מה קורה כששרשרת האספקה נתקלת במערבולת ההפרעה?

הצלחה בפעילות סחר חוץ נמדדת, בראש ובראשונה, ביכולת לקיים שרשרת אספקה רציפה, אמינה וכלכלית. אך כשהעולם מסתחרר במערבולת - האתגר הופך לקשה מתמיד. רם יאולוס, מנכ"ל קבוצת הייעוץ נירם גיתן NGG, מציע מספר פתרונות

גליה היפש
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
גליה היפש
תוכן שיווקי

השלכות משבר הקורונה על השוק הגלובלי ממשיכות להכות גלים ומוסיפות עוד ועוד רבדים לאתגר המתמשך של עסקים וארגונים, המתמודדים עם העולם הדיגיטלי, הקצבי והמהיר שבו אנו חיים כיום. "אנחנו גם כך חיים בעולם בהפרעה (Disruption) בעקבות תהליכי הדיגיטציה המואצים, כשרבים מהמודלים העסקיים החדשים הם מודלים משבשים, ועל כל זאת נוספה מגפת הקורונה", מסביר רם יאולוס, מנכ"ל קבוצת הייעוץ נירם גיתן NGG. 

רם יאולוס | צילום: עדי ארד

מגפת הקורונה קיבלה את הכינוי "ברבור שחור" - מושג המתייחס לאירוע שאותו לא ניתן היה לצפות מראש. "אך האם באמת מדובר בברבור שחור?" תוהה יאולוס, "האם באמת מדובר באירוע חד-פעמי?". יאולוס טוען שכנראה שלא. "אנחנו רואים לא מעט תופעות שוק נרחבות המושפעות משינויים דרמטיים, שינוי גורר אחריו שינוי נוסף ויחדיו הם יוצרים מערבולת שמתעצמת והופכת לחלק מחיינו. אחד האפקטים המשמעותיים של אותה מערבולת הוא האפקט הפולארי (דו-קוטבי). אפקט זה יוצר מצב בו אנו חשים רוויה ועודף בתחומים שאנחנו לא זקוקים להם, ומחסור חריף בתחומים שלהם אנחנו זקוקים מאוד".   

כיצד זה בא לידי ביטוי?
"בהשפעה עצומה על שרשרת האספקה, מכיוון שכתוצאה מהאפקט הפולארי נוצר מחסור חמור בחומרי גלם, בעובדים חיוניים במקצועות קריטיים, במקורות אספקה זמינים, באמצעי הובלה ימית, אך גם באמצעי הובלה אחרים. ניצני התופעה החלו להופיע עוד טרם משבר הקורונה, אך בתקופת הקורונה המחסור ניכר בחריפות. האפקט הפולארי מחייב היערכות שונה לגמרי. 
"לא רק מזג האוויר משתבש כשהעולם בהפרעה. המצב החדש מחייב אותנו לחשיבה שונה בניהול מקורות שרשרת האספקה, בשיטות עבודה חדשות - בדגש על דיגיטציה בכל מקום אפשרי - ובמיקוד של העסקים בניהול התפעולי של הארגון", מסביר יאולוס.

עם האתגרים הללו ואחרים, מתמודדים כמעט כל לקוחות נירם גיתן NGG - קבוצת ייעוץ מובילה המתמחה בפתרונות למצוינות עסקית, ארגונית ותפעולית. הקבוצה, שהוקמה ב-1994 ומונה כיום יותר מ-200 אנשי מקצוע, מספקת את שירותיה למאות חברות בארץ ובעולם.  

גיוון מקורות האספקה
יאולוס מצביע על כך שכדי להתמודד עם השלכות האפקט הפולארי, עסקים חייבים לזנוח את רעיון הספקים היחידים. "בעבר היה נכון ללכת לכיוון ספקים בלעדיים המספקים חומרי גלם ישירות לקווי הייצור, אך כיום הגוונת מקורות האספקה מהווה צורך הכרחי - לאו דווקא עקב העלויות, אלא עקב צורך הישרדותי. אם מקור אספקה אחד 'מתייבש', או לא זמין, ארגון עלול למצוא את עצמו ללא מקורות אספקה ולכן הגיוון הוא קריטי. 

"חשוב שמקורות האספקה יהיו קרובים פיזית למרכזי הייצור, שכן דרכי ההובלה מרחוק עלולות להיחסם במצבים משתנים", מוסיף יאולוס, "ולכן כיום, בניגוד לעבר, יש חשיבות לקרבה הפיזית של הספקים למרכזי הייצור". 

ניהול נכון של המערכים התפעוליים
מצד אחד, מסביר יאולוס, מערכי הייצור, התפעול ושרשרת האספקה הופכים לחכמים יותר ודורשים התמחות מעמיקה יותר בטכנולוגיה. מצד שני, הארגונים חווים קושי בגיוס מומחים מתאימים, בעיקר בתחומים שבהם נדרשת התמחות טכנולוגית - כמו פיתוח תוכנה ואלקטרוניקה - שם המחסור הוא קיצוני. "אחד הפתרונות להתמודדות הזו היא רכש והטמעה נכונה של מערכות דיגיטציה ואוטומציה במערכי ייצור ושרשרת אספקה, גישת 'Buy don’t Make' - צמצום פעילות המשאב האנושי הפנימי לטובת התייעלות והקטנת התלות. 
פעולה נדרשת נוספת, לדבריו, היא סטנדרטיזציה של המערכים, סטנדרטיזציה של המוצר וסטנדרטיזציה של המערך עצמו - כדי שרוחב ההתמחויות הנדרש יהיה מזערי במידת האפשר בכל תחום ויהיה קל יותר לגייס ולהכשיר צוותים מתאימים. 

קרבה לשווקי היעד 
חשיבות הקרבה של מערכי הייצור לשוקי היעד הייתה קיימת מאז ומתמיד מכיוון שככל שמערך הייצור קרוב יותר לשוק היעד, פוחתות עלויות הובלה לתהליך אספקת המוצר. אולם לדברי יאולוס, כיום נוסף לחשיבה זו מרכיב משמעותי של ניהול סיכונים. "קרבה לשוק היעד מאפשרת לא רק זמינות ויעילות, אלא גם את עצם הקיום בשוק היעד. כשהעולם בהפרעה ומערך הייצור נמצא רחוק מהלקוחות - מישהו אחר יספק את הצורך. הקורונה היא רק דוגמה אחת לכך. לצערנו, אירועים נוספים מסוג זה צפויים לנו בעתיד. לכן החשיבה על מיקום מערכי הייצור והמערכים הלוגיסטיים היא משמעותית". 

ומה קורה כאשר קיימת תלות בין אזור גיאוגרפי אחד לשני באספקת חומרי הגלם לייצור?
"חברות מתחילות לחשוב בצורה שונה על יעילות תפעולית אל מול ניהול סיכונים. לכן, הן מאמצות מבנים שהלוגיקה שלהם דומה למבנה פרקטלי - יחידות המקיימות את עצמן בצורה עצמאית כמעט לחלוטין בשווקים המרכזיים, על מנת להימנע ממצב של תלות בין אזורית באספקה. בנוסף לחשיבה הפרקטלית, הארגונים מאמצים חשיבה קלה יותר - הם מפסיקים לייצר את מה שהם אינם מתמחים בו. הם יקנו את זה או יוציאו ייצור לקבלנות משנה. כך נראה ארגונים שעוסקים בפיתוח מוצרים, אך לא בייצור שלהם, ארגונים הנעזרים בשרשרת אספקה חיצונית ולא פנימית, ארגונים שמנהלים מערך הפצה אך לא מתפעלים אותו ועוד. ארגונים חכמים ישכילו להשאיר אצלם את הערך המוסף המבדל ויוציאו החוצה את כל הלוגיסטיקה התפעולית. לאור המצב בו נמצא העולם היום, הבחירה לקנות ולא לייצר את מה שאינו מוצר הליבה של הארגון היא החלטה נכונה". 

ליצירת קשר כנסו לאתר: nggconsult.co.il