הסכם הסחר האפריקאי יוצא לדרך

מספר כלכלות באפריקה החלו להתפתח בשנים האחרונות ולצמצם פערים מול כלכלות העולם המפותח. הסכם הסחר החופשי האפריקאי מחזק את המגמה ומחבר עשרות מדינות ולמעלה ממיליארד איש יחד לשיתוף פעולה כלכלי, שיוכל להעלות את כל היבשת על מפת הכלכלה העולמית. יש בכך הזדמנות גם עבור החברה הישראלית

טל רשף
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
טל רשף
תוכן מקודם

שנת 2021 החלה ועימה יצא לדרך הסכם הסחר החופשי של מדינות אפריקה, ה-African Continental Free Trade Area, או בקיצור AfCFTA. עם הזמן תתרגלו לשמוע את ראשי התיבות הללו.

המספרים שמאחורי ההסכם מרשימים: זה הסכם הסחר החופשי הנרחב ביותר בעולם מבחינת מספר מדינות, לא פחות מ-55, וכאשר יושלם הוא יקיף אזור החולש על תמ”ג כולל של כ-3.4 טריליון דולר, ואוכלוסייה בת 1.3 מיליארד איש. רוב המדינות החתומות כבר אישררו אותו ובמרבית האחרות הוא מצוי בתהליך אישרור.

טל רשףצילום: יח"צ

ההצדקה לקיומו ברורה. אפריקה מתאפיינת בסחר נמוך יחסית בין המדינות שמרכיבות את היבשת. בשנת 2017 היצוא של מדינות אפריקה, האחת לרעותה, עמד על 16.6% בלבד מכלל היצוא. לשם השוואה, בתקופה זאת היצוא הפנימי ביבשת עמד באסיה על 59% ובאירופה על 68%. יש לאן לטפס מכן, יש פוטנציאל לא ממומש.

הקטנת הפגיעות למשברים כלכליים
ההסכם יצור בהדרגה אזור סחר פתוח שיש בו תנועה של סחורות, כסף ומוצרים, עם האחדה והורדה של המכס, עד לרמה שבה על כ-90% מהטובין הנעים בין המדינות אפריקאיות לא יוטל מכס. זה לא יקרה בן לילה, אבל בתוך מספר שנים הוא יוחל וישנה את מפת כלכלת היבשת.
למעשה לא מדובר רק במכס. ההסכם יבטל השהיות של סחורות ומוצרים הנעים ממדינה אחת לאחרת ויצור האחדה של הפעילות. הוא גם יצור כלים שיקלו על השקעות מן החוץ להיכנס ליבשת ולמדינות שבה, ועל העברות כספים ותנועה של כוח אדם. הוועדה הכלכלית לאפריקה של האו"ם מעריכה כי הוא יגביר את הסחר בתוך אפריקה בכ-50%, והבנק העולמי מעריך כי ההסכם יגרום לעלייה של 76 מיליארד דולר לשנה בהכנסות שאר העולם.
מדינות אפריקה סובלות מרמה נמוכה של סחר, של ייצור תעשייתי ושל תשתיות, לצד רמת חיים נמוכה של האוכלוסיה שבה. גורמים אלו קיבעו את מעמדה כספקית של מוצרי חקלאות ומחצבים לשוק העולמי, למדינות שיש להן תעשייה הזקוקה להם ואשר יש להן היכולת לשלם על כך. בתמורה למכירות אלו יכלו מדינות היבשת לרכוש ממדינות אסיה והמערב מוצרים מוגמרים.

יצירת שוק משותף של כלל אפריקה יקטין את הפגיעות שלה למשברים כלכליים מתוצרת מדינות השגשוג, אשר מורידים את מחירי הסחורות בעולם. בתקופות משבר עדיין יהיה למדינות אפריקה שוק פנימי של למעלה ממיליארד איש. לצד זה, ההסכם יאפשר לצרכנים האפריקאים לרכוש, בעלויות נמוכות יחסית, מוצרים של התעשיות העושות את צעדיהן הראשונים באפריקה, ויאפשר אף ליצור שרשראות יצור שתכלולנה מספר מדינות. מפעל באפריקה יוכל להוציא לשוק מוצר מוגמר שיוצר במספר מדינות, אשר מדינה אחת לא תוכל לייצר לבדה, בלי מחסומים של מכס, בירוקרטיה, שרירות לב של פקידים ופרוטקציוניזם.
להתאזר בסבלנות

אז מה צפוי לקרות? מתי נחזה במוצרים אפריקאים על המדף בחנויות אצלנו?
כאמור, זה לא יקרה בן לילה. המדינות המפותחות ביבשת קיבלו לצורך ההיערכות חמש שנים, הפחות מפותחות קיבלו עד עשר שנים, ויש הערכות שטווח הזמן של יישום ההסכם יכול להיות ארוך אף יותר. יהיה צורך ליצור מערכות תחבורה בין המדינות, כאשר תקציבים לכך לא תמיד קיימים, ולהחיל את קיום ההסכם על מעברי גבול רבים שאין להם מערכת מיחשוב שמפקחת על פעילותם.

יהיה גם צורך להתאזר בסבלנות ולראות אילו מהנהגות המדינות אכן תיישמנה את ההסכם במרץ, ואילו תגרורנה רגליים, בעיקר מתוך שיקולים פרוטקציוניסטים. גופים המייצגים סקטורים במדינות השונות כבר הביעו התנגדות להסכם מתוך חשש שהוא יציף את המדינות שלהם במוצרים מיובאים זולים וישבור את מטה לחמם. יש מקומות שבהם השליטים יטו אוזן לקריאות שכאלה, מתוך רצון לשמור על שביעות רצון האוכלוסייה, לשם מניעת אי סדרים, או מתוך נאמנות שבטית פנימית. נחכה ונראה.

יש גם תהליכים שלא הושלמו. למדינות השונות יתאפשר להמשיך הטלת מכס מלא על 3% מטובין המתוכננים להיחשף בלי מכס. יש גם צורך להגדיר תקנות של מדינת מוצא, דבר חיוני שעדיין לא הוסכם בין המדינות ולא נכלל בהסכם עד כה. יש עוד.

הפוטנציאל לטווח ארוך 
ומה משמעות ההסכם לישראל ולחברה הישראלית? המשמעות המרכזית היא, כמו בכל הסכם מולטילטראלי, שזה שפועל באחת מהמדינות יש לו גישה אל השאר. ישראל, אשר הסחר שלה עם אפריקה מוגבל, כבר מקיימת קשרים מסחריים ודיפלומטיים ענפים עם מדינות רבות באפריקה ובכל אחת מהן תוכל חברה ישראלית להקים מפעל, או שטחי חלאות, שישווקו את תוצרתם לכל המדינות הכלולות בהסכם.
חברות המעוניינות להגדיל את הפעילות הגלובלית שלהן מקבלות עכשיו אפשרות נוספת, אפשרות של 1.3 מיליארד איש, כאמור. צריך להיערך לכך ויש זמן לשם כך, כי היישום ימשך לאורך שנים. יש צורך לבחון אילו צרכים יהיו לאזור הזה שחברה ישראלית תוכל לספק ברמה נמוכה של תחרותיות, להכשיר את הצוותים לפעילות מול התרבות העסקית של מדינות אפריקה השונות, וצריך גם לבחון באיזו מדינה למקם את הפעילות.
השיקולים כוללים את יציבות המשטר במדינות השונות, קירבה לחומרי גלם, קירבה לשוקי יעד ביבשת וידידותיות כלפי ישראל. הפוטנציאל הכלכלי לטווח ארוך של ההסכם מחייב היערכות, שדרוג קשרים דיפלומטיים במדינות השונות ויצירת קשרים עם הגופים המובילים את ההסכם על מנת לקבל בו, עם הזמן, מעמד מועדף. ההמלצה החמה שלי היא להתעמק בסעיפי ההסכם, אשר כאן רק הוצג בקווים הכלליים. יש צורך להבין את המשמעות שלו לעסק שלכם ואת האפשרויות שהוא פותח.

הכותב הוא מומחה לפעילות עסקית בין-תרבותית מול שוקי העולם, המייעץ, מעביר סדנאות ומרצה על פעילות מול שווקים מאתגרים עסקית, כלכלית ותרבותית ברחבי העולם.

לאתר intelectual