת תוכל לסייע להגן על ארהב ובעלות בריתה באזור מפני טילים צפון קוריאנים. בייגינג לעומת זאת, טענה שהמערכת תגרום לחוסר יציבות ותאפשר למכם של ה-THAAD לראות דברים רבים בסין ולאיים על ביטחונה הלאומי. בתחילה, סין הפעילה לחצים דיפלומטים על סיאול להימנע מהצבת המערכת. בשלב הבא עברה בייגינג ללחצים כלכליים על חברות קוריאניות בסין ובמרץ 2017, אסרה על תיירות סינית לקוריאה הדרומית. משמעות הדבר, פגיעה קשה בכלכלת התיירות הדרום קוריאנית, שתיירים סינים מהווים מחצית ממספר התיירים הזרים המבקרים בקוריאה.

נכון לעכשיו, הנשיא מון גה-אין החליט להקפיא את הצבת מערכות נוספות של THAAD במטרה להקטין את המתיחות בחצי האי ובתקווה שמצד אחד סין תקטין את הלחץ הכלכלי על קוריאה ומצד שני, ארהב לא תגביר את הלחץ על קוריאה הדרומית להרחיב את הצבת המערכות. לישראל יש פוטנציאל רב לשדרוג שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הדרומית לבינה במספר תחומי איום שלישראל יש בהם ניסיון מבצעי. מערכות ההגנה נגד טילים הוא אחד התחומים המרכזיים שישראל מנסה למכור לקוריאה הדרומית, לאור הצלחת כיפת ברזל. ישנם תחומים רבים בתחום הצבאי שהתעשייה הביטחונית הישראלית מוכרת או משתפת לגביהם פעולה עם קוריאה הדרומית. האתגר שמולה ניצבת ישראל בשוק הביטחוני הדרום קוריאני היא הדומיננטיות של התעשייה הצבאית האמריקאית המנצלת את מעמדה הייחודי של ארהב בקוריאה בכדי לקדם חוזים. למרות זאת, מצליחה התעשייה הישראלית להגיע להישגים יפים.

תחרות סינית

בחירתו של הנשיא מון גה-אין חודשים מספר לפני המועד הרשמי שבו אמורים היו להיערך הבחירות לנשיאות, סמלה את סיומו של מאבק פוליטי דמוקרטי מרשים ביותר בו השתתפו מאות אלפי אזרחים דרום קוריאנים שיצאו לרחובות סיאול בסופי השבוע והפגינו בדרישה להתפטרותה של הנשיאה פארק גון-הי. פארק לא התפטרה אלא הודחה עי האספה הלאומית והדחתה אושרה לאחר מכן, לפי החוקה הדרום קוריאנית, עי בית המשפט לענייני חוקה. הסיבות להדחת הנשיאה היו רבות, אולם המרכזיות שבהן היו חוסר תפקוד פוליטי ראוי, שחיתות ובעיקר העובדה כי נתנה לידידתה צויסון-שיל, שלא הייתה לה סמכות חוקית כלשהי, לטפל בנושאים הקשורים בניהול המדינה ולקבל שוחד של עשרות מיליוני דולרים מתאגידים קוריאנים במטרה לקדם את האינטרסים שלהם אצל הנשיאה.

הנשיא מון ניצב בפני אתגרים פוליטיים פנימיים ובינלאומיים רבים. ברמה הפוליטית, הנשיא נדרש להחזיר את אמון אזרחי המדינה במערכת הפוליטית. הנשיא מון נקט מספר יוזמות פוליטיות על מנת לשקם את אמון הציבור. מול קוריאה הצפונית מנסה הנשיא מון לקדם מדיניות פייסנית שתעודד שיתוף פעולה בין שתי המדינות למרות ניסויי הטילים והגרעין של פיונגיאנג. במסגרת זו, ניהל הנשיא מון דיאלוג עם הממשל האמריקאי במטרה להימנע מווטו אמריקאי, כפי שהיה בעבר בעת ממשל גורג בוש וקים דיי-גונג. 

מעבר לאתגר הצפון קוריאני, ניצב האתגר הכלכלי הקוריאני. קוריאה הדרומית היא הכלכלה ה-11 בעולם. היא ניצבת כיום בתחרות קשה עם סין המאתגרת את התעשיות עתירות הידע של קוריאה הדרומית. לדוגמא, שוק הטלפון הסלולריים ותעשיית מוצרי האלקטרוניקה ותעשיות הבניה ותשתיות. בהקשר הזה, למזרח התיכון יש תפקיד חשוב.

בסוף שנות ה-60 תחילת שנות ה-70, החלו חברות דרום קוריאניות, בגיבוי ממשלת קוריאה (תחת הנשיא פארק צונג הי) להתמודד על פרויקטים בתחום הבניה והתשתיות במזרח התיכון. תקופה זאת כונתה הבום הכלכלי המזרח התיכוני. הצלחתן הכלכלית של החברות הקוריאניות במזרח התיכון ואמברגו הנפט בשנות ה-70, הבהיר לדרום קוריאנים עד כמה הם תלויים במזרח התיכון ומדוע יש לנקוט במדיניות זהירה כלפי ישראל. החשש מהחרם הערבי המשיך להוות גורם מרסן בשיפור היחסים בין קוריאה הדרומית לישראל עד שנות ה-90.

לעורר בום כלכלי

 ממשלת קוריאה תחת הנהגת הנשיאה הקודמת, פארק גון-היי (בתו של הנשיא פארק צונג הי) ניסתה לקדם את הבום הכלכלי המזרח תיכוני השני. הנשיאה פארק ביקרה באירן עם משלחת גדולה של אנשי עסקים קוריאנים לאחר חתימת הסכם הגרעין. פארק הצליחה לחתום על עסקאות בעשרות מיליארדי דולרים. הנשיא מון, ינסה גם הוא לקדם את מעורבות החברות הקוריאניות בפרויקטים במזרח התיכון ובאפריקה. חוסר היציבות בחלק ממדינות האזור, יקשה עליו לקדם יוזמות אלו.

אתגר כלכלי נוסף שמולו מתמודד הנשיא מון, הוא דרישת הנשיא דונלד טרמפ לשנות את ההסכמים הכלכליים בין קוריאה הדרומית לבין ארהב. החשש המרכזי בסיאול הן מההשלכות הכלכליות על הייצוא הקוריאני לארהב. סיאול מתחילה להיערך מחדש לקראת הדרישות החדשות של ממשל טרמפ בתחום הכלכלי והצבאי.

החדשות הטובות מבחינת יחסי ישראל קוריאה הדרומית בתחום הכלכלי הוא הסכם הסחר החופשי (FTA) שמתקרב לשלבי המשא ומתן האחרונים. ישראל היא המדינה הראשונה - והיחידה -  במזרח התיכון שעמה תחתום סיאול הסכם סחר חופשי. בעבר נדונו הסכמי סחר חופשי גם עם מדינות המפרץ הפרסי, אולם נכון לעכשיו שיחות אלו הוקפאו. הסכם הסחר החופשי יאפשר לשתי המדינות לשדרג את היחסים הכלכליים בין שתי המדינות: שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לקוריאה כולל לא רק סחר ביטחוני אלא גם סחר אזרחי בתחומי התשתיות, רפואה, טכנולוגיות ועוד. לשכת המסחר ישראל קוריאה היא בין הגורמים החשובים בקידום הסחר בין שתי המדינות.

הכותב הוא ראש החוג למדעי החברה והאזרחות במכללה האקדמית בית ברל ומרצה במסלול אסיה באוניברסיטת בר אילן.

כתבות שאולי פיספסתם

*#