מהפכת האימפקט |

השקעה אחראית כמנוע לצמיחה עסקית

תפיסת האחריות התאגידית עברה אבולוציה משמעותית והוגדרה מחדש כהשקעה אחראית (ESG). אירנה בן יקר, שותפה, מובילת פרקטיקת ה-ESG ב-Deloitte, מסבירה איך מגבשים אסטרטגיה בתחום ESG, מהם האתגרים ומה מרוויחות החברות שמאמצות התנהלות אחראית

בשיתוף Deloitte
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
השקעה אחראית כמנוע לצמיחה עסקיתקרדיט: TheMarker Labels
בשיתוף Deloitte
תוכן שיווקי

לפני כמה שנים, כשהתחלנו לעסוק בנושא אחריות תאגידית, נהוג היה למדוד אותה באמצעות שתי פעילויות עיקריות — פילנתרופיה תאגידית שבאה לידי ביטוי בתרומות לעמותות או לפרויקטים חברתיים והתנדבות עובדים. באותה תקופה החברות שחרטו על דגלן את ערך האחריות התאגידית "התחרו" בשורת התרומות בדו"חות הכספיים ובתקשור של התנדבויות עובדי החברה, שיצאו על חשבון המעסיק להתנדב עבור מטרה חברתית כזו או אחרת. אמנם היו גם חברות שעסקו בשיפור ביצועים סביבתיים וחברתיים, אך קולן פחות נשמע, ובעיקר מאמצים אלה נוהלו ללא תוכנית סדורה וחיבור לערך בר קיימא.

אירנה בן יקר, שותפה, מובילת פרקטיקת ה- ESG ב- Deloitte צילום: אלמוג סוגבקר

את האחריות התאגידית העמידו במבחן אירועים שונים ובהם משברים עסקיים או מקרו כלכליים וניתן היה לראות איך "אחריות תאגידית" דועכת יחד עם רווחיות באותן שנות משבר והסיבה לכך ברורה ואפילו מוצדקת לכאורה — הרי הארגון צריך קודם כל להביא ערך לבעלי מניותיו ורק לאחר מכן "לדאוג" לבעיות הקהילות הסובבות אותו.

הנחת העבודה שעשייה לטובת מחזיקי עניין היא עשייה שיוצאת אל הפועל כשהארגון נמצא ברווחה כלכלית לא עומדת במבחן המציאות, ולכן תפיסת האחריות התאגידית עברה אבולוציה משמעותית והוגדרה מחדש על ידי מגמת ההשקעה האחראית — Environmental, Social and Governance או בקיצור ESG. מעניין שדווקא תקופת משבר הקורונה העצימה את המגמה באופן משמעותי. המשבר הראה לארגונים שהסביבה הפיזית שבה הם פועלים היא משאב שלא ניתן להתעלם ממנו, כמובן בנוסף להשפעה הישירה של המשבר הבריאותי והכלכלי על עובדי הארגון. המשבר שינה באופן מהותי את הדרך שבה הארגונים מתנהלים הן בהיבט המודל העסקי והן באופן שבו בנויים תהליכי התפעול. הדבר המשמעותי ביותר ששינה המשבר הוא האופן שבו מסתכלים הארגונים על מחזיקי העניין שלהם וכיצד הם תופסים את יכולת ההשפעה שלהם על הצלחתו של הארגון העסקי.

אחריות תאגידית שינתה את פניה באופן משמעותי וכיום נהוג להגדיר אותה באמצעות התנהלות אחראית כלפיה סביבה (environment), כלפי הקהילות (social) ובאמצעות ממשל תאגידי אפקטיבי (governance). המטרה של התנהלות אחראית כלפי הסביבה היא לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של הארגון, אחריות חברתית מאפשרת קידום כלכלי־חברתי של הקהילות שעליהן משפיע הארגון, כולל קהילת העובדים שלו, וממשל תאגידי מתייחס למגוון השיטות, הכלים והתהליכים שבאמצעותם מניע הארגון את פעילותו אל עבר יעדיו.

השינוי המשמעותי בגישת החברות לנושא ה-ESG בעידן הנוכחי בא לידי ביטוי לא רק בהרחבת הסוגיות שבהן עוסקים אלא גם בהטמעת שיקולי ESG בליבה העסקית.

מה מרוויחות החברות שעוסקות ב-ESG?

במוקד התפיסה העכשווית לגבי ה-ESG עומדת ההבנה ש-ESG היא השקעה עסקית לכל דבר. ארגון שמשכיל לשלב את שיקולי ה-ESG במודל העסקי, קרי במוצרים ובשירותים או בתהליכי התפעול שלו, עשוי להרוויח בשישה ממדים עיקריים — בידול מותגי, התייעלות תפעולית, ניהול סיכונים, גישה להון, חדשנות ומשאבי אנוש (ראו אינפו). ההבנה הזו נתמכת גם במגוון מחקרים שמוכיחים, לדוגמה, ש–30% ממוניטין החברה נובעים מהתפיסה שלה כבעלת אחריות תאגידית; ש–60% מבני דור ה-Y ודור ה-Z מחשיבים את מדדי ESG כמדדים מרכזיים בבחירת המוצר או השירות שהם רוכשים; ושתוכניות אימפקט המשלבות את עובדי הארגון מעלות את המחוברות של העובדים בכ–50% ואת הפריון בכ–13%.

בבסיסה של התנהלות אחראית עומדת ההבנה כי הארגון פועל באקוסיסטם ולא בוואקום. הכוונה היא שלכל ארגון יש כמה מחזיקי עניין (stakeholders), אשר משפיעים עליו ומושפעים מפעילותו. בין מחזיקי העניין נמצאים עובדי הארגון, משקיעים, בעלי מניות, רגולטורים, שותפים עסקיים, קהילות, רשויות מקומיות, לקוחות וספקים. מחזיקי עניין אלה מאפשרים את פעילותו השוטפת של הארגון ומחזיקים בידיהם את הרישיון החברתי שלו לפעול. ככל שהארגון ישכיל להביא בחשבון את האינטרסים של אותם מחזיקי עניין באופן אינהרנטי בפעילותו, כך יצליח לפעול באופן בר קיימא לטווח הארוך. לפיכך, נושא ניהול קשרי מחזיקי העניין בעולם העכשווי הופך ליכולת חשובה של הנהלות ודירקטוריונים. ניהול קשרי מחזיקי עניין אפקטיבי נעוץ בהבנה שקשר ארוך טווח נבנה לאורך זמן ומצריך תקשורת בין שני הצדדים, שמתבססת על ערך משותף, שקיפות, שיתוף פעולה ומיקוד בטווח ארוך. חברות שמנהלות קשרים אפקטיביים עם מחזיקי עניין נהנות מתמיכתם לא רק בתקופות משבר אלא גם בקידום יעדים עסקיים שוטפים.

האם ניתן למדוד אחריות תאגידית?

כמו כל השקעה עסקית, גם ESG טומנת בחובה החזר על השקעה (ROI) שניתן למדידה. בשנים האחרונות הפכה מדידת אימפקט למושג השגור בקרב החברות שמתחייבות לפעילות ה-ESG. מדידת אימפקט היא מדידה של ערך כלכלי/כספי, של פעילות סביבתית/חברתית או אימפקט סביבתי/חברתי של השקעה כלכלית. ארגונים רבים היום לא רק משקפים את הפעילות בעולמות ה-ESG בדו"חות אחריות תאגידית, אלא גם מציגים את האימפקט של אותה פעילות. למעשה אימפקט הינה תוצאה של פעילות ESG אשר ניתנת למדידה באמצעות מודלים כלכליים. לארגונים אשר במהותם הם ארגוני אימפקט — כגון חברות שהוקמו על מנת לפתור סוגיה סביבתית או חברתית רחבת השפעה — כדאי להשתמש במדידת אימפקט ככלי מרכזי אשר יאפשר את פריצתם מבחינה עסקית, גיוס הון ובידול מותגי.

איך מתחילים?

חברות רבות פונות אלינו לאחר שהן מבינות כי הן חייבות להתחיל לעסוק ב-ESG. בפנייה הראשונית הן לרוב מציינות שהן מעוניינות בדו"ח ESG. הסיבות שמביאות את החברות לעסוק בנושא הן מגוונות — ייתכן שקיבלו פנייה ממשקיעים, או שנתקלו בקושי לגייס עובדים איכותיים, או שזיהו שהמתחרים שלהן עוסקים בנושא ובכך משפרים את ערך המותג שלהם. ברוב המקרים אנו נמליץ לחברות הללו לחכות קצת עם פרסום הדו"ח, שכן דו"ח ESG, בהנחה שאין כוונה לעשות בו greenwash, יכול לא להועיל לחברה שעדיין לא בשלה בעשייה שלה. במרבית המקרים נמליץ להתחיל מגיבוש אסטרטגיה בתחום ESG. כלומר, לבחור את אותן סוגיות ESG שיתרמו לצמיחה עסקית של החברה. אותה אסטרטגיה חייבת להביא בחשבון את התועלות העסקיות, אחרת במהות היא לא תהיה בת קיימא.

לאחר גיבוש האסטרטגיה נמליץ לפרוט אותה לתוכנית עבודה ומדדי ביצוע מדידים. לעתים יישום תוכנית עבודה זו יצריך שינוי תפיסתי והתאמה של תהליכי תפעול, אך מעבר לכך הוא יצריך לעתים קרובות שינוי של תרבות ארגונית. שינויים אלו יכולים אמנם להיות משמעותיים מאוד לארגון, אך הם טומנים בחובם הזדמנויות עסקיות רבות כפי שהצגנו לעיל.

כחלק מפעולות היישום יש למדוד את העמידה ביעדים ואת האימפקט של הפעולות בהשוואה ליעדים שנקבעו. פעילות ה-ESG תקבל חשיפה באמצעות דיווח ESG — כלי מרכזי לשיקוף פעילות החברות לטובת הסביבה והקהילות וכן פלטפורמה שקופה לאופן ההתנהלות שלהן. דו"חות ESG הם המקור המרכזי שממנו שואבים מדרגים בינלאומיים את ההבנה לגבי הבשלות של החברה ומהות הפעילות למען מחזיקי העניין. דירוגי ESG על ידי מדרגים בינלאומיים הם מקור המידע העיקרי עבור משקיעים, אשר מקבלים את ההחלטות על בסיס אותם דירוגים ביחס להשקעות בגופים העסקיים. החלטות אלה, שנעשו עד לפני זמן לא רב רק על בסיס דירוג כלכלי, כוללות כיום למעשה את ההסתכלות הרחבה על הארגון דרך הערך שהוא מייצר עבור מחזיקי העניין שלו.

מהם האתגרים?

כמו כל מגמה חדשה, גם מגמת ה-ESG כוללת, יחד עם התועלות העסקיות, גם אתגרים ניהוליים. האתגר המרכזי הוא שינוי תפיסה שמחייב הסתכלות חדשה וגיוס של כל האמצעים הנדרשים לטובת הנושא. לא די בשינוי הגישה הניהולית, תהליך החיבור לערכי ESG מחייב לעתים השקעה כספית התחלתית. לדוגמה, כדי להטמיע ערכי כלכלה מעגלית, לצמצם חומרי גלם ולעשות שימוש חוזר בחומרים, צריך לשנות תהליכים תפעוליים ולהשקיע משאבים בהתאמת רצפת הייצור לרבות מכונות, מקורות אנרגיה והכשרת עובדים. כמו כל השקעה, גם השקעה ב-ESG דורשת מיקוד והשקעת משאבים התחלתיים כדי לייצר ערך. גם שיקולי ESG במוצרים ושירותים של החברה מחייבים חשיבה יצירתית, למידת השוק ותהליכי פיתוח מותאמים המחייבים גם הם מיקוד והשקעה התחלתיים.

בשיתוף Deloitte