כך מקדמים יזמות טכנולוגית בחברה הערבית

רק אחוז מכלל חברות ההייטק בישראל הן חברות שצמחו מהחברה הערבית. בעזרת קהילות סטודנטיאליות, מועדון משקיעים ומרכזי חדשנות ברשויות המקומיות, מנסים בעמותת חאסוב להתיר את החסמים שמקשים על היזמים להצליח

שירה גיל
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שירה גיל
תוכן מקודם

מדינת ישראל זכתה לכינוי "אומת הסטארט-אפ", אולם בחברה הערבית היזמות הטכנולוגית נשארה מאחור ויזמים מהחברה הערבית מקימים בעיקר עסקים משפחתיים. הנתונים מלמדים כי רק אחוז מכלל חברות ההייטק בישראל הן חברות  שצמחו מתוך החברה הערבית, עם זאת לדברי רביע זיוד, מנכ"ל ומייסד שותף בעמותת חאסוב, שהיא אחד הארגונים הבולטים שמנסים לשנות את המצב, ניכרת בשנים האחרונות התחלה של שינוי מגמה - "היזמות הטכנולוגית צברה תאוצה בעשור האחרון, בעיקר בחמש שנים האחרונות. רק ב-2016 מספר הבוגרים בחברה הערבית שסיימו לימודים אקדמאיים במקצועות ההייטק כמו מדעי המחשב, גבוה יותר ממספר הבוגרים שסיימו בשנים 1985-2014. חלק מהבוגרים שצברו ניסיון בהייטק בחרו בכוון של יזמות והקימו חברות סטארט-אפ, אחרים השתלבו בתחום של מדעי החיים – תחום עם ייצוג משמעותי של עובדים מהחברה הערבית".

רביע זיוד, מנכ"ל ומייסד שותף בעמותת חאסוב צילום: ליאת שליט

למרות שינוי המגמה, עדיין מספר הסטרטאפים בבעלות יזמים מהחברה הערבית אינו גבוה. מתוך כ-6,000 סטרטאפים בישראל רק  100 סטרטאפים הם של יזמים מהחברה הערבית. לדברי זיוד, יש לא מעט חסמים שמקשים על היזמים להצליח. "קודם כל, המצב הסוציו-אקונומי הנמוך של מרבית האוכלוסייה הערבית מונע מיזמים לבחור בדרך שיש בה חוסר ודאות – כשאין רשת ביטחון כלכלי לא ממהרים לקחת סיכונים. בישובים הערביים יש גם בעיה משמעותית של תשתיות, זה כולל בין השאר גישה לאינטרנט ומחסור בחללי עבודה מתאימים. חסם משמעותי נוסף הוא השגת הון ראשוני. בדרך כלל יזם פונה לאנשים שהוא מכיר או לבן משפחה כדי להשיג את עשרות אלפי הדולרים הראשונים. היזם הערבי אינו מחובר לאנשים עם הון ואין לו רשת קשרים מתאימה וחיבור לשווקים נוספים. בדרך כלל, חסר ליזמים, שיש להם ידע טכנולוגי עשיר ורעיונות מקוריים, הבנה של הצד העסקי והביצועי. זה נובע גם מהעובדה שאין הרבה מודלים לחיקוי. יש דוגמאות ספורות של חברות סטארט-אפ שהצליחו בגדול ושל אקזיטים בחברה הערבית".   

בעמותת חאסוב שנוסדה ב-2014 מנסים למצוא פתרונות למצב ולפעול בכמה כיוונים. "יש בחברה הערבית אנשים מאד מוכשרים שלא מכירים את האפשרויות שקיימות בתחום היזמות. הם לרוב מנסים להתקבל לעבוד בחברות גדולות ולא ללכת בדרך של יזמות. אנחנו מנסים לפעול כבר באקדמיה. הקמנו ב-5 האוניברסיטאות הגדולות בישראל קהילות סטודנטיאליות עבור האוכלוסייה הערבית שמסייעות לסטודנטים להשתלב בתעשייה אחרי הלימודים ומעניקות להם כלים בתחום היזמות.

בימים אלה אנחנו פועלים גם להקים מרכז חדשנות בוואדי עארה, שיכלול חלל עבודה משותף, מעבדות וחלל אירועים. מרכז שיהיה בית ליזמים מהאזור. היזמים יוכלו גם לעבוד בחלל עם תנאים מתאימים וגם לעבור הכשרות וסדנאות בתחום. אנחנו פועלים ליצור קהילות יזמות בערים ערביות נוספות. חאסוב נמצאת בקשר עם ראשי הרשויות המקומיות. הקמת הקהילה מסייעת לנו לבדוק את השטח ולהבין מהם הצרכים של היזמים באזור. בהמשך בעזרת הרשויות המקומיות ובמידת הצורך, נקים חללי עבודה נוספים בכל אזור".

"צריך גם להבין ש- 60% מבוגרי מקצועות ההייטק בחברה הערבית הן נשים. אחרי שהן מקימות משפחה הן זקוקות למקום עבודה נוח וקרוב לבית כדי להתקדם". 

יוזמה חדשה של עמותת חאסוב קשורה לתחום ההשקעות – "הקמנו קהילת אנג'לים ערבים בשם - Arab Angels Club. מדובר בקורס אקדמי במרכז הבינתחומי במימון קרן רוטשילד. הקורס נועד להעביר הכשרה למשקיעים פוטנציאלים מהחברה הערבית ומטרתו להפוך את המשתתפים למשקיעים פעילים בסטארט-אפים. זאת במטרה לחזק משמעותית את האקו-סיסטם היזמי בחברה הערבית.

המשתתפים הם הייטקיסטים ערבים שעובדים בחברות מובילות והצליחו לגייס הון משמעותי, אנשי מקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי דין ואנשי עסקים. המטרה שלנו היא לייצר קהילה של משקיעים שתקדם יזמות טכנולוגית בחברה הערבית".

כדי לאתר משקיעים, בעמותה לא מתמקדים רק באנשי עסקים מהחברה הערבית, "אנחנו בקשר גם עם המדען הראשי ורשות החדשנות כדי להרחיב את מסלולי התמיכה במיזמים של יזמים ויזמיות בחברה הערבית ודואגים גם לקשר את היזמים עם משקיעים מחו"ל".

 "המשקיעים, ולא רק אלה מהחברה הערבית, צריכים להבין שיש כאן אנשים שיכולים להוביל חברות סטארט-אפ מצליחות אם יהיה להם את ההון הנדרש. משקיעים בדרך כלל לא אוהבים לקחת סיכונים ובוחרים ביזם עם פרופיל מוכר שכבר הוכיח את עצמו כמו בוגרי היחידה הצבאית 8200. המשקיעים צריכים להבין שבחירה ביזמים מהחברה הערבית יכולה לסייע גם לאוכלוסייה הערבית וגם לכלכלה הישראלית. הפוטנציאל הוא עצום".