תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תהליך השיתוף מכריח את הממשלה להסתכל על הציבור בגובה העיניים"

כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה הוחלט בממשלה לצאת לתהליך שיתוף הציבור, דרך כלל המגזרים, כדי לשפר את השיח ולייעל את שיתוף הפעולה. גם ביחידה לקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה נכנסו לתהליך דומה יחד עם ארגון "שיתופים" – והתוצאות כבר מפתיעות לטובה. "אנחנו שומעים מהשטח מה מפריע ויכולים לבנות ביחד פתרונות טובים יותר", מסבירה זיוה איגר, מנהלת הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות

תהליך שיתוף הציבור מאפשר לנו היכרות וקשר ישיר עם השטח
Unsplash

דמיינו שהטילו עליכם משימה שהיא מצד אחד בגדר משימה לאומית ומצד שני היא דורשת מכם להצליח לתאם מהלכים בין כמעט כל זרועות הממשלה, ולא מעט שחקנים בשוק הפרטי, על מנת להצליח. המשימה: לשווק את הכלכלה המקומית בצורה שתביא עוד השקעות זרות למשק הישראלי. איך בכלל הייתם מתחילים לגשת למשימה בכזה סדר גודל? מבחינת אייל אליעזר, מנהל יחידת Invest In Israel במשרד הכלכלה והתעשייה, האמונה בדיוק על משימה זאת, התשובה לכך ברורה. רק תהליך של שיתוף ציבור יאפשר לו לתאם מהלכים עם כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה ובשוק הפרטי, בצורה שתאפשר השגה מירבית של מטרות היחידה והמשק הישראלי. "תהליך שיתוף הציבור מאפשר לנו היכרות וקשר ישיר עם השטח, בניית אמון עם השחקנים השונים בשדה והרחבת הפרספקטיבה של הממשלה בצורה שחושפת בפנינו נקודות שלא היינו מודעים אליהן" מסביר אליעזר.  

זיוה איגר
באדיבות משרד הכלכלה והתעשיה

מקדמים את השיח

שיתוף ציבור הוא תהליך חדשני בו הממשלה נעזרת במגזר הפרטי ובמגזר השלישי על מנת לשפר את פעילותה ובכך לקדם את מטרותיה. תהליך השיתוף הראשון החל כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, כאשר התברר שהתמודדות העורף עם איום הטילים מלבנון לקתה בחסר. הסתבר שלצורך ההתמודדות נדרשים האזרחים לקבל שירותים משלושת המגזרים - הממשלתי, העסקי והמגזר השלישי, ואלו לא דיברו באותה שפה ולא תיאמו את פעולותיהם.

במשרד ראש הממשלה הפעילו במשך כעשור שולחנות עגולים. התהליך החל בנושא היערכות העורף למלחמה, והמשיך בנושאים חברתיים אחרים שמטרתם לשפר את השיח ואת שיתוף הפעולה בין שלושת המגזרים. זאת, על מנת להצליח להתמודד בצורה טובה עם האתגרים הביטחוניים והאזרחיים הבאים של מדינת ישראל.

בעקבות ההצלחה של תהליך השיתוף הראשון, בחרו משרדים ממשלתיים נוספים לצאת בתהליך דומה. בין המשרדים ניתן למנות את משרד החינוך, משרד הבריאות, המשרד לשוויון חברתי ועוד. במשרד הכלכלה והתעשייה מיהרו לקפוץ על העגלה ולהשתמש בכלי החדשני על מנת להשיג את מטרותיהם - למשוך לישראל עוד השקעות זרות שיחזקו את הכלכלה הישראלית.

תהליך השיתוף של משרד הכלכלה והתעשייה בנוי לפי מתודה סדורה שהוכנה על ידי ארגון "שיתופים", ארגון ללא מטרות רווח שהוקם לפני כעשור במטרה לחזק את שיתופי הפעולה הבין מגזריים בישראל. התהליך בנוי על מספר שולחנות עגולים מתמשכים, שכל אחד מהם רלוונטי לקהל אחר של מקבלי החלטות ושותפים. מטרתו, בנושא עידוד השקעות זרות בישראל, היא לקדם את השיח בנושא ולהביא ליישום של צעדים מהותיים בשטח.

שלמה דושי
הילה לוצקי שפירא

בעוד ששולחן אחד עוסק בחיזוק המחקר והידע הרלוונטי, שולחן אחר עוסק בפיתוח שיתופי פעולה אזוריים.

אליעזר מסביר שמבחינתו, תהליך של שיתוף הציבור הוא מתבקש. "השותפים שלנו מחוברים לשטח הרבה יותר טוב ממני", הוא אומר. "למשל משרדי ראיית החשבון הגדולים יודעים לפנינו על לקוחות שמחפשים לעשות השקעה בישראל וכך גם פירמות עריכת הדין הגדולות. בתהליך השיתוף נוצר שיח שבו אנחנו שומעים מהשטח מה מפריע למשקיעים, לראשי הרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה ויכולים לבנות ביחד פתרונות טובים יותר. אני רוצה לייצר פלטפורמה שהשחקנים בתוך הזירה ידברו אחד עם השני ומתוך זה יצמחו יוזמות חדשות. את זה רק תהליך השיתוף מאפשר לי".

שלמה דושי, מנכ"ל שיתופים מרחיב על התהליך. " שיתוף ציבור מאלץ את הממשלה להסתכל לשותפים שלה בגובה העיניים למרות שהיא הריבון. הממשלה למעשה שומעת את הציבור, מתייעצת איתו וגם יש לה הזדמנות להשמיע את משנתה ולהכיר לציבור את הפעולות שהיא נוקטת בהן ולהסביר מדוע בחרה דווקא בפעולות אלו. התפתחות השיח הזה בין המגזרים היא קריטית על מנת להשיג את המטרה המשותפת לכולנו. תהליך השיתוף הזה הוא פורץ דרך, מכיוון שעד עכשיו הליכי שיתוף עסקו בנושאים חברתיים, וכאן אנחנו רואים שהממשלה מנסה לפתור גם בעיות כלכליות באמצעות שיתופי פעולה עם המגזרים השונים".

דרושים: אנשי קשר בעלי אנגלית רהוטה

לפי התפיסה החדשנית, הבעיות איתן מתמודדת המדינה – עידוד השקעות זרות בישראל כדוגמא – אינן בלעדיות לממשלה או למשרדים השונים אלא משותפות לכולנו. וכדי לפתור אותן נדרש שיתוף פעולה חוצה מגזרים. מירי יעקובי הורוביץ, מנהלת תחום שיח בין מגזרי בשיתופים , מדגישה שהממשלה כבר עשתה שינוי חשיבה מרחיק לכת, וכעת נדרשת התגייסות של שאר השחקנים. "העובדה שמתקיים שיח מהותי על רגולציה, על חסמים ועל הזדמנויות, מייצרת יחסי אמון ותקשורת בין השחקנים ובין הממשלה ובינם לבין עצמם. זה מאפשר שיתופי פעולה בין כולם".

ואכן, בתהליך השיתוף מעורבים מגוון רחב של גורמים רלוונטיים שכולם שותפים למטרה להביא עוד השקעות זרות לישראל. שולחן הידע למשל כולל חוקרים מהממשלה, מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי. בשולחן זה דנים במחקרים שנעשו בישראל ובעולם על השקעות זרות, והחוקרים משתפים אחד את השני בבסיסי נתונים שהם אספו.

אייל אליעזר
באדיבות משרד הכלכלה והתעשיה

בשולחנות ההיוועצות האזוריים, לעומת זאת, שותפים גורמים רבים מאזורים גיאוגרפים שונים בארץ. אלו כוללים ראשי רשויות מקומיות, חברות שפועלות באזורי התעשייה הרלוונטיים, שותפים אחרים כמו משרדי עורכי דין וראיית חשבון שמייצגים את המשקיעים השונים וכמובן המשקיעים הזרים שכבר פועלים בארץ.

התהליך אמנם רק בתחילתו, אך כבר ניתן להציג תוצאות מעודדות והציפיות להמשך הן בהתאם. בשולחן הידע למשל הועלתה בעיה של חוסר בנתונים מספקים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ששותפה לשולחן הידע, הודיעה שתאסוף נתונים רלוונטיים נוספים בהתאם לבקשות החוקרים השונים. "בהשוואה לעולם אין כמעט ידע בנושא של התועלות של השקעות זרות למשק הישראלי, ונכתבו על כך מעט מאוד מאמרים אקדמאיים", מסבירה איגר. "לכן אני מקווה שעל ידי הנגשת הידע שצברנו ובסיסי הנתונים שיש לנו, ועל ידי שיח עם החוקרים הרלוונטיים, יהיו עוד מחקרים בנושא שיאפשרו לנו לקבוע מדיניות חכמה יותר שממנה ירוויח המשק הישראלי".

בשולחן ההיוועצות האזורי של הגליל המערבי, בו השתתפו ראשי רשויות ומנכ"ליהם, מנכ"לים של חברות תעשייה ישראליות ורב-לאומיות וגורמים רלוונטים נוספים מהאזור, הסתבר שאין מיפוי מספק של אזור התעשייה, החברות הנמצאות בו והתשתיות הקיימות בו. המשקיעים השונים הבהירו שמבחינתם ההיבט החשוב ביותר הוא שינוי התשתיות האזוריות והנגשת כלל המידע הרלוונטי שמצוי לעיתים בידי המועצה האזורית ולעתים בידי גופים אחרים. כמו כן חשוב שיהיה איש קשר אחד לכל המחלקות הרלוונטיות במועצה האזורית, והוא צריך לדבר אנגלית רהוטה.

בעקבות ההבנות הללו התחילו לעבוד במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם המועצה המקומית, על נייר עמדה למשרדי הממשלה השונים. "בסוף תהליך השיתוף צפויים להיות יותר יוזמות ושיתופי פעולה שיווצרו מהשטח, ייבנו צוותים אזוריים ייעודים לנושא ההשקעות עם השלטון המקומי, ייאספו הצעות וצעדים לשיפור הסביבה העסקית בישראל ונרחיב את תשתית הידע והמדיניות הסדורה של הממשלה בתחום ההשקעות הבינלאומיות", מסכם אליעזר.

לחזרה למדור השולחן העגול להשקעות זרות >>

לאתר היחידה לעידוד השקעות זרות >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#