היחסים הכלכליים עם הפדרציה הרוסית - לאן פנינו מועדות?

הסנקציות שהוטלו על רוסיה ב-2016 הביאו להעדפת ספקים מקומיים ולפיתוח תשתיות עצמאיות. לא כל החברות הישראליות הצליחו להסתגל למצב החדש. אלה שעשו זאת לאט ונכון יצרו ערך מוסף אדיר לעצמן ולמערכת היחסים הכלכלית בין שתי המדינות

עו"ד אנה משה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
עו"ד אנה משה
תוכן שיווקי

בעוד שרוסיה מקדמת בברכה טכנולוגיות מערביות ובעיקר ישראליות כבר שנים, ברור כי הכוונה של השלטונות הרוסים היא לפתח יכולות ותשתית לפיתוח טכנולוגיות וידע, במקום לרכוש מוצרים או רישיונות זמניים לשימוש בטכנולוגיות.

עו"ד אנה משה | צילום: תומר יעקובסון

מסחר בפלפלים, יהלומים או פרחים, הכל מעניין מאוד, אולם לא יכול להוות בסיס ליחסים ארוכי טווח בגלל אופיו. לעומת זאת שיתופי פעולה טכנולוגיים ומדעיים ושימוש בטכנולוגיות אשר מוטמעות במערכות של גופים גדולים, קשה מאוד להחליף במהירות ולכן בדרך כלל מהווה את הבסיס היותר יציב למערכות יחסים כלכליות ארוכות טווח.

העדפת תוצרת מקומית 
עד 2016 יחסי המסחר עם רוסיה בכל התחומים התפתחו יפה. מאז 2016 והחלת הסנקציות על רוסיה, סצנת המסחר השתנתה באופן מהותי. רוסיה הבינה שאם הסנקציות יימשכו, היא צריכה לפתח מהר יותר את היכולות והתשתיות עצמאית ומבפנים ולכן חוקקה רשימה ארוכה של חוקים המעדיפים תוצרת ופיתוחים מקומיים רוסים על פני ספקים מערביים.
כך לדוגמה, חוקק חוק המעדיף תוכנות, אשר שייכות לחברות רוסיות (בבעלות רוסית),  או פותחו על-ידן, ורשומות במאגר התוכנות הרוסי כשאת הרישום יש לחדש כל שנה. דוגמה אחרת מתייחסת לחוקים המחייבים גופים הממומנים בכספים פדראליים (משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות  או עיריות) לרכוש מגופים מקומיים, אלא במקרים יוצאי דופן, כגון טכנולוגיה שאין בנמצא ברוסיה. 

נוספה גם חובה להעדפת ספקים רוסים בין מתחרים במכרז עד כדי "הוצאה  מהמשחק" של השחקן הזר במידה ויש שני ספקים רוסים בנוסף אליו, אפילו אם הטכנולוגיה או המוצר אינם זהים, ועוד ועוד. חברות ישראליות ומערביות, אשר התבססו ברוסיה והיוו חלק אינטגרלי מהאקו-סיסטם הטכנולוגי עד אותה תקופה, מצאו עצמן בבעיה, שכן לפתע גופים מקומיים, אשר עד עתה לא היוו תחרות אמיתית, החלו לזכות במכרזים גדולים ולקוחות נכספים על חשבונן.
אם לפני מהלכים אלו לקחנו חלק פעיל ברישום חברות בנות מקומיות והסכמים גדולים בין גופים מערביים ובעיקר ישראליים לבין גופים רוסים, עתה ראינו מגמה של סגירת אותן חברות וקניבליזם רציני בנתח השוק של אותן חברות ברוסיה. 

להבין את הסביבה הרגולטורית
כתוצאה מכל אלה, חלק מהחברות יצאו מהשוק לחלוטין או נשארו עם נוכחות סמלית. לעומתן, חברות שהחליטו שהן לא מוותרות על השוק האדיר הזה, החלו במהלכי לוקליזציה. מהלכים לא פשוטים, בעיקר לאור העובדה שלעיתים החברות נאלצו לחלוק בבעלות פיתוחים שבבעלותן עם גופים מקומיים, כאשר הבעלות בגופים אלו לא שייכת להן ברובה. חלק מהגופים גם העבירו את הייצור לרוסיה. למשל, כשמדובר במוצרים אשר מורכבים מתוכנה וחומרה. חלק מההרכבה והטמעת התוכנה נעשתה ברוסיה, על-פי דרישות החוק המקומי. 

כך נפתחו חברות בנות כשהחברה הישראלית מחזיקה במיעוט המניות בגוף המקומי והבעלות בתוכנה הועברה לאותו גוף מקומי כדי שיוכל לשמור על נתח השוק שלו. המצב הזה הוליד שתי התפתחויות מעניינות. ראשית, תיקוני חקיקה ויצירת מבנה משפטי, שמאפשרים שליטה מסויימת בגופים המקומיים, או אופציה לרכישת שליטה בגופים המקומיים, המחזיקים עתה בזכויות ייצור או זכויות בפיתוחים טכנולוגיים. שנית, שיתוף פעולה חכם בין גופים רוסים לישראלים שיאפשר למוצרים בעלי ערך מוסף אמיתי להמשיך ולהימכר בשוק הרוסי.
חברות ישראליות שרוצות לפעול לאורך זמן בשוק הרוסי צריכות להבין את הסביבה הרגולטורית, כמו גם מטרות העל שהציבו השלטונות הרוסים לעצמם. הרוסים רוצים לשתף פעולה עם ישראל ולעבוד עם חברות ישראליות, אבל שיתוף הפעולה חייב לאפשר לגופים הרוסים להתפתח ובסופו של דבר להגיע לעצמאות ולו מסוימת. הרוסים לא יאפשרו תלות מוחלטת במערב וצריכה להיות סינרגיה אמיתית שתאפשר לה להתפתח. זה אומר שהעבודה המשותפת צריכה לקחת בחשבון את האינטרס הרוסי ארוך הטווח.

פיתוחים ובעלות משותפת אפשריים ומצליחים יפה, אולם הגופים הישראלים חוששים, לעיתים קרובות, להיכנס לשותפות מהסוג הזה בשל תחושה של היעדר שקיפות, אי הבנה של המצב החוקי לאשורו או ייעוץ לא נכון של אנשים שעובדים בעיקר בארצות מערביות ולא במזרח-אירופה. האמיצים שעשו זאת לאט ונכון, ראה מקרה הדסה וסקולקובו, יוצרים ערך מוסף אדיר לעצמם ולמערכת היחסים הכלכלית בין שתי המדינות.

בסופו של דבר צריך לזכור, כי הרוסים משקיעים הרבה מאוד משאבים כדי ליצור אקו-סיסטם דומה לשלנו שדוגל ביזמות ופיתוח. הם אומה משכילה ואם מבינים את המסלול בוא הם הולכים, אין מניעה מלהשתלב בו נכון. צריך סבלנות והבנה שזה חייב להיות מצב שבו כולם מנצחים (win-win situation). 

הכותבת היא יו״ר לשכת המסחר רוסיה ישראל