ה-Shinkansen (רכבת התותח היפנית) דוהרת לישראל

השקעות של חברות רב-לאומיות וקרנות השקעה, שיתופי פעולה טכנולוגיים, הקמת מעבדות חדשנות. החברות היפניות להוטות לשתף פעולה עם חברות עסקיות מישראל ופועלות לאתר כאן טכנולוגיות חדשות. הרומן עם ארץ השמש העולה מעולם לא היה חם יותר

עו"ד זאב וייס
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
עו"ד זאב וייס
תוכן שיווקי

30 חברות יפניות מובילות התכנסו בחודש שעבר בדובאי כדי לבחון שיתופי פעולה בין חברות יפניות, חברות מהאמירויות וחברות ישראליות. ההתכנסות והדיון נערכו בסמינר שערכו יחד משרדי עורכי הדין וייס פורת (ישראל) Nishimura&Asai (יפן) וAfrifi&Angell – (איחוד האמירויות). האפשרות ליצור פעילות משותפת, תוך שימוש ביכולתן של החברות היפניות בשוק היפני ובשוק הבינ"ל וביכולתן של החברות האמירותיות להביא מימון וכניסה לשוקי המזרח התיכון והודו, והכל תוך שילוב חדשנות וטכנולוגיה ישראלית, קסמה לכולן. עוה"ד שירא פריאון, יפנית מהצוות של וייס פורת בתל-אביב, מספרת שהיפנים שנכחו במפגש לא המתינו וכבר עם נחיתתה היא מצאה על שולחנה בקשות לשיתוף פעולה בתחומי האנרגיה, מזון, חקלאות, מכשור רפואי ופארמה. השתלבותן של חברות מהאמירויות במשולש שנוצר יצרו נדבך נוסף ביחסים הכלכליים המתפתחים בין יפן לישראל. 

לכך מצטרפת ההתפתחות הנוכחית ביפן שמקבלת ביטוי בהודעה של טושיבה (TOSHIBA), החברה הרב-לאומית מיפן, על פיצולה לשלוש חברות נפרדות. גודלה של החברה, אופן ניהולה והסגנון היפני של אי-שיתוף בין המחלקות השונות שלה, מנעו במשך השנים האחרונות את צמיחתה והתחדשותה. תופעה זאת של פיצול צפויה להתרחב גם לחברות כגוןMitsubishi Electric   ויצרניות יפניות אחרות בתחומים כמו תעשייה כבדה, כימיקלים, ה-Sogo Shosha  (חברות הסחר הגדולות) ואף יצרני המכוניות.

בתמונה (מימין לשמאל): שגריר ישראל ביפן, גלעד כהן, שגריר יפן בישראל Koichi Mizushima ועו"ד זאב וייס | צילום: זאב וייס

מתווספת לכך ההסכמה העולמית על Decarbonization (ועידת גלזגו) שמשמעותה זניחת ייצור אנרגיה ממקורות מסורתיים של דלק, גז טבעי ופחם (שמשבשות את האקלים ופוגעות בקיימות העולמית). יצרניות יפניות מחפשות בלהיטות חדשנות וטכנולוגיה לייעול השימוש באנרגיה וליצירת ופיתוח אנרגיות חילופיות.

השקעות בישראל למרות הקורונה
כל אלה מהווים הזדמנות עבור סטארט-אפיסטים וחברות טכנולוגיה ישראליות, שיכולות לספק פתרונות של חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת לאקו-סיסטם היפני. ואמנם, חיפוש הזדמנויות כאלו ומימושן קורה מידי יום בפעילות הנמרצת של חברות יפניות בישראל. זה עתה התבשרנו על שתי עסקאות חדשות שבהן התעשייה היפנית והמוסדות הפיננסיים נכנסים למעורבות באקו-סיסטם הישראלי.

סופטבנק היפנית, שהינה קרן ההשקעות הגדולה בעולם, השקיעה 25 מיליון דולר בקרן Ourcrowd הישראלית כדי לסייע לה בבניית פלטפורמה שתאפשר לה השקעות בהיי-טק הישראלי. קדם להשקעה זאת מינויו של יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד, לנציג Softbank בישראל. הן המינוי והן ההשקעה מלמדים על נחישות ליטול חלק פעיל בכלכלת החדשנות הישראלית.

במקביל, 315 מיליון דולר הושקעו על-ידי Renesas Electronics Corporation, ענקית השבבים היפנית, שרכשה את חברת סלנו הישראלית (Celeno Communications) מרעננה, המספקת פתרונות WiFi חכמים.

העובדה שהחברות הרב-לאומיות היפניות נמנעו, יש שיאמרו מסיבות מובנות,  מהשקעות ביפן ומחוץ ליפן בתקופת הקורונה לא מנעה מהם להשקיע בחברות ישראליות הנתפסות בעיניהם כמובילות חדשנות ומפתחות טכנולוגיות, שהחברות היפניות זקוקות להם היום וביום שלמחרת המגיפה.

כאילו לא די בכך אנחנו רואים את NTT תאגיד התקשורת היפני, המדורג בין 100 החברות הרווחיות בעולם, מקים מעבדת חדשנות בישראל, אשר תתמקד בתחומי הסייבר סקיוריטי, בריאות דיגיטלית, ורובוטיקה כדי למזג אותן ל- NTT ולשווקן ללקוחותיה ברחבי העולם. יוזמה זאת בולטת במיוחד לאור העובדה ש- NTT  כבר פעילה בישראל מספר שנים והשקיעה במספר ניכר של סטארט-אפים ישראליים, באמצעות קרן הון הסיכון .NTT DOCOMO ventures  החברה ראתה ברכה או הבטחה בהשקעות אלו והחליטה לבסס כאן מרכז מחקר ופיתוח.

גם חברות מן הפריפריה היפנית תרות אחר הזדמנויות בישראל. חברה כזאת מקיושו ביפן חיפשה ומצאה מוצרים לניטור אויר והיא משתפת פעולה היום עם חברת אורה אייר הישראלית בפיתוח ושיווק מוצר שיתאים לשוק היפני.

הבאזז החיובי שמתלווה לישראל ביפן בתקופה זאת (בין היתר עקב ההתמודדות המרשימה של ישראל עם הקורונה) מוביל לכך שגם רשתות מובילות ביפן מוצאות עניין בשוק הישראלי. רשת הקמעונאות הבינ"ל Eleven 7, שהינה בבעלות יפנית ומוכרת היטב לישראלים המבקרים ביפן, תקים בשלוש השנים הקרובות עשרות חנויות נוחות בישראל.

אירוע תרבותי רחב יריעה
לא יעלה כמובן על הדעת לכתוב על עשיית עסקים עם יפן ללא התייחסות לתרבות היפנית (הן התרבות העסקית והן הכרת התרבות היפנית בכלל). במקרה ושלא במקרה מתרחש בימים אלו אירוע תרבותי רחב יריעה, שחושף פן נוסף של יפן בפני הישראלים. התערוכה הרטרוספקטיבית של עבודותיה של יאיוי קוסמה (Yayoi Kusama) במוזיאון תל-אביב מאפשרת היכרות עם אומנית יפנית שמוכרת כיוצרת החיה החשובה ביותר שמקורה ביפן וכקול חשוב בתנועת האוונגרד והפופ-ארט. העניין העז של הישראלים (והחברות העסקיות המקומיות) בתערוכה נותן ביטוי לכך שהזרימה מיפן לישראל אינה חד-כיוונית והישראלים בכלל והקהילה העסקית הישראלית בפרט נלהבים מהקשר עם יפן.

לא פחות חשוב לציין את חילופי השגרירים שחלו בחודשים האחרונים. גלעד כהן, סמנכ"ל אסיה פסיפיק במשרד החוץ, מונה כשגריר ישראל ביפן והדיווחים שלו משם מצביעים על התלהבותו המקצועית והאישית מהיחסים המתפתחים.  כך גם הגעתו של שגריר חדש מיפן לישראל, Koichi MIZUSHIMA, שבמפגשיו עם ישראלים, בתקופה הקצרה בה הוא נמצא איתנו, מתגלה כתומך נלהב בקירוב הקהילות העסקיות של שני העמים.

השערים פתוחים לאנשי עסקים מישראל
האירוע המשמעותי ביותר לקהילה העסקית הישראלית הינו הכרזת ממשלת יפן על פתיחת שערי יפן לאנשי עסקים מישראל החל מ-12 לנובמבר. פתיחה מהוססת עדיין עם חובת בידוד של שלושה ימים, אבל צעד ענק שיאפשר מימוש ההבטחה שמתוארת במאמר זה. אמנם הקהילה העסקית היפנית הפתיעה לטובה במהלך 18 החודשים האחרונים של המגפה בהסתגלותה המהירה לתקשורת דיגיטלית (בזום) והמשך תנופת ההשקעות של החברות היפניות בישראל, שעלו מידי שנה בהיקפן אף על התקופה שקדמה לקורונה. אולם בטווח הארוך אין תחליף למפגשים של השותפים העסקיים הפוטנציליים מישראל ויפן בטוקיו, אוסקה או קיושו, כמו גם בתל-אביב, ירושלים או חיפה. מפגשים שמאפשרים POC משותף, בחינת הטכנולוגיות, Due diligence  ראוי ודיבור ישיר מלווה בהרמת כוסית בסיום יום דיונים. אלמנטים נחוצים ליצירת אמון Trust)), שמהווה חלק חשוב בעשיית עסקים משותפת.

הכותב הוא בעל ניסיון של עשרות שנים בעבודה עם יפן ועם המזרח בכלל. שותף במשרד עורכי הדין וייס פורת ושות', שמייעץ לחברות ישראליות ויפניות ומתמחה בליווי עסקאות בינ"ל וטיפול בסכסוכים בינ"ל, לרבות הופעה בגישורים, בוררויות ובתי משפט. מכהן כיו"ר לשכת המסחר ישראל-יפן