"ממשלת הודו ניצלה את מגפת הקורונה כדי להפוך את הכלכלה ההודית לעמידה ותחרותית יותר"

שגריר הודו בישראל, סנג'יב קומר סינגלה, מספר בראיון מיוחד שקיים עם יו"ר לשכת המסחר ישראל-הודו על הרפורמות שמבצעת הממשלה ההודית כדי להגדיל את יעילות המשק ההודי ומעריך שהנורמליזציה עם איחוד האמירויות תשפיע לחיוב גם על היחסים הכלכליים בין ישראל להודו

עו״ד ענת ברנשטיין-רייך
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הנהלת לשכת המסחר ישראל-הודו בפגישה עם שגריר הודו בישראל, סנג'יב קומר סינגלה (שני משמאל)
עו״ד ענת ברנשטיין-רייך
תוכן מקודם

שגריר הודו בישראל, סנג'יב קומר סינגלה, נכנס לתפקידו לפני יותר משנה, אבל ישראל אינה זרה לו. לפני שש שנים הוא החזיק כאן בתפקיד קונסולרי למשך מספר חודשים, עד שנקרא בחזרה להודו לתפקיד שקשה לסרב לו - המזכיר האישי של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. חזרתו לישראל בתפקיד שגריר ארצו מעידה עד כמה ישראל חשובה למודי בכך שהוא בחר להציב בה את איש שלומו. 

בימים אלו הודו החלה בתוכנית החיסונים הגדולה בעולם. בישראל, עם תשעה מיליון תושבים, לא קל לנהל את המצב. שערו לעצמכם כמה קשה זה לנהל מגפה באוכלוסייה הנושקת ל-1.4 מיליארד איש, עם ערים צפופות ותנאי תברואה מאתגרים במקומות רבים. בין סגר לסגר נפגשתי עם שגריר הודו לשיחה על הודו, ישראל, הקורונה ויחסי המסחר. 

אדוני השגריר, כיצד השפיעה המגפה על כלכלת הודו ועל יחסי החוץ שלה?
"אני חושב שהסיפור הגדול הוא שממשלת הודו ניצלה את המגפה כדי להפוך את הכלכלה ההודית לעמידה ותחרותית יותר. היא עשתה זאת על-ידי ביצוע רפורמות מבניות, שיחזקו את הכלכלה ויסייעו לה לצמוח. לדוגמה, היא ביצעה את הרפורמות הגדולות ביותר מאז 1991 בחוקי העבודה. הרפורמה לקחה את 44 חוקי העבודה המרכזיים וריכזה אותם בארבעה קודים המכסים שכר, יחסי תעשייה, בטיחות בעבודה וביטחון סוציאלי. בעוד בחוקים הישנים היו מעל 1,200 סעיפים, ארבעת הקודים החדשים הפחיתו אותם לקצת פחות מ-500 סעיפים. הקודים החדשים מטפלים בסוגיות מטרידות, כגון היכולת להעסיק ולפטר. עד היום חברה תעשייתית עם 100 עובדים נדרשה לאישור מיוחד של הממשלה כדי לפטר. סף זה הועלה כעת מ-100 עובדים ל-300 עובדים ונותן למעסיקים גמישות בפיטורי עובדים. הקוד מחייב תשלום דמי ביטוח לאומי גם עבור עובדים זמנים. בענף החקלאות, הממשלה חוקקה רפורמות מרחיקות לכת שמטרתן השגת תשואות טובות יותר עבור החקלאים, פרודוקטיביות ושרשרת ערך טובים יותר. לרפורמות בחקלאות תהינה השפעה משמעותית מכיוון שלמעלה מ-50% מאוכלוסיית הודו תלויה בחקלאות. הממשלה גם התמקדה בקידום תוכנית  Make-in-India בתחומי האלקטרוניקה והתקשורת, והציגה תוכניות תמריצים הקשורות לייצור בתחומים אלו. אנו כבר רואים תוצאות מועילות בשטח - חברות כמו אפל וסמסונג מרחיבות את ייצורן בהודו”.

לזהות הזדמנויות חדשות
לדברי השגריר, נכון לעכשיו, הנתונים האחרונים מצביעים על כך שההחלמה הכלכלית בהודו נמצאת בעיצומה והפעילות הכלכלית מתקרבת לרמות שלפני המגפה, למעט תחום השירותים שבו העניין מורכב יותר. למשל, מדד רכש הייצור הקרוי IHS Market India נמצא בשיא של שמונה שנים. "אם בוחנים מכירות של ציוד לטרקטורים וחקלאות, מכירת רכבי נוסעים, תשלומים דיגיטליים או פעילויות ייצור, כולם מעידים על ייצור מחודש, יצירת מלאי והחזרת הצמיחה. גם ענף החקלאות מציג צמיחה. גביית המס על מוצרים ושירותים הולכת וגוברת. הייצוא הולך ומתגבר, במיוחד בתחומי הליבה כמו פלדה ומוצרי הנדסה. עובדים חוזרים לעבודה", אומר השגריר. "הממשלה ממשיכה בדחיפה מאסיבית ליצירת תשתיות דיגיטליות ופיזיות. לדוגמה, לאחרונה הושקה בניית מנהרת Atal שתחבר בהרים את הערים מנאלי ולה אשר בצפון המדינה. המנהרה, באורך של תשעה קילומטרים, תהיה המנהרה הארוכה ביותר בעולם בגובה של  3,000 מטרים. בתחום השירותים, כמו בשאר העולם, זה ייקח יותר זמן. בסך הכל, קיימת מדיניות מקרו-כלכלית לתמיכה ברפורמות המשפרות פרודוקטיביות. הממשלה שוקלת סבב תמיכה נוסף במידת הצורך. באשר להשפעה על החברה ומדיניות החוץ, זה אולי מוקדם לומר, אבל המגפה הדגישה את  הדחיפות בשינויים הנדרשים בתחומים אלו". 

ישראל והודו חידשו את היחסים הדיפלומטים בשנת 1992 ומאז הסחר ההדדי הוא במגמת עליה. עם זאת,  אנחנו לא ממצים אפילו חלק קטן מהפוטנציאל הגלום בסינרגיה של שתי הכלכלות.

היכן אתה רואה את הצמיחה ביחסי הסחר בין ישראל להודו?
"אני חושב שצריך להסתכל על זה מנקודת מבט רחבה יותר ולהיות מודע לשלוש מגמות בסיסיות סביבנו. האחת, שינוי בחלוקת הכוח במישור הבינ"ל, דבר שדורש את המשך התיאום האסטרטגי בין הודו לישראל. השנייה, שיבוש מהותי בכלכלת העולם, בחלקו עקב המגפה ובחלקו עקב ניתוק חלקי בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם - סין וארה״ב. השלישית, האצה בפיתוח טכנולוגיות משבשות, דבר שמאפשר לשתי מדינותינו לרתום לשיתוף פעולה את החוזקות המדעיות והטכנולוגיות שלהן. ברגע שנסתכל על זה מהזווית הזו ונבין את גודל כלכלת הודו ואת הגיוון שלה, נתחיל לזהות הזדמנויות חדשות, בין אם בגיוון שרשראות האספקה ופתרונות הייצור, אבטחת סייבר, פינטק, ביטחון, בריאות, מים או חקלאות. ראינו כבר כיצד שתי המדינות פעלו בשיתוף פעולה בנושא המלחמה בווירוס הקורונה, תוך ניצול כוחה של הודו כבית המרקחת של העולם וכיצרנית החיסונים הגדולה בעולם".

הקלה במצב הגיאו-פוליטי של שתי המדינות
במהלך השיחה אני מזכירה לשגריר, כי כבר למעלה מעשר שנים שישראל דוחפת להסכם סחר חופשי עם הודו וזה לא קורה. אני מנסה לברר מה עמדתה של הודו כלפי הסכם שכזה, שאצלנו מאמינים שיהיה בו כדי להגדיל את הסחר ההדדי. "אנחנו בוחנים כרגע הסכם סחר מועדף בעבור סחורות", משיב סנג'יב קומר סינגלה. "כל אחד מהצדדים מסר למשנהו רשימה של כ-280 סוגי מוצרים לבדיקה ראשונית ונערך סבב דיונים ראשון. אנו מקווים שיהיה בקרוב סיבוב נוסף שלאחריו נצטרך לבחון לעומק את כדאיות הסכם זה". 

כעת, כשישראל כוננה יחסים דיפלומטים עם איחוד האמירויות, בחריין ועוד מספר מדינות, אילו השלכות לדעתך יהיו לכך על האזור ועל יחסי ישראל-הודו?
"הודו תומכת בעקביות בשלום, יציבות ופיתוח במערב אסיה, אזור המהווה את השכונה המורחבת של הודו. בהקשר זה, בירכנו על הנורמליזציה המלאה של הקשרים בין ישראל לאיחוד האמירויות. גם ישראל וגם איחוד האמירויות הן שותפות אסטרטגיות מרכזיות של הודו. עם זאת, בהתחשב בקשרים ההיסטוריים של הודו עם איחוד האמירויות ובנוכחות העסקית החזקה שלנו במפרץ, הסחר בינינו לבין איחוד האמירויות גדול פי-עשרה מזה של הסחר שלנו עם ישראל, למרות שגם ישראל וגם איחוד האמירויות הערביות דומות מבחינת אוכלוסייה ותמ"ג. הנורמליזציה יכולה לפתוח הזדמנויות חדשות ליחסים עסקיים בין הודו-ישראל".
כאשר אתה משווה את עבודתך בישראל לפני שש שנים להיום, האם אתה רואה שינוי?
“אני רואה שני שינויים גדולים. אחד, אני חושב שיש הקלה במצב הגיאו-פוליטי של שתי המדינות. מבחינת יחסי המסחר בינינו, אני חושב שלאחר הביקור ההיסטורי של ראש הממשלה מודי לפני שלוש שנים, ואחריו ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בהודו, יחסי המסחר הם באיכות שונה ועם גיוון רב יותר”.  

באופן אישי, מה אתה אוהב בישראל ובישראלים?
"אני מאד אוהב את חשיבות המשפחה והמסורת וגם את החשיבות שישראל מייחסת לתיעוד ההיסטוריה. אני גם אוהב את חוסר הכבוד שמגיע בצורת חוצפה, דבר שמאפשר דמוקרטיה תוססת וחשיבה מחוץ לקופסה. בפן האישי, הייתי שמח לראות עוד מסעדות שמגישות כאן מטבח הודי טוב באמת”.

הכותבת היא יו״ר לשכת המסחר ישראל הודו, נפאל וסרי-לנקה, וסגנית נשיא לשכת המסחר ישראל אסיה. מנכ״לית חברת הייעוץ וההשקעות A&G Partners