תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהרעיון ועד שולחן האוכל: הפוטנציאל הגלום בפודטק

היכולת של יזמי פודטק לקבל תמורה עסקית משמעותית עבור ההמצאה שלהם, תלויה באופן בלתי נפרד ביכולת שלהם להגן על הקניין הרוחני הגלום בהמצאה

לוגו פטנטד
Shutterstock

תעשיית המזון העולמית ממשיכה לצמוח בקצב של לפחות 5% בשנה ונחשבת לגדולה בעולם. ההערכה היא כי עד שנת 2030 יגיעו ההוצאות הגלובליות על מוצרי מזון לכ-20 טריליון דולר. המגמות העיקריות שניתן לזהות בשנים האחרונות מתמקדות מחד בדרישות הצרכנים שרמת הידע וההשפעה שלהם גדלה; ומאידך בתיעוש הולך וגדל של כל שלבי הגידול, ההכנה ושיווק מוצרי המזון הנמכרים בעולם, והצורך העצום לספק מזון לאוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה. 

המודעות הגוברת בעשורים האחרונים למזון בריא ולא מעובד, מחדדת את הצורך במוצרי מזון בריאים המבוססים בעיקר על הצומח. מוצרי מזון טריים שגידולם או עיבודם מפחיתים את הזיהום הסביבתי מובילים את המגמות בתעשיית המזון. במקביל, קיים גם הצורך להוזיל תהליכי ייצור ולשפר את עמידות מוצרי המזון לאורך זמן על המדף . לכך יש להוסיף את המגמה הבולטת בשנים האחרונות לצרוך תוספי מזון המאפשרים (או לפחות מבטיחים) שיפור ביצועים בתחום הספורט, המשקל והתזונה.

בתעשיית המזון ובקרנות ההשקעה כבר הבינו שרק תאגידי מזון שישכילו להטמיע טכנולוגיות חדשות ומתקדמות יוכלו לייצר ערך מוסף לצרכן, והדרישה למוצרי מזון שיעמדו בכל האתגרים הללו תלך ותגבר.

כנר ארצגוביץ
עומר כהן

חידושים, המצאות ופתרון לבעיות

המצאות בכלל, ובתחום המזון בפרט, נובעות מתוך הצורך לפתור בעיה קיימת או ליצור מוצר חדש לחלוטין שמביא עמו שורה ארוכה של צרכים ופתרונות נוספים. דוגמה בולטת לניסיון של תעשיית המזון למצוא פתרון לבעיה קיימת היא תחום מזון התינוקות (תחליפי חלב אם) כאשר עד שנות ה-70 המאוחרות, רוב תחליפי המזון לתינוקות היו מבוססים על אבקת חלב פרה מומסת במים. 

לאורך השנים נוצר על-ידי ארגון הבריאות העולמי קודקס מפורט לסטנדרטיזציה של המרכיבים ההכרחיים בתחליפי חלב האם. בתחילה, נוצרו תרכובות מזון לתינוקות המבוססות על כל מרכיבי המזון הדרושים במנה הניתנת להמסה מלאה ללא חימום. בהמשך, עלה גם הצורך לייצר תחליפי מזון העומדים באותם סטנדרטים ודרישות, אשר מיועדים לתינוקות בעלי רגישויות מזון מולדות או בשלבי התפתחות שונים. הפתרונות כללו, בין היתר, תהליכים משופרים של הפקת מזון לתינוקות המאפשרים יצירת מנת מזון מאוזנת עם חיי מדף ארוכים.

עם התפתחות הטכנולוגיה, ניתן לראות כי תעשיית מזון התינוקות מנסה להגיע לתרכובות מזון הקרובות ביותר לחלב אם על-ידי הוספת מרכיבים כגון חומצות שומן לא רוויות. יתר על-כן, ניתן למצוא כעת גם תרכובות מזון שונות המבוססות על מרכיבים שלא מן החי לתינוקות בעלי רגישות. חברת Else Nutrition GH הישראלית מפתחת תרכובות מזון לתינוקות המבוססות על שקד וכוסמת, הכוללות את כל המרכיבים הדרושים ומיועדות לתינוקות רגישים לחלב פרה.

דוגמה למוצר חדש ופורץ-דרך בתחום המזון הוא הבשר המתורבת המיוצר במעבדה. הטכנולוגיה הקיימת ועצם האפשרות לגדל תאי שריר של כל חיה בתהליך ייצור סינטטי, יוצרים שורה ארוכה של בעיות טכנולוגיות חדשות המצריכות פתרון משלהן כדי להגיע למוצר צריכה המוני מסוג זה. הרעיון הוא לייצר בשר מתורבת באופן תעשייתי-כלכלי אשר ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והאתיות בשלבי הייצור והשימוש - אינן פוגעניות לאורך זמן.

לכל הפתרונות הללו יש פוטנציאל גבוה להפוך לפטנט רשום, והם מהווים כלים עסקיים חשובים עבור סטארט-אפים בתעשיית הפודטק המגלמים את יכולתם להתנהל גם מול ענקיות מזון בינלאומיות.

הגנה מפני הנדסה חוזרת

הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לשחזר בהנדסה חוזרת (Reverse Engineering) כמעט כל מוצר מדף, לא כל שכן מוצר מזון. בכדי ליצור מנוף עסקי מהותי, חשוב שחברה העמלה על פיתוח מוצר מזון או תהליך להפקת מוצר מזון, תגן על פיתוחיה באמצעות בקשות לרישום פטנט - עוד לפני שהיא מגיעה למו"מ מול חברות המזון הגדולות, קל וחומר לפני שהיא משווקת מוצר מזון כלשהו לצרכנים. 

חשוב לזכור, כי היכולת לקבל פטנט מהרשויות עבור המצאות בתחום המזון אינה פשוטה. הצורך של ההמצאה להיות חדשה הוא אבסולוטי ולכן, בעיקר בתחום המזון הכולל פרסומים ומודעות בעיתונות הכללית, החברה חייבת לנהוג במשנה זהירות ובמקצועיות. 
מעבר לכך, יש לקחת בחשבון שפטנט ניתן על-ידי מדינה ותקף בה בלבד, ועל-כן יש לבחון באילו מדינות נדרשת הגנה לטווח ארוך (היכן ישווק המוצר, היכן המתחרים העיקריים והצרכנים הגדולים). מערכת השיקולים בתהליך הבקשה והקבלה של פטנט היא מורכבת וכוללת התחשבות באלמנטים רבים ושונים המחייבים התייעצות וראייה עסקית ובינלאומית.

רגולציה וזמן כניסה לשוק: פוטנציאל מול סכנה

שיקול נוסף וייחודי לתעשיית הפודטק הוא הזמן הקצר יחסית שבין הרעיון התיאורטי 'על הנייר' לבין ייצור המוני של המוצר ושיווקו. מצד אחד, הדבר מאפשר מימוש פוטנציאל עסקי באופן מהיר, והאקזיט המיוחל בתחום המזון יהיה בדרך-כלל מהיר יותר בהשוואה לתחום התרופות, בעיקר בשל משוכות רגולציה נמוכות יחסית. 

אולם דווקא בשל כך יש צורך לדאוג לכל היבטי ההגנה, בעיקר בתחום הקניין הרוחני, בשלב מוקדם מאוד. הדבר כולל הגנה מקדימה של פיתוח ההמצאה, בחירה מושכלת של המדינות שבהן נדרשת ההגנה, יכולת אכיפה של ההמצאה וסימן מסחר שילווה אותה. לא פחות חשובה מכך היא היכולת להכיר בשלב מוקדם מהו חופש הפעולה העסקי של המוצר טרם שיווקו. 
לסיכום, ההתפתחות המהירה בתחום הפודטק מאפשרת לרעיונות ולפיתוחים חדשניים לצאת מן המעבדה אל העולם. היכולת של יזמי הפודטק לקבל תמורה עסקית משמעותית עבור ההמצאה שלהם תלויה באופן בלתי נפרד ביכולתם להגן על הקניין הרוחני הגלום בה.

ד"ר חוה כנר ארצגוביץ היא עורכת פטנטים בקבוצת מדעי החיים, בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים 'פרל כהן צדק לצר ברץ'.

בחזרה למתחם מגזין פודטק >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#