מנוע צמיחה לישראל |

"קטגוריית הפודטק - הדבר הגדול הבא בהייטק הישראלי"

רובע פודטק, חממות טכנולוגיות, אקסלרטורים, מכון מחקר למזון, מתחם מיקרו-תעשייה ייחודי בצפון, שת"פים עם מדינות ועם גופי השקעה בין-לאומיים: "ישראל נמצאת היום בחוד החנית של הפודטק העולמי", אומר משקיע הפודטק אראל מרגלית. ראיון מיוחד לרגל שבוע הפודטק

אור חי, תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רובע פודטק קריית שמונה אירוע
גוזרים את הסרט: בינוי רובע הפודטק קריית שמונהצילום: יוזמה לאומית

אראל מרגלית, יו"ר קרן ההון סיכון JVP וארגון 'יוזמה לאומית', הוא מהמשקיעים הבולטים בפודטק הישראלי ונחשב לאחד מאדריכלי אומת הסטארט-אפ. לרגל שבוע הפודטק, נפגשנו עימו לראיון כדי להבין האם הפודטק הישראלי יכול להפוך למוביל עולמי, כפי שקרה בתחומים אחרים כגון הסייבר שאותם הובילה JVP. 

אראל, כמוביל תחום הפודטק בשנים האחרונות, עד כמה ישראל הפכה לשחקן עולמי?
"קטגוריית הפודטק הפכה ב-5 השנים האחרונות למרכיב משמעותי בהייטק הישראלי. אני רואה זאת במאות היזמים שמגיעים אלינו ל-JVP כדי לגייס השקעות, ובעשרות גופים בין-לאומיים ותאגידי ענק שעושים דרכנו השקעות משמעותיות במיזמים ישראלים. ישראל נמצאת היום בחוד החנית של הפודטק העולמי, וזה קורה בזכות יכולתנו לחבר בין דיסציפלינות שונות ובזכות הפוקוס שיצרנו באזורים שלמים בישראל סביב פודטק". 

כמו המהלך שיצרתם בגליל? 
"בדיוק. לפני 5 שנים הגענו לגליל, ויחד עם שותפים מקומיים החלטנו למקד את אזור קריית שמונה והגליל העליון סביב פודטק. זה הגיע אחרי מהלך ארוך של ניתוח הנכסים וההזדמנויות של האזור, היתרונות שיש לגליל והרצון של המדינה להצטרף למהלך. התוכנית שכתבנו אומצה על-ידי המדינה ואף תוקצבה ב-530 מיליון שקל, וכעת הכל בהקמה: רובע הפודטק שלנו בקריית שמונה, חממות טכנולוגיות, אקסלרטורים, מכון מחקר למזון, מתחם מיקרו-תעשייה ייחודי, וחבילת תמריצים ייחודית לחברות פודטק שיעתיקו פעילות לצפון". 

אראל מרגלית ונסיך הולנד
אראל מרגלית עם נסיך הולנד בחתימת הסכם השת''פ בנושא פודטק בין קרן JVP לבין הולנדצילום: יוזמה לאומית

איפה זה עומד כעת?
"החזון שלנו למעשה עבר לשלב היישום. בעמל רב בנינו בצפון אקו-סיסטם אידאלי, וכיום חברות פודטק כמו ווטרג'ן כבר עוברות לגליל בזכות התמריצים הייחודים שמציעים משרד הכלכלה והרשות להשקעות הון. בכלל, המודל שלנו - לא רק בגליל אלא גם בירושלים, בבאר שבע ובכל הארץ - הוא מודל של Public–private partnership, שבאמצעותו אנו רותמים את משרדי הממשלה הרלוונטיים ליוזמה שלנו. ובאמת, יש כאן הירתמות מדהימה של אנשי משרד הכלכלה ומשרדים נוספים. כבר עכשיו אנו רואים עוד ועוד גופים פרטיים וציבוריים שנרתמים ומצטרפים ליוזמה שלנו להפיכת הגליל וקריית שמונה למוקד פודטק מרכזי בישראל, יחד עם ערים נוספות כמו ירושלים". 

האם פודטק יכול להפוך למנוע צמיחה כלכלי חדש של ישראל, כפי שקורה עם הסייבר?
"חד משמעית, כן. כשהתחלנו עם הסייבר היו הרבה הרמות גבות, אבל ידענו בקרן שהחיבור בין הידע העצום של התעשיות הביטחוניות לבין היצירתיות האדירה של היזמים הישראלים, מייצר שילוב שיהפוך את הסייבר למנוע צמיחה אמיתי. היום אנו רואים את התוצאות עם חברות ענק שנוצרו על-ידי יזמים ישראלים, ואני מאמין שכך יהיה גם עם הפודטק הישראלי. זה יקרה בזכות השילוב הכל-כך ייחודי שאנו מייצרים בישראל בין ידע חקלאי נרחב לבין חדשנות טכנולוגית יוצאת-דופן. אנו רואים כבר היום חברות ישראליות פורצות-דרך ברמה העולמית, שמאתגרות את חברות המזון המסורתיות".

מה מייחד את הפודטק משאר קטגוריות אחרות שישראל מובילה בהן?
"בגדול, זו היכולת לייצר אימפקט אמיתי ברמה העולמית על האנושות, על כדור הארץ, על הדרך שבה אנו צורכים מזון. אלו סוגיות שמעסיקות את העולם, והחדשנות הישראלית נמצאת כבר כעת במצב שבו היא יכולה לספק פתרונות ואסטרטגיות חדשים". 

תן דוגמה לחדשנות שיכולה לייצר אימפקט עולמי.
"תעשיית הבשר העולמית, לדוגמה, מייצרת היום סכנות אמיתיות לסביבה שבה אנו חיים. השריפות האיומות באמזונס הן תוצאה ישירה של תעשיית הבשר. מגדלי הבקר בברזיל במצוקת שטחי מרעה, וכדי לייצר שטחים הם פשוט מבעירים את הריאות הירוקות של העולם. הדרך להתמודד עם הסכנה הזו היא לפתח אסטרטגיות גידול חדשות, ואני מתכוון לפיתוחים של בשר מתורבת, כזה שמייצרים בסביבה חדשה בלי לרמוס את כדור הארץ. 

"רק כדי להמחיש, כ-45% מהחקלאות כיום בעולם נועדו לשרת את הזנת החיות שאנו אוכלים, במקום את האנשים הרעבים. זה לא יכול להמשיך כך. לא צריך להיות טבעוני. איננו יכולים להמשיך לשחוט 50 מיליארד חיות בשנה כדי לספק את צורכי המזון של העולם. חברות ישראליות רבות כבר עובדות על פיתוחים פורצי-דרך, ואני לא מדבר רק על בשר שגדל במעבדה אלא על פיתוחים שמפיקים חלבון מהצומח והולכים לשנות את תעשיית החלב והבשר. למשל, אינוופרו הישראלית שמפיקה 70% חלבון מחומוס. כן, מחומוס. הבשר והחלב העתידיים יתבססו על פיתוחים אלה". 

כמשקיע מהבולטים ביותר בישראל בתחום, אלו נושאים נמצאים על שולחן ההשקעות שלכם כרגע?
"האמת, שתחום הפודטק מייצר מגוון רחב של נושאים ותעשיות שהולכות לעבור שינוי רדיקלי, אבל אם עליי למנות את הנושאים החמים ביותר אז כמובן, תחום תחליפי החלבון שכפי שאמרתי ישנה את האופן שבו אנו צורכים מזון, חקלאות חכמה, שכבר כעת משנה את תעשיית החקלאות ברחבי העולם בעזרת ראייה ממוחשבת, סנסורים, רחפנים ועוד. 

"תחום האריזות, שהוא שוק המוערך ב-800 מיליון דולר והולך לעבור מהפכה בגלל רגולציה סביבתית עולמית. השוק הזה דורש כעת אסטרטגיות חדשות כמו אריזות מתכלות, או אריזות חכמות ששומרות על מוצרים או מתריעות על איכות המוצר. ותחום הבריאות, כמובן. מזון מותאם אישי הופך כיום לנושא חדשני בעולם הרפואה". 

אתה מדבר על פודטק כתחום בעל אימפקט עולמי שיכול לשנות עולם, באריזות ובתחליפי בשר וחלב. איך העולם מגיב למה שקורה כאן?
"זוהי הזווית המרגשת ביותר, בעיקר בזכות שיתופי הפעולה הבין-מדינתיים שבנינו בשנים האחרונות סביב יוזמת הפודטק שלנו. עד כה חתמנו על 14 שת"פים עם מדינות וגופים בין-לאומיים לאיתור השקעות פודטק בישראל. שמחנו לארח כאן לפני שנה את נסיך הולנד, קונסטנטין, שמוביל את תחום החדשנות בארצו, ויחד יצאנו לשת"פ בין ישראל והולנד, שכידוע היא מעצמת מזון גלובלית עם מוסדות מחקר עולמיים. 

"אותו דבר אנו עושים עם מדינות נוספות באירופה כמו דנמרק, שאיתה בנינו תוכנית חשיפה בין תעשיות ויזמים בתחום; וכמובן צרפת שנמצאת עם קרן JVP בשותפות אסטרטגית, ולא רק בפודטק. גם ארה"ב נכנסה חזק איתנו לפודטק הישראלי, ויחד עם גורמים פיננסיים מובילים בה הקמנו מרכז חדשנות בניו-יורק שמאפשר לחברות פודטק ישראליות קרש קפיצה לשוק הגלובלי. אין לי ספק שהמוניטין של החדשנות, המחקר והחקלאות הישראלים הופך את הפודטק הישראלי לקטגוריה המרגשת ביותר, עם הפוטנציאל הגדול ביותר בהייטק הישראלי".

בחזרה למתחם מגזין פודטק >>