תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל יכולה להפוך למעצמת פודטק

הפודטק יכול וצריך להיות מנוע הצמיחה הבא של ישראל. הניסיון שנצבר כאן בחקלאות, במזון ובבריאות, ושילובו עם החדשנות הטכנולוגית והיזמות שמאפיינים את ישראל, יכולים לתת מענה לאתגרי תעשיית המזון העולמית. מה נדרש לעשות?

שדה בצפון הארץ
Gorshkov13 - Dreamstime.com

ההודעה על זכיית חברה המשותפת לתנובה, טמפו, OurCrowd וקרן הפודטק האמריקאית Finistere במכרז חממת הפודטק של הצפון - שאותו פרסמה רשות החדשנות - העלתה את מפלס ההתעניינות בתחום הפודטק. זהו תחום בעל פוטנציאל ענק לישראל, והדי המכרז הזה עשויים לתמרץ חברות בין-לאומיות אחרות להשקיע בתחום בארץ.

כאן המקום לציין ולהוקיר את קרן JVP של אראל מרגלית, שהפסידה במכרז, כשלמעשה כל היוזמה להקמת חממת פודטק בצפון היא של מרגלית – יוזמה שהחלה כבר ב-2014 במטרה ליצור מנוע צמיחה טכנולוגי בפריפריה הצפונית.

פודטק (FoodTech), התחום שבו מזון נפגש עם טכנולוגיה, מתייחס לכל הטכנולוגיות שיש להן יישומים הקשורים למזון לאורך כל שרשרת הערך - מגידול חומרי הגלם החקלאיים עד העיבוד והאריזה - וחשיבותו עצומה. הוא נותן מענה לאתגרים הכבדים שעימם מתמודדת תעשיית המזון הגלובלית - הגידול באוכלוסיית העולם, המחסור במזון בחלקים מסוימים של כדור הארץ, אובדן המזון, ההתחממות הגלובלית שפוגעת בשטחים חקלאיים וגורמת לדלדול במשאבי טבע וחומרי גלם, והנזקים הסביבתיים הנגרמים מגידולי בעלי חיים.

עמק הסיליקון של טכנולוגיות המזון. ד"ר לוצאטו
יורם רשף

כל זאת, לצד ההכרה הגוברת בחשיבותו של מזון בריא ומזין, והצורך בהפחתת עלויות ייצור והגדלת הרווח תוך יצירת ערך לצרכן. יצירת ערך לצרכן היא נושא מרכזי. המודעות לבעיות ההשמנה (obesity) והסוכרת גוברת, וקיימת דרישה הולכת וגדלה למוצרים שיתאימו למגמות איכות החיים הקיימות היום. לדוגמה, הדרישה לאספקת מזון טרי מ'השדה ועד לצלחת' תוך אספקת כל אבות המזון החיוניים.

יש כאן וקטור דרמטי שמלכד בין אינטרסים צרכניים לבין אינטרסים תאגידיים, ולכן אפשר להעריך בזהירות שהוא יהיה ענף בעל שיעור צמיחה ניכר. שוק הפודטק העולמי נאמד ב-770 מיליארד דולר, והוא מקיף תחומים רבים שבהם יש לישראל יתרון יחסי - הנדסה גנטית, כימיה, מכניקה, אגרו-טכנולוגיה, הנדסה ועוד.

החזון ליצור כאן את 'עמק הסיליקון של טכנולוגיות המזון' איננו קלישאה או משאלת לב. לישראל יש את כל התנאים הנדרשים להקמת אקו-סיסטם משמעותי לפיתוח טכנולוגיות מזון פורצות-דרך, שתהיינה רלוונטיות לעולם כולו. היא מביאה עימה לזירה העולמית יכולות וניסיון בתחומי החקלאות, המזון והבריאות, תוך שילובם בחדשנות טכנולוגית וכושר יזמות. ישראל גם מובילה בתחומים כגון למידה עמוקה, בינה מלאכותית ורובוטיקה, שכבר משנים את החקלאות העולמית ויהיו הבסיס לסטארט-אפים חדשים בפודטק.

כדי לתרגם את החזון למציאות, על הממשלה להגדיל את ההשקעה במו"פ - המחקרי והיישומי - לפתח תשתיות ולהגדיל את התמיכה והמימון בתחום הפודטק, תוך הקניית הטבות ותמריצים לתאגידי מזון בין-לאומיים על-מנת שישקיעו כאן. יש מקום לחממות פודטק נוספות ולפיזורן בפריפריה שבה החקלאות והייצור התעשייתי שוכנים זו לצד זה. יצירת אקלים עסקי אוהד ותמיכה ביצירת אקו-סיסטם 'פודטקי' יכולים למשוך לכאן משקיעים רבים. ללא תמיכה ממשלתית משמעותית התחרות הבין-לאומית עלולה להשאיר אותנו מאחור.

פיתוח תעשיית הפודטק יביא לחיזוק הפריפריה, כלכלית ודמוגרפית, יאושש את התעשייה המסורתית ויקנה לה יתרונות טכנולוגים מול מתחרים – ואולי, יותר מכל, ישפיע על הגדלת הפריון התעשייתי, שהוא נמוך יחסית למדינות ה-OECD. לפי דוח בנק ישראל, עלייה של 5% בפריון תניב תוספת הכנסה של 18 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה ממיסים, ותצמצם את פער הפריון בין מרכז הארץ (שבו מרוכזת תעשיית ההייטק) לפריפריה (שבה פועלת בעיקר תעשייה מסורתית). המשימה מאתגרת, אך ניתן בהחלט לעמוד בה.

ד"ר אסתר לוצאטו היא כימאית, מנהלת-שותפה בקבוצת 'לוצאטו עורכי פטנטים' וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בחזרה למתחם מגזין פודטק >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#