תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החברות הגלובליות המשגשגות בישראל: איך הן עושות את זה?

שלושה מנהלים בכירים של חברות גלובליות בישראל מספרים מה גרם להנהלה להשאיר את פעילות החברה בישראל, כיצד משרד הכלכלה עודד את המהלך בעזרת היחידה להשקעות זרות בישראל, ואיך לדעתם ניתן לעזור להנהלה ולשכנע חברות גלובליות נוספות להישאר בארץ

החברות הגלובליות המשגשגות בישראל
Dreamstime

לאור תפיסתה וביסוס מעמדה של ישראל כ-Startup Nation, בין היתר בזכות יכולות פיתוח וטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, הבינה הממשלה בשנים האחרונות כי היא חייבת לייצר סביבה שתתמוך בעסקים המקומיים ותאפשר להם להתנהל בצורה חכמה, לקראת רכישה או השקעה עתידית אפשרית של חברות זרות בהן. הידיעות הרבות בשנים האחרונות על השקעות זרות בעסקים מקומיים בתעשיית הלואו וההיי טק בישראל, מצביעה על הצלחתה של המדיניות המדוברת, בין היתר בזכות הפעילות של invest in Israel, היחידה לקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה.

ברשימה הארוכה של מי שיעידו על חשיבות הפעילות הענפה של אינווסט, ניתן למצוא את רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת FLEX ישראל אליה שייכים הסניפים הישראלים המצליחים של פלקס העולמית. פלקס מספקת שירותי ייצור מערכות ושבבים מיקרו-אלקטרוניים, ונחשבת לחברת ההרכבות הגדולה בעולם. הנהלת החברה יושבת בסן חוזה שבארצות הברית ומתפעלת מרחוק מאה אתרים בכל רחבי העולם, כאשר ארבעה מהם ממוקמים דווקא בישראל. חדד מספר על התנהלות עצמאית יחסית מול ההנהלה העולמית, בכפוף לעמידה ביעדים שנקבעים על ידיה בכל רבעון.

רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת FLEX ישראל
יח"צ

האתרים הישראלים של פלקס עומדים בראש הסניפים המצליחים בעולם, והיחידים שמעולם לא הפסיקו לייצר. לטענת חדד, כדי להצליח לעשות זאת במדינה שסובלת מאירועים ביטחוניים תכופים, המשביתים את פעילות המשק, יש צורך בחשיבה ותכנון לטווח רחוק. "יש לנו תכנית מגירה לכל לקוח, לפיה אם קורה משהו אנחנו יכולים להעביר את הייצור למקום אחר בעולם", מסביר חדד, "זה מעולם לא קרה, אבל אנחנו מידי פעם עושים ניסוי לראות שזה עובד. זה מאוד מרגיע את הלקוחות הגלובליים והמקומיים שלנו". בנוסף, מסביר חדד כי חברות גלובליות ומרובות אתרים בכל רחבי העולם, מורגלות בהתמודדות עם פעילות בסביבה שונה מאוד, "חברה הפועלת בעולם שלישי מתמודדת עם בעיות לא פחות קשות ממלחמות. מבחינתה נפילת תשתית החשמל באתר בהודו, יכולה לגרום לנזק הרבה יותר חמור".

הפעילות היציבה של פלקס ישראל, גרמה להנהלה הגלובלית להרחיב את פעילותה בארץ, ונכון להיום מתוכננת הקמת אתר נוסף במודיעין, על פני 35,000 מ"ר במודיעין עם אלף עובדים. את התרחבות הפעילות בארץ זוקף חדד לסיוע המשמעותי שקיבלה החברה בישראל במהלך הקמת המפעל החדש מ-Invest in Israel, היחידה לקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה. "בזכות אינווסט, העבודה כיום מול גורמי הממשל הרבה יותר חלקה. קל יותר כאשר יש כתובת אחת במקום להתרוצץ בין אין סוף משרדים. בנוסף, כאשר ההנהלה העולמית מקבלת מסר ברור שהממשל מעודד את פעילותה בישראל, קל יותר לשכנע אותה להתרחב דווקא כאן".

המנטליות העסקית בישראל- חסרון וגם יתרון

מזור רובוטיקה, שהוקמה בחממה של הטכניון, היא חברה למכשור רפואי ויצרנית מערכת הנחייה רובוטית המשמשת לניתוחי עמוד השדרה. נכון להיום, החברה מייצרת בישראל רובוטים שהשתילו למעלה מ-300 אלף שתלים בכל העולם – והיד עוד נטויה. מדטרוניק העולמית, שרכשה לאחרונה את מזור רובוטיקה, הותירה את פעילותה בישראל ואף התחייבה להמשיך ולהשקיע ולפתח את מרכז המחקר, הפיתוח והתפעול של החברה שממוקם בקיסריה. אורי הדומי, מי שהיה מנכ"ל מזור רובוטיקה, במשך 16 שנים, עד מועד מכירתה מאמין כי הבסיס להחלטה להשארת מרכז הפיתוח והפעילות הטכנולוגית בארץ, הוא התרשמות הנהלת חברת האם האמריקאית מהיכולות הפיתוחיות, הניהוליות והיציבות הארגונית של החברה הישראלית, כמו גם מיכולתה מהיכולת להתאים את עצמה לצרכי החברה הגלובלית.

לטענת הדומי, אחת הסיבות לכך שהחברות גלובליות רבות נרתעות מלהשאיר את הפעילות של החברות הישראליות בארץ היא חוסר נסיון וידע בתעשיה הרפואית הישראלית בכישורים והמקצוענות הנדרשת במעבר מחברה הפועלת בסביבה הסטארט-אפית ובהיקפים יחסית קטנים ליכולות והמקצוענות הנידרשת בשעה בה החברה נידרשת לפעול בסביבה של הגדולים, בה דרישות האיכות, האמינות וחווית השימוש משחקות תפקיד מהותי. "בעולם הציוד רפואי בו פועלת מזור רובוטיקה, ישראל התברכה בקשת רחבה של חברות קטנות עם הרבה מאוד רעיונות מבריקים, אבל עקב האכילס של תרבות הסטרטאפים היא שהחברות רבות מתקשות לצלוח את עמק המוות של הישרדות, חדירה אפקטיבית לשוק וצמיחה לאורך זמן", הוא מסביר. "בשל כך, הרבה חברות בינלאומיות מגיעות למסקנה שבעוד שהן אוהבות את הרעיונות שמגיעים מישראל, הן לעיתים לא יכולות להרשות לעצמן להקים פה את החברה ולכן רוכשות רעיונות, או תוכניות למוצר, אבל בונות את התשתיות של הייצור והמשך בפיתוח מחוץ לישראל"

אורי הדומי, מנכ"ל מזור רובוטיקס לשעבר
מירי כהן

לעומת הדומי, מנהל פיתוח עסקי פלקס ישראל, רפי חדד, מציע נקודת מבט חיובית באשר לאותה מנטליות סטראפיסטית ישראלית. "המנטליות הזו משחקת פעמים רבות לטובתנו", אומר חדד. "אנחנו גמישים ויצירתיים, לכן בפלקס העולמית יש מאתיים ישראלים שעובדים בכל רחבי העולם. הם יודעים כיצד להשתלב בסביבות שונות, ולהביא פתרונות. גם האתרים של פלקס בישראל ממוקמים במקומות הראשונים בפלקס העולמית, במידה רבה בגלל אותה מנטליות".

נועם זילברשטיין, מנכ"ל יחידת הגלאים של GE Healthcare ברחובות (מרכז פיתוח וייצור), סבור שההחלטה להשאיר בישראל את פעילות החברה, הפיתוח, התכנון והייצור, נובעת מייחודה של החברה  ושל העובדים המקומיים. "ב-DCD רחובות (Digital CZT Detectors) אנחנו מגדלים גבישים מסוג CZT מאלמנטים מתכתיים (Cd Zn Te), מעבדים אותם ל-Semiconductors,  ולבסוף מרכיבים מהם גלאים דיגיטליים ייחודיים בתחום הרפואה הגרעינית. זהו המרכז העולמי של GE  בתחום המחקר, הפיתוח והייצור של גלאים מסוג זה. כשמדובר בתהליך כל כך ייחודי שאין שני לו בעולם, המבוסס על כוח האדם והמחקר המקומיים, ההחלטה להשאיר את פעילות החברה בארץ מתבקשת"  אומר זילברשטיין. "יחד עם זאת, אסור לנו לשקוט על השמרים ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לשמור על הייצרתיות והייחודיות וכן לשפר ולייעל את תהליכי הייצור שלנו כדי להישאר אטרקטיביים תמיד".

נועם זילברשטיין מנכ"ל יחידת הגלאים של GE Healthcare  ברחובות
יוסי אלוני

החברה המקומית התחילה כחברת סטרטאפ בשנות ה-90 ונרכשה על ידי GE בשנת 2010. במהלך השנים רשמה מעל 55 פטנטים ו-25 טרייד סיקרט. בתהליך הייצור משולבים  12 תחומי התמחות שונים, והוא מורכב במיוחד.  זילברשטיין מספר על שילוב נכון של יצירתיות וחדשנות של הצוות הישראלי, יכולת הובלת משימה של ההנהלה המקומית וכן הבנת התהליכים בחברה הגלובלית,  חברת האם GE.

המספרים מחזקים את טענותיו של זילברשטיין, שכן יחידת הגלאים המקומית גדלה פי 4 בשנה וחצי האחרונות. "אנחנו יודעים למנף את החוזקות שלנו בתחום היצירתיות והובלת משימה, לצד יישום של תהליכי פיתוח וייצור גלובליים", אומר זילברשטיין, "אנחנו צריכים להכיר את תהליכי העבודה והרגולציה בחברה הגלובלית טוב יותר ולהשתמש בהם נכון. זה יכול להיות חסם, אם לא נכיר מספיק את התהליכים הגלובליים שמסביבנו, נשאר מאחור".

התמודדות עם בירוקרטיה ורגולציה: רוצים כתובת אחת

אורי הדומי ממזור רובוטיקס טוען כי העידן שחברות בינלאומיות קונות חברות רעיון מאחורינו, ועל היזמים לבנות תכניות לטווח ארוך. אך אחד התנאים לבניית תכניות לטווח ארוך הוא סביבה רגולטורית יציבה ובהירה, ובכך ישראל אינה מצטיינת. אחד החסמים בעולם ההשקעות הזרות בישראל, היא סביבה רגולטורית המשתנה תדיר, ולעיתים אף בדיעבד.

לדעתו של רפי חדד מפלקס,  על הרגולטורים לראות בהחלטותיהם מול החברות חוזה בלתי ניתן להפרה, מסודר וברור. "צריך גוף המרכז הכל במקום אחד. המודל של  היחידה להשקעות זרות של משרד הכלכלה והתעשייה הוא מצוין, אך הוא צריך להיות מחוזק", מסביר חדד, "במדינות אחרות מדובר בכוח אדיר, וכך צריך להיות גם בישראל".

ב-Invest in Israel מודעים לאתגר שמציבה הבירוקרטיה והרגולציה בישראל, והקושי של ההנהלות המקומיות לספק הסברים להנהלות הגלובליות. לכן החליטו  ב Invest in Israel לקדם מדיניות רגולטורית ארוכת טווח, יציבה וברורה. ממשלת ישראל בכלל ומשרד הכלכלה בפרט פועל רבות להסרת חסמים מיותרים ולהקלה בתהליך ההשקעה בישראל המהווה תנאי חשוב לקידום והצלחת פעילות של חברות זרות בישראל.

לחזרה למדור השולחן העגול להשקעות זרות >>

לאתר היחידה לעידוד השקעות זרות >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#