30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים |

מבט לסין 2022 - עוקבים אחר השינויים

במלאת 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין – יחסי המסחר בין שתי המדינות ממשיכים לפרוח. מנכ"לית לשכת הסחר ישראל-אסיה מסבירה באילו עוד תחומים יש לחברות הישראליות פוטנציאל משמעותי בכניסה לשוק הסיני

לירון אורמן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מפעל רכבים
תעשיית הרכב בסין מצמצמת פערים
לירון אורמן
תוכן שיווקי

בינואר הקרוב יציינו ישראל וסין 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות. שלושה עשורים של צמיחה והתפתחות בקשרי הכלכלה ובסחר בין המדינות, שעמד בשנה שעברה על 15.2 מיליארד דולר, כשהיצוא הישראלי לסין עומד על 4.2 מיליארד דולר.

סין הינה אמנם יעד היצוא השני בגודלו של ישראל, אבל ברור שאנו רחוקים מאוד ממיצוי הפוטנציאל. הרבה נכתב כבר על הסחר בין המדינות ועל עשיית עסקים עם סין – ואנו בחרנו הפעם להתמקד לא בשאלה איך עושים, אלא דווקא לאן פונים.

אילן מאור, נשיא לשכת המסחר ישראל – סין ושותף מנהל של קבוצת SHENG-BDO מדגיש: "הפוטנציאל בסין משלב בין שוק ענק וצומח בהתמדה וכולל מעמד בינוני שמקיף מאות מיליוני צרכנים ובין מגזר תעשייתי ענק שצומח ומתפתח אף הוא. בעשורים האחרונים עברה התעשייה הסינית פיתוח טכנולוגי מואץ ומדובר כיום באחת התעשיות המובילות טכנולוגית בעולם, במגוון רחב של תחומים. חברות התעשייה הסיניות מהוות כיום שותפות פוטנציאליות איכותיות ואטרקטיביות עבור החברות הישראליות, לא פחות ולעיתים אף יותר מהמתחרות בארה"ב ובאירופה".

הפוטנציאל עבור החברות הישראליות בסין טמון כמעט בכל תחום בו ישראל יכולה להציע חדשנות. בכל מצב כזה כדאי לשקול כניסה לשוק הסיני (למעט בתחומי הביטחון והטכנולוגיה דו שימושית).

על בסיס עיון מעמיק בפרסומים ובניירות העמדה הרשמיים של הממשל הסיני, ובחינה של התעשייה והשוק הסיני והמגמות העיקריות, בחרנו להתמקד הפעם בשלושה תחומים:

פודטק - FoodTech

תעשיית המזון הינה אחת מעמודי התווך של הכלכלה הסינית וההערכה היא שבעשור הקרוב, צריכת המזון של סין תגדל בכ-50%. כיוון שכך, מייחסת סין חשיבות רבה לתחום אבטחת התזונה ולקידום היכולות בתחום טכנולוגיית המזון. הממשל הסיני מעודד התקדמות בתחום הנדסת המזון, השיצור יכולות ומקורות חדשים בתחום המזון. בנוסף, אנו צופים פיתוח מואץ של יכולות וטכנולוגיות ייצור מזון קיימות, וביניהן שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ובקרה חכמה בתהליכי ייצור ושרשראות אספקה, כמו גם שימוש ברובוטיקה בפסי ייצור ובעתיד הרחוק יותר, גם מטבחים חכמים לשימוש ביתי.

סין מכניסה לתחום המזון, בקרה דיגיטלית ושימוש בחומרים חדשים. מערכות ביג דאטה, בינה מלאכותית ומערכות IOT שיקדמו את תעשיית המזון הסינית, תוך שימוש בשירותי ענן על מנת ליצור אינטגרציה בין המערכות הטכנולוגיות השונות – פוטנציאל משמעותי עבור חברות הטכנולוגיה הישראליות.

לירון אורמןצילום: קרן קורתי

העלייה המתמדת ברמת החיים, לצד התפתחות המודעות הצרכנית והתפתחות הביקוש למוצרי מזון ייחודיים המותאמים לצרכים ותפיסות עולם שונות (נטול גלוטן, טבעוני וכו') פותחות את הדלת גם בפני חברות תעשיית המזון הישראלית.

“פיתוח תעשיית הפודטק הינו אחד מיעדי הדגל של פרובינציית סצ'ואן, והוא מתאפשר בין היתר כתוצאה מאיתנות התעשייה החקלאית באזור, אך בעיקר מהדגש הרב ששמה ממשלת סצ'ואן על פיתוח טכנולוגיות מזון חדשות לצורך תמיכה בתעשיית הפודטק המקומית”, כך מסבירה אב ירמישין, הנספחת הכלכלית וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בדרום-מערב סין.

אב מוסיפה כי "הממשל המקומי הוציא בשנים האחרונות שורה של מסמכי קידום מדיניות בנושא וכן מעודד מפעלי מזון ושתייה לקדמה טכנולוגית ותעשייתית ולשיפור מתמיד ביעילות הייצור שלהם. חברות ישראליות בתחום, שרוצות לבחון כניסה לשוק הסיני, מוזמנות לפנות לנספחות הכלכלית בצ'נגדו להכוונה וליווי בתהליכי הכניסה לשוק.”

תעשיית הרכב ועולם המוביליטי

פקקי תנועה וזיהום אוויר כבד, הם ממאפייניו של תהליך העיור שעברה סין בעשורים האחרונים. המרחקים הגדולים במדינה הענקית, בשילוב עם העומס בכבישי מרכז הערים, הובילו את סין לנקוט צעדים משמעותיים לקידום תשתית ויכולות יעילות, ירוקות וחכמות בתחום הרכב והתחבורה.

זה יותר מעשור ששוק הרכב הסיני הוא הגדול בעולם, עם מכירות שנתיות של מעל 25 מיליון מכוניות. מרבית הרכבים הנמכרים בסין הינם מייצור מקומי של חברות בינ"ל (שלרובן מערכי ייצור בסין), כמו גם יצרניות רכב סיניות.

מתן וילנאי

תעשיית הרכב הסינית, שפיגרה במשך עשורים רבים אחר המתחרות הגדולות מחו"ל, ממנפת בעשור האחרון, את המעבר לרכבים בהנעה אלטרנטיבית כדי לצמצם פערים וממצבת עצמה במקום מוביל בתחום זה. קבוצות רכב ותיקות כמו צ'רי, ג'ילי, ואחרות, השיקו רכבים בהנעה אלטרנטיבית לצד רכבים רגילים, כשלצדם צומחת במהירות קבוצה של חברות רכב חדשות המתמקדות ברכבים בהנעה אלטרנטיבית, כמו NIO, XPENG, WM Motors ועוד. במקביל, מושקעים מאמצים משמעותיים בתחום הרכב האוטונומי, שצפוי להיכנס בהדרגה לשימוש בסין.

תשתיות הרכבות והכבישים התפתחו במהירות בסין בעשורים האחרונים, והטכנולוגיה תופסת מקום חשוב גם בהתמודדות עם ניהול מערך תחבורתי מורכב ורב מימדי. מערכות ניטור וניהול ברמות אינטגרטיביות שונות נפרשות בערים רבות בסין, כחלק מתפיסת העיר החכמה. בבייג'ינג לדוגמה, נבנה מודל רשת כבישים המבוסס על נתונים נרחבים, אשר מנתח ומאפיין את נקודות הגודש של נתיבי התחבורה והוא אשר מנחה את התנועה העירונית בהתאם.

כל ההתפתחויות האלו פותחות נתיבים חדשים ומעניינים לחברות הטכנולוגיות הישראליות, שחלקן, לשמחתנו, כבר פעילות בשטח. מתן וילנאי, נשיא לשכת המסחר ישראל – אסיה ונשיא האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל, מזכיר כי "הפוטנציאל גדול, אך חשוב להדגיש כי השוק הסיני טומן בחובו גם אתגרים משמעותיים ועל כן חיוני מאוד לכל חברה לעשות 'שיעורי בית' מקיפים, לבחון את התאמתה, יכולותיה והמוטיבציה שלה לצאת למסלול ארוך ומורכב זה".

איכות הסביבה והאנרגיה המתחדשת

לאחר עשורים ארוכים של פיתוח תעשייתי ועירוני מואצים, והזנחה של תחום איכות הסביבה מתמודדת סין עם אתגרים משמעותיים של זיהום קרקע – מים – אוויר. בעשור האחרון ניכר שינוי מהותי במדיניות הסינית ובהתמודדות בתחום זה.

הממשל הסיני מוביל תהליך לצמצום הפגיעה בסביבה, תוך אימוץ חקיקה, רגולציה ואכיפה ובכך הופך ההיבט הסביבתי למרכיב משמעותי בתכנון פרויקטים, הקמת מערכי ייצור, ועוד. ענפים שונים נבחנים בזכוכית מגדלת ומוגדרים מתווי פעילות ומגבלות זיהום המחייבות את החברות בתחום להתאים עצמן או להיסגר. ניכרת גם עלייה מתמדת במודעות הציבורית לנושא, שבאה לידי ביטוי הן בעניין שמגלים תושבים (בעיקר בערים) ברמות זיהום האוויר והן בהתייחסות למתקנים ומפעלים מזוהמים ונכונות בציבור לצאת להפגנות ולפעול כנגדם.

הממשל הסיני הציב יעד מאתגר – להגיע לאפס פליטות נטו של פחמן דו-חמצני (Carbon Neutral) עד לשנת 2060. בדרך לשם הוגדר יעד ביניים – להגיע לשיא הפליטות לפני שנת 2030. שניים הכלים שהוצגו כחיוניים להגעה ליעד הם הגברת שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם חברות ומומחים מהעולם והבאת טכנולוגיות רלוונטיות לסין. מאז הצבת היעד קרא הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג, בעצמו, מספר פעמים לשיתוף פעולה בינלאומי בהתמודדות עם משבר האקלים, הן בהצהרות שכוונו כלפי תוך-סין והן בפורומים בינלאומיים. בתוך כך, ההנחיה כבר תורגמה לתוכניות פעולה לחמש השנים הקרובות בפרובינציות ובערי סין וחברות עסקיות וטכנולוגיות רבות הגבירו את העיסוק בתחומים הקשורים לאיכות הסביבה.

יאיר אלבין, הנספח הכלכלי וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בבייג'ין: "מאז פרסום היעד הסיני להגיע לאפס פליטות עד שנת 2060 אנחנו מזהים עניין גובר מצד שותפינו הסינים בטכנולוגיות ירוקות. גורמים רבים, שלחלקם לא היה שום קשר לתחום הסביבה לפני כן, מנסים להבין איך הם יכולים לתרום למאמץ הלאומי ובין היתר פונים אלינו כדי ללמוד על טכנולוגיות ישראליות בתחום. בזכות מגוון השחקנים, הבאזז בתחום התרחב לכל טכנולוגיות הקשורות בסביבה, כולל: מים, טיפול בפסולת מוצקה ופסולת חקלאית, זיהום אוויר, אנרגיה ירוקה, תעשייה ירוקה, כלכלה מעגלית, רכבים חשמליים ועוד. יש פוטנציאל עצום בשנים הקרובות לייצוא פתרונות לסין, למשוך השקעות מסין ולקיים שיתופי פעולה טכנולוגיים בתחום זה. עם זאת, חשוב להבין שלחברות יש סיכויי הצלחה גדולים יותר לעשיית עסקים בסין אם הן מציגות מוצר קיים ומוכח, ולכן השוק הזה פחות אטרקטיבי לחברות צעירות שעודן בשלבי פיתוח. נשמח מאוד לייעץ ולסייע לכל חברה בכניסה לשוק ו/או בהרחבת הפעילות שלה בו".

במסגרת זו בולטת במיוחד ההשקעה והפיתוח הסיני בתחום האנרגיה המתחדשת. ממשלת סין הציבה את השקעה באנרגיה מתחדשת כיעד משמעותי בסדר העדיפויות הלאומי, ותוכנית החומש ה-13 שלה קובעת כיעד את העלאת חלקה של האנרגיה המתחדשת בסך ייצור האנרגיה הלאומי כך שתספק חמישית מצריכת החשמל במדינה. על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, סין היא היצרנית הגדולה בעולם של אנרגיה הידרו-אלקטרית בשנת 2021 ושליש מהפאנלים הסולאריים בעולם מותקנים בסין.

עו''ד יואב שדה, שותף במשרד עורכי הדין מיתר וסגן יו"ר לשכת המסחר ישראל-סין מדגיש כי קשה להפריז בחשיבות ההגנה על קניין רוחני של חברות ישראליות הפועלות בסין, ומסביר: "מומלץ כי כל חברה ישראלית הפועלת או מתעתדת לפעול בסין תגבש ותדאג ליישם אסטרטגיה מתאימה להגנה על הקניין הרוחני שלה, המשלבת בין האפשרויות המשפטיות העומדות בפניה להתנהלות העסקית המתוכננת.  

בצד המשפטי מומלץ שהחברה תבדוק, טרם תחילת הפעילות בשוק הסיני, את האמצעים המשפטיים העומדים לרשותה בכל הנוגע להגנה על קניין רוחני, לרבות בכל הנוגע לרישום פטנטים, סימני מסחר, וזכויות יוצרים בקשר עם מוצרי החברה המשווקים בסין. על החברה להבין את היקף זכויות הקניין הרוחני הניתן לרישום בסין וכי ללא רישום מתאים היא עלולה לעמוד מול שוקת שבורה בהתמודדות עם הפרת זכויותיה בסין".

ראוי לציין כי בשנים האחרות חל שיפור ניכר ביכולות המשפטיות הנוגעות להגנה על קניין רוחני בסין, בין באופן כללי ובין בכל הנוגע לחברות זרות הפועלות בסין, התלויות, בין השאר, בתכנון מראש והתנהלות נכונה של החברות טרם כניסתן לשוק הסיני.

על ענפים נוספים ואתגרים רבים אחרים בדרך לסין – בהמשך.

ובינתיים: הרבה הצלחה בנתיב הסיני. אנו כאן בלשכה עומדים לשירותכם ונשמח לסייע.

לירון אורמן היא מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אסיה. סייעה בהכנת הכתבה: ריטה פלוטקין