תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת המחשוב הקוגניטיבי מחפשת מצטרפים חדשים

המחשוב הקוגניטיבי מצליח לחלל מהפכה בכל תעשייה שמאמצת אותו. אם עד היום מחשבים ידעו לאחסן, לעבד ולשלוף מידע, כעת מגיע הצעד הבא: הדמיה של תהליך החשיבה האנושית.

את תהליך החשיבה שאנו עושים בטבעיות מצליח המחשוב הקוגניטיבי לדמות, אך עם מאגרי מידע גדולים יותר, בסיסי נתונים רחבים יותר, ולא פחות חשוב - מהר יותר.

מי שמוביל כיום את חזית המחשוב הקוגניטיבי הוא "ווטסון" - מערכת מבוססת ענן של יבמ, שהושקה בתחילת 2014 בהשקעה של מיליארד דולר. "בעתיד, כל החלטה אנושית תסתייע במערכת מחשוב קוגניטיבי כמו ווטסון", חזתה לאחרונה מנכ"לית יבמ העולמית, ג'יני רומטי. "והחיים שלנו יהיו טובים יותר בזכות זה".

כדי לקרב את התחזית הזאת אל השוק, יבמ לא רק השקיעה סכום ענק בפיתוח של ווטסון, אלא גם הקימה קרן בהיקף של 100 מיליון דולר לחברות סטארט-אפ שיאמצו את הטכנולוגיה של ווטסון. כעת נפתחת ההזדמנות גם לחברות ישראליות ליהנות מהטכנולוגיה החדשנית עם פתיחת המחזור השלישי של האקסלרטור של יבמ – Alpha Zone.

איך עובד מחשוב קוגניטיבי?

כמות המידע הקיימת בעולם גדלה בכל רגע בכמויות אדירות. המחשוב הקוגניטיבי בא לעזרת מקבלי ההחלטות בעזרת היכולת להתמודד עם כמויות המידע העצומות ולהסיק מהם מסקנות לוגיות מבוססות.

איך זה עובד? כאמור, המחשוב הקוגניטיבי מנסה לדמות את תהליך החשיבה האנושית. בעזרת עיבוד שפה טבעית ותהליך ניתוח נתונים, המערכת מעבדת את האינפורמציה ומציעה השערות חכמות המבוססות על מאגר הנתונים הרלוונטיים.

אך לא רק שהמערכת יודעת להציע תשובות חכמות, היא גם מחכימה עם הזמן. המערכת לומדת את התנהגות המשתמשים, את הפעולות הקודמות שהם ביצעו ובמקביל צוברת ידע חדש שנקלט בה. כל אלה הופכים אותה למערכת לומדת. היכולות האלה יוצרות כלי טכנולוגי שפורץ את המגבלות האנושיות של זיכרון, יכולת הסקת מסקנות ולמידה טבעית.

לווטסון יש מגוון יכולות הנגישות כבר היום לשימוש. בין ה-API הניתנים לשימוש אפשר למצוא יכולות עיבוד שפה, תמלול דיבור לטקסט, זיהוי תוכן ויזואלי, תעדוף חלופות, ניתוח של מערכות יחסים בין פריטי מידע, ניתוח קונספטים ועוד עשרות אפשרויות נוספות.

המחשוב הקוגניטיבי משנה את התעשייה

כדי להבין עד כמה רחב הפוטנציאל של המחשוב הקוגניטיבי כדאי להפנות את המבט לתחום שנדמה כזר מאוד לעולם הטכנולוגי – טיפול פסיכולוגי.

סביבת הטיפול הפסיכולוגי לא השתנתה באופן דרמטי במשך עשרות שנים: המפגש מתקיים בחדר שבו נמצא מטפל ומטופל. לרוב, הקשר ביניהם נוצר לאחר המלצה מלקוח מרוצה ותוך כמה פגישות מחליטים שני הצדדים האם הם מתאימים זה לזה להמשך טיפול. הסטארט-אפ Talkspace בהובלת היזמים אורן ורוני פרנק, החליטו לשנות את המצב.

Talkspace היא פלטפורמה מקוונת המחברת בין לקוחות הטיפול הפסיכולוגי לבין מטפלים. כדי להשיג יתרון תחרותי מול העולם הלא-מקוון, Talkspace החליטה לחבור לווטסון ולמנף את יכולות המחשוב הקוגניטיבי לטובת העולם הפסיכולוגי.

אחד מה-API הקיימים של ווטסון עוסק בתובנות אישיותיות ויודע לנתח מאפיינים חברתיים ואישיותיים כפי שהם באים לידי ביטוי בטקסטים כתובים. את היכולת הזאת אפשר לרתום, בין היתר, לעולם הטיפול הנפשי.

לאחר שווטסון ילמד את עולם התוכן הפסיכולוגי והחברה תאמץ את יכולות עיבוד השפה הטבעית שלו, שיתוף הפעולה בין הצדדים ידע ליצור קשר ראשוני טוב יותר בין מטופל למטפל המתאים וגם להצביע על רגעי משבר קריטיים הדורשים עזרה מיידית. 

חברות ישראליות מאמצות את המחשוב הקוגניטיבי

חברות סטארט-אפ שזוכות לגישה לטכנולוגיית המחשוב הקוגניטיבי משיגות יתרון תחרותי מובהק בשוק שבו הן פועלות. שתי דוגמאות מקומיות לחברות כאלה הן Nuro ו-Doctome, שתיהן השתתפו בתוכנית ההאצה של יבמ.

Nuro מנסה לפתור בעיה חשובה בארגונים: זליגת מידע דרך ערוצים לא-מאובטחים. נורו מפתחת אפליקציית שיחה מאובטחת לתקשורת פנים וחוץ ארגונית. כיום התקשורת בין עובדים וגורמים מחוץ לארגון נעשית באמצעים לא מאובטחים, מה שעלול להוביל לפרצות אבטחת מידע,  ולזליגת מידע סודי.  Nuro מציעה פתרון לכך בעזרת פלטפורמת תקשורת ארגונית עם יכולות אבטחת מידע קוגניטיביות. בעזרת המחשוב הקוגניטיבי, החברה מזהה חריגות בהתנהגות, ומספקת התראות בזמן אמת.

דוגמא נוספת לחברה ישראלית שזיהתה את פוטנציאל המחשוב הקוגניטיבי מגיעה מעולם הרפואה. Doctome פיתחה אפליקציה שמקשרת בין רופאים לבין מטופלים. היישום מסייע למשתמשים ליצור קשר עם רופא ולהתייעץ עמו בכל רגע נתון. בעזרת מחשוב קוגניטיבי, המערכת מעניקה תשובות  רפואיות מלומדות לחולה. המערכת מצליחה לעזור לרופא לתת מענה למטופל ברמת ביטחון גבוהה יותר על סמך המידע הקיים בפניו, בעזרת יכולת הסקת המסקנות של המחשוב הקוגניטיבי ובהסתמך על שאלות ומצבור יידע שהמערכת למדה. השילוב בין עולם הידע והניסיון של הרופא ויכולות המחשוב המתקדמות יוצרים עולם חדש ביחסי המטפל והמטופל. שילוב הכוחות עוזר להעצמת החולה תוך שיתוף הרופא והמערכת הקוגנטיבית של ווטסון בהבאת התשובה הטובה והנכונה יותר לחולה.

העולם הרפואי מאמץ את המחשוב הקוגניטיבי

Doctome היא רק דוגמא לחברה אחת שהשכילה להשתמש במחשוב הקוגניטיבי כדי לתת מענה לבעיות בעולם הרפואי.

תחום הרפואה צמא לפתרונות שיעזרו לצוותים הרפואיים לתת שירות טוב יותר. המידע הרפואי בעולם מתרחב באופן משמעותי בכל רגע. כמות המחקרים המתפרסמים בכל שנה היא עצומה והמידע הרפואי על כל אדם צומח בעזרת טיפולים חדשים, אפליקציות ומחשוב לביש הזמינים היום מאי-פעם. כל אלה גורמים לגודש במידע שמעלה את הצורך בכלים חדשים כדי להתמודד איתו.  

חברות סטארט-אפ מנסות כיום להציע דרכים להתמודד עם כמויות המידע הרפואי העצומות כדי לעזור למטופלים ולצוותים רפואיים לקבל החלטות מושכלות יותר מבעבר. אך לא רק חברות הסטארט-אפ גילו את הפוטנציאל הגלום במחשוב הקוגניטיבי והתרומה שלו לעולם הרפואה, אלא גם חברות הענק.

ענקית הרפואה בקטון דיקינסון (BD) חברה ליבמ כשותפה מובילה לאקסלרטור כדי לעודד חדשנות בתחום הרפואי. BD מתעניינת כיום בחברות סטארט-אפ ישראליות שיצליחו לשלב את טכנולוגיית המחשוב הקוגניטיבי של יבמ. BD תבחר, יחד עם יבמ, עד 4 חברות הזנק, אותן היא תלווה באופן אישי במסגרת התוכנית ותציע להן אפשרות לזכות במענק של עד 25 אלף דולר לכל חברה.

מחפשים את הסטארט-אפים הבאים

כעת מחפשת יבמ את חברות הסטארט-אפ המבטיחות מתחום הרפואה, המסחר האלקטרוני, התשתיות והאנרגיה, התחבורה והמדיה שרוצות להצטרף למחזור השלישי של תוכנית ההאצה שלה: Alpha Zone accelerator.

תוכנית ההאצה היוקרתית של יבמ פתחה את ההרשמה ותקבל לשורותיה שש עד שמונה חברות למחזור הקרוב. התוכנית נמשכת 24 שבועות, כשההשתתפות בה אינה כרוכה בתשלום, ואינה דורשת הענקת אחוזים מהחברה או ויתור על זכויות בפטנטים ובפיתוח. המטרה המשותפת של יבמ ושל חברות הסטארט-אפ היא לאמץ את הטכנולוגיה של ווטסון ולהוביל אותה ליישום במוצרים הפונים לשוק העולמי.

במהלך תוכנית ההאצה יזכו חברות הסטארט-אפ לליווי של מנטורים מכל קשת העולם העסקי, כמו בתחום המשפטי, מיסוי, פטנטים, חוויית משתמש ועוד. בסוף התוכנית יתקיים Demo Day שבו יציגו החברות את הפיתוחים שלהן בפני משקיעים.

מי יכול להגיש מועמדות לאקסלרטור? יבמ פותחת את שערי תוכנית ההאצה לתחומים מגוונים, כמו ביג דאטה, אנליטיקס, האינטרנט של הדברים, מחשוב ענן, סייבר, מובייל ועולם הרפואה. מלבד תחום העיסוק של הסטארט-אפ, תשומת הלב בבחירת המיזם ניתנת לחברות שנמצאות לאחר שלב גיוס הסיד ובעלות צוות פיתוח מבוסס.

דרור פרל, מנהל חטיבת הענן וחטיבת הטכנולוגיות הגלובליות (GTU) ביבמ ישראל, מסביר מדוע כדאי לחברות להצטרף למחזור הקרוב: "המחשוב הקוגניטיבי פותח בפני חברות סטארט-אפ הזדמנויות להציג חדשנות שתהווה עבורן יתרון תחרותי משמעותי מול מתחרים ותיקים. חברות שמציגות את המוצר שלהם כשהוא משתמש בווטסון מאותתות ללקוחות שלהם על שייכות לסביבה עסקית וטכנולוגית מהמובילות בעולם".

"יבמ יודעת להעניק ליזמים המשתתפים בתוכנית ערך מוסף שחוצה את גבולות הידע, המנטורים, שירותי ענן או השרתים", אומר פרל. "יבמ יכולה לגשר בין היזמים לבין השוק והלקוחות העתידיים שלהם בעולם. אפשרות השימוש בטכנולוגיות החדשניות של ווטסון והליווי בהבאת אותה החדשנות לשווקים, הופכת את התוכנית להזדמנות האצה משמעותית עבור יזמים שרוצים להגיע לשוק העולמי עם יתרון משמעותי".

לפרטים נוספים אודות האקסלרטור של יבמ ולהרשמה >>> 

כתבות שאולי פיספסתם

*#