"בצנתור לב סטנדרטי רואים רק את קצה הקרחון, ומה עם כלי הדם הקטנטנים?"

מערכת בדיקה חדשה בחדר הצנתורים חושפת את מצבם של כלי הדם הקטנים המווסתים את זרימת הדם את הלב. ראיון עם ד"ר מעין קניגשטיין, מצנתרת בכירה ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית, במערך הקרדיולוגי, איכילוב

יובל בן משה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דר מעין קניגשטיין  צילומים  יחידת הצילום, איכילוב
ד"ר מעין קניגשטייןצילום: יחידת הצילום, איכילוב
יובל בן משה
תוכן שיווקי

המשפט "יחי ההבדל הקטן", מקבל משמעות אחרת במעבדת הצנתורים בבית החולים איכילוב. שכן, מאז שהוכנסה למעבדה טכנולוגיה חדשנית המאפשרת להעניק תשומת לב מיוחדת וממוקדת בכלי הדם הקטנים של הלב, כל התמונה השתנתה, תרתי משמע.

"חלק עיקרי בעבודה שלנו בחדר הצנתורים הוא הדגמה וטיפול בעורקים הכליליים (העורקים הקורונריים) שמספקים את הדם לשריר הלב. במהלך צנתור סטנדרטי אנחנו מזריקים חומר ניגוד אל תוך עורקי הלב, ובאמצעות שיקוף רנטגן מדגימים את כל העורקים הכליליים, כך שניתן לראות אם הם תקינים ופתוחים או שיש בהם חסימות או היצרויות שעלולות להפריע ולשבש את זרימת הדם התקינה לשריר הלב", מסבירה ד"ר מעין קניגשטיין, רופאה בכירה ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית, במערך הקרדיולוגי בביה"ח איכילוב.

משמאל עורקי הדם שניתן לראות בצנתור סטנדרטי, מימין הדגמה של כלי הדם הקטניםצילום: נלקח מהעיתון המדעי Journal of the American College of Cardiology

זאת אומרת שכל צנתור בעצם מתחיל מהליך אבחוני?

"נכון מאד. אנחנו מצלמים את העורקים מכל הזוויות, רואים אם ישנן היצרויות, ובהנחה שניתן לטפל בהן בצנתור, אנחנו פותחים את החסימות או ההיצרויות בעורקי הלב עם בלון ייעודי ובהמשך עם השתלה של סטנט (תומכן עשוי רשת מתכת). זהו מהלך העבודה הבסיסי במעבדת הצנתורים".

מסתבר שהעורקים הכליליים המודגמים בצנתור אינם חזות הכל.

"בדיוק כך, מסתבר שהמחשבה שמה שנראה לעין בצנתור משקף את תמונת הלב המלאה הינה מוטעית. העורקים הכליליים שנראים היטב בצנתור הם רק חלק קטן ממערכת ענפה מאוד של עורקיקים וכלי דם קטנטנים שלא ניתן לראותם בעין. העורקים הנראים לעין בצנתור שקוטרם 0.4-4.0 מ"מ מתפצלים לעורקיקים קטנטנים ודקיקים שקוטרם 10-100 מיקרון, ואשר הם מחוץ לטווח הראיה שלנו בצנתור. כלי הדם הקטנטנים שנכנסים לשריר הלב עצמו, מהווים את המסה העיקרית של כלי הדם שמספקים דם לשריר הלב ויש להם תפקיד חשוב בוויסות זרימת הדם ללב במצבים שונים, למשל בעת ביצוע מאמץ גופני. ניתן לומר שבצנתור אנחנו רואים רק את קצה הקרחון של מערכת העורקים הכליליים, וכי צנתור סטנדרטי לא מאפשר רזולוציה מספקת".

מערכת חדישה להערכת התפקוד המיקרווסקולריצילום: יחידת הצילום, איכילוב

ואת זה לא ידענו עד היום?

"ידענו זאת, אבל לא הייתה בידנו דרך לבדוק את תפקודם של כלי הדם הקטנים או לטפל בהם. היה באפשרותנו לבדוק את הסיבה לתלונות המטופל רק בטווח הגלוי לעין, והתעלמנו ממה שלא היה נראה לעין. הסתפקנו בבחינת כלי הדם הגדולים המהווים את הגורם להתקפי הלב, אלו שעלולים לגרום למוות פתאומי של אנשים הלוקים באוטם שריר הלב. כאשר לא נצפו היצרויות בכלי הדם הגדולים, הנטייה הייתה לומר שאין בעיה בעורקי הלב. היום אנחנו יודעים שאמירה זו אינה מדויקת. בפועל, בקרב כ-50% מהחולים שמגיעים לצנתור עם תלונות על כאבים ותעוקת חזה, העורקים הגדולים והנראים לעין בצנתור הינם ללא היצרויות משמעותיות או תקינים לחלוטין. כלומר רק ב-50% מהמטופלים שעברו צנתור בגלל תלונות של תעוקת חזה אנחנו מוצאים היצרויות שמסבירות את תלונות המטופל. ברור לנו היום שלחלק גדול מחולים אלו יש בעיה בתפקוד כלי הדם הקטנים אותם לא ניתן לראות בצנתור סטנדרטי.

ההתייחסות, ההבנה, והיכולת שלנו לאבחן ולטפל בבעיות תפקוד כלי הדם הקטנים של הלב היא דבר חדש יחסית, שהתפתח מאד בשנים האחרונות. הבנת הפיזיולוגיה והפתולוגיה בתפקוד כלי הדם הקטנים של הלב תופסת בשנים האחרונות תפקיד מרכזי ביכולת שלנו לאבחן ולטפל בהפרעות בזרימת הדם לשריר הלב ובתעוקת חזה".

כיצד החידוש הזה בא לידי ביטוי בחדר הצנתורים באיכילוב?

"החידוש באיכילוב הוא בהכנסה לשימוש רוטיני של מערכת המאפשרת בדיקה והערכה מדויקים של תפקוד כלי הדם הקטנים בלב. לא מדובר במערכת שמצלמת את כלי הדם, אלא בודקת ומודדת את איכות ומהירות זרימת הדם בכלי הדם הקטנים. היא פועלת באמצעות תיל מתכת דק המוחדר לעורק כלילי גדול ועליו חיישנים עדינים הרגישים לשינויי לחץ וטמפרטורה של הדם הזורם בעורק. הבדיקה מתבצעת על ידי הזרקת נוזל פיזיולוגי בטמפרטורת החדר, ולפי המהירות של השינוי בטמפרטורה לאורכו של העורק, המערכת יודעת להסיק על איכות זרימת הדם בכלי הדם הקטנים. המשמעות של השימוש השיגרתי של מערכת זו, יחד עם טכנולוגיות הדמיה מתקדמות העומדות לרשותנו בחדר הצנתורים, היא שכיום אנחנו לא מוציאים נבדק מחדר הצנתורים עם סימני שאלה לגבי הסיבה לכאבי החזה שלו. אותם 50% מהנבדקים שבעבר היו יוצאים מהצנתור ללא אבחנה מדויקת של הסיבה לתלונתם, יצאו היום עם אבחנה מדויקת לגבי תפקוד העורקים הגדולים והעורקיקים הקטנים של הלב".

ואם נמצא תפקוד לקוי של כלי הדם הקטנים, כיצד מטפלים?

"השלב הראשון הוא טיפול תרופתי שכולל את קבוצת חוסמי הבטא, תרופות שמאטות את קצב הלב ואת תצרוכת החמצן בלב. בנוסף אנחנו נותנים את הטיפול הסטנדרטי בתרופות להורדת כולסטרול ולחץ דם. מחקרים מצאו מתאם בין גורמי הסיכון לפגיעה בעורקים הגדולים (סוכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול) לפגיעה בכלי הדם הקטנים. במידה והטיפול התרופתי אינו מספק קיימת גם אופציה לטיפול התערבותי בצנתור".

האם השימוש בטכנולוגיה החדשה ייחודית לחדר הצנתורים באיכילוב?

"כרגע כן. מעבר לאפשרות להגיע לאבחנה מדויקת יותר, הטכנולוגיה החדשה פותחת בפנינו אופקי מחקר חדשים, שיובילו להבנה טובה יותר של תחום שעד היום נזנח על ידי הקהילה הרפואית, וכן את היכולת לבחון גישות טיפוליות חדשות", מסכמת ד"ר קניגשטיין.

בחזרה למדור