מזון טוב יותר לעולם טוב יותר

דמיינו לעצמכם את התרחיש הבא: השנה היא 2050. אוכלוסיית העולם מונה כבר עשרה מיליארד בני אדם. תוחלת החיים ממשיכה לעלות. שטחי החקלאות מצטמצמים. העולם מתמודד עם מחסור במזון. בצד אחד של כדור הארץ ממשיכים לבזבז כמויות מזון עצומות. בצד אחר, מתפשט רעב. וחם. חם מאוד. ולא רק באיחוד האמירויות, גם באירופה ובצפון-אמריקה.
התרחיש הלא-דמיוני הזה מתייחס אל מציאות שעלולה להתרחש בעוד 30 שנה מהיום. הרף עין במונחים היסטוריים. למומחים ולעתידנים אין ספק שהעולם יצטרך להתמודד עם מציאות מורכבת. אם נוסיף לזה את השינויים בדפוסי החשיבה והמודעות הסביבתית שהולכת וגוברת, הם אומרים, נגלה שאין לנו ברירה ומשהו חייב להשתנות. 

כאן נכנסת החדשנות הטכנולוגית לתמונה, בעיקר בתחום המזון, שהשפעתו על הסביבה היא עצומה. כל עולם המזון הבין זה מכבר את החשיבות בהטמעת תהליכי חדשנות, שמקדמים קיימות ופיתוח בר-קיימא, וזאת כחלק מרכזי בליבת העשייה העסקית שלהם. בד בבד החל להיווצר אקו-סיסטם טכנולוגי סביב תחום הפודטק, שמפגיש בין תעשיית המזון המסורתית לבין יזמים מדור חדש כדי לתת מענה לצרכים החדשים של אנשים ובין היתר לבעיות הסביבתיות. זה כולל חברות יצרניות של מזון וחומרי גלם, חברות המפתחות מזון פונקציונלי וחברות הפועלות בתחום המחקר, הפיתוח והייצור של מוצרי מזון, לצד חוקרים וסטארט-אפיסטים, קבוצות מחקר אקדמיות ומוסדות מחקר, שהחיבור ביניהם מעורר שיח ומקדם את היזמות בתחום. היבט נוסף שמתפתח הוא שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה - בין חברות העוסקות בליבת תעשיית הפודטק לבין קבוצות מחקר אקדמיות, המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחום. כל אלה זקוקים גם למעטפת שמספקת השקעות בתחום, על-ידי קרנות, משקיעים פרטיים וחברות המזון עצמן.

לייצר מוצרים בריאים יותר וטבעיים יותר

בקבוצת שטראוס, תאגיד מזון ישראלי בין-לאומי, זיהו את המגמה הזאת כבר לפני תשע שנים ומאז ועד היום שטראוס מוסיפה להוביל את עולמות הפודטק בישראל. במקביל, ישראל הפכה בשנים אלה למדינה מהמובילות בעולם בתחום הפודטק הודות לניסיון המצטבר בתחומי האגרוטק והמזון. המטרות בפודטק הן ברורות: להגדיל את הייצור החקלאי מבלי לפגוע בסביבה, לשפר את שרשרת האספקה העולמית, להפחית את איבוד המזון ואת הפסולת ולהבטיח ביטחון תזונתי, בד בבד עם שיפור הקיים בתעשיית המזון.

"ככל שאוכלוסית העולם ממשיכה לגדול ולצרוך משאבים, כך ארגונים המקדמים קיימות ממשיכים לדרוש מהתעשיות השונות לקחת בחשבון היבטים של קיימות", אומר שחר פלורנץ, סמנכ"ל צמיחה וחדשנות בקבוצת שטראוס. "להערכתנו, הצורך בחדשנות רק ילך ויגדל וידרוש עוד ועוד מאמצים, משאבים והשקעות הון - הן מצד הממשלות והן מצד החברות. 
"הטרנד העדכני והבולט מאוד הוא ההתמקדות במזון עצמו", ממשיך פלורנץ. "הטכנולוגיה שפעם הרחיקה את המזון מהתצורה הטבעית שלו, מסייעת לנו  כיום להוציא מהמזון את מה שלא טבעי - כלומר, את  המשמרים, המייצבים, המחמצנים והמתחלבים - וגם להפחית את כמויות המלח והסוכר, תוך שמירה ואף שיפור של הטעם. לא פחות חשוב מכך הוא הצורך לדאוג שיוותרו במזון ויטמינים ומינרלים חיוניים".

ממה שאתה מתרשם, כיצד חברות ותאגידים בעולם מתמודדים עם האתגרים הללו?

"חברות מזון בעולם משקיעות כיום תקציבי עתק בהקטנת טביעת הרגל האקולוגית שלהן. התחומים העיקריים הם שימוש באנרגיה מתחדשת, הקטנת הפליטות והשפכים המזהמים ושימוש באריזות מתכלות או ממוחזרות. 

בצד המחקר והפיתוח, חברות רבות משיקות קווי מוצרים חדשים של תחליפי חלבון למיניהם - תחליפי חלב מן הצומח, תחליפי בשר לסוגיו השונים ואפילו ביצים מן הצומח. מדובר על מה שמכונה 'מהפיכת החלבון האלטרנטיבי' וזה טרנד חזק מאוד היום. זה נובע מההכרה שהפחתת צריכת מזון מהחי תשפיע משמעותית על איכות הסביבה ושינויי האקלים, ושכדאי לאזן בין צריכת מזונות מן החי למזונות ממקורות צמחיים גם מבחינה בריאותית.

אני חושב שחברות המזון כבר מזמן הפנימו שלאור השינויים בהעדפות צרכנים, הן נדרשות לייצר מוצרים בריאים יותר וטבעיים יותר, מה שמביא גם ענקיות בינ"ל לחפש פתרונות טכנולוגיים חדשניים מחוץ לשטח בו הן פועלות באופן רגיל. זו אחת הסיבות מדוע תחום הפודטק נמצא בנסיקה מתמדת - ההבנה שהצרכים משתנים וצריך לרתום את החדשנות הטכנולוגית שמייצרת קהילת הפודטק כדי לספק פתרונות מבוססי טכנולוגיה למגוון עצום של דרישות".

איפה זה פוגש אתכם כתאגיד מזון גדול ומשפיע?

"זרוע החדשנות שלנו בקבוצת שטראוס, שכוללת את 'אלפא שטראוס' וחממת 'דה קיטשן' (ראה בהמשך), מאפשרת לנו גם לפתח בעצמנו חדשנויות וגם לסייע בהקמתם של מיזמים, שמנסים לייצר פתרונות כדי לגשר על הפער בין תעשיית המזון להתנהלות בת-קיימא. אנו מהווים מעין מתווך מקצועי עבור סטארט-אפים בעלי טכנולוגיות בעולמות הפודטק והאגרוטק ומתאימים אותם לשטח. התוצאות בשטח מאוד מעודדות. אנחנו רואים בחממה פורטפוליו מגוון של חברות, אשר עונה על הצרכים הללו ועל דרישות הצרכנים. למעשה, בכל הפעילויות שלנו אנחנו מכינים את הקרקע להתמודדות עם הסוגיות הרחבות של קיימות ומתוך שאיפה שב-2030 אנו נראה כבר תוצרים משמעותיים ראשונים, שמשפיעים על תעשיית המזון כולה בארץ ובעולם".

הביקושים העולים מגבירים את הסיכונים הסביבתיים

הצורך בחדשנות טכנולוגיות בעולמות ייצור המזון, זה שמניע קדימה את תעשיית הפודטק, נשען על הכרה גוברת והולכת בעולם שלתעשיית המזון יש השפעה שלילית מכרעת על הטבע. הנתונים הם חדים וברורים: המזון אחראי על יותר מרבע (26%) מפליטת גזי החממה העולמית. מחצית מהאדמה המאוכלסת בעולם (ללא קרח ומדבר) משמשת לחקלאות, כאשר 70% מתצרוכת המים המתוקים העולמית משמשת לחקלאות. 

אך ברקע הדברים האלה אסור לשכוח את הביקושים. התעשיות המובילות על פני כדור הארץ הן תעשיית המזון והחקלאות, וזאת בעיקר בשל העובדה כי שתיהן נשענות על שבעה מיליארד לקוחות נאמנים ועקביים. הבנק העולמי העריך, כי תעשייה זו מהווה כ-10% משיעור התמ"ג העולמי, כך שאם בשנת 2019 שווי התמ"ג הוערך בכ- 88 טריליון דולר, תעשיית המזון והחקלאות הסתכמה בהיקף גלובלי של שמונה טריליון דולר. 

רק כדי להמחיש זאת נספר, כי בשנת 2018 הוציאו האמריקאים סכום של 1.71 טריליון דולר על מזון ומשקאות בנקודות מכירה שונות: חנויות מכולת, רשתות קמעונאות, ארוחות וחטיפים מחוץ לבית. באותה שנה 9.7% מההכנסה האישית הפנויה של האמריקאים הוצאו על מזון - 5% בבית ו -4.7% מחוץ לבית. נתונים אלה נותרים יציבים גם על רקע השינויים כלכליים ב-20 השנים האחרונות.

באשר לתעשיית המזון מהחי (בשר, ביצים וחלב), הנתונים הם לא פחות מדאיגים: העולם מייצר כעת יותר מפי-ארבעה מכמות הבשר מאשר לפני 50 שנה. בשנת 2013 הייצור עמד על כ-320 מיליון טון. המשמעות היא ש-80 מיליארד בעלי חיים נשחטים מדי שנה לצורך בשר. מתברר שהאדם הממוצע בעולם צרך כ- 43 ק"ג בשר בשנת 2014. זה נע בין למעלה מ-100 ק"ג בארה"ב ובאוסטרליה ל -5 ק"ג בלבד בהודו. המשמעות החברתית-כלכלית היא שצריכת הבשר עולה ככל שרמת החיים עולה. 

היבט אחר הוא כמות המזון המיוצרת עבור בעל חיים, נתון משתנה באופן משמעותי ברחבי העולם על-פי מערכות הייצור. למשל, 70% משטחי החקלאות בעולם מגדלים מספוא, בעיקר סויה, למאכל בהמות. כלומר, 70% מהגידולים לא מיועדים כלל להאכלת בני אדם באופן ישיר, אלא על מנת להאכיל פרות שאותן יאכלו בני האדם. הפרות האלה מזיקות לאוזון יותר ממכוניות, שותות יותר מים מבני אדם, מזהמות ועוד, אבל המין האנושי ממשיך לאכול פרות. הוא הדין בתעשיית החלב. העולם מייצר כיום כ- 800 מיליון טון חלב בכל שנה - יותר מכפול מהכמות שיוצרה לפני 50 שנה, כאשר מדינות עשירות יותר נוטות לצרוך יותר חלב לאדם.

"הצרכנים בוחנים בעין ביקורתית יותר את האוכל"

הנתונים הללו ואחרים, לצד שינויים בטעמי הקהל - אידיאולוגיים, תפיסתיים, התנהגותיים - הולידו תנועת מחאה אדירה בעולם, המפעילה לחץ על הרגולטורים לשנות מהיסוד את כללי המשחק בתחומי החקלאות וייצור המזון, ובד בבד מנסה לשכנע את הציבור לצרוך פחות מזון מהחי. אחת מהן היא תנועת "יום שני ללא בשר" ("Meatless Monday") הקוראת לצרכנים לוותר על צריכת בשר יום אחד בשבוע, מתוך הכרה שבכך תיווצר התחלה של שינוי. התנועה משלבת בין שלושה קווי הסברה וטוענת, כי הפחתת צריכת בשר מן החי טובה לסביבה, טובה לתזונה וטובה לכיס.

"אין ספק שתעשיית המזון מתמודדת היום עם אתגרים חסרי תקדים בייצור, בביקוש וברגולציות חדשות שנובעים ממגמות חדשות בהתנהגות ובתפיסות חדשות של צרכנים, אשר שינו את מפת המזון העולמית ומתאפיינת ברצון לשלב קיימות, בריאות, טריות חומרי גלם ועוד, מגמות אשר מפעילות לחץ על תעשיות המזון והחקלאות להתאים את עצמן אליהן", אומר דגן אשל, מנהל יחידת החדשנות בשטראוס ישראל. 

לדבריו, אחת המגמות המרכזיות שהשתרשו בתודעה הצרכנית היא צריכה בת-קיימא. "עם השינויים באורחות החיים שלנו, בעקרונות שלנו, בהסתכלות שלנו על העולם, הצרכנים בוחנים בעין ביקורתית יותר את האוכל, שאותו הם או בני משפחתם, מכניסים לפה. הדינאמיות היא פרמטר חשוב בשגרה שלהם, אך היא אינה באה על חשבון האיכות והם רוצים לדעת מה יש בתוך האוכל שלהם - כיצד ייצרו אותו, מהיכן הגיע, כיצד הוא משפיע על הסביבה וכדומה. יותר ויותר צרכנים מביעים עניין בקיימות, בריאות וטריות. ככה זה מתחיל ואט-אט מפעיל לחץ גם על התעשייה כדי שתעמוד בציפיות הללו". 

התיאבון להשקעות בפודטק וקיימות גדל

ההתלכדות בין המודעות הסביבתית למודעות התזונתית, והלחץ הכפול שהדבר מפעיל על יצרני המזון, תרם, כאמור, להתפתחות האדירה של תעשיית הפודטק בשנים האחרונות, העוסקת בשיפור כל שרשרת הערך של המזון באמצעות שיפורים טכנולוגיים: מהגידולים בשדה וחומרי הגלם, דרך הייצור, שיטות העיבוד, המוצר הסופי, האריזה, השינוע, פלטפורמת המכירה ועד אופן פירוק המוצר בגוף. 

בשנים האחרונות, יזמים בתחום האגטק והפודטק יצקו חדשנות ודרכים חדשות על מנת לרתום את הטכנולוגיה לעולם הקיימות. הדבר בא לידי ביטוי בשיפור תהליכי הייצור ואספקת המזון בעולם - החל מהגנה על יבולים ומקסום התפוקה ועד שינויים במבנה מערכת החקלאות - על מנת להשיג יעדי קיימות, כגון הפחתת גזי החממה, הפחתת השימוש במים וסיום כריתת יערות. וזו רק ההתחלה. מאחר וכולנו ממשיכים לצרוך מזון, נוצרת הזדמנות ענקית להשקעות בטכנולוגיית מזון ומשקאות, אשר ישפרו את המזון שמגיע אלינו בכל המעגל שסובב אותו - רכיבים חדשניים, תזונה בריאה ונכונה, שימור המזון, שימוש נכון בחומרי גלם, מניעת בזבוז מזון ועוד. 

"אם עד היום הזמנות אוכל וארוחות און-ליין היוו את עיקר הקטגוריה בתחום המזון הטכנולוגי, ההתפתחות בתחום זה הביאה עימה אתגרים רבים אחרים, כמו למשל רישום פטנטים על מזון, ניבוי קשיים בשרשרת האספקה, מניעת זיהום או קלקול ועוד", מדגיש דגן אשל. "עתה אנו עדים לתמיכת משקיעים בפריצת הגבולות הטכנולוגיים החדשים של התעשייה ואנו צופים, כי תחומים חדשים יחוו צמיחה משמעותית ויהוו יעד להשקעות רבות".

"שילוב חדשנות הוא קריטי בתעשיית המזון"

כל הנתונים הללו לא נועדו אלא להמחיש את האתגרים העצומים שעימם מתמודדת תעשיית המזון העולמית. אך השאלות הנוקבות - איך מספקים מזון לתשעה מיליארד אנשים על כדור הארץ בלי לזהם אותו סופית, איך משיגים בשר בלי לפגוע בבעלי חיים ואיך מייצרים יוגורט טבעוני טעים, הן כבר לא רק טכנולוגיות. 

"חשוב להבין, שחדשנות בתעשיית המזון מסתמכת על ראיית 360 של כל המערכים. כדי להנגיש אוכל מזין ואיכותי בכמות ובאיכות הראויה לכל תושבי כדור הארץ ב-2050, ולעשות זאת באופן שינטרל את ההשפעה על הסביבה, נדרשים שינויים מערכתיים רבים", מדגיש אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיה של קבוצת שטראוס. "מעבר מחומרי גלם מהחי לחומרי גלם מהצומח, יעילות ייצור גבוהה יותר, שימוש באנרגיה מתחדשת, שיטות הפצה וחומרי אריזה חכמים ומזיקים פחות, ורציפות דאטה בכל המערכות כדי לאפשר זרימת מידע רציף עד לצרכן - רק על-ידי יישום של כל אלה נוכל לאפשר לצרכנים לקבל החלטות רכישה על בסיס מכלול ערכים, כולל כמובן טעם, אבל גם קיימות, איזון מגדרי, מקומיות ועוד. מימוש חזון כזה מחייב אימוץ ופיתוח מאסיבי של טכנולוגיות חדשות בכל התחומים - חקלאות, דאטה, ייצור מתקדם 4.0, אריזה, אנרגיה, מכונות, חומרי גלם ועוד. לנו בשטראוס, הצורך הזה ברור ולכן תמיד דלתנו פתוחה בפני כל יזם, ממציא או סטארט-אפיסט בתחום. חשוב לנו לסייע לכולם לצמוח, ובעיקר לאתר את הטכנולוגיות שנוכל להטמיע אצלנו כדי להוביל את מימוש החזון".

יהונתן ברגר, מנכ"ל חממת דה קיטשן שנולדה ביוזמת שטראוס, מסביר ש"טכנולוגיה אמנם חיונית ליצירת מערכת מזון בת-קיימא, אך לצידה נדרשים גם שינויים בחשיבה ובמודל העסקי. היום ברור לתעשייה שהמזון של מחר יבוא, בחלקו, מסטארט-אפים, טכנולוגיות ומודלים עסקיים חיצוניים לחברות המזון. בהתאם, משקיעי הפודטק העולמיים מתאימים את עצמם ועובדים בצמוד עם חברות המזון ובהתאם לשיקולי סביבה, כלכלה וחברה. 

ברגר מציג דוח שפרסם בנק ההשקעות UBS במרץ 2020 ולפיו קרנות ההון סיכון קובעות היום את הלך הרוח בכל הנוגע להשקעות בתחומי החקלאות וניצול הזדמנויות של חדשנות בעולם המזון. "הן אינן זונחות את המיקוד העיקרי שלהן בעולמות הפארמה והבריאות, או הכניסה לחלל, אך התיאבון לסטארט-אפים בעולמות אגטק ופודטק רק מתחזק וצומח", הוא מדגיש ומציג מחקר של קרן ההון סיכון Agfunder, המתמחה בהשקעות בתחומי המזון והחקלאות, שהעלה כי סך העסקאות שהושלמו בתחום בשנת 2019 הגיע לכ -20 מיליארד דולר. 

"אמנם מדובר בירידה קלה לעומת 2018, אך המגמה הרווחת בענף היא שהיקף המימון נותר גבוה והיה השני הגדול ביותר שנרשם. בחלוקה לפי אזורים, ארה"ב, סין והודו ממשיכות להיות שלושת השווקים הראשונים בהתאמה והם מהווים כמעט 80% של חקלאות עולמית ומימון מזון. באמריקה הלטינית נצפה גידול משמעותי עם 40% יותר עסקאות לעומת 2018". 

המחקר גם העלה שאספקת מזון מקוונת היא הקטגוריה הגדולה ביותר לפי ערך, אך חקלאות 4.0 וחלבון אלטרנטיבי מעוררים יותר ויותר עניין. המימון עבור השניים האחרונים הוכפל בשנת 2019 לעומת 2018 והוא עשוי להמשיך ולהישאר המגזר הצומח במהירות, כאשר חברות מחפשות אלטרנטיבות חדשות לעופות, בשר חזיר, ואפילו דגים. בסקר שנערך על-ידי Agfunder, ביוטכנולוגיה חקלאית, מזון חדשני וניהול משק, דורגו כענפים האטרקטיביים ביותר להשקעות בשנת 2020.

ומה בישראל? על-פי נתוני רשות החדשנות, Start-Up Nation Central ו-IVC, כמות הגיוסים בין השנים 2013-2018 בענף הפודטק כמעט ושילשה את עצמה. כך לדוגמה, בשנת 2013 גייסו חברות הסטארט-אפ בתחום רק 52 מיליון דולר ואילו סך הגיוסים ב-2019 עמד על למעלה מ-170 מיליון דולר וצפוי להיות גדול מ-250 מיליון דולר ב-2020. "אנו עדים לתנופה משמעותית בהשקעות פודטק בארץ, מגמה שאף הגיעה לבורסה בתל-אביב המאפשרת לציבור הרחב להשקיע בפודטק דרך שותפויות מו"פ ייעודיות", מוסיף ברגר.

המסע להובלת תחום הפודטק בישראל

את המסע שלה בעולמות הפודטק החלה שטראוס, כאמור, לפני כתשע שנים, עם הקמת יחידה בשם "אלפא שטראוס", שהיא חלק ממטה הקבוצה ופועלת כדי לפתח מזון וטכנולוגיות מזון שייטיבו הן עם האדם - במובן של ייצור אוכל טוב יותר, מזין יותר ובריא יותר, והן עם הסביבה - יצירת מזון שיקטין את הפגיעה בכדור הארץ, באמצעות הקמת קהילת יזמים ישראלים שיובילו את התחום.

אבן דרך חשובה במסע הייתה לפני כשש שנים, כאשר שטראוס זכתה במכרז של רשות החדשנות והקימה את חממת הפודטק הראשונה בישראל, The Kitchen, שיושבת באשדוד ובמסגרתה פועלות 18 חברות סטארט-אפ, שנבחרו מתוך כ-350 חברות שפועלות בתחום. בין הפיתוחים שנבחרו לפיתוח וקידום בחממה: יוגורט טבעי ללא טיפת חלב של חברת יופיקס, המבורגר טבעוני משישה רכיבים בלבד ובעל ערכים תזונתיים גבוהים של חברת "ריל בייט", חלבון טבעי המתוק פי-3,000 מסוכר של חברת "אמאי" וציפוי אנטי-חיידקי ואנטי-וירלי של חברת "ביופנס". 

"כל חברה מקבלת תמיכה אישית מצוות החממה ומצוות מומחים העומדים לרשותנו מתוך מאגר הידע העצום של קבוצת שטראוס", מסביר אמיר זיידמן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חממת The Kitchen. "אנחנו יודעים להעמיד לרשות החברות ידע ומומחיות בכל נושא שעשוי להוות אתגר עבורן - מבניית תוכנית עסקית ועד קשרים עם משקיעים פוטנציאליים, מהנדסת מזון ועד רגולציה ומתהליכי ייצור ועד לשיווק ותובנות צרכניות. למעשה, היתרון של חברות שנכנסות לחממה שלנו הוא שהן מקבלות מעטפת 360 לסטרט-אפ שלהן, הן בהיבטים מקצועיים טכנולוגיים, הן בהיבטי פיננסים והן בהיבטים שיווקיים, וזאת מאנשי הצוות הבכירים של החממה וממנהלים בשטראוס. התמיכה והידע ניתנים ללא כל תמורה, כחלק מתמיכת החממה בחברות הפורטפוליו. כמו כן, נהנות החברות מרשת הקשרים הבינ"ל של קבוצת שטראוס הכוללת חברות מזון גלובליות כגון 'פפסיקו' ,'דנונה' ' ו'האייר' הסינית.  

"אנחנו רואים בפיתוחי החממה דרך לשפר את המזון שאנחנו מייצרים שבסוף מגיע לצלחת של כל אחד מאיתנו", מציין זיידמן. "כמי שמאכילים מיליוני ישראלים, ובהם ילדים רבים, יש לנו אחריות חברתית עצומה. בנוסף לכך, חברת שטראוס היא חברת המזון היחידה שנותרה בבעלות ישראלית ומכאן שאנו רואים גם מניעים ציוניים בהשקעה בחברות סטרט-אפ ישראליות. כמובן שלכך מצטרפת ההבנה שחדשנות היא חלק מהעסק והיא כוללת בתוכה את היכולת לייצר בידול והובלה בשוק מזון שהולך ומשתנה. 

"ההשקעות שביצעו חברות בינ"ל בסטארט-אפים מהחממה שלנו מוכיחות, כי גם מתחרות שלנו, כמו ענקית השוקולד מונדלייז (יצרנית עוגיות 'אוריאו' ושוקולד 'טובלרון'), מבינות שלקבוצת שטראוס יש הרבה מה להציע בתחום הפודטק והן הופכת לשותפות שלנו על-ידי השקעה במיזמים שונים", הוא מוסיף ומדגים זאת גם בהסכם שיתוף פעולה שחתמה שטראוס עם חברת תמציות הטעם והריח השוויצרית ג'יוודאן (Givaudan), הנחשבת למובילה בעולם. החברות חתמו על הסכם לפיו חממת הפודטק מקבוצת שטראוס תאתר עבור הענקית השוויצרית טכנולוגיות עם פוטנציאל להשקעה בשוק המקומי.

כיום העיסוק של שטראוס בחדשנות נעשה בהובלת זרוע הצמיחה והחדשנות שהוקמה לפני שנתיים ותחתיה שתי הזרועות: אלפא ו-The Kitchen. "אנחנו בשטראוס רואים בפיתוח חדשניות בתעשיית הפודטק מנוף ליצירת מזון בר-קיימא ופיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, שיאפשרו לתעשיית המזון הבינ"ל לצמוח באחריות, תוך מתן דגש על קיימות, אלטרנטיבות לצרכנים בעלי צרכי תזונה שונים ושיפור תהליכי איכות ובטיחות מזון", מדגיש זיידמן.
לדבריו, כל חברות המזון הבינ"ל הגדולות משקיעות במציאת פתרונות טכנולוגיים בתחום. כך למשל חברת הסוכר הגדולה בעולם משקיעה בפיתוח ממתיקים בריאים, כך גם ענקית המשקאות פפסיקו. "לכולן יש כיום סקאוטרים המחפשים אחר טכנולוגיות חדשניות ושטראוס היא מובילת דרך בתחום אשר מספקת לא מעט חיבורים לחברות הללו", הוא מציין. "חלק מחברות החממה שלנו כבר קיבלו השקעות מצד ענקיות מזון, כמו למשל 'אלף פארמס', שפיתחה את סטייק המעבדה הראשון בעולם, קיבלה השקעה מענקית הבשר 'קרגיל'. חברת מיצי התפוזים הגדולה בעולם, 'ציטרוסוקו', השקיעה במיזם שפועל בחממה ומפחית עד 70% מהסוכרים שיש בפרי. 'זירו אג', חברה שמייצרת תחליף ביצה טבעוני השלימה בימים אלה סבב גיוס".

קרקע פוריה להצמחת סטארט-אפים

בהגדרה, פודטק הוא כל טכנולוגיה שפותרת בעיה או מביאה ערך לחברות המזון או לצרכנים. מנעד האפשרויות הוא רב - זה יכול להיות קשור ישירות למזון ולחומרי גלם, וזה יכול להיות גם קשור לייצור, לוגיסטיקה ותפעול של חברות המזון והמשקאות. גם כל מה שקשור לאיכות ולבטיחות של המזון, כולל אריזות חכמות וכדומה, שייך לעולם הפודטק.

ישראל נחשבת היום לזירת חדשנות תוססת בתחום הפודטק ולמובילה עולמית בתחום. במשרד הכלכלה אפילו סימנו את התחום כתחום הבא בהיי-טק הישראלי לאחר ההצלחה בתחומי הסייבר, המכשור הרפואי והרכב האוטונומי.

כוחה של התעשייה הישראלית בא לידי ביטוי במספר מוקדי פיתוח ועשייה מובילים כמו חקלאות חכמה (חברות כמו Greeneye, Taranis, CropX), יצירת חלבון אלטרנטיבי שאינו מן החי וכן שיטות ייצור לתעשיית הבשר (צמח, בשר מעובד, תסיסה וכדומה), תעשייה 4.0 (יעילות תפעולית), ניתוח נתונים ו- AI (עבור שרשרת אספקה), טיפול במים וסחר אלקטרוני.
כמה וכמה חברות ישראליות פיתחו בשנים האחרונות פתרונות המהווים דוגמה טובה ליישום ערכים של קיימות. בתחום תחליפי בשר מדובר על חברות כמו "אלף פארמס", "רילבייט" ו"פיוצ'ר מיט". בתחום תחליפי החלב בולטות חברות כמו "יופיקס", "אימגינדיירי" ו"אינובופרו". בתחום תחליפי ביצה צמחיים אפשר לציין חברות כמו 'זירו אג',. בתחום של חברות לאריזות מתכלות ניתן לציין חברות כמו "טיפה" ובתחום של הקטנת בזבוז מזון חברות כמו "אנינה" ו"וויסטלס".

"המודעות לקיימות - חלק בלתי נפרד ממערך השיקולים בכל תהליכי הייצור"

למרות שבשטראוס זיהו את מגמת הפודטק מוקדם יחסית לשוק, ולמרות העשייה הרבה שלהם בתחום, גם הם מבינים שהדרך להשגת המטרות השאפתניות בתחום המזון עוד ארוכה. "ברור לנו היום שלחדשנות טכנולוגית יש ויהיה תפקיד מפתח בתעשייה, הן כדי להגיע להתייעלות בתהליכי הייצור, הן כדי לשמור על כדור הארץ ולהקטין את טביעת הרגל הפחמנית והן כדי לייצר ערך לצרכן", מסכם שחר פלורנץ, סמנכ"ל חדשנות קבוצת שטראוס. 

"אנחנו מודעים לכל מה שקורה בשוק: לטעמים המשתנים של הצרכנים, למודעות הגוברת והולכת לבריאות ולרווחה - למשל, בעיית ההשמנה אצל ילדים obesity)) - לרגולציה המחמירה וכמובן, לדלדול במשאבי הטבע וחומרי גלם. המודעות שלנו לצורך בקיימות היא חלק בלתי נפרד ממערך השיקולים שלנו בכל תהליכי הייצור, ההפצה והשיווק. אנו גם מבינים את הדרישה ההולכת וגוברת למוצרים שיבטאו ערך ויתאימו למגמות איכות החיים הקיימות היום, כמו אורח חיים דינאמי - ששם דגש על אוכל כמעט מוכן והצורך במזון פונקציונלי שכולל בתוכו מרכיבים בריאותיים. 

"היופי בפודטק שהוא נותן - באמצעות חדשנות טכנולוגית - מענה לצרכים ולמגמות הללו. כלומר, פתרון בר-קיימא לאורך זמן יכול להיות מושג רק על-ידי שימוש בטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בכל המימדים הטכנולוגיים של שרשרת הערך בתעשייה. אנחנו מאמינים ששטראוס תמשיך להוביל את עולמות החדשנות והפודטק בישראל ותמשיך לייצר חיבורים בין סטארט-אפים חדשניים לחברות המזון הגדולות, תוך חיבור וגישור לעולם הקיימות שהוא קריטי לעתיד האנושות".