"כל משרדי הממשלה יידרשו להיערכות למשבר האקלים"

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "נקבע מדרג ESG שיאפשר להגדיר מהן פעולות כלכליות סביבתיות, ויאפשר לגופים פיננסיים לייצר פלטרפורמות לניהול סיכונים בנושא"

שחר אמאנו
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גלית כהן ומתן חודורוב
גלית כהן ומתן חודורובצילום: תומר אפלבאום
שחר אמאנו
תוכן שיווקי

"גם אם תתחלף ממשלה לא נחזור לאחור בתחום האקלים", אמרה גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בשיחה עם מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי של חדשות 13, במפגש אימפקט 2030 של TheMarker Labels ו–Deloitte. הדברים נאמרו על רקע אישור חוק האקלים בוועדת השרים לענייני חקיקה, שאמור לחייב את כל משרדי הממשלה להיערך לשינויי אקלים.

חוק האקלים עבר בוועדת השרים למרות התנגדות הדרג המקצועי במשרד האוצר. כהן ציינה כי במשרד להגנת הסביבה בראשות השרה תמר זנדברג עבדו על סעיפי החוק כשנה, והוא כולל יעדים של 27% פליטות פחמן ב–2030 ואפס פליטות ב–2050, בהמשך להצהרת ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים בגלזגו. "ההצהרות האלה כעת בחקיקה", הסבירה כהן. "זה מייצר שיח מחייב להפחתת גזי החממה מצד כל משרדי הממשלה, משום שהם יידרשו לאדפטציה והיערכות למשבר האקלים".

כהן אמרה כי גם במגזר העסקי נעשים צעדים שיחייבו שיתופי פעולה כדי למנוע פעילות מזהמת. "אנחנו מחזקים את העבודה עם כל הרגולטורים הפיננסים, בניגוד לפעילות מול הבנקים בלבד בעבר. בשנה וחצי האחרונות אנחנו נפגשים עם הרגולטורים, לומדים ועושים עבודה בתחום האקלים".

ניהול סיכונים

לדברי כהן, כדי למדוד את הפעולות הכלכליות הסביבתיות, יאמץ המשרד להגנת הסביבה את הטקסונומיה של האיחוד האירופי: "ייקבע מדרג ESG ואפשר יהיה להגדיר מהן פעולות כלכליות סביבתיות. המדרג יאפשר לגופים פיננסיים להחליט אם ליטול סיכון באמצעות תמיכה כלכלית שלהם בעסק מסוים, תוך שיקול אם העסק הזה יחזיק מעמד עד מועד החזרת ההלוואה, ולכן אולי לא כדאי להשקיע בו, משום שככל שהוא פחות סביבתי הסיכון גדול יותר. ניתן מידע רב לבנקים כדי לייצר פלטפורמות שיאפשרו ניהול סיכונים בנושא".

גלית כהן בשיחה עם מתן חודורובקרדיט: TheMarker Labels

לדברי כהן, במקרים של אסונות פיזיים כמו שיטפונות, שריפות או הצפות חברות הביטוח נותנות את הפרמיה והמשקיעים ייתנו את המענה, אך לא כך הם פני הדברים כשזה נוגע לפעילות הממשלתית, ולכן "חוק האקלים נוגע לסכנות במעבר בין ממשלות ושינוי במדיניות".

כהן הסבירה כי המסר לחברות שרוצות להיות ירוקות יותר הוא "לבחון את העיסוק המרכזי שלהן, שלא יתבשמו מדו"חות כאלה ואחרים שמעידים שהן בסדר. עליהן להפחית סיכונים מבחינת אקלים ולייצר שינוי".

"התמריצים הכלכליים והחלופות יעשו את השינוי"

באשר לציבור הצרכנים, כהן סבורה כי התמריצים הכלכליים והחלופות יעשו את השינוי. כדוגמה היא מביאה את הירידה בהיקף של 50% בצריכת המוצרים החד־פעמיים, ואת המודעות שהשתנתה לגבי שימוש בשקיות ניילון בסופרמרקטים. "הציבור מגיב מהר לחלופות", הסבירה.

לדבריה, האתגר הבא של המשרד הוא "מס הפחמן שאמור לעבור בוועדת הכספים, ואני מקווה שנעביר אותו גם בכנסת הנוכחית. תיווצר אופטימיזציה של המשק בלי לרדוף אחרי כל אחד, וברגע שממסים את המקור יש השפעה על כל המשק".