תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עם הפנים למזרח: ישראל רוצה ללמוד איך למשוך את המשקיעים הסינים

המדינות המובילות בהשקעות הזרות בישראל הן מדינות צפון אמריקה ואירופה, אך הפוטנציאל הגדול ביותר להשקעות עתידיות נמצא דווקא במזרח הרחוק. משרד הכלכלה והתעשייה בדק איך יכולה המדינה למשוך עוד משקיעים מכלכלות הענק כמו סין והודו, לאילו הצעות החברות הגלובליות מהמזרח לא יוכלו לסרב, ומהם הצרכים הספציפיים של אותן חברות שהישראלים עוד לא ממש מכירים

החומה הסינית
© Sean Pavone | Dreamstime.com

אחד מהנתונים הבולטים שעלו מסקירה שערך משרד הכלכלה והתעשייה הוא שהפוטנציאל הגבוה ביותר למשיכת השקעות זרות לישראל נמצא בסין (כולל הונג קונג). סין מהווה כ-10% מסך ההשקעות הזרות בעולם, אך רק כמחצית האחוז מההשקעות הזרות המזוהות בישראל. בעוד סך ההשקעות הזרות בעולם צומחות בקצב שנתי ממוצע של  7% בשנה, ההשקעות הסיניות צומחות בקצב שנתי של 32% בממוצע. לעומת זאת, בעוד שארצות הברית וכמה ממדינות מערב אירופה מראות משקל יתר בתמונת ההשקעות הזרות בישראל, קצב צמיחת צמיחת ההשקעות הזרות שלהן זהה לממוצע העולמי. גם ההשקעות משאר מדינות ה-BRIC (הודו, ברזיל ורוסיה) מראות משקל חסר בישראל ביחס למשקלן העולמי.

גם במזרח אוהבים יציבות

במשרד הכלכלה והתעשייה בדקו גם מהם הגורמים המשפיעים על ההשקעות הזרות, וגילו כי הגורם הראשון הוא היחסים המדיניים בין המדינות. על פי מחקרים שונים, שיפור היחסים הדיפלומטיים בין מדינות מגדיל את היקף ההשקעות הזרות ביניהן. חברות גלובליות חוששות ממצב בו יחסים עכורים בין המדינות יעודדו את הממשלה הזרה לפגוע בהן ובקניין הפרטי שלהן. ככל שהיחסים בין המדינות משתפרים - סיכון זה יורד.

דרך נוספת להקטין את הסיכון הנתפס בעיני משקיעים זרים היא לחתום על הסכמי השקעה הדדיים (BIT) עם מדינת המקור של המשקיעים. לישראל יש יחסית מעט הסכמים מסוג זה ביחס למדינות כמו גרמניה או בריטניה שנבדקו בסקירה. שיפור שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות משפיע לטובה גם על היחסים המדיניים בין אותן שתי מדינות, לכן התועלת עשויה להיות כפולה.

השקעות בכלל והשקעות זרות בפרט טומנות בחובן אי ודאות רבה, והחברות הזרות מחפשות כמה שיותר  מידע, כדי לקבל החלטה על מיקום ההשקעה שלהן. במשרד הכלכלה והתעשייה מצביעים על החברות הזרות שכבר משקיעות בישראל, כמקור מידע מעולה, זמין ואמין עבור חברות אחרות ממדינת המקור שלהן, מה שמקטין את הסיכונים בהשקעה. על ידי כך ניתן להגדיל את היקף ההשקעות הזרות מאותה מדינה. דרך נוספת לשפר את היקף ואמינות המידע שיש בידי חברות זרות היא הקמת יחידה ממשלתית ייעודית שתאסוף את המידע הרלוונטי ותנגיש אותו למשקיעים הזרים. 

ברלין
© Richair | Dreamstime.com

הנקודה העיוורת של ההשקעות הזרות

על פי נתוני הלמ"ס, המדינה השלישית בהיקף ההשקעות הזרות בישראל היא איי קיימן. ברור לכל שההשקעות הזרות הנעשות ממדינה זו נעשות על ידי חברות שמדינת המקור שלהן היא אחרת, ואיי קיימן רק מהווה מבחינתן מקום התאגדות לצרכי מס.

בנוסף מציינים בלמ"ס כי רק  58% מהמשקיעים זוהו מבחינה גיאוגרפית,  בעוד ש-42% מהיקף החברות המשקיעות נותר ללא זיהוי גיאוגרפי של מדינת המקור. לכן, ברור שנדרשת עוד עבודת מחקר ומיפוי רבה על מקורות ההשקעה במשק הישראלי, כדי שיהיה אפשר לגבש מדיניות התומכת בהשקעות זרות.

מודל ישראל - גרמניה

מבחינת היכולת של ישראל למשוך השקעות זרות בתחום התעשייתי, מבחינים במשרד הכלכלה והתעשייה בין שתי אפשרויות: הראשונה היא השקעות בייצור שמיועד לשוק המקומי. מכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, אפשרות זאת נראית פחות רלוונטית. אפשרות שנייה היא שישראל תהפוך למרכז ייצור וייצוא למדינות אחרות כ"פלטפורמת ייצוא".

על פלטפורמת היצוא להיות קרובה גיאוגרפית לשווקי היעד של החברה המשקיעה, ולהציע עלויות ייצור זולות. עלויות הייצור בישראל אינן זולות כמו במזרח אירופה או מקסיקו (המוזכרות כפלטפורמות ייצוא למשק האירופי ולמשק הצפון אמריקאי בהתאמה), אך יש לה יתרון מבחינת הקרבה של הייצור לפעילות מו"פ. עובדה זאת מאפשרת השגת יעילות בייצור. נראה שעל מנת להפוך למרכז ייצור עם פוטנציאל ייצוא לאירופה, אפריקה ומדינות ערב מצד אחד, או למדינות המזרח הרחוק מצד שני, ישראל צריכה להשקיע בתשתיות כגון נמלי ים ורכבות.

שיתופי הפעולה הכלכליים בין ישראל לגרמניה נחשבים לפוריים במיוחד, ומתאימים למודל פלטפורמת הייצוא. לכן, הם עשויים לשמש מודל מוצלח לקידום שיתופי פעולה עם מדינות נוספות. אך יכול להיות שדווקא נדרשים צעדים שונים על מנת לשפר את ההשקעות בין ישראל למדינות אחרות. כדי לענות על השאלות הללו, נדרש מחקר מעמיק יותר בתחום.

טאג' מהאל
© Byelikova | Dreamstime.com

ההחלטה אם להתמקד במשיכת משקיעים מהמזרח היא לא החלטה כלכלית בלבד, אלא גם מדינית- פוליטית סבוכה ומורכבת. הסקירה שביצע משרד הכלכלה והתעשייה היא צעד אחד בדרך לגיבוש מדיניות בנושא, אך יש עדיין שאלות רבות ללא מענה, הממתינות למחקרים נוספים כדי שמדינת ישראל תוכל לקבל החלטה מושכלת בנושא חשוב זה. 

לקריאת הסקירה המלאה > הקליקו כאן 

לחזרה למדור השולחן העגול להשקעות זרות >>

לאתר היחידה לעידוד השקעות זרות >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#