ישראל ויפן - דיאלוג כלכלי בתקופה מאתגרת

בחודש מרץ 2021 יתקיים הדיאלוג הכלכלי השלישי בין ישראל ויפן. מטרת המפגש היא לבחון את הדרכים השונות לקידום הקשרים הכלכליים והמסחריים בין המדינות ולדון בפתרון בעיות בעלות אופי מסחרי בין המדינות.

הנציגים הממשלתיים הישראליים והיפניים יגיעו לשולחן הדיונים מלווים במציאות ורודה ומבטיחה שמתקיימת בין שתי הכלכלות. זאת על אף מגפת הקורונה, שמלווה את שתי המדינות ואת המציאות הכלכלית של כל אחת מהן. 
התחזיות הקשות, לפיהן המגפה ששלטה גם בסדר היום הכלכלי של שתי המדינות תשליך לרעה על היחסים הכלכליים ביניהן, לא התממשו. הדעה ששלטה היתה שתרבות עשיית עסקים של היפנים מחייבת מפגש אישי שרק הוא יוביל לשיתוף פעולה. אלא שהסתבר (וגם כאן, בניגוד לקונספציות המייחסות לתרבות העסקית היפנית קשיי הסתגלות) כי היפנים גמישים ואף נלהבים לאמץ שיטות תקשורת חדשות כמו זום ודומיו.

ההוכחה הבולטת ביותר הינה שבשנת 2020 (שנת הקורונה) הגיעו ההשקעות היפניות באקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי לשיא חדש. גידול של עשרות אחוזים מסך ההשקעות בשנת 2019 שהיתה שנת השיא הקודמת. ההשקעות היפניות התאפיינו בתחומים של בריאות דיגיטלית, בינה מלאכותית, סייבר סקיוריטי, פארמה, פינטק, אינשורטק, אגריטק ופודטק. אין באלו כמובן רשימה סגורה. מה שמאפיין את חברות הענק היפניות שרוצות להרחיב את תחומי פעילותן מעבר לפעילות המסורתית הוא החיפוש אחר ה"דבר הטכנולוגי הבא". את "הדבר" הזה הן מקוות למצוא בישראל. 

רבות מן ההשקעות היו השקעות המשך של גופים שהשקיעו בעבר (שאף הן מעידות על האמון בחברות הישראליות), אולם חזינו גם בהשקעות של גופים יפניים חדשים, שהשקיעו בקרנות הון סיכון ובאמצעות קרנות ההשקעה שלהם (CVC), והשקעות ישירות בחברות סטארט-אפ ישראליות וחברות בוגרות יותר. החברות היפניות שהיו פעילות בשוק הישראלי השנה היו חברות הסחר (שהינן קונגלומרטים בינ"ל כגון מרובני, איטושו, מיצוי, סומיטומו ומיצובישי), משקיעים אסטרטגיים (כגון אג'ינומוטו, טושיבה, טויוטה), משקיעים פיננסיים (בנקים יפניים כגון מיזוהו, מיצובישי בנק, סומיטומו מיצוי בנק) וחברות ביטוח (סומפו, טוקיו מרין דאי צי לייף). זוהי כמובן אינה רשימה סגורה וצר המקום למנות עוד רבות אחרות. 

הזדמנות אדירה להיי-טק הישראלי
השינוי שעוברות החברות היפניות כדי להסתגל לניהול עסקים בתקופת המגיפה (עבודה מהבית ותקשורת וירטואלית עם העולם עקב המגבלות שמטילה הקורונה על טיסות, הן בתוך יפן והן מחוצה לה) יאפשרו למשתתפים בדיאלוג להניח בוודאות רבה שמגמה זאת תימשך ותתגבר גם בעתיד. 

המגמה של החברות היפניות לעבור ולעבוד עם תקשורת דיגיטלית (בתחומי העסקים הרפואה והתרבות) בולטת לעין. נוהלי עבודה מסורתיים שנהוגים ביפן - כמו ישיבות רבות משתתפים כדי לקבל החלטות עסקיות, או הדרישה שכדי שמסמך יהיה מחייב הוא יישא חותמת (Hanko) שמוחזקת בידי בעלי זכות החתימה - מפנים מקום לשיטות עבודה דיגיטליות. יפן של היום מתאימה את עצמה לעידן ההתרחקות הפיזית ומאמצת טכנולוגיות של
(DIGITAL TRANSFORMAION DX). העובדה שבאקו-סיסטם הישראלי יש חברות לא מעטות (סטארט-אפים וחברות מבוססות) שפיתחו ומפתחות טכנולוגיות אלה לא נעלמת מעיני היפנים ואף בימים אלה מתנהלים מגעים לבחינת שת"פים אפשריים ונרקמות עסקאות בין יפנים לישראלים. מגמות אלו פותחת הזדמנות אדירה לעולם ההיי-טק הישראלי בשוק היפני. 
נכון לתחילת 2021, ישנן בארץ נציגויות קבע של כ-90 חברות יפניות המחפשות באופן אקטיבי שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ישראליים, בין לצורך פיתוח משותף, השקעות או רכישת טכנולוגיות. גם יצוא מערכות מתוחכמות, בין היתר לניטור קורונה ומיכשור רפואי, זכה השנה לעדנה והשוק היפני מתוודע לרמה הטכנולוגית הגבוהה של המוצרים הישראליים.

קיצור זמן הטיסה טוקיו-ת"א
ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות באזורנו, שכללו חתימת הסכמי שלום עם האמירויות, בחריין וארצות ערביות נוספות, יחשפו את משתתפי הדיאלוג לפוטנציאל החדש. החשש המסורתי אצל החברות היפניות הגדולות מכך שיחסים עם ישראל עלולים לפגוע ביחסים העסקיים שלהם עם שכנותיה של ישראל נמוג. רבות מהחברות היפניות שנמצאות במדינות אלו (למעלה מ-340 חברות יפניות) ושטרם יצרו קשרים עם ישראל, מגלות בימים אלו עניין  בהזדמנויות בישראל הנמצאת רק שלוש שעות טיסה מהן. וובינר שערכנו לנציגי החברות היפניות באמירויות על ישראל זכה להשתתפות שיא. הקירבה הפיזית של חברות אלו לישראל והעובדה שזמן הטיסה בין טוקיו לתל-אביב התקצר בשעתיים (עקב מעבר מעל סעודיה) יתרמו אף הם לנגישות של שתי הכלכלות זו אל זו.

משתתפי הדיאלוג יהיו גם ערים לכך שיפן, שכדרכה היתה זהירה ואיטית יותר באישור החיסונים נגד קורונה, אישרה זה עתה את חיסון פייזר. הכיסוי התקשורתי לו זוכה ישראל ביפן בימים אלו על הצלחתה בחיסון מהיר של אוכלוסייתה, חושף צד חיובי של ישראל ביפן, שבה רבים טרם מכירים את על ישראל וחלקם מכירים אותה כארץ רחוקה רווייית עימותים עם שכנותיה. המגיפה תורמת איפוא אף היא לשינוי תדמיתה של ישראל. בשיחות שמתקיימות עם אנשי מפתח ביפן במאמציהם לבלום את המגיפה ביפן הם הביעו בפני את רצונם ללמוד מהניסיון הישראלי של שכנוע האוכלוסייה להתחסן ובהקדם.
החדשות המפתיעות על-פיהן התל"ג של יפן ברבעון האחרון של 2020 צמח ב-12.7% ועלייה במדד הניקיי ב-30,000 (לראשונה מזה 30 שנה) מסמנות סיכוי לכלכלה פורחת עם היציאה מהמגיפה.

הציפייה הישראלית - חתימת הסכם אס"ח
ציפייתה של הקהילה העסקית הישראלית הינה שבדיונים יעלו גם נושאים של חתימת הסכם אס"ח (אזור סחר חופשי בין שתי המדינות), חידוש הטיסות הישירות, רתימת חברות התעופה היפניות לטיסות ישירות לישראל (והחזרת אל-על למתווה שגובש קודם למגיפה) ופתיחת השערים בשתי המדינות לאנשי עסקים ותיירים (במגבלות הבריאותיות הסבירות).
יפן חתמה לאחרונה על Regional Comprehensive Economic Partnership (RCEP)Pייחד עם 15 מדינות אחרות במזרח. חתימת הסכם סחר חופשי עם יפן (בדומה לזה שעומד להחתם בימים אלו עם קוריאה) תפתח ערוץ נוסף לחברות הישראליות שיוכלו לפעול מיפן (ויחד עם יפן) במזרח, שחשיבותו להתפתחותה הכלכלית של ישראל הינה גורלית.
גם פתיחת שערי שתי המדינות לביקורים הינה אלמנט חשוב בפיתוח העסקי שבין שתי המדינות. על אף ההסתגלות לקשר וירטואלי, שתוארה לעיל, ניתן להניח בוודאות שההתפתחות היתה עוצמתית יותר לו ניתן היה לבקר זה את זה. ביקורים של אנשי עסקים יפניים בישראל הינו מנוף כשלעצמו בקידום שיתופי הפעולה. ישראל ונופיה, ההיסטוריה, האוכל הישראלי וקבלת הפנים החמה – כל אלה מהלכים קסם על רבים מהם ובשובם ליפן הם מהווים את שגריריה הטובים ביותר של ישראל. 

הכותב הוא יו"ר לשכת המסחר ואגודת הידידות ישראל-יפן. שותף במשרד עוה"ד וייס פורת ושות', שמייעץ לחברות ישראליות ויפניות ומתמחה בליווי עסקאות בינ"ל וטיפול בסכסוכים בינ"ל, לרבות הופעה בגישורים, בוררויות ובתי משפט. בעל נסיון של עשרות שנים בעבודה עם המזרח בכלל ויפן בפרט