תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היזמים הישראלים שפיצחו את השיטה

קהילת הפודטק הישראלית מושכת משקיעים מכל העולם: היזם שמינף שיחת מסדרון לטכנולוגיה שמוציאה את הסוכר מהפרי, היזמית ששברה את קלישאת החביתה בארוחת הבוקר, היזם שהפך טבלת אקסל להמבורגר. שלושה מתוך עשרות המשתתפים בכנס FoodTechIL של קבוצת שטראוס

צוות Better Juice
טל שחר

"אחרי השריפה האחרונה באמזונס - שהחלה באופן יזום כדי לפנות מקום לשטחי גידול תבואה – נוצר חיבור ברור בין הצורך להרוס יערות לבין האכלת משק החי. 70% מהשטחים החקלאיים בעולם משמשים לגידול מזון לבעלי חיים. כך, למשל, פולי סויה מגודלים בברזיל כדי להאכיל עופות, פרות וחזירים. כיום נוצר קשר בין ייצור מזון לשריפת יערות-עד, וזו בעיה שכולנו חייבים לפתור". כך אומר יהונתן ברגר, מנכ"ל חממת הפודטק The Kitchen שבבעלות קבוצת שטראוס ובשיתוף הרשות לחדשנות, בריאיון לרגל כנס FoodTechIL 2019.

יהונתן ברגר
טל שחר

השריפה היא רק דוגמה אחת לנזקים שהאדם גורם לטבע כדי להגדיל את תפוקות המזון. הצורך לפתח טכנולוגיות שיביאו לשיפור המזון והגברת תוצרתו, תוך התחשבות בסביבה, הוא צורך קיומי. לפי ה-World Resources Information, בשנת 2050 יחיו בעולם 10 מיליארד נפשות - מה שמעמיד את האנושות באתגר האכלה אמיתי. "בעתיד נחווה גידול של עשרות אחוזים בביקוש למזון", מסביר ברגר, "אנחנו נמצאים כיום בנקודת זמן מיוחדת. סוף-סוף הגענו להבנה שבאמצעות פודטק נוכל למצוא מקורות חדשים להאכלת אוכלוסיית העולם, ונעשה זאת בצורה בת-קיימא שתקטין את הפגיעה בכדור הארץ". 

קהילת יזמי הפודטק מחפשת מענה טכנולוגי לייעול של כל שלבי שרשרת הערך - משלב גידול חומרי הגלם, דרך עיבודם למזון, תהליכי הייצור, שינוע ואחסון התוצר, משך טריותו, פלטפורמות הרכישה ולבסוף צריכתו ואופן פירוקו בגוף באופן שייטיב עם האדם והטבע כאחד. הממשלה, האקדמיה ותעשיית המזון שילבו ידיים לאורך 8 השנים האחרונות, ובמאמץ משותף הביאו לקפיצה ניכרת בפיתוח תעשיית הפודטק הישראלית. 

zero egg
טל שחר

כך, למשל, בשנים הללו הוקמו למעלה מ-500 סטארט-אפים שגייסו יחד כ-250 מיליון דולר. לדברי ברגר, "חברות הענק שמייצרות ומוכרות מזון - ובהן דנונה, פפסיקו, טסקו, קרפור וגם שטראוס, תנובה ואחרות - שוקדות על אימוץ טכנולוגיות מזון עתידיות כדי להישאר רלוונטיות לצרכנים. פעילות תעשיית המזון היא ענפה ועוצמתית, ואם היא לא תעמוד בקצב השינויים הגלובליים ותשפר את ההשפעה הסביבתית של הפעילות שלה - הצרכנים יצביעו ברגליים. 
"כיום יש פתיחות לשינוי בתעשייה, ויחד עם הידע האדיר שיש בה היא לוקחת סטארט-אפים, בונה אותם והופכת את החזון למציאות. ככה, למשל, ב-The Kitchen בזכות אקו-סיסטם פורה ביצענו השקעות ובנינו חברות בכל התחומים הבולטים בענף על-ידי חיבור רציף בין יזמים ובין תעשייה, ובתמיכת הרשות לחדשנות".

"לפני שנתיים התחננתי למשקיעים – היום יש לי שותפות עם ענקית מיצים בברזיל"

מיץ תפוזים
Shutterstock

ההתעניינות בשאלה מה אנחנו מכניסים לגופנו, גוברת בעידן התחלואה שאחד מגורמיה הבולטים הוא מזון. 'הרוצח הלבן', הידוע גם בשמו המוכר יותר - סוכר, הוכח כגורם מרכזי למחלות שהורגות הכי הרבה אנשים בעולם המערבי. ארגון הבריאות האמריקאי קבע כי סוכרת, לחץ דם, השמנה ומחלות לב הן מחלות שקשורות לצריכה מוגברת של סוכר. 

"כולם מנסים לפתח תחליפים לסוכר - יזמים, ענקיות המזון הבינלאומיות ואפילו חברת הסוכר הגדולה בעולם. המטרה המרכזית היא לענות על הרגלי הטעם מבלי להזיק לגוף", אומר ערן בלצ'ינסקי, מנכ"ל חברת Better Juice, מחממת הפודטק The Kitchen. "כל אחד מכיר את זה מהמטבח הביתי שלו. רואים מתכון, נבהלים מכמות הסוכר ומנסים לצמצם בלי לפגוע בטעם. כיום עשרות חברות מנסות לתת מענה טכנולוגי כדי לספק פתרון לכל תעשיית המזון, ולא רק בטיפול בסוכר לבן אלא גם בטיפול בסוכר ממקורות טבעיים כמו פירות". 

לדברי בלצ'ינסקי, "בשנים שעבדתי בחברת ריבות, הכרתי היטב את עולם הפרי וחיפשתי דרך להתרחב ולשלב בין הידע הזה לבין היותי מיקרוביולוג. פגשתי את סמנכ"ל הטכנולוגיות של שטראוס כדי לחשוב יחד מה עוד יש לי לתרום לחברה שבה עבדתי. משיחה ארוכה שבדקנו בה אופציות, לא עלה דבר אבל ביציאה הוא אמר לי שאם אצליח להוריד את הסוכר מהפירות - זה יהיה רעיון טוב. 

"קראתי בספרות ומצאתי הצעת מחקר בנושא של ד"ר רוני שפירא מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. יצרתי איתו קשר וכבר בפגישה הראשונה הצעתי פתרון טכנולוגי שמצא חן בעיניו. לחצנו ידיים ויצאתי לחפש משקיעים. ב-2017 נכנסתי לתוכנית החממה של שטראוס, בליווי הרשות לחדשנות, ולפני כחודשיים חתמנו בסאו פאולו על שותפות עם 'ציטרוסוקו', ענקית ברזילאית שהיא ספקית מיצי התפוזים הגדולה בעולם".

בטר ג'וס היא החברה הראשונה בעולם שהצליחה להמיר את שלושת סוגי הסוכר שמכיל הפרי, לסוכרים שאינם זמינים קלורית לגוף ולסיבים תזונתיים - ובכך להפחית עד 80% מהסוכר בפרי. תהליך ההמרה הוא תהליך טבעי, שבמהלכו כל מזון במצב נוזלי המכיל סוכר טבעי יכול לעבור דרך קולונה (מיכל דמוי עמוד) שבה יש מיקרו אורגניזמים מקובעים (חיידקים, עובשים ושמרים) שאינם מהונדסים גנטית, ופעילותם האנזימטית משנה את מבנה הסוכרים בלי לפגוע בשאר תכונות המוצר.

בלצ'ינסקי: "הפכתי להיות יזם ב-2017 כשהקמתי עם רוני את בטר ג'וס, וכיום אנחנו חמישה אנשים. אני עושה כל מה שצריך כדי לקדם את החברה, מפגישות עסקיות, פיתוח של המוצר ועד קניות בסופר של מיץ תפוזים לניסויים במעבדה שלנו באשדוד. לפני שנתיים התחננתי למשקיעים, לפני חודשיים התעוררתי בסטטוס חדש. אני לא רגיל לזה שמחכים לי עם שלט בשדה התעופה, מצמידים לי נהג פרטי ולוקחים אותי לארוחות ערב במסעדות יוקרה. לא דמיינתי שאכנס למפעל בינלאומי ואנשים יתלחששו, 'זה ערן מבטר ג'וס'. הודות להשקעה הזאת, בחודשים הקרובים נתחיל בברזיל פיילוט ייצור בנפחים של 50 ליטר לשעה - פי 50 ממה שאנחנו מיצרים כיום".

חביתה – עם או בלי ביצה? חלבונים מהצומח כחלופה 

zero egg
zero egg

בת-קיימא למגוון מוצרי מזון – זוהי פריצת הדרך של חברת Zero Egg המייצרת נוזל ביצים טבעוני. החברה הצליחה לייצר נוזל טבעוני מחלבונים מהצומח, אשר מחקה ביצים במראה, בטעם ובפונקציונאליות השימוש שלו. "אנחנו שואפים להפוך את המזון המבוסס על הצומח (plant-based) לבחירה המועדפת של הצרכנים", מסבירה לירון נמרודי, מנכ"לית
Zero Egg, "והמשימה המרכזית שלנו היא לאפשר ליצרני מזון לפתח מוצרים טעימים, 
ברי-קיימא ובריאים יותר בעזרת Zero Egg". 

לדבריה, "אנחנו כאן כדי לחולל שינוי ולהשפיע על האופן שבו אנשים אוכלים. הדרישה למוצרים מן הצומח ולהחלפת הביצים מגיעה הן מהצרכנים והן מהתעשייה. עד היום לא היו פתרונות מספקים בשוק שיהוו אלטרנטיבה מספקת, והמוצר שפיתחנו בחממה של שטראוס מגיע לשוק כשהוא בשל להעניק את הפתרון המלא". 

מוצרים המכילים את Zero Egg נמכרים כבר היום לצרכן הישראלי, והחברה נמצאת בפיילוטים מתקדמים בחברות מזון גדולות בארה"ב ובאירופה, אשר צפויות להשיק מוצרים עם החברה במהלך 2020.

משימה מאשתי: "מזין, בריא, טעים – אבל שיהיה המבורגר" 

רילבייט
רילבייט

ניתוק התלות האנושית במשק החי כמקור לחלבונים הוא רק עניין של זמן. הצורך בשטחים חקלאיים לגידול מזון, כמות המים הנדרשת לייצור קילו אחד של בשר, ופליטת גזי החממה - מחייבים את האנושות למצוא פתרונות חלופיים. "העיסוק הגובר של תעשיית הפודטק בנושא נועד להציל את העולם", אומר ברק מלמד, מנכ"ל חברת 'רילבייט' המציעה חלופה צמחית לבשר טחון ונמנית עם החברות בחממת הפודטק של שטראוס. "אם נמשיך לגדל בעלי חיים במקום לגדל יותר פירות, ירקות, דגנים וקטניות, לא יהיה שטח לבני האדם לחיות וגם לא מה לאכול". 

ברק מלמד
יח"צ

מלמד נזכר: "רילבייט התחילה מזה שלא הרגשתי טוב. תקופה ארוכה סבלתי מכאבי ראש, בעיות שינה ועיכול. אחרי שעשיתי כל בדיקה אפשרית והרופאים אמרו לי שהכל בסדר, פתחתי טבלת אקסל והחלטתי לטפל בעצמי. עשיתי ברירה למגוון גורמים משפיעים, וביניהם מזון. בדקתי מה הגוף שלי לא אוהב לאכול וגיליתי שני דברים מרכזיים: עלים ירוקים ובשר. כתוצאה מהתגלית המרעישה הזו, הבנתי שאני חייב לעשות שינוי בדיאטה שלי. קראתי הרבה, הבנתי מאיפה הגוף יוכל להשיג חלבונים - ועל הדרך נזכרתי בכל מה שלומדים בכיתה ג' על אבות המזון".

באותו הזמן מלמד עבד כסוחר בשר, קנה חלקי בקר קפואים מדרום אמריקה ושינע אותם לאסיה - עבודה עצמאית מהבית, שהשאירה הרבה זמן פנוי לניסויים במטבח. כדי להצליח בשינוי התזונתי המיוחל הוא הבין שכדאי לרתום את אשתו. "גלי אמרה לי שכמי שלא יודעת להכין אפילו חביתה, היא לא מוכנה לאכול כל היום קינואה ושעועית, ושאם אני רוצה אותה כחלק מהשינוי אני צריך להביא לה המבורגר - שירגיש כמו המבורגר, ייראה כמו המבורגר ויהיה טעים כמו המבורגר - אבל בלי בשר".

שנתיים של טעימות של המבורגרים מהצומח בכל מסעדה אפשרית, מאות ניסויים ביתיים, התייעצות עם השפים המובילים בישראל ו-OK אחד מגלי שאמרה שהקציצה טעימה - גרמו לברק להבין שיש לו משהו טוב ביד. "היה לי חשוב שרכיבי המוצר יהיו איכותיים וברי-השגה", הוא אומר. "כשקראתי על הדיאטה המומלצת בעולם, מצאתי שעיקרה קטניות, פירות, ירקות ודגנים. 

"במוזיקה אומרים שכשאתה עושה גרסת כיסוי לשיר ידוע, אתה צריך להביא אותו למקום חדש שיביא משהו אחר וייתן ערך מוסף. מהמקום הזה ניגשתי לרכיבים האלה ויצאתי להכין לאשתי המבורגר. קראתי על ערכים תזונתיים של כל מה שקל להשיג בסופר, וגיליתי פרטים מעניינים יותר ופחות. למשל, שב-9 ק"ג חציל יש כמות שוות-ערך לניקוטין בסיגריה אחת. 

"אני לא שף, לא למדתי בישול, אבל מגיל 6 אני במטבח הביתי. משפחה עירקית משקיעה שעות במטבח. גם כשעברתי לייצור תעשייתי שמרתי על תהליכים ביתיים. חברתי למפעל ייצור קטן והתחלתי למכור לבתי חולים, גני ילדים וקייטרינג צמחוני. ב-2018 הפכתי את זה לעסק, הקמתי את רילבייט והצטרפתי לחממה של שטראוס". כיום מציעה רילבייט מוצר שהוא חלופה לבשר מהחי, המורכב משישה רכיבים פשוטים מן הצומח: אורז, בצל, סויה, עדשים, עגבניות ותבלינים. ה'בשר' מגיע טחון וניתן להכין ממנו מגוון מנות: קציצות, המבורגר וגם קובה. ייחודיותו ביחס לשאר השחקנים בשוק תחליפי הבשר, הגדל בקצב מסחרר, היא בכמות הרכיבים הנמוכה, בהיותם לא מעובדים ובמיעוט התהליכים שהם עוברים עד למוצר המוגמר. "נכון לעכשיו", מציין מלמד, "רק שני גורמים בעולם יודעים איך להכין את זה - אני ומכון החדשנות הישראלי". בינואר הקרוב החברה צפויה לצאת עם מוצר לשוק.

בחזרה למתחם מגזין פודטק >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#