תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

Invest in Israel: פותחים את הדלת למשקיעים הזרים

הכשרת כוח אדם מקצועי וייסוד One Stop Shop הם חלק מהרעיונות היעילים שעלו במפגש מסכם ליוזמת Invest in Israel, שמטרתה להגביר את ההשקעות הזרות בארץ

חלק מהרעיונות היעילים שעלו במפגש מסכם ליוזמת Invest in Israel
Dreamstime

יוזמת Invest in Israel, מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, ציינה החודש את סיומו של תהליך חשוב. עשרות אנשי עסקים ואנשי ממשל התכנסו השבוע בבית יהושע כדי לסכם את הדיון בצעדים הדרושים להגברת ההשקעות בישראל ופישוט התהליך למשקיעים הזרים. ב-Invest in Israel מספרים שבשנתיים האחרונות נשברו שיאי ההשקעות הזרות בארץ. היחידה פעלה לפתרון חסמי רגולציה וסייעה ללמעלה ממאה חברות שונות. מפעלים חדשים הוקמו ומפעלים קיימים הורחבו בזכות חברות זרות שהגיעו ארצה ובזכות ליווי עסקאות במאות מיליוני שקלים מטעם המדינה. לאחר מספר שעות במהלכן חולקו משתתפי הכנס לקבוצות דיון - נראה היה שהנוכחים יוצאים מהמפגש הזה עם יותר מקצה חוט לגבי הדרוש הלאה.

עובד יחזקאל, לשעבר מזכיר הממשלה, נשא באירוע הרצאה שסקרה את האסטרטגיה שבעיניו השוק העסקי צריך לקחת בעידן החדש בו המנהיגים והממשל כבר אינם מנהלים את המאורעות המרכזיים, אלא דווקא תעשיית הטכנולוגיה היא זו שמשנה את העולם. "ב-15 השנים הקרובות ייווצרו 70% מהעבודות של אלו שמתחילים עכשיו כיתה א', ולא על ידי המדינה. השוק יתפתח באמצעות כוחות לא מדינתיים", אמר. "ממשלות מנסות להתאים את עצמן למציאות המשתנה, בה הסתיים עידן הממשלות הקשיחות והממשל הופך לגמיש. כיום החברה האזרחית היא האזור בו יוצרים מציאות. הממשלה מתחברת למציאויות חזקות שנוצרות מחוץ לאזור הממשלתי והופכת למקבלת ההחלטה ולא למחליטה. החברה האזרחית מייצרת מענים והממשלה אומרת: אם זה עובד, אני יודעת להתחבר לזה. זו כבר לא מערכת מסודרת של מנהיג נבחר, שרים ודרג מקצועי, אלא טשטוש גבולות מוחלט בין כל השחקנים. גם פקיד בכיר ככל שיהיה כבר לא יכול לקבל החלטה לבד. כמעט בכל נושא יש שחקנים שיש להם מעמד שווה. פתאום התנועה של תהליך קבלת ההחלטות היא שטוחה, לא היררכית. לא רק זה: היא מולטידיסיפלינרית".

יחזקאל חלק עם המשתתפים שלוש תובנות אליהן הגיע בשנים האחרונות: ראשית, עבודת הממשלה עוברת תהליך התחדשות שעובר על כל תחום בעידן הזה. הממשלות בעולם בונות כיום פרדיגמה ממשלית חדשה. שנית, ממשלים מנסים לצמצם רגולציה, כאשר בהולנד, למשל, שמו להם למטרה לצמצם את הרגולציה ב-50%. אצלנו, התוכניות הכלל-ממשלתיות עושות שינויים קטנים יחסית ופחות עובדות כרגע. עלינו להבין שכל עולם המדיניות צריך להיות אפקטיבי ומולטידיסיפלינרי. שלישית, כל רעיון להגדרת מדיניות חדשה שמטרתה ייצור שינוי צריך בבסיס להניח שהחלוקה לעתיד נמצאת באזור האזרחי לצד הממלכתי ושיש לקבל החלטות שכולן מרוויחים מהן. "כשהממשלה תראה מה יוצא לה מהפתרון שהעסק מייצר - הקשב שלה אליו יהיה טוב יותר והיא תהיה עם נכונות גדולה יותר לשמוע ולהקשיב", סיכם.

כוח אדם הוא צוואר הבקבוק העיקרי

"לישראל נכסים אסטרטגים משמעותיים שמושכים משקיעים זרים. יחד עם זאת קיימים חסמי השקעה שבחלקם מונעים השקעה ובחלקם האחר גורמים לעיתים למשקיעים  להעביר פעילויות ונכסים לחו"ל לאחר ביצוע ההשקעה. משקיעים צריכים בהירות ורמת וודאות טובה וסביבה רגולטורית", אמרה סיגל אדניה קפון, שותפה מנהלת את חטיבת הייעוץ הכלכלי ומובילת תחום המיזוגים והרכישות בדלויט. "בדיונים שקיימנו, בהם השתתפו נציגי מגזרים שונים, עלה בבירור הצורך באימוץ מדיניות בתחום ובאיחוד משאבים כדי לאפשר דיון מקיף ולאחריו טיפול מקיף ויעיל בנושאים השונים הרלוונטיים למשקיעים תחת קורת גג אחת. בוודאי ראוי ש-Invest in Israel יתפקד כמעין One Stop Shop לנושא", הוסיפה.

זאב הולצמן, יו"ר IVC Research Center, שהוא גם המייסד ויו"ר קרן ההון "גיזה הון סיכון" רואה את המחסור בכוח אדם מיומן כבעיה האקוטית ביותר, החל מפועלי ייצור ועד מהנדסים. "קיימת מצוקה גדולה ביותר. חברות ההיי-טק הגדולות מתחרות עם סטארט-אפים על כוח אדם מיומן. זהו צוואר הבקבוק העיקרי והוא חייב לקבל עדיפות לאומית ראשונה. הכשרה היא מילת המפתח וצריכים לעסוק בה משרדי החינוך, הרווחה, הכלכלה והאוצר. אין ברירה, הממשלה חייבת להיכנס לתוך העניין. זה כמובן מתקשר גם לנושא של אותם חלקים באוכלוסייה שפחות מעורבים במשק: החרדים והערבים. הבעיה ידועה לכולם, האתגר המרכזי הוא לא באיתורה אלא ביישום הפתרונות הנכונים עבורה".

לדבריו, ישנם מספר פתרונות שעשויים לסייע בפתרון המצב הקיים, כאשר הראשון בהם הוא מתן דגש על הכשרת עובדים. בין היתר מציין הולצמן את הרחבת המוסדות האקדמאיים כך שיוכלו לקלוט יותר סטודנטים במקצועות הרלוונטיים; הרחבת הסבסוד להכשרות של עובדים המעוניינים לעבור ממקצוע למקצוע; ומתן דגש על הכשרת עובדים בתעשיית ההיי-טק בפריפריה, אפילו כהעדפה מתקנת בהשוואה למה שקיים במרכזי הערים הגדולות. "הנושא השני שחשוב לתת עליו את הדעת הוא שיפור היציבות וצמצום אי-הוודאות ביחס למשקיעים הישראלים והזרים. יש להימנע משינויים תכופים בחוקי מס וחוקים אחרים. שמשקיעים שהתקבלו ידעו מה מגיע להם ושזה לטווח ארוך ולא נתון לשינוי כל חצי שנה, שנה או שנתיים", מציין הולצמן.

"אף משקיע לא ישקיע שקל אחד בלי שהוא יודע מה הכללים. אם הוא לא יודע מה יהיה מחר - הוא לא יכול לשים כסף בתעשייה. התהליכים בישראל לא מתנהלים בקצבים רגילים. ליותר מדי מהם לוקח יותר מדי זמן. ישראל צריכה לדעת לעמוד בקצבים. מעבר לכך, פעם היו תיכונים מקצועיים. כולם נסגרו וזה כשל מערכתי כי צריך אנשים מקצועיים שיודעים להפעיל מכונה", מצטרף סמנכ"ל הכספים של ווישיי בישראל גיל וייסנר לדבריהם של סיגל אדניה קפון וזאב הולצמן. "אלו שיכלו להגיע למקום הזה לא מגיעים למקצועות האלה, אלא הולכים ללמוד משהו עיוני שיאפשר להם לקבל שכר מינימום או קצת יותר – שזה חצי ממה שהם יכולים להרוויח בתעשייה. זהו כשל לתא המשפחתי ולמדינה. אם אין לך כוח אדם מיומן אתה לא יכול להביא מוצרים מתקדמים והפריון יורד. כולם מפסידים, ואם המדינה לא תדע לתקן - זה רק ילך ויחמיר".

ליאת שיבולת מ-TMF Group מסכימה שיש לפשט לחברות הזרות את הזירה המקומית. "אמנם בשנים האחרונות יש שיפור משמעותי אבל יש עוד הרבה עבודה בנושא מדיניות אחידה ומתן תמיכה ברורה למשקיעים זרים. חשוב שיסופקו צרכיהם ושהם לא ילכו לאיבוד בסבך החוקים והתקנות. כחברה שמטפלת ב-150 חברות זרות שפועלות בארץ אנחנו יכולים להעיד שהן נרתעות מכך שלא מספיק פשוט פה. בדרך כלל זו לא החלטה מובנת מאליה להקים אופרציה בישראל - אז אם כבר עושים זאת, חשוב שזה יהיה מונגש יותר. בעיניי חלק מההמלצות שגובשו בפורום הזה נכונות מאוד, למשל הקמת One Stop Shop עבור חברות זרות. חשוב לרכז את הקשר עם משרדי הממשלה וכל מה שקשור לבירוקרטיה ואישורים נדרשים. כמובן שבאחריות הממשלה גם ליצור מדיניות תומכת, יציבה ואחידה במטרה למשוך השקעות זרות לישראל. זו עבודה שצריך לתחזק כל הזמן".

רפי חדד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חברת פלקס מוסיף בנושא: "צריך פלטפורמה שתהיה ברורה לכולם. להקים גוף שמרכז את הכל, שיודע ללכת להיכן שצריך בתוך סבך משרדי ותת-משרדי הממשלה ולהתייחס למשקיע ולמי שרוצה להביא פעילות לישראל בתור לקוח, כמו שחברה מסחרית מתייחסת ללקוח. שיהיה משרד אחד מוגדר שמי שמגיע לארץ ומביא לכאן ייצור - ידע שזה המקום אליו יש לפנות, ולא כמה גופים כמו שיש היום. הייתי גם מחזק את הקשר בין האקדמיה לתעשייה. אנחנו רואים שיוזמות כמו חצי שנה סטאז' בתעשייה למהנדס זה דבר שעובד טוב".

"נקיטת הצעדים הנכונים תביא לצמיחה במשק"

עומרי פליקר, ממחלקת ההיי-טק והקרנות במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון, מסתכל על התהליך שפתחה יוזמת Invest in Israel כצעד בכיוון הנכון. "אני מאוד מעריך את התהליך הזה וחושב שהוא חשוב מאוד. נקיטת הצעדים הנכונים יכולה להביא לצמיחה רצינית במשק הישראלי. אני מאמין שחשוב לבנות קואליציות, לקבל אינפוטים מכל המגזרים ולהוביל אותם לעבודה משותפת. מעניין אותי לאן ייקחו את המפגשים האלה".

וב-Invest in Israel מסכמים באופטימיות: "במהלך התהליך יצאנו לשטח לאזורי התעשייה, נפגשנו עם חוקרים באקדמיה ובממשלה, שמענו על צרכי החברות הזרות לפי סקטורים שונים וחידדנו עם הסביבה העסקית את הקשיים מצד אחד והפוטנציאל מצד שני. הצפנו את החסמים אל מול ההזדמנויות וחשפנו את איי המצוינות של התעשייה הישראלית אל מול אתגרי הביורוקרטיה. העמקנו באתגרים ובהצעות לפתרונם. זה השלב בו כולנו יחד יכולים וצריכים לקחת את האחריות לתהליך הזה ולשלב כוחות".

לחזרה למדור השולחן העגול להשקעות זרות >>

לאתר היחידה לעידוד השקעות זרות >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#