מכוונים לעסקים בחו"ל? תתחילו בהסכם ממון

בדרך לרילוקיישן או להשקעות מעבר לים חשוב לוודא שאנחנו מכוסים אישית ומשפחתית. בזכות ניסיון של 12 שנות פרקטיקה בניו יורק, עו"ד דפנה זיס היא אוטוריטה בדיני משפחה בינלאומיים ובריבוע המעגל כשחוקי המדינות מתנגשים

גיא רונן
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פסל החירות
גיא רונן
תוכן מקודם

לא הייתם מעזים לרכוש נדל"ן מניב בברלין או לפתוח עסק בעמק הסיליקון בלי ייעוץ משפטי. אבל כשמתרחבים אל מעבר לים או שוקלים רילוקיישן, יש עוד עניין חשוב: דיני המשפחה. בהסכמי ממון, צוואות, ירושות ועוד, מעבר לעוגמת הנפש, הנזק הכספי עלול להיות כבד בהרבה מעוד עסקה שלא יצאה לפועל.      

"מבחינות רבות, הנושא המשפחתי מורכב מהמסחרי", אומרת עו"ד דפנה זיס, המתמחה בדיני משפחה בינלאומיים. היא מזכירה כי בעוד שבחוזים מסחריים ניתן לקבוע תניות שיפוט שיקבעו דינה של איזו מדינה יחול במקרה שתתעורר מחלוקת ובית המשפט של איזו מדינה יהיה מוסמך לדון בכך, הרי שהעניין הרבה יותר מורכב בתחום דיני המשפחה הבינלאומיים. בעת ובעונה אחת ייתכנו כללים סותרים, ומצבים שתניית שיפוט עליה הסכימו שני הצדדים מראש לא תוכר ולא תיאכף בבתי המשפט במדינות מסוימות. "אנחנו קצת חיים בבועה כשזה מגיע לדיני המשפחה ושוכחים שיש עולם משפטי שלם בחוץ, עם חוקים, היגיון וערכים שונים משלנו", היא מוסיפה. "חשוב להבין ולהיערך לזה מראש, ואם נמנענו והסתבכנו, לתת את המושכות למי שמצוי בתחום הרגיש והמורכב הזה".     

איפה העסק עלול להסתבך? המקרה הקלאסי הוא הסכמי ממון, משום שלא בכל המדינות מכירים בהם וביכולתם לעקוף את עיקרון החצי-חצי בגירושין. עו"ד זיס מספרת על לקוח ישראלי בעל רכוש רב במדינות רבות שהחתים את ארוסתו, אזרחית מאחת ממדינות אירופה, על הסכם כזה. לאחר שהתגרשו, היא נותרה עם ילדיהם בארץ מוצאה וניגשה לתבוע מזונות. עורך דינה הסביר לה כי להסכם הממון אין כל תוקף באותה מדינה, ולפיכך היא הגישה תביעה לקבלת מחצית מההון של בעלה לשעבר. בסופו של דבר, רכושו באותה מדינה אירופית אכן חולק, אולם באחרות נמנעה החלוקה הודות לפסקי דין הצהרתיים מניעתיים שהצליחה זיס להשיג. "היה חשוב להבין מהר באילו מדינות מדובר ולהקדים את הפסיקה בתיק המרכזי שעלולה להשפיע על היתר. זה היה ממש מרוץ סמכויות, והצלחנו לסיים את הפרשה תוך שנתיים וחצי. אחרת, בהיקפי הנכסים שהיו לו, זה היה נגרר יותר מעשור".          

דפנה זיסצילום: איה הקטין

זו רק דוגמה לאתגר העצום שיוצרים פערי החקיקה והמשפט במדינות השונות. מושג הידועים בציבור, למשל, אינו מוכר במובן שאנחנו תופסים אותו ברוב מדינות ארצות הברית. גם המנגנונים לפסיקת מזונות ילדים הם שונים. בארצות רבות פסיקת מזונות אישה לאחר הגירושין היא כמעט מנדטורית או לפחות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. וכדי לסבך עוד יותר את העניין, לא רק דיני המשפחה הפנימיים של כל מדינה רלוונטית עלולים להשפיע, אלא גם כללי המשפט הבינלאומי הפרטי ואמנות בינלאומיות שונות עליהן חתומות חלק מהמדינות.    

הסיפור האישי הפך למפעל חיים 

מה עושים כשהדינים מתנגשים? "עם השנים פיתחנו שיטות לרבע את המעגל. יש לנו כלים ומנגנונים שעוזרים לנו להגן על האינטרסים של הלקוחות ולסיים עבורם תקופות אישיות ומשפחתיות מורכבות על הצד הטוב ביותר. אבל בשביל זה צריך להכיר היטב את המשפט המקומי והבינלאומי ולהיות עם היד על הדופק, כי אנחנו עוסקים בתחום דינמי. הדינים במדינות ארצות הברית למשל מקדימים אותנו בכמה שנים טובות - לא במקרה בתי המשפט כאן מרבים לצטט פסיקות משם. רק לאחרונה התחילו להכניס אצלנו מושגים כמו ניכור הורי, עליית כושר השתכרות של בן הזוג, מנגנונים לחלוקת מניות ואופציות, שיטות להערכת שווי חברות. למי שכבר יש היכרות עם תקדימים ומנגנונים במדינות זרות, ובמיוחד בארצות הברית ובאנגליה, יש יתרון משמעותי".  

עו"ד זיס שוחה היטב בחומר. סיפורה האישי הוא שהביא אותה לתחום ההתמחות המיוחד הזה, שבו היא סוג של אוטוריטה. זה התחיל ברילוקיישן בעקבות האהבה. בזכות ניסיון משפטי מהארץ, ולאחר שצלחה את בחינות הלשכה של מדינת ניו יורק, עבדה כשכירה בתחום המשפט המסחרי כולל ליטיגציה. אבל הזוגיות שלה עלתה על שרטון, ובעוד תיקה האישי מתנהל פנו אליה גם אחרים באותו נושא. כך נולדה פרקטיקה שנמשכה תריסר שנים, שבמהלכה צברה זיס ניסיון מעשי בדיני 50 מדינות ארצות הברית, כמו גם בדיני המשפחה בארץ (רבים מלקוחותיה בניו יורק היו ישראלים) ובמדינות אירופה.  

את הידע והניסיון היא הביאה ארצה, למשרד עורכי הדין שפתחה במגדלי בסר בבני ברק. משם היא מטפלת בלקוחות שפניהם אל מעבר לים – לעסקים, להשקעות או לשינוי במרכז חייהם. כדי להקדים תרופה למכה המשפטית-פיננסית ולתת מענה מיטבי לכל מוקש שעלול לצוץ, היא עובדת עם רשת של עורכי דין מקומיים במגוון רחב של מדינות כדי שיספקו חוות דעת.

"אנחנו רואים את זה כל הזמן", מפרטת עו"ד זיס, "זוגות שעוברים יחד, או שאחד מהם יוצא לשנה עם אופציה להארכה והשני נשאר עם הילדים. מה קורה אם הזמני הופך לקבוע? ומה לגבי נישואי גרין קארד, חשש מגירוש בעקבות הגירושין, או להבדיל, בת זוג שרוצה לעזוב מערכת יחסים אלימה ולחזור ארצה עם הילדים, תופעה שלצערנו מתרחבת בימי הקורונה, אבל לא יכולה בשל אמנת האג? קשה לחשוב על תרחישי קיצון ברגעים הכי שמחים של החיים, אבל זה הכרחי. בטח כשעוברים בין מדינות או בונים עסקים בחו"ל. ואם חלילה מגיע הפיצוץ, קריטי לוודא שמי שמטפל בנו יודע את העבודה, מכיר את הדינים השונים ומביא ניסיון מוכח בתיקים בינלאומיים". 

למידע נוסף לחצו כאן >>