תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גוגל ופייסבוק זו רק ההתחלה: ישראל רוצה עוד השקעות זרות

תהליכי הגלובליזציה הגבירו משמעותית את זרם ההשקעות הזרות בכלכלות רבות ברחבי העולם, וגם ישראל לא נשארה מחוץ למשחק. גוגל, פייסבוק ומייקרוסופט הן אולי החברות הידועות ביותר שהשקיעו כאן, אך הן לא לבד. אז איך גורמים למשקיעים זרים לבחור בישראל כיעד להשקעה?

לחיצת יד
Pixabay.com

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל פועלות כ-3500 חברות בבעלות זרה, ושווי ההשקעות הזרות בישראל עבר בשנת 2016 את רף ה-100 מיליארד דולר. לאור הנתונים הללו, זה לא מפתיע שממשלת ישראל מעוניינת להגדיל את היקף ההשקעות הזרות בישראל, ולגרום למשקיעים לבחור בישראל על פני מדינות אחרות ברחבי העולם. אך כדי לעודד משקיעים זרים להגיע לישראל, חשוב לדעת מה יגרום לחברות השונות לבחור בישראל? מהם הגורמים שהוכחו כמעודדים השקעות זרות בישראל, ואילו מהגורמים דווקא חוסמים אותן? במשרד הכלכלה והתעשייה החליטו לבצע סקירה ראשונית של התחום, כדי לסייע למקבלי ההחלטות לגבש מדיניות מושכלת לעידוד ההשקעות הזרות בישראל.

יתרונות ההשקעות הזרות

משרד הכלכלה והתעשייה התבסס בסקירה על מחקרים רבים מהעולם, המצביעים על כך שלהשקעות זרות השפעה חיובית משמעותית על המשק המקומי בו הן פועלות. השקעות אלה מספקות, בין השאר, הון זר למשק המקומי, מחדירות  טכנולוגיות ושיטות ניהול חדשות, מעלות את פריון העבודה ומגדילות את היכולת של המשק המקומי להתמקצע ולהתמחות בתחומים בהם יש לו יתרון יחסי.

אך בעוד שהמחקר האקדמי העולמי בתחום פעיל מאוד ומאמרים חדשים מתפרסמים בתדירות גבוהה מאוד,  מאמרים המתייחסים ספציפית למשק הישראלי הם נדירים ביותר, ונידרש עוד מחקר רב על מנת להמליץ על מדיניות אופטימלית לממשלה.

אחד המחקרים הבודדים בנושא הוא מחקר שפורסם על ידי משרד האוצר, המצביע על כמה השפעות חיוביות של החברות הזרות הפועלות בישראל. המחקר מצא שהשכר שמשלמות החברות הזרות בישראל גבוה ביחס לשכר שמשלמות חברות ישראליות מקבילות. כמו כן זיהה המחקר שעובדים המועסקים בחברות הזרות ממשיכים להרוויח שכר גבוה יותר ממקביליהם גם לאחר שעזבו את החברה הזרה. זאת, לטענת כותבי המחקר, בזכות הטכנולוגיות ושיטות ניהול שאליהם נחשפו העובדים, והניסיון הבינלאומי שהם צברו.

מייקרוסופט
Pixabay.com

מה מחפשות החברות המשקיעות?

במשרד הכלכלה והתעשייה הצביעו על ארבעה סוגים עיקריים של השקעות זרות. הסוג הראשון הן "השקעות מחפשות שוק", כלומר השקעות שמטרתן לחדור לשוק המקומי כדי למכור בו מוצרים. אם לדוגמה וולמארט תחליט להקים סניפים קמעונאיים בארץ, השקעה זו תסווג כהשקעה מחפשת שוק.

הסוג השני הן "השקעות מחפשות משאבים",  בדומה להשקעה של נובל אנרג'י במאגר הגז "תמר". הסוג השלישי הוא "השקעות מחפשות נכסים אסטרטגיים", כמו ההשקעות של אינטל וגוגל במובילאיי ובוויז הישראליות, והסוג הרביעי הוא "השקעות מחפשות יעילות", שמטרתן לשפר את יעילות החברה המשקיעה על ידי הקטנת עלויות, הגדלת פריון העבודה וכדומה. נראה שהרבה מההשקעות של חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון במרכזי מו"פ בישראל, מתאימות קטגוריה זו. 

הסקירה מוצאת שההשלכות של ההשקעות הזרות על המשק המקומי שונות מאוד, ותלויות בסיבת ההשקעה של הפירמה הזרה. השפעת "השקעות מחפשות שוק", צפויה להוריד את יוקר המחייה בישראל, על ידי הגדלת התחרות על הצרכן הישראלי. "השקעות מחפשות משאבים" לעומת זאת כמעט שאינן משפיעות על הצרכן הישראלי, אך יכולות להגדיל את הכנסות המדינה ממשאבי טבע (Government Take- GT) דרך הגדלת היעילות והרווחיות של הפקת משאב הטבע. להשקעות אלו עשויות להיות גם תועלות ביטחוניות ודיפלומטיות, מכיוון שהן מחזקות את הקשרים של מדינת ישראל עם המדינות המשקיעות ומחזקת את זהות האינטרסים בין שתי המדינות.

"השקעות מחפשות נכסים אסטרטגיים" מגדילות את הסיכוי להיווצרות מצבור חברות (Cluster) בתחומים המשיקים לפעילות החברה או הפרויקט שנרכשו. "השקעות מחפשות יעילות" הנעשות בישראל, נוגעות בעיקר להשקעות הקשורות לתחומי המחקר והפיתוח. לפיכך ההשפעות שלהן הן בעיקר בהגדלת שכר העובדים המיומנים (כמו מהנדסים, מתכנתים) והגדלת ייצוא השירותים. מאחר וכבר היום יש מחסור בעובדים מיומנים במשק הישראלי,  השקעות אלו עלולות להגדיל את אי השוויון במשק.

כיום ישראל נחשבת כיעד אטרקטיבי במיוחד בעיקר עבור חברות מחפשות אחר נכסים אסטרטגים, ובמקרים מסוימים גם עבור חברות המחפשות אחר יעילות. 

אז איך גורמים למשקיעים להגיע?

הגורמים שיכולים לסייע לממשלת ישראל למשוך השקעות זרות מסוגים שונים משתנים בהתאם לסוג ההשקעה. "השקעות מחפשות שוק" מגיעות לשווקים גדולים ו/או רווחיים מאוד, וישראל מציעה שוק קטן. ממשלת ישראל אמנם לא יכולה להגדיל את השוק הישראלי בטווח הקצר,  אך בעזרת  שיפור תשתיות (בעיקר נמלי ים), היא יכולה להפוך את ישראל למרכז ייצור גם עבור מדינות אירופה ואפריקה, ואולי בעתיד גם כלפי מדינות ערב. כך ניתן להגדיל את השוק שרואה המשקיע הזר, ולמשוך השקעות זרות נוספות לתעשייה הישראלית.

"השקעות מחפשות משאבי טבע" מחפשות כמובן משאבי טבע. בעוד הממשלה לא יכולה להגדיל את כמות משאבי הטבע שבשטח המדינה, היא כן יכולה להשפיע על היציבות הפוליטית והרגולטורית שמאוד משפיעים על הסיכון הנתפס ולכן גם על כדאיות ההשקעה בסעיף זה.

גוגל
© Serban Enache | Dreamstime.com

"השקעות מחפשות נכסים אסטרטגיים" מושפעות מקיומם של מקבצי חברות וידע (Eco System) שהם ייחודים. מקבצים כאלו נוצרים בין השאר בזכות ידע ייחודי שנוצר באוניברסיטאות המקומיות, מכוני מחקר ובמקרה הישראלי גם בצבא. קשה לומר מה בדיוק מייצר את מקבצי הידע הללו והנושא בהחלט דורש מחקר נוסף.

"השקעות מחפשות יעילות" מגיעות בעיקר למקומות בהם השכר נמוך (כמו דרום מזרח אסיה), או שכוח העבודה מאוד משכיל (כמו בישראל). על מנת לעודד השקעות אלו נדרשים עוד מהנדסים ומתכנתים בכוח העבודה הישראלי.

משרד הכלכלה והתעשייה פרסם את הסקירה כצעד ראשון, שמטרתו לעודד כתיבת עוד מחקרים על השפעות ההשקעות הזרות על המשק הישראלי ועל הגורמים המסייעים או חוסמים השקעות אלו. כדי להעמיק בנושא, שיש לו השפעה אדירה על המשק הישראלי והמצב הכלכלי של תושבי המדינה, נדרש מחקר נוסף בתחום. הסקירה מעלה מספר שאלות מחקר שניתן להתחיל מהן מאמרים אקדמאיים או ניירות מדיניות, לכן משרד הכלכלה מזמין חוקרים שמעוניינים לבצע מחקרים בתחום, לבחון את החומרים המתפרסמים באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה וליצור קשר.

לקריאת הסקירה המלאה > הקליקו כאן 

לחזרה למדור השולחן העגול להשקעות זרות >>

לאתר היחידה לעידוד השקעות זרות >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#