עמק התרופות ההודי

אנשי עסקים מכירים את ניו-דלהי ומומבאי, אבל זהו פספוס אדיר כי יש עוד כמה ערים גדולות עם פוטנציאל עצום שאנחנו הישראלים נוטים להתעלם מהן. קחו למשל את היידראבאד, שהפכה בשנים האחרונות למוקד פעילות תוסס בתחומי הפארמה, ההיי-טק, התעשיות הביטחוניות והסרטים

עו״ד ענת ברנשטיין-רייך
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
עו״ד ענת ברנשטיין-רייך
תוכן שיווקי

עם אל-על מגיעים ישירות למומבאי. עם אייר-אינדיה מגיעים ישירות לניו-דלהי. בדרך כלל, בערים האלו החברות הישראליות נעצרות. אכן, נוח יותר לקבוע מושב קבע בערים שיש אליהן טיסה ישירה. אבל זהו פספוס אדיר כי יש עוד כמה ערים גדולות עם פוטנציאל עצום שאנחנו הישראלים נוטים להתעלם מהן. היידראבאד היא אחת מהן. 

ענת ברנשטיין-רייך | צילום: יח"צ

היידראבאד, בירת מדינת טלנגנה הדרומית, הפכה בשנים האחרונות למרכז עבור מספר תעשיות  חשובות: התעשייה הביטחונית, תעשיית התרופות, היי-טק ולא פחות חשוב, תעשיית הסרטים. הקורונה העבירה לקדמת הבמה את תעשיית התרופות וכאשר סחורות מסין התעכבו ועיכבו את הייצור המקומי, הודו הבינה שהכל חייב להיות מיוצר באופן מקומי, לרבות כלל החומרים הפעילים הנדרשים בתעשיית התרופות. נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, הכריז על תוכנית "הסתמכות עצמית", ובמילים אחרות "לא מסתמכים על סין", ופעל לכך שחיסוני הקורונה ייוצרו בהודו עם הליך אישור מהיר, תוך העדפה לחיסונים שגם פותחו בהודו. עד היום הודו חיסנה מעל מיליארד מנות של חיסוני קורונה, כאשר רובן בייצור מקומי בשתי ערים, פונה והיידראבאד. אין כיום חברת פארמה בינ"ל שמכבדת את עצמה שאין לה אתר ייצור או נציגות בעיר. אם תציצו בארון התרופות הביתי, תגלו שחלקן יוצרו בהודו בכלל ובהיידראבאד בפרט. למעשה, היידראבאד היא היום המרכז המוביל לתעשיית הפארמה ההודית, כאשר 40% מייצור התרופות בהודו נעשה בה. לצד מספר פארקי תעשיות וותיקים צמח בשנים האחרונות פארק תעשיות ענק - עמק הגנום (Genome Valley). כל השמות הגדולים נמצאים שם - Dr. Reddy, Novartis, Viatris, GlaxoSmithKline וגם חברות כימיקלים כמו Dupont וחברת אדמה הישראלית-סינית. אדמה נכנסה להודו בשנת 2009 ובחרה בהידארבד בתור מרכזה ההודי, ושם, בעמק הגנום, גם קבעה את מרכז המו״פ הבינ"ל שלה. 

נראה שמה שקרה בתעשיית הרכב של העיר צ'נאי שבדרום הודו, יקרה לתעשיית הפארמה של היידראבאד, כאשר אקו-סיסטם שלם של תעשיות הסמוכות לפארמה נבנה סביבו. מכוני מחקר, חברות של פיתוח וייצור חומרים פעילים (API), חברות לניסויים קליניים, חברות לייצורMedical Devices   וחברות כימיקלים. חברת התרופות בהרט-ביוטק שמקורה בעיר, הייתה בכותרות לאחרונה. החברה שיצרה את החיסון ההודי לקורונה covaxin, קיבלה בתחילת נובמבר את אישור ארגון הבריאות העולמי לשימוש בחיסון זה ומדינות רבות הוסיפו את החיסון לרשימת חיסוני הקורונה המאושרים. הצפי הוא כי תעשייה הפארמה המקומית תגיע ל- 100 מיליארד דולר בשנת 2030. 

מהפכה דיגיטלית
היידראבאד, עם אוכלוסייה של קרוב לעשרה מיליון איש, היא העיר השישית בגודלה וגם המרכז העסקי השישי בגודלו בהודו. לא סתם היא נבחרה להיות המקום הראשון בו איקאה פתחה את חנות הדגל שלה לפני שלוש שנים. כששאלתי למה דווקא היידראבאד נבחרה ולא מומבאי או דלהי, קיבלתי את התשובה שתושבי דרום הודו פתוחים לרעיונות חדשים יותר מאחיהם בצפון, והכנסת קונספט חדש של ריהוט בהרכבה עצמית יצליח יותר טוב בדרום הודו. ביקור מהיר בסניף איקאה המקומי גילה לי שהמוצרים ההודים צבעוניים יותר ושבתפריט המסעדה נעדרת מנת הדגל - כדורי בשר שבדים. במקומם יש כדורי עוף ומנת האורז המפורסמת של היידראבאד הקרויה ביריאני. 

בהיידראבאד גם נמצאת "טוליווד", תעשיית סרטים מקומית שנעשית בשפה המקומית "טלגו" ומתחרה בתעשיית הסרטים המוכרת יותר של הודו, "בוליווד", הנמצאת בעיר מומבאי. בכל שנה מצולמים ב"טוליווד" כ-300 סרטים, כאשר רבים מהם מופקים ביוניברסל סטודיוז המקומי, Ramoji Film City, שגם הפך להיות לפארק שעשועים גדול כמו זה הקליפורני.  שילוב של תעשיית סרטים ותעשיית היי-טק הוא בסיס לשיתופי פעולה בתחום פוסט-פרודשקן ואנימציה שגם מתפתחים בעיר. 

את המהפכה הדיגיטלית יצר בעיר ראש הממשלה המקומי לשעבר, צ׳אנדרה בבו ניידו, אשר עוד לפני 20 שנה החל את הבוקר שלו בשיחת ועידה עם שריו. אז זה היה חדשני בכל קנה מידה. עם חזון ליצור אצלו עמק סיליקון שיתחרה בעיר בנגלור הוא הצליח למשוך לעיר את החברות הגדולות דאז מיקרוסופט, סאן ו- IBM והיום העיר משמשת כמרכז עולמי לחברות כגון אקסנצ'ר, דלויט,  Oracleו-Amazon, כאשר היידראבאד היא שנייה בלבד לעיר בנגלור ביצוא שירותי טכנולוגיה. כדי לתמוך בתעשיית ההיי-טק, יש בעיר למעלה מ-200 מוסדות טכנולוגיים המייצרים כוח אדם שמשמש את תעשיית ההיי-טק והפארמה. 

התעשיות הביטחוניות מגיעות לעיר, כי המשרדים והמתקנים של רשות המחקר של משרד הבטחון ההודי, DRDO, אף הם בהיידראבאד. חברות ביטחוניות מקומיות וזרות, מעדיפות להתמקם שם. כך לדוגמה הענקיות הבינ"ל GE, בואינג ולוקהיד מרטין מבינות שכדי ליהנות מהרכש הצבאי של הודו, כדאי לשבת קרוב לצלחת, והצלחת נמצאת בהיידראבאד. 
תשתיות מתקדמות

עד לשנת שנת 2014 היידראבאד שימשה כעיר הבירה של מדינת אנדרה פרדש. אולם בשל מחלוקות בין קבוצות אתניות מקומיות, ואחרי הרבה מאבקים ושביתות רעב, המדינה התפצלה כאשר החלק הדרומי ממשיך לשאת את שם המדינה המקורי, והחלק הצפוני נקרא מדינת טלנגנה והידארבד נמצאת בה. 

אז איך מגיעים להיידראבאד?  
ביקרתי בתחילת אוקטובר בעיר לרגל כנס הקיימות הגדול שערך ארגון היזמים העולמי TiE כאשר ישראל הוזמנה להיות מדינה אורחת בכנס. אני נחתתי בהיידראבאד בטיסה ישירה מדובאי לשדה התעופה הבינ"ל של העיר. אמנם אין עדיין טיסה ישירה מישראל, אבל זה החיסרון היחיד של העיר. התשתיות והרגולציה מצליחים למשוך משקיעים זרים מכל העולם. התחבורה הציבורית כוללת מטרו חדיש עם 57 תחנות, והיתרון הבולט אל מול הערים הגדולות כמו מומבאי וניו דלהי הוא עלות מחייה נמוכה יחסית. 

רבים מהתושבים של טלנגנה ואנדרה פרדש, נושאים את שם המשפחה Reddy, המשויך לאחת הקסטות הגבוהות. כשרציתי לנסוע לאן שהוא, מישהו שאל אותי אם אני מוכנה (Are you ready)?. עניתי בחיוך ש"כולם בעיר מוכנים" (Everyone here is Reddy).

הכותבת היא מנכ"לית חברת בנקאות ההשקעות והייעוץ ישראל-הודו בקבוצת BDO ויו״ר לשכת המסחר ישראל הודו >>> לאתר