ערוצי מימון חדשים לתשתיות – הזדמנות או סיכון?

"הממשלה הבינה שכדי לפתח את המשק צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות. האתגר שלנו הוא רב־מערכתי ואנו מחפשים פתרונות מימוניים שיתאימו לכך. נשמח לראות יותר בנקים ישראליים בפרויקטי התשתית ואנו עובדים גם על הבאת בנקים זרים כגופים מממנים", כך אמר הבוקר איציק מרמלשטיין, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי באוצר, בוועידת תשתיות 360 של TheMarker, המחלקה המסחרית ומשרד מ. פירון ושות'. 

לדבריו, "כשאנו מפרסמים מכרז אנו עושים זאת גם בחו"ל. אנו מעוניינים שיהיו גם פתרונות מימון מצד הציבור, במסגרת קרנות נסחרות שנקים להשקעה בתשתיות. הדבר מגדיל את האפשרויות עבור המדינה". 

בהתייחסו לשאלת מנחה הפאנל, העיתונאי מתן חודורוב, כיצד ימומן פרויקט המטרו, שמוערך ב–150 מיליון שקל, השיב מרמלשטיין כי "חלק מהתקציב יגיע מתוך תעדוף לכך בתקציב המדינה וחלק מעסקות PPP (עסקות מימון תשתית בשותפות ממשלתית)".

נעמה גורודנצ'יק, ראש תחום תחבורה ותשתיות בבנק לאומי, אמרה כי הבנק מקדם בברכה את תנופת פרויקטי התשתית במדינה: "בבנק לאומי רואים בזה מנוע צמיחה למשק ולבנק. בנוסף, ככל שתהיה ודאות גדולה יותר לגבי התזרים הצפוי בפרויקטים אלה — הדבר יבוא לידי ביטוי בתמחור אטרקטיבי יותר ליזמים".

גבי לוי, מנכ"ל אשטרום זכיינות, ציין כי "השקעות תשתית נחשבו בעבר להשקעות מסוכנות לעומת השקעות נדל"ן, אך כיום, עם ההתערבות הממשלתית ורשתות הביטחון שהמדינה מספקת, הן הפכו להיות בטוחות יותר ועל המדינה לעודד את ההשתתפות באפיק ההשקעה הזה בקרב הציבור הרחב".

עו"ד תימור פסו, שותף, מחלקת תשתיות, מימון פרויקטים ונדל"ן, במשרד מ. פירון ושות', אמר כי "אנו רואים כיום תנופה משמעותית בפרויקטי התשתית במדינה. אם בעבר ההיצע הנמוך של הפרויקטים גרם לכך שהחברות הגדולות הסתערו עליהם וזה יצר תחרות בריאה תוך אימוץ מודל PPP — הרי שכיום, עם ריבוי הפרויקטים, המדינה פונה לגורמים כמו בנקים זרים. זה מעלה את השאלות לאן השוק הזה מתקדם ואם נישאר במודל ה–PPP הסולידי או שנעבור למודל אחר". 

נבות בר, מנכ"ל ושותף בקרן קיסטון, התייחס בדבריו לאפיק ההשקעה בתשתיות במודל של קרן נסחרת. "הקרנות הנסחרות הן השקעות אטרקטיביות המגובות על ידי המדינה ונטולות סיכוני ביקוש. בנוסף, שיעורי התשואה בהן גבוהים יותר מבאג"ח ממשלתיות".

בר ציין כי קרן קיסטון עסקה עד כה בנכסים מניבים, אך אין הדבר אומר שהקרן תשקיע רק בנכסים מסוג זה. "המחוקק נתן לנו כלים להעניק הלוואות לשלב ההקמה, שיכולות להוזיל ליזם את העלויות ולנו ליהנות מתשואות גבוהות יותר. כיום רוב המשקיעים שלנו הם גדולים יחסית ואנו מעוניינים להכניס את הציבור הרחב להשקעה בקרן רק בשלב הסחיר. זה נכון ובטוח יותר עבור הציבור כי התיק יהיה מגוון ומבוזר יותר".

איציק טאוויל, מנהל אגף אשראי ואגף השקעות בנדל"ן, בהראל אמר כי "כמשקיעים מוסדיים אנו עוסקים היום בארגון ומימון פרויקטים באופן עצמאי ונפרד מהבנקים, אבל אנו נכונים לשתף עמם פעולה. אנו ניגשים לפרויקטי התשתית דווקא בגלל העובדה שאנו דואגים לכספי החוסכים בפנסיה, שכן  מדובר על פרויקטים ארוכי טווח, צמודי מדד, בעלי סיכונים מגודרים ונטולי סיכוני ביקוש. הפרויקטים שהשקענו  בהם עד היום מייצרים תזרים קבוע לאורך זמן, דבר שמתאים לחוסכים שלנו". 

בפאנל השתתפו: איציק מרמלשטיין, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי באוצר; נעמה גורודנצ'יק, ראש סקטור תחבורה ותשתיות בבנק לאומי; נבות בר, מנכ"ל ושותף בקרן קיסטון; גבי לוי, מנכ"ל אשטרום זכיינות; עו"ד תימור פסו, שותף, מחלקת תשתיות, מימון פרויקטים ונדל"ן, מ. פירון ושות'; איציק טאוויל, מנהל אגף אשראי ואגף השקעות בנדל"ן בהראל ביטוח

בחזרה למדור ועידת תשתיות 360 >>>