תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שאלה של טעם: איך יודעים שהמוצר יצליח?

לפי מה אנו מחליטים אם מוצר מזון טעים לנו? ובכלל, האם טעם ניתן למדידה? בחברת המחקר New Sense בוחנים את התגובות של חמשת חושינו במפגש מול המוצר, ומהן מסיקים על התאמתו לקהל היעד. קרן קורלי, מנכ"לית החברה: "אנחנו יודעים לנתח את האינטראקציות הסנסוריות שנוצרות בין הטעמים ובין החושים"

טעם
Valio84sl | Dreamstime.com

"תעשיית הפודטק בישראל משנה את פניה של תעשיית המזון בעולם כולו. אנחנו חלוצים בתחומים רבים, משינויים בחקלאות ועד חומרי גלם חדשים וטכנולוגיות ייצור חדשניות, שיאפשרו בעתיד לצרוך אוכל בריא וטוב יותר - לאוכלוסייה ולעולם עצמו. צלחת המזון שלנו משתנה מרגע לרגע אבל בשורה התחתונה, אם זה לא טעים - לא משנה כמה חדשני זה: אף אחד לא יקנה ולא יאכל את זה" – כך מצהירה קרן קורלי, מנכ"לית חברת המחקר New Sense Research, בראיון מיוחד למגזין 'פודטק'.

איך אפשר, אם כך, לחזות הצלחה בתעשייה שכל כולה מבוססת על חוש הטעם?
"כאן נכנסת חשיבותו המכרעת של המחקר הסנסורי - בעזרה לתעשיית הפודטק, תוך פיתוח החדשנות ויישום עם פרופיל מוצר טעים! מחקר סנסורי בודק כל מוצר צריכה שמפעיל את החושים – החל ממזון, חומרי טיפוח הפרט כגון שמפו וקרם גוף, דטרגנטים וקוסמטיקה, ועד חיתולים ומגבונים לחים. זהו כלי קריטי בהבנת ההתקבלות של מוצר בקרב קהל היעד ושל הפוטנציאל השיווקי שלו. אם המוצר לא טעים, המחקר בודק - ממש ברמה הטכנולוגית - מה יש לעשות כדי שצרכנים יאהבו אותו: האם לשפר את המליחות שלו, את המרקם שלו, וכדומה". 

כיצד מגדירים מוצר מזון מסוים כטעים?
"בהחלטה אם משהו טעים לנו, אין הפרדה בין החושים אבל לכל חוש יש השפעה שונה. ההשפעה הראשונה והחשובה ביותר היא של חוש הראייה, ולא סתם אומרים שאנחנו 'אוכלים עם העיניים'. הוא גם מעורר ציפייה, ואם המוצר לא עומד בה הסיכוי שנאהב אותו קטן. השני הוא חוש הריח, שנותן לנו את העושר בחוויית האוכל, ואחריו חוש הטעם שבאמצעותו אנחנו מרגישים את הטעמים הבסיסיים בלבד - מליחות, מתיקות, מרירות, חמיצות, טעם האוממי, טעם של שומן (שומן הוא לא רק מרקם) וטעם של CO2 ('טעם של סודה', שמקורו בפחמן דו-חמצני). 

"כל העושר שאנחנו מרגישים במזון הוא מ-flavors שמשלבים בתוכם טעמים וארומות יחדיו. לדוגמה, טעם של שוקולד הינו איזון של מתיקות, מליחות, מרירות, חמיצות ועוד, יחד עם ריח שוקולד. קל להבין את זה: אם נטעם תפוח ובצל באף סגור, לא נרגיש בהבדל. לאחר מכן חוש המישוש, עם מרקמים שונים כגון שומניות, חלקות, קושי, פריכות, דביקות ועוד. וכמובן, חוש השמיעה שנקשר גם הוא לחוש המישוש. בנוסף, יש טעמים פונקציונליים כגון חריפות הקשורים לחוש המישוש ולמנגנון חישת טעמים. 

"מעבר לדרך שבה המזון מפעיל את החושים, יש עוד גורמים שמשפיעים על ההחלטה אם הוא טעים לנו או לא: הבדלים בהעדפות סנסוריות בין גברים לנשים - ולא רק בגלל הבדלי תרבות אלא גם בגלל שינויים הורמונליים; בין ילדים למבוגרים כמו לדוגמה החישה בגיל השלישי שנפגעת מעל גיל 67-70 והופכת אותנו לפחות רגישים; בהרגלי צריכה, וכמובן בגנטיקה ובהתפתחות אבולוציונית (מר=רעל; מתוק=אנרגיה).

"ולבסוף, ההחלטה אם משהו טעים או לא מושפעת גם מגורמים חיצונים כגון אריזה, מחיר, אורך חיי מדף, מותג, טמפרטורת הגשה ועוד. החוכמה במחקר הסנסורי היא לקחת את כל הרבדים האלה ולדעת לנתח את התקבלות המוצר, בהתאם לכל אלמנט וקהל יעד פוטנציאלי". 

קרן קורלי
קרן מזור

לדבר בשתי השפות

את חברת New Sense Research הקימה קורלי בשנת 2011 בשיתוף עם עפר לוי, מנכ"ל חברת המחקר 'הגל החדש', לאחר שצברה למעלה מ-15 שנות ניסיון והתמחות בתחום. קורלי: "החברה הוקמה מתוך ההבנה כי חסרה הפונקציה הסנסורית שיודעת לחבר בין העולמות השיווקיים-הצרכניים לבין עולמות הטכנולוגיה, הפיתוח, החדשנות והייצור. פעמים רבות קיים פער בין ההבנה של מה שהצרכנים רוצים לבין מה שאיש הפיתוח מביא להם. אנחנו בניוסנס יודעים לדבר בשתי השפות, עם צוות של טכנולוגי מזון בעלי התמחות בשיווק (תואר שני)". 

ניוסנס מתמחה בבחינת אטרקטיביות ופוטנציאל שוק של מוצרי מזון, קוסמטיקה ודטרגנטים, והיא חברה בארגון הבינלאומי ESN)) (European sensory network) המאגד 30 חברות פרטיות וממשלתיות מתחום המחקר הסנסורי, לצד אוניברסיטאות ברחבי העולם, לשם שיתופי פעולה והעברת ידע מקצועי.

"ניוסנס היא מכון המחקר היחיד בישראל שמתמחה בסנסוריקה ולא רק בתחום המחקר השיווקי", מדגישה קורלי, "תחום המזון מהווה כ-70% מפעילותה כיום, היא עובדת עם כמעט כל חברות המזון במשק - אין מוצר על המדף, בכל סופר, שלא עבר מתישהו דרכנו - ומעורבת בעשרות סטארט-אפים בתחום הפודטק. 

"אנחנו יודעים לקחת את המוצר שנבדק ולפרק אותו לתכונות שהצרכנים מבינים, וכך לאסוף את חוות הדעת כלפיו. עם הדאטה שהצטבר, אנחנו עושים את התהליך ההפוך ומעבירים את חוות הדעת הצרכנית למאפיינים טכנולוגיים-שיווקיים, כדי שאיש הפיתוח ידע מה לעשות על-מנת לשפר את אטרקטיביות המוצר". 

בריף לשיפור תכונות המוצר

מחקר סנסורי הינו שיטה מדעית שמטרתה לגרות, למדוד, לנתח ולתרגם את התחושות העולות בקרבנו כתוצאה ממפגש עם שירותים או מוצרים שמפעילים את חושינו – טעם, ריח, ראייה, מישוש ושמיעה. המחקר נערך בחדרים ייעודים, מבוקרי תאורה וטמפרטורה, כשכל טועם מבודד בעמדה משלו וממלא שאלון ייעודי. המחקר הוא 'עיוור' (unbranded) במטרה לנטרל גורמים חיצוניים כגון אריזה ומיתוג, ובכך להסיק על המוצר עצמו בקרב קהל מייצג. בשלבים מתקדמים של פיתוח המוצר, המחקר כולל במקרים רבים את האריזה והמותג, ואף את המחיר. 

קורלי: "ניוסנס מתמחה בכל סוגי המחקר הסנסורי, מה שפעם כונה 'מחקרי טעימה' – אבל התייחס רק לטעם המוצר. אנחנו, לעומת זאת, יודעים כיום לתת בריף שיפור לגבי כל תכונות המוצר - הנראוּת (חוש הראייה), הריח וארומה (חוש הריח), המרקם (חוש המישוש והשמיעה) והטעמים של המוצר (חוש הטעם). 

"בנוסף, אנחנו יודעים לנתח את האינטראקציות הסנסוריות שנוצרות בין הטעמים ובין החושים. אם מוצר מזון נתפש כלא מספיק מתוק, לדוגמה, אין הכרח להוסיף לו ממתיקים, וניתן לחזק את הצבע ו/או את הריח שלו שמשפיעים ישירות על תפישת המתיקות. משקה אדום כהה עם ריח של תותים, למשל, נתפש הרבה יותר מתוק ממשקה בצבע חיוור וללא ריח. וכך גם לגבי כל החושים והטעמים. 

"המחקרים יודעים לנבא את האינטראקציות, לעזור לטכנולוג בשיפור המוצר כך שהצרכן יקבל את המוצר הכי טעים שניתן, ולחזק את הפוטנציאל השיווקי שלו. אבל מחקרים סנסוריים לא רק מנבאים הצלחה של המוצרים חדשים, הם גם עוזרים בשיפור מוצרים קיימים: בהחלפת חומרי גלם, שינוי חיי מדף, הפחתות מלח וסוכר ועוד". 

איך נבחרים משתתפי המחקר ועד כמה תשובותיהם זהות לטעמו של קהל היעד? 
"המחקרים מבוצעים בקרב קהלי היעד העתידי של מוצר. אם יש לנו מקור חלבון חדש - לדוגמה, קציצת המבורגר צמחונית – קהל היעד יהיה צמחונים, טבעונים ואלו שמפחיתים את צריכת הבשר שלהם. מדובר במחקרים כמותיים שנעשים בקרב מדגם מספיק גדול שיאפשר להסיק מסקנות סטטיסטיות, אחרת נהיה באזור של 'על טעם ועל ריח אין להתווכח'. מדגם שכולל 200 אנשים מקהל היעד מאפשר בהחלט לקבל החלטות ודאיות שמנבאות את הצלחת המוצר. 

"ניתוח הממצאים מבוצע בשיטות סטטיסטיות ייעודיות שמזהות חוזקות וחולשות של המוצר, כמו-גם את האינטראקציות בין מאפייני המוצר, כך שנוכל לבנות בריף שיפור ושימור מוצלח למוצר כשהמטרה הסופית היא שהמוצר יהיה הכי טעים שאפשר". 

עוד ניצוץ בעיניים

קרן קורלי, בעלת תואר B.sc בביוכימיה ומדעי המזון ו-MBA בשיווק מהאוניברסיטה העברית, היא מבכירי החוקרים בתחום המחקר הסנסורי בעולם וממובילות התחום בישראל. כשמאחוריה למעלה מ-4,500 מחקרים סנסוריים שתרמו לפיתוח ולשיפור המוצר והחוויה של מותגים מקומיים ובין-לאומיים, נודעת קורלי ברחבי העולם כחוקרת בעלת מחשבה אנליטית והבנה מעמיקה של התנהגות צרכנים על גווניה הרבים.

4,500 מחקרים, מוניטין עולמי בחזית המחקר בעולם: מה מניע אותך, קרן?
"מחקרים מראים ש-97% מהאנשים שעובדים קמים כל בוקר, הולכים לעבודה ומתפרנסים מכך. 3 האחוזים הנותרים עושים אותו הדבר - אבל גם נהנים מזה, ואני ביניהם! הרבה מזל יש לי לעשות את מה שאני הכי אוהבת כבר כמעט 20 שנה. אהבה לתחום המזון, לאוכל טעים שגם מענג וגם בריא, אהבה לתהליכי ייצור - רק תן לי להסתכל כל היום על מכונה שעובדת - ושיווק, והבנה מחקרית של צרכנים. רק מחקר סנסורי יכול לחבר ביחד אוכל, טכנולוגיה, שיווק ומחקר. 

"לאחרונה נכנסה למשוואה אהבה חדשה – החדשנות. עם ההתפתחות של תעשיית הפודטק בישראל, האהבה הזו רק גורמת לי לעוד ניצוץ בעיניים, מול פרויקטים פורצי-דרך בכל העולם".

בחזרה למתחם מגזין פודטק >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#