תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני לא מסתכל על עצמי כעל אדם מצליח"

החזון של מעוז ינון הולך ומתגשם – שלוש אכסניות בתל אביב, ירושלים ונצרת, חברת טיולים הלוקחת תיירים לירדן, הרשות הפלסטינאית וישראל, ושביל הליכה פופולארי במיוחד, העובר בין התחנות בחייו של ישו. אך התפיסה שלו של הצלחה היא שונה מאוד ממה שאפשר לצפות מאדם, שהצליח להגשים כל כך הרבה

תמונה פנורמית של נצרת
Dreamstime

בשנת 2005 פתח מעוז ינון את פאוזי עאזר אין, גסט האוס בעיר העתיקה של נצרת. לצעד המפתיע קדמו שנים בהן טייל ינון בארץ ובעולם, במהלכן הוא נחשף לפוטנציאל התיירות שיש בארץ בכלל ובתחום הגסט האוסים בפרט. "כשהלכתי את שביל ישראל הבנתי את הפוטנציאל התיירותי המדהים שיש בארץ. אנשים גדולים משחר ההיסטוריה הלכו בשבילי הארץ, כולל ישו, שהוא המותג הכי חזק בעולם, מלכי ישראל, נביאי ישראל, אלכסנדר הגדול, נפוליאון בונפרטה, והבנתי שזה מפתיה שאין מאות אלפי אנשים מכל העולם שבאים לכאן, כדי ללכת על אותם השבילים עצמם.

"כשטיילתי בדרום אמריקה ב-2004 ישנתי בעיקר בגסט האוסים, שהיו מעוררי השראה עבורי – ראיתי כיצד מקום קטן יכול להוות מנוע צמיחה וכלי להעצמה של קהילות שלמות, בכך שהוא מפרנס עסקי לווין כגון מורי דרך, מסעדות, בתי קפה, מנחי סדנאות ועוד. מקומות כאלה מאפשרים מעבר של כסף כמו גם מידע ותרבות, שמחוללים דברים מאוד חיוביים גם בקהילה המקומית וגם אצל התייר עצמו".

הדבר אותו ביקש ינון לעשות הוא לשלב את שתי החוויות והתובנות ולפתוח גסט האוס חברתי בנקודה מסויימת לאורך שביל ישראל, עם דגש על יישוב ערבי, "כי אני מאמין שהאתגר הגדול שלנו הוא היחסים בין המיעוט הערבי לבין הרוב היהודי. התיירות היא התעשייה הכי גדולה בעולם, שמייצרת 9 אחוז מהתל"ג העולמי, וחשבנו להשתמש בכוח הכלכלי העצום הזה, על מנת לייצר גסט האוס קטן, שיהיה חלק מהקהילה ויפתח חזון משותף". כך נולד פאוזי עאזר אין, הגסט האוס הראשון בנצרת, שבעקבותיו קמו 15 נוספים. בהמשך הקימו ינון וירון בורגין עמותה המאגדת אכסניות ערביות וקובעת סטנדרטיזציה למקומות אלו, מוציאה מדריך שנתי עבור תיירים הסוקר את האכסניות השונות בארץ, ומקיימת סדנאות ליזמים חדשים בתחום, שבעקבותיהן נפתחו אכסניות חדשות ברמת הגולן, ערד, מצפה רמון ועוד.  

ינון המשיך להגשים את החזון שלו, ובשנת 2007 החל לעבוד על שביל ישו – מסלול של 65 ק"מ בין נצרת לכפר נחום, העובר באתרים בעלי חשיבות בחייו של ישו ולנצרות. השביל, שסומן באופן רשמי ב-2009, חוצה קהילות מוסלמיות, נוצריות ויהודיות, וההולכים בו ישנים בכל לילה בקהילה אחרת. "כך אנו יוצרים גשר בין קהילות שסמוכות זו לזו, אך היו נפרדות זו מזו". השביל הפך להיות שביל ההליכה הפופולארי ביותר בקרב התיירים המגיעים לישראל.

מעוז ינון

מפעל ייחודי זה המשיך להתפתח, כאשר בשנת 2010 חברו ינון ובורגין לגל מור, ניצן קמחי ודרור טישלר, שהקימו את אברהם הוסטלס, רשת אכסניות הכוללת את פאוזי עזאר אין, אברהם הוסטלס בירושלים ואברהם הוסטלס בתל אביב, ואת אברהם טורס, חברת טיולים המציעה טיולים הנמשכים בין יום אחד לשלושה ימים בישראל, ברשות הפלסטינאית ובירדן. "החזון שלנו הוא להביא את הכנסת האורחים התנ"כית למאה ה-21. אברהם אבינו היה התרמילאי הראשון במזרח התיכון והוא אב משותף לשלושת הדתות המונותאיסטיות. אלה הערכים שאנו מנסים לחיות לפיהם".

עסוק במזעור סיכונים

ינון, בן ה-42, עבד לפני שנכנס לענף התיירות כמנהל חנויות מוזיקה ובחברת הסעדה שעבדה במגזר העסקי, ואת לימודי הכלכלה והניהול באוניברסיטה הפתוחה הוא לא סיים עד היום. הוא מספר כי הם זוכים להערכה מהקולגות שלהם בתחום המלונאות: "אנו חברים טובים של רשתות בתי המלון הגדולות. הם מעריכים את מה שאנו עושים. התחום הכי מתפתח בעולם התיירות כיום הוא תיירות ה-Low Budget של הוסטלים ומלונות המציעים חוויית לינה אורבנית, שהם חלק מהשכונה והקהילה. אנו לא המצאנו שום דבר חדש, רק מסתכלים על מה קורה בעולם, ומקבלים מהם השראה".

תמונת צד של אוטו נוסע בשקיעה
Dreamstime

מתי הבנת שאתה מצליח?

"מבחינתי אני לא מסתכל על עצמי כעל אדם מצליח. אנחנו פועלים בעולם עסקי מאוד תחרותי, ואי אפשר לנוח לרגע על זרי הדפנה. בכל לילה באכסניות שלנו לנים מעל 600 אורחים, ואותם לא מעניין אם הצלחתי או לא. הם רוצים לקבל חוויה מדהימה, צוות מדהים שיארח אותם, וכל יום אנו נבחנים מחדש. אנו עובדים מאוד קשה בשביל לתת את השירות הכי טוב לאורחים שלנו".

לחוות את עצמך כמצליח לא אומר שאתה הופך להיות שאנן.

"הצלחה מבחינתי היא שלא פשטתי רגל, לא התגרשתי ולא התאבדתי", הוא אומר וצוחק. "בענף התיירות אנחנו תמיד אחרי מלחמה ולפני מלחמה. אין פגישת שותפים או דיון אסטרטגי שבו הקו המנחה הוא 'מה עושים במלחמה הבאה'. אם שרדתי את לבנון השניה, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן, את אינתיפאדת הסכינים והאיום האירני, זו הצלחה מבחינתי.

"מעבר לזה, אני חי את היום-יום ולא מסתכל אחורה. יש המון דברים שאנו רוצים לעשות במסגרת העסקית שלנו. החזון שלנו הוא לפתוח רשת אכסניות במזרח התיכון - עמאן, קהיר, סיני".

מה עם הרשות הפלסטינאית?

"זה לא כלכלי. בשביל שהוסטל יהיה כלכלי הוא צריך לכלול 300 ל-400 מיטות, ובין הירדן לים יש רק שתי ערים שיכולות להכיל את זה, ואלו תל אביב וירושלים".

פתחת בנצרת. למה לא בבית לחם?

"את נצרת פתחנו לפני שהיה לנו את הניסיון שיש לנו היום, וגם לא היה לי את הידע והשותפים שאיתם אפשר לפתוח מקום של 300 מיטות. נצרת מאוד חשוב לנו עסקית וערכית, אבל אם לא היו את המקומות בירושלים ובתל אביב, זה לא היה ממשיך לפעול.

"המדינה ויתרה על הפריפריה והיא לא משקיעה שם. אני, כאיש עסקים, שפועל בסביבה לא יציבה, מנסה למזער סיכונים. הרווח שאפשר לעשות בהוסטל שכולל 40 חדרים בעיר קטנה בפריפריה הוא לא מספיק משמעותי כדי להצדיק את הסיכון".

לפתוח רשת הוסטלים במזרח התיכון נראה לך כמו משהו ריאלי?

"כן, זה נראה לי ריאלי. בשנת 1945 זה היה נשמע לא ריאלי שבעוד כמה עשרות שנים יהיו רשתות של אכסניות ומלונות בכל אירופה, והיום זה מה שקורה". 

הכתבה הופקה ע"י המחלקה המסחרית של מגזין TheMarker  

למידע נוסף >> 

כתבות שאולי פיספסתם

*#