תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שתי מדינות, דרך אחת

קוריאה רואה בישראל מדינה אטרקטיבית החולקת ערכים והיסטוריה משותפת, ושואפת לחזק את הקשר בין התעשייה המפותחת שלה לבין ארץ סטארטאפים והחדשנות. בלשכת המסחר ישראל קוריאה מסייעים לכך לקרות באמצעות נטוורקינג, כנסים ומשלחות משותפות

כדי להבין את החיבור בין ישראל וקוריאה כדאי לחזור לנקודת הבסיס של שתי המדינות שרצופה קווי דמיון היסטוריים, מאפיינים ואתגרים משותפים. על פניו, שתי המדינות מרוחקות גיאוגרפית ודמוגרפית: קוריאה נמצאת בחצי האי הקוריאני שבמזרח אסיה ואוכלוסייתה מונה כיום כ-50 מיליון איש. ישראל נמצאת במזרח התיכון ואוכלוסייתה מונה רק כ-8 מיליון איש. יחד עם זאת, מי שנכנס לעובי הקורה מגלה כמה מן המשותף שתי המדינות חולקות. שתי האומות זכו לעצמאות בשנת 1948, ושתיהן צמחו בצורה חסרת תקדים, כנגד כל הסיכויים. הפריחה הכלכלית של דרום קוריאה זכתה לכינוי "הנס על נהר ההאן" (על שם אחד מהנהרות הגדולים שחוצים במדינה) ובאופן דומה רבים רואים גם בהישגיה של מדינת ישראל (שגודלה כחמישית מקוריאה) נס ממשי.

גשר על המים
fotolia.com

היחסים הדיפלומטיים הפורמאליים בין המדינות כוננו בשנת 1962, אך כבר הרבה לפני כן, בשנת 1950, בעיצומה של מלחמת קוריאה, שלחה מדינת ישראל הצעירה סיוע רפואי ומזון לתמיכה בתושבי דרום קוריאה, והקוריאנים נצרו בליבם את התמיכה הישראלית כאות לגבורה וערבות הדדית, בעיקר לנוכח היותה של מדינת ישראל מדינה בראשית דרכה עם משאבים דלים המתמודדת עם אתגרים רבים בגבולותיה שלה.

דמיון רב בין המדינות טמון גם בעובדה שלשתיהן אין כמעט משאבי טבע. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שההון האנושי מהווה גורם מפתח עבור שתי המדינות ומשמש היטב לצמיחה המלווה בהטבעת חותם ברמה הבינלאומית. הקוריאנים מסתכלים בהערצה על ההישגים יוצאי הדופן של העם היהודי. מקור השראה מרכזי שהקוריאנים נוטים להתמקד בו הוא השיעור חסר התקדים של זוכי פרס נובל מקרב עם זה, על אף המשקל המזערי של היהודים בקרב אוכלוסיית העולם. ההשראה ששואבים הקוריאנים מהישגי העם היהודי משתלבת היטב עם השאיפה הקוריאנית הלאומית למצוינות.

מתוך נקודת המוצא הזו הבינו הקוריאנים שלמנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית שהשכילה להפוך את נכסי ההון האנושי שלה למחולל כלכלי אדיר, יש מאפיינים ייחודיים:  ישראל הצליחה בזמן שיא להפוך למרכז ייזמות וחדשנות עולמי וזכתה לכינוי "אומת הסטרט אפ" (startup nation), שבה מפותחים מיטב הרעיונות תוך הפגנת יצירתיות ונחישות, ותוך בניית יכולות לייצר פתרונות גדולים במשאבים מוגבלים. קוריאה הבינה שכאן בדיוק יכולות הכלכלות לייצר חיבור ייחודי וערך מוסף ניכר לכלכלה הקוריאנית, תוך שאיפה להסתייע בידע הישראלי ליצירת מנגנוני התרחבות בכלכלה הגלובלית. קוריאה לקחה החלטה אסטרטגית ובשנים האחרונות היא מקצה משאבים אדירים לטובת השקעה במחקר ופיתוח (מו"פ). לפי הנתונים האחרונים של ארגון ה-OECD, קוריאה וישראל הן המובילות בשיעור ההשקעה במו"פ (מתוך התל"ג המדינתי) מבין המדינות בארגון.

בקוריאה קיים רעב אדיר לטכנולוגיות ולידע הישראלי בשורה ארוכה של תחומים. היי-טק ובפרט מחקר ופיתוח, מכשור וטכנולוגיות רפואיות, סייבר, פרמצבטיקה, חקלאות ועוד. כל אלו נמצאים באופן תדיר תחת עיניהן הסקרניות של חברות קוריאנית ושל ממשלת קוריאה, מתוך שאיפה שקוריאה תהיה שותפה לחדשנות המתקדמת ביותר ובמטרה לסייע למדינה להעצים את מעמדה כמוקד טכנולוגי עולמי. גם מנקודת המבט הישראלית קיים יתרון עצום לחיבור לכלכלה הקוריאנית. זה לא סוד שלמדינת ישראל שאיפה להתפתח ולהעמיק את הקשר עם שווקים נוספים, ואסיה היא יעד חשוב ביותר, מרכז כלכלי שמתפתח ומתרחב עם הזדמנויות עסקיות רבות. בהקשר זה חשוב להבין את מאפייני הכלכלה הקוריאנית. מרכיב מרכזי בהצלחתה טמון בביסוס של תאגידי ענק שמהווים עוגנים כלכליים ושתורמים בצורה משמעותית לתוצר הלאומי ולשוק התעסוקה המקומי.

איתי קריידן
תומר יעקובסון

תאגידי ענק כמו סמסונג, יונאדי, פוסקו, קיה ועוד רבים, הניחו תשתית אדירה למשק הקוריאני. את חלקם מכירים הישראלים מחיי היום יום אולם מדובר בחשיפה מזערית למוצרים ולשירותים של אותם ארגונים. תאגידים אלו הם למעשה קונגלומרטים (תלכידים), קבוצות ענק של חברות שתחת כנפיהן מתנהלת פעילות ענפה בשלל תחומים. לדוגמה, חלק לא מבוטל מההכנסות של קבוצת סמסונג מגיע מפעילות חברת בנייה ענקית שבבעלות הקבוצה (Samsung Construction) וכשעוברים ברחבי עיר הבירה סיאול אי אפשר לפספס את השלטים הרבים של החברה על גבי בניינים שהקימה. לסמסונג יש גם מרכזים רפואיים, פעילות רבה בתחום התעשייה הכבדה, תאגיד ביטוח ועוד. הנה דוגמה נוספת: כמה ישראלים נחשפו לעובדה שקבוצת יונדאי נחשבת מובילה עולמית בעולם בענף בניית הספינות? תחת אחת החטיבות הגדולות שלה (Hyundai Shipbuilding Division) מיוצרות לא פחות מ-15% מספינות המשא בעולם.

קוריאה שכלכלתה (לפי נתוני הבנק העולמי) מדורגת במקום ה-11 בעולם במונחי תל"ג, היא מודל השראה עבור ישראל באשר ליציקת יסודות כלכליים איתנים, נושא שעומד לא אחת במרכז השיח הציבורי והכלכלי בישראל, בעיקר לנוכח העובדה שהברכה שטמונה ביזמות ובתרבות הסטרט אפ (עם השאיפה ל"אקזיט" מהיר) עלולה להיות גם קללה שמרחיקה את המשק הישראלי מארגונים עסקיים גדולים שיכולים לתרום ליציבות הכלכלה ולייצר מגוון אופציות תעסוקתיות. ובכלל, הקוריאנים הם גם אנשים חרוצים מאוד שמייחסים חשיבות עצומה להצלחה בעבודה שתופסת מקום נכבד בחייהם. לא תופתעו לשמוע שקוריאה מדורגת במקום הראשון מבין המדינות החברות ב-OECD במספר שעות העבודה השנתיות של עובד, אם כי אפשר להסתכל על נתון זה גם באופן פחות חיובי.

לשכת המסחר ישראל קוריאה - עם הפנים לעתיד

לשכת המסחר ישראל קוריאה הוקמה במטרה לעודד ולקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות. הלשכה היא ארגון ללא מטרת רווח, וקהל היעד העיקרי שלה הם עסקים, חברות ויזמים שקוריאה נמצאת על מפת הפעילות העסקית שלהם, בין אם יש להם ניסיון קודם בשוק הקוריאני, ובין אם הם מעוניינים לבחון פעילות במדינה. מאז הקמתה בשנת 2011 ולמרות שמדובר בלשכת מסחר צעירה, הצליחה הלשכה להשתלב באופן פעיל ומרכזי בקידום הסחר בין המדינות תוך יצירת גשר בין העולם העסקי בישראל למקבילו בקוריאה. זאת בין היתר באמצעות פעילויות, אירועים ונטוורקינג, תוך שיתוף פעולה צמוד עם גורמים רבים מהסקטור הציבורי והפרטי.

מי שהוביל את הקמת הלשכה היה עו"ד עמיחי עורקבי, אליו הצטרפו שורה מכובדת של מייסדים שראו בהקמת הלשכה צעד מבורך לקידום יחסי המסחר בין המדינות, ובהם צבי מיתר המנוח, עו"ד דני גבע, מולי גלובוס, עו"ד אלון גלרט, דורון דבי, אוהד רובינשטיין ונוספים.

הלשכה היא מקור לידע מקצועי על השווקים הכלכליים בישראל ובקוריאה, ועל התרבות העסקית הנהוגה בשתי המדינה, ומסייעת לתרגם באופן פרקטי את צרכי הקהילות העסקיות בישראל ובקוריאה לכדי יעדים מוגדרים שיש מקום לקדמם. הלשכה משתפת פעולה באופן שוטף עם הגורמים הרשמיים שפועלים לקידום היחסים בין המדינות, לרבות השגרירויות בשתי המדינות, משרד החוץ, משרד הכלכלה והנספחויות המסחריות של שתי המדינות.

כמו כל ארגון לשכת המסחר ישראל קוריאה עוסקת לא אחת בשאלת העיצוב העתידי של יעדיה. בשנים הקרובות שמה לה לשכת המסחר למטרה להרחיב את היקף האירועים והנטוורקינג, בין היתר באמצעות אירועים לחשיפת המשתתפים לתכנים ייחודיים ורלוונטיים שקשורים ליחסים הכלכליים בין המדינות. בנוסף מתכוונת הלשכה לעודד יציאת משלחות לכנסים וביקורים במדינה האסיאתית במטרה להיחשף לתאגידים הקוריאניים מה שעשוי לייצר הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה עסקיים.

וכמובן יעד חשוב של הלשכה הוא הרחבת מעגל חברי הלשכה תוך הצטרפות חברות, יזמים ועסקים נוספים. יש חשיבות רבה לקול של כל אחד מאותם ארגונים, מקטן ועד גדול, בעיצוב היחסים הכלכליים, ולבניית ערוץ מסחרי שעשוי לזמן הזדמנויות עסקיות.

כשעסקים ותרבות הולכים יד ביד

עולמות התוכן של תרבות ועסקים אינם זרים האחד לשני בקוריאה. בשנתיים האחרונות הרחיבה הלשכה את פעילותה והחלה לקדם גם את החשיפה התרבותית בין המדינות. בין היתר יזמה הלשכה תערוכה בישראל של קליגרף קוריאני מוביל והוצגו בה יצירות שבהן שילב האמן פסוקים מהתנ"ך בקליגרפיה קוריאניות.

הקוריאנים מחוברים מאוד לתרבות ולהיסטוריה שלהם, וחשיפה אליהן מקדמת יעדים נוספים. כדי להצליח לעשות עסקים בקוריאה צריך לשדר את המסרים הנכונים, להתנהל בהתאם לקודים הנהוגים ומנהגי הכבוד. אין נוסחת קסם שתבטיח כי העסק שלכם יהיה הדבר הבא בקוריאה, אבל יש בהחלט כללים ונורמות שעשויים לתרום לכך. חשוב להדגיש שבמהלך השנים קוריאה עברה תהליך נרחב של מערביזציה תוך שהיא סופגת רבות מתרבות המערב גם בכל הנוגע לעשיית עסקים, תוך יישור קו עם הנורמות העסקיות המערביות. כך לדוגמה בניגוד לרושם כאילו קשה לעשות עסקים במדינה כמו קוריאה, אולי תופתעו לגלות כי לפי הדירוג הבינלאומי הרשמי של הבנק העולמי המתייחס להשוואת מדינות העולם בכל הנוגע לקלות עשיית עסקים (ease of doing business) תוך בחינת מגוון פרמטרים, ממוקמת קוריאה נכון לשנת 2017 במקום החמישי והמכובד. דרך אגב, ישראל מוקמה בדירוג זה במקום ה-52.

דוגמה נוספת למשל נוגעת להחלפת מתנות. המסורת שהייתה מקובלת כחלק מבניית אמון במסגרת עשיית עסקים בקוריאה, הולכת ונעלמת מהעולם, והיום כבר פחות מקובל, ואף רבים יסרבו, לקבל מתנה או תשורה ידידותית ככל שהדבר הוא חלק ממערכת היחסים העסקית.

לצד זאת, עדיין נהוגים חלק מהקודים המסורתיים. דוגמה מובהקת היא היחס לכרטיס הביקור: לכרטיס ביקור חשיבות גדולה בקוריאה והאופן שבו מתנהלים לגביו מלמד על הכבוד והמעמד של בעליו, ולא פחות מכך על הכבוד שהוא רוחש למי שנמצא מולו. השניות הראשונות של כל פגישה כוללות "טקס" קצר של החלפת כרטיס ביקור. זה משהו שלא מייחסים לו חשיבות גבוהה בישראל, אבל בקוריאה זה מפתח ליצירת רושם ראשוני חיובי. חשוב תמיד להיות מצויד בכרטיס ביקור, דבר שמלמד על סדר ומוכנות לפגישה. את הכרטיס לא מחזיקים בארנק וחשוב להקפיד שהכרטיס לא יהיה קרוע או מלוכלך. אחד מהכללים הבסיסיים והטקסיים הוא האופן שבו מגישים את כרטיס הביקור לעמית קוריאני. מקובל להושיט אותו תוך כדי אחיזה בכרטיס בשתי הידיים, כשהטקסט מופנה מעלה ולעבר מקבל הכרטיס על מנת שיוכל לקרוא בנקל את הכתוב. כשמקבלים את כרטיס הביקור של השותפים לפגישה מומלץ לקרוא מיד את הפרטים ואת הגדרת התפקיד. ולבסוף כשמתיישבים רצוי להניח את כרטיסי הביקור בשולחן סמוך אליכם מתוך כבוד וגם לשם זיהוי של מי שנמצא מולכם (אם תניחו אותו במהירות באחד הכיסים, זה נחשב התנהגות פוגענית). הגדרת התפקיד כשלעצמה היא רבת חשיבות בקוריאה ומלמדת על מעמד הפגישה ועל היעדים שניתן להשיג בה משום שקוריאה היא מדינה היררכית ולכן אם אתה נמצא בפגישה או במשא ומתן אחד מהמפתחות המרכזיים להגדרת יעדיה הוא הבנת הפורום של משתתפי הפגישה.

כתבות שאולי פיספסתם

*#