"ההתמודדות עם אתגרי המזון העולמי מתחילה, כמו תמיד, בחינוך"

"אחד האתגרים הגדולים שהעולם  מתמודד איתו לאורך השנים הוא תחום המזון. וכמו בכל אתגר, גם בתחום זה לטכנולוגיה יש תפקיד  קריטי". כך אומר הרולד וינר, שותף ומייסד בקרן ההון סיכון טרה ונצ'ר פרטנרס (Terra Venture Partners), המתמחה בין השאר בהשקעות בתחום הפודטק, ומייסד של חממת TerraLab ביוקנעם. וינר טוען, שכמו תמיד, הפתרון לאתגרי המזון העולמיים טמון בשילוב בין טכנולוגיה לבין חינוך השוק, במקביל להחלטות ממשלתיות שמסתכלות לטווח הארוך. בראיון מיוחד עימו הוא מסביר מדוע תחום הפודטק תופס תאוצה בשנים האחרונות, עם פיתוח טכנולוגיות בתעשיית המזון, הבריאות, חקלאות חכמה ועוד, ומותח ביקורת חריפה על המשך ייצור מזון המכיל רעלים וכימיקלים. 

מהם האתגרים עימם העולם מתמודד בתחום המזון בשנים האחרונות?

"ישנם ארבעה אתגרים עיקריים בהתייחס לתחום המזון בעולם: המזון עצמו. בעולם יש מספיק משאבי מזון שיכולים להספיק לכולם. בעיית המחסור נוצרת בשל החלטות שגויות וסדרי עדיפויות שגויים. הבעיות מתחילות להיווצר כאשר מקבלים החלטות על בסיס פוליטי ופחות ענייני. עיקר הבעיה היא בחלוקה הבלתי שוויונית. 

"האתגר השני הוא אתגר הקיימות, כלומר הצורך ביצירת מזון בריא ובר-קיימא. ישנן בעיות רבות שנוצרו עקב גידול בקר, עופות ובעלי חיים נוספים בתנאים מחפירים וכן יצירת זיהום של גז מתאן הפוגע בשכבת האוזון. בעיות אחרות נובעות מייצור מאכלים ומשקאות עתירי סוכר באופן מופרז, שנועד להפוך את המזון לטעים ואפילו ממכר. זה פשע ממש להמשיך לייצר מזון עתיר רעלים וכימיקלים, כאשר ידוע שהם גורמים לחלק ניכר של בעיות בריאותיות ומהווים חלק ניכר מהגורמים לקריסת מערכות הבריאות בעולם כולו. המדע משקיע משאבים רבים בפיתוח תרופות למחלות כמו סרטן, סכרת, מחלות לב וכלי דם ובו בזמן התעשייה, ללא כל התנגדות מצד הממשלות ומצד מערכות הבריאות, ממשיכות לייצר מאכלים הגורמים לחלק ניכר ממחלות אלה. זה בעיניי כיום האתגר הגדול ביותר של תחום המזון העולמי. צריך לשאוף לשימוש במזון טבעי ובריא בלבד. 

"האתגר השלישי הוא החינוך. זהו האתגר הכי משמעותי בעיני. ברגע שנפנים את החשיבות ונגדיל את המודעות למה שאנחנו צורכים ולא נלך עוורים אחרי תעשיית המזון המונעת מאינטרסים של כסף בלבד, נוכל לייצר חברה בריאה יותר. ממש כמו שבבית הספר לומדים מתמטיקה, היסטוריה ומדעים, חשוב שיהיה גם חינוך לאורח חיים בריא, כי בסופו של דבר בעיית המזון היא בעיקר תרבותית.

"האתגר הרביעי הוא בהיבט הרפואי. חלק ניכר של הבריאות שלנו נמצא בידיים שלנו, בקשר הישיר וביכולת לדעת ולבחור אילו חומרי גלם נכניס לגופנו. לצערנו, מערכת הבריאות נמנעת מלהיכנס לעימותים עם חברות המזון על חשבון שמירת הבריאות של אזרחיה. יש תחילה של שינוי בכמה ממדינות אירופה.

"ולסיכום, מזון צריך להיות בריא, מספיק זול כדי שיהיה זמין לכולם וטעים. כמו כן, צריך לעשות מאמצים בכיוון הלוגיסטיקה כדי למנוע את הבזבוז של כ-30% מהמזון שנזרק לפח".

"המגפה תורמת להבנת חשיבות הייצור העצמי"

אי אפשר להתייחס היום לשום נושא בלי לקחת בחשבון את הקורונה. בתשובה לשאלה האם בעקבות מגפת הקורונה Covid19 נוצרו אתגרים חדשים לתעשיית המזון, וינר משיב בשלילה. "לעניות דעתי, לא נוצר שינוי גדול מידי בעקבות המגפה. במקום שבו יש יותר מזון - עדיין יש מספיק, ובמקום שהיה חסר - עדיין חסר. מה שכן, מגפת הקורונה עוזרת לנו להבין מה חשוב באמת, מדרגת סדרי עדיפויות ומייצרת פרופורציות. אנחנו מתחילים להבין שבמקום לרפא מחלות, כדאי מראש למנוע אותן וזה מתקשר ישירות לאתגרי המזון. אם נבין שמראש צריך לפתח מזון בריא ובר-קיימא, נמנע הרבה בעיות ומחלות בעתיד והון עתק שמושקע במערכות הבריאות כדי לטפל במחלות שהיה יכול להימנע מהן.

"מבחינתי, הקורונה מאפשרת לנו רגע של התעוררות, של חשיבה מחודשת, במטרה לשפר ולדרג מספר דברים בעולם בכלל ובתעשיית המזון בפרט. אני חושב שצריך לצמצם את החשיבה במונחים כלכליים בלבד ולהתמקד הרבה יותר בשיקולים בריאותיים, כי, בסופו של יום, זה יהיה זול בהרבה לכלל האוכלוסייה. בהקשר זה, המזון הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בחיינו מכיוון ששם מתחילה שמירת הבריאות של כל אחד ואחת מאיתנו. בנוסף, המגפה תורמת להבנה של חשיבות הייצור העצמי והצורך שלא להיות תלויים במדינות ואזורים מרוחקים. מדובר בסוג של עצמאות שנבנית בתחום".

כיצד הטכנולוגיה מסייעת לאתגרים אלו?

"הטכנולוגיה מסייעת ומשפרת את איכות החיים של אנשים בכל תחום וגם בתחום המזון. כרגע, אנחנו בנקודת זמן הכי טובה מאי פעם בתולדות האנושות, למרות הקורונה. כמו שהטכנולוגיה שיחקה תפקד בעולם הרפואי, החינוכי ועוד, כך תעשיית הפודטק כיום מספקת את הכלים והפתרונות הטכנולוגיים כדי לסלק מהעולם אוכל לא בריא, ולצמצם גידולי בקר, עופות וחזירים, שימוש גובר בסוכר וכדומה. כל זה תוך פיתוח תחליפי בשר, טעמים וריחות חדשים, פיתוח שיטות גידול חדשות - וורטיקליות, הידרופוניות – פיתוח תחליפים לחומרי הדברה, הגבלת כמות הקלוריות ועוד.

"יש מגוון תחומים בתעשיית הפודטק ובכל תחום גם לישראל יש מה להציע. יש חברות שעוסקות בחקלאות חכמה (Intelligent agriculture) כגון חברת פילדאין, ארוגה וטרניס. יש חברות שעוסקות בתחליפי בשר, כגון דומטוק, ביונד מיט ורדיפיין מיט, שפיתחה תחליפי בשר, חברות שעוסקות בתחום של פיתוח ריחות וטעמים טבעיים, כגון פרוטרום וארומור, וחברת Douxmatok להורדת סוכר ומלח". 

מה הציפיות שלך מהשוק ומהממשלה? 

"הממשלות צריכות להשקיע בחינוך לתזונה בריאה כדי שהדרישה תגיע מלמטה. במקביל, הן צריכות שלא לאפשר ייצור ושווק מזון רעיל, ג'אנק פוד, משקאות תוססים ומזיקים. צריך להשקיע משאבים כדי למנוע ולחסוך טיפול רפואי לאחר מכן. החינוך צריך לעמוד בחזית. חשוב שהצרכנים יבינו את החשיבות של מה שהם מכניסים לגופם וההשפעה הישירה על  מחלות, כאב וסבל ואולי כתוצאה מכך ישנו את ההרגלי צריכה שלהם בהתאם. וכמובן, לצד זה חשוב שהאקו-סיסטם ימשיך להשפיע ולפתח טכנולוגיות מתאימות של חקלאות חכמה, תחליפי מזון מהחי ועוד. אם נחנך דור חדש לשינוי משמעותי בכל ההתייחסות לאוכל, אתגר המזון העולמי כבר לא יהיה אתגר כזה גדול".