לסחור בקריפטו בלי להסתבך בחקירות ברשות המסים

מתי משקיע הופך לעסק, איך זה משפיע על שיעורי המס ולמה כדאי להיערך כבר עכשיו למסלול של גילוי מרצון? רו"ח ענת דואני מציגה את הדילמות המרכזיות של חשיפות המס בישראל סביב המטבעות הדיגיטליים ובכלל

גיא רונן, בשיתוף רו"ח ענת דואני
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לסחור בקריפטו בלי להסתבך בחקירות ברשות המסיםצילום: Shutterstock
גיא רונן, בשיתוף רו"ח ענת דואני
תוכן מקודם

שורה של פרשות ומעצרים מתוקשרים אינה מותירה ספק: האסדרה והאכיפה בשוק הקריפטו בישראל עולות מדרגה. חלק מהחשדות נוגעים לעבירות על החקיקה החדשה - הצו לאיסור הלבנת הון בגין סחר במטבעות דיגיטליים. הצו אמור לאפשר למערכת הבנקאית לקבל ולהעביר כספי קריפטו ביתר קלות. מצד המשתמשים במטבעות, ובוודאי ספקי השירותים בתחום, הוא מחייב הקפדה יתרה על תיעוד, ציות לרגולציה, שמירה על כללי הכרת הלקוח והכרת החוק החדש על בוריו.

לצו הוגדרה אמנם תקופת מעבר של מספר חודשים בטרם ייכנס סופית לתוקפו, אבל את התקופה הזאת לא כדאי לבזבז: "מומלץ לנצל את פרק הזמן להסדרה מול רשויות המס", אומרת רו"ח ענת דואני, המעניקה שירותי ייעוץ וייצוג בתחום. היא מעריכה בסבירות גבוהה כי בהמשך יפורסם נוהל רשמי של גילוי מרצון - Voluntary Disclosure, שיאפשר להסדיר גם רטרואקטיבית, ואולי אף באופן אנונימי, אי דיווח על נאמנויות ואחזקות בחברות ובנכסים, לרבות במטבעות דיגיטליים. "בין שיפורסם נוהל כזה ובין שלא, אין ספק שרצוי להסדיר כעת את חבויות המס והדיווח החלות על מחזיקי קריפטו".

אז כמה ניאלץ לשלם? במבחן מיסוי הקריפטו, מסבירה דואני, השאלה הבסיסית היא האם מדובר בעסק לכל דבר ועניין, או שמא בהשקעה פרטית. בסוג הראשון עשויים להיכלל כורי מטבעות, ספקי שירותים בתחום וסוחרים מרמה מסוימת - היקפי פעילות, מימונים שלקחו, גובה עסקאות וכדומה. המבחנים הללו, מתברר, אינם כמותיים וחד-חד ערכיים, ולעתים נתונים לפרשנות. כך או כך, מרגע שנקבע כי ההגדרה כעסק תקפה, על העסק חלות כל החובות הרגילות בכפוף לאופן ההתאגדות (עוסק עצמאי, שותפות, חברה), מרכז הפעילות (בארץ או בחו"ל) ועוד. בישראל, כידוע, שיעור מס ההכנסה המקסימלי במקרים הללו עומד על 50%.

הקבוצה המאתגרת יותר, הן מבחינת החקיקה והרגולציה והן מבחינת מומחי המס, היא המשקיעים ומחזיקי הנכסים הפרטיים. כאן, אומרת דואני, עולים לא מעט סימני שאלה: "לא תמיד ברור מתי חל 'אירוע המס'. כל עוד החזקתי במטבע ולא מכרתי, כלומר לא מימשתי אותו, לכאורה לא אמורה להיות בעיה - אם כי כבר עלו תהיות מצד הרשויות בנוגע לרווחים שנצברו כתוצאה מפעולות פנימיות בקריפטו, עוד לפני היציאה לכסף פיאט. השאלה הבאה היא מהו שיעור המס על הרווחים. לפי גישה אחת, אפשר להשוות זאת לסחר במט"ח, שבו אין גביית מס על רווח הנובע מהפרשי שערים (כשם שאין קיזוז על הפסד שספגנו מאותה סיבה). רשות המסים, לעומת זאת, גורסת שאין דין הקריפטו כדין מטבע רגיל, בהיותו קרוב יותר לנייר ערך או לכל 'נכס בלתי מוחשי'. לפיכך, הרשות דורשת לגבות עד 25% מס רווח הון פלוס 3% מס יסף". הפסיקה במחוזי נטתה לטובת מס הכנסה, אולם אין היא מחייבת באופן גורף מאחר שלא ניתנה בבית המשפט העליון. "אני מניחה שנראה פסיקות נוספות בנושא, גם בתחום המערכת הבנקאית".

אין יותר "לא ידעתי"

שאלה נוספת שעולה, בפעילויות בינלאומיות בכלל ובקריפטו בפרט, היא חובת הדיווח והגילוי. "לכל מי שפועל בזירה הבינלאומית - עם חברות זרות, נאמנויות (Trusts או Foundations) ובייחוד בחברות טכנולוגיות הפועלות עם חברה-אם או בת זרה וכן כאלו המבקשות הטבות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון - מומלץ להגיע לייעוץ, על מנת שנוכל לבחון את המקרה ואת חובות הדיווח העולות ממנו, ובמידת הצורך אף לבצע הליך מול רשות המסים".

דואני עומדת על חשיבות האישור המוקדם במקרים המתאימים: "קבלת חוות דעת מיסויית מקצועית חיובית לפני פעולה פיננסית מספקת הגנה מהעמדה לדין פלילי בגינה. אבל כדי להבטיח גם הגנה אזרחית, קרי: הימנעות מהליכים של דיון שומה וסיכונים להשלמות מס משמעותיות בדיעבד, ובפרט כשהאי ודאות רבה וההשפעה של כל פוזיציה היא מהותית - מומלץ לעתים לבקש מראש את אישור רשויות המס. גם לשם כך חשוב להסתייע במומחי מס. צריך לפעול בחוכמה, עם הרבה מחשבה ומקצועיות, ורק לאחר שהמקרה נבחן מכל היבטיו - לפעול". לדבריה, "רשות המסים ובתי המשפט מעניקים משקל רב לכוונתו הראשונית של הנישום. כמו כן, טיעונים מסוג 'לא ידעתי, לא חשבתי' לא מתקבלים עוד. הכל חייב להיות מגובה בחוות דעת ובליווי מקצועי".

לרו"ח דואני רקע עשיר במסים, תחילה במחלקות מסים במשרדי ראיית חשבון גדולים ומובילים דוגמת ארנסט אנד יאנג (EY) ובשנים האחרונות כעצמאית. היא מתמחה בסקטור ההיי-טק, בדגש על ייצוג משקיעים ומייסדים באקזיט. היא מלווה חברות וסטארט-אפים, בין היתר בהסדרים, נאמנויות, הסדרת הון מעל שווי מסוים, העברה בין-דורית, מיסוי על סחר במניות ועוד. דואני חברה בוועדת המסים של לשכת רואי החשבון וריכזה את תחום המיסוי באוניברסיטת בר אילן.

מתוך ניסיונה, היא אומרת: "הרוב המכריע של אוכלוסיית המשקיעים הם אנשים נורמטיביים שממש לא ששים לעבור על החוק. דווקא משום כך, במקום להישאר בתחום האפור או להיקלע לעוד שנה של אי דיווח, מוטב להגיע לייעוץ ולהסדיר את כל מה שניתן, לפני שהרשות פונה אלינו וסוגרת את החלון. חשוב להבין שאי אפשר היום להישאר מאחורי מסך - לרשות יש יכולת לדעת הכל על כולם, ואין סיבה להסתבך. מצד השני, גם 28% מס זה לא סופי. עם טיעונים מקצועיים נכונים, בזמן הנכון, יש לנו לא מעט מה לעשות".

בשיתוף רו"ח ענת דואני

מעבר לאתר
יצירת קשר במייל
054-2311077