מחזון למציאות - כך הופך הגליל המזרחי לבירת החדשנות של ישראל בתחומי החקלאות והמזון

לצד הקמת אקסלרטור, חלל עבודה ליזמים, חממה טכנולוגית, פארק ואזור תעשייה, בגליל המזרחי מוקמים בימים אלה מיזמים של פוד-טק ואגרו-טק, כחלק ממהלך רחב של הפיכת האזור למוקד חדשנות בתחומי החקלאות והמזון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מפגש פורום פוד-טק בהובלת אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה בביקור בקריית שמונה  צילום באדיבות אשכול רשויות ג
מפגש פורום פוד-טק בהובלת אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה בביקור בקריית שמונהצילום: באדיבות אשכול רשויות גליל מזרחי

הדבר הבא בתחום החדשנות הישראלית מתרחש דווקא בקצה הצפוני של מדינת ישראל, בגליל המזרחי, שהולך ומתפתח כמרכז הפוד-טק והאגרו-טק של ישראל, עם הפנים קדימה למצוינות בינ"ל. התפתחות הענף דווקא בגליל המזרחי מתבססת על היתרונות היחסיים של האזור, על החקלאות המתקדמת והמגוונת, וההצלחה נעוצה בראש ובראשונה באקו-סיסטם האזורי.

אשכול רשויות גליל מזרחי הוא הראשון בארץ שאפיין את הייחודיות שלו ויצר שפה, תפיסה והיגיון לפיתוח כלכלה תחרותית בתחום של תזונה מקדמת רפואה. כלכלה ששואפת להתחרות בשווקים גלובליים חדשים, מתוך זיהוי של נכסים ייחודיים, בניית הרישות ביניהם, טיפוח יכולות חדשניות, מיתוג האזור והבאת יזמים, חברות ויכולות מחקריות למרחב.

"הגליל המזרחי והגולן מהווים פוטנציאל השקעה משמעותי לכלכלה הישראלית", אומרת מנכ"לית אשכול רשויות גליל מזרחי, נורית צור רבינו. "משבר הקורונה לימד אותנו שאנחנו חייבים לפתח יכולות עצמיות בתחומים חשובים כמו חקלאות, מזון ופיתוחים רפואיים. לגליל המזרחי יש פוטנציאל אדיר בתחומים אלו, שמשלבים בין מזון, חקלאות, רפואה ומחקר. בנוסף, הקורונה לימדה אותנו כי ניתן לעבוד מרחוק בצורה מאוד נוחה ושמרחבים ירוקים הם בדיוק מה שחברה זקוקה כדי להמריץ את כוח האדם שלה. הגליל המזרחי הוא מקום מושלם להקים בו משפחה, לגדול בטבע, לקבל חינוך מצוין ועכשיו גם להקים מיזמים של פוד-טק ואגרו-טק".

שותפות אזורית לחינוך מדעי-טכנולוגי

התוכנית האזורית היא פרי שיתוף פעולה ייחודי של 18 ראשי רשויות בגליל ובגולן, שהחליטו לקדם ביחד מנועי צמיחה מקומיים. בתחילה בהובלת ההחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה בעיר צפת, ולאחר מכן בביסוס תחום הפוד-טק הישראלי בקריית שמונה. צעדים אלו קיבלו ביטוי בהחלטת ממשלה מספר 2262, שהתקבלה בחודש ינואר 2017, תוכנית צפון הראשונה, ובהחלטת הממשלה על קריית שמונה.

האקו-סיסטם האזורי כולל את אשכול רשויות גליל מזרחי, משרדי הממשלה, אקדמיה, מחקר, גופים עסקיים, וכמובן - החקלאים שבשטח. שרשרת הערך בפוד-טק נרקמת בשטח ומתחילה באופן מפתיע כבר במערכת החינוך.

כדי לחבר את התלמידים לעולמות העתיד ולאתגר אותם להישאר בגליל ולהשתלב בתחום הפוד-טק, יזם אשכול גליל מזרחי שותפות אזורית לחינוך מדעי-טכנולוגי, "גליליום", עם המכללות באזור. התלמידים נחשפים לעולם המחקר ופיתוח המוצר במסגרת לימודיהם, ואף משתתפים במחנות פוד-טק מלווים בחוקרים ממכוני המחקר ומהמכללות.

החיבור האקדמי נעשה במכללה האקדמית תל-חי, בה מכשירים את דור הטכנולוגים הבא של תעשיית המזון. הלימודים מתמקדים בנושא החדשנות והבריאות, דבר שניכר במוצרי מזון חדשים שפותחו על ידי הסטודנטים, חלקם בשיתוף עם חברות תעשייתיות. הסטודנטים בחוג למדעי המזון אף יצרו שיתוף פעולה עם שירות בתי הסוהר, לפיתוח מוצר מזון בריא לאסירים,  ובקרוב ייכנס למטבחי הכלא נאגטס צמחוני שיחליף את הנקניקייה.

מוקד תעסוקה חשוב ואיכותי

כחלק מההחלטה האסטרטגית להפוך את תחום המזון והפוד-טק לתעשייה מובילה של ישראל, החליטה המדינה על הקמת מכון המזון הלאומי לחדשנות, שיהיה בבעלות משותפת של המכללה האקדמית תל-חי, מכון המחקר מיגל ושותף עסקי, עם השקעה ממשלתית של 21 מיליון שקל. בימים אלה מחפש משרד הכלכלה והתעשייה שותף עסקי למיזם המבטיח. מכון המזון מתוכנן להיות מנוע צמיחה כלכלי חשוב לאזור, שישרת את כל תעשיית המזון בארץ. המטרה היא להוות "בית" לחברות ולסטארטאפים בתעשיית המזון, שבמסגרתו הן תוכלנה לפתח את מוצריהן ואת תהליכי הייצור שלהן בעזרת פיתוח והטמעת חדשנות.

בכלל, מכון המחקר מיגל בקריית שמונה הינו גורם משמעותי ביצירת האקו-סיסטם המקצועי באזור. כך, למשל, המכון פועל בשיתוף חברות מזון בחיפוש אחר פתרונות ושיטות חדשות לייצור חומרי גלם ומוצרי מזון בריאים יותר וברי-קיימא, לאור המודעות הגבוהה לצריכת מזון בריא, טבעי ופונקציונלי. בין המחקרים המתקיימים כיום במיגל: הפקת חלבון וחומרים שונים מפטריות; טכנולוגיה מבוססת ידע להגדרת איכות, חיי מדף ותאריך תפוגה לפירות וירקות;  מערכות מתקדמות לניסויים פרה-קליניים במזון; פרויקט הקינואה למאכל, הכולל את הגידול, העיבוד והפקת חומרי מזון ומוצרים חדשים; מיזמים בתחום האגרו-טק ועוד.

התפתחות משמעותית במעבר מחזון למציאות היא חממת הפוד-טק Fresh Start בבעלות תנובה, טמפו, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd וקרן ההשקעות Finistere, שהחלה לפעול בינואר השנה בקריית שמונה. החממה היא שותפה פעילה באקו-סיסטם האזורי, בהיותה חוליה מרכזית וחשובה הצפויה להקים ולקדם עשרות מיזמי פוד-טק. לאחרונה אושרה השקעה ראשונה של החממה בסך שלושה מיליון שקלים בחברת Blue Tree, שפיתחה טכנולוגיה להפחתת סוכר במשקאות טבעיים, תוך שמירה על ערכיו התזונתיים של המשקה. ביסוסה של החברה בעיר יהפוך אותה למוקד תעסוקה חשוב ואיכותי עבור האזור. החממה צפויה להשקיע בכ-40 מיזמי פוד-טק בשנים הקרובות.

בקריית שמונה החל גם המחזור השני של XLR8 - אקסלרטור יזמות טכנולוגי, ראשון מסוגו, אשר הוקם על ידי משרד הכלכלה והתעשייה באמצעות מעו"ף, בשיתוף העירייה ובניהול מקצועי של "יוזמה לאומית" בהובלת אראל מרגלית.

שיתופי פעולה תעשייתיים וקידום חדשנות

פארק הפוד-טק צפוי לקום באזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה, בצמוד לכביש 99. הפארק, המשתרע על 300 דונם, יכלול שטחים לתעשייה עתירת ידע, לצד מספר מצומצם של שטחים לתעשייה רגילה ושטחי תיירות.

בלב הפארק, משרד הכלכלה ועיריית קריית שמונה מקדמים בימים אלה את מיזם המיקרו-תעשייה עבור חברות מזון חדשניות בתחילת דרכן. הפארק נמצא בימים אלה בשלבי תכנון מתקדמים ולקראת ביצוע הפיתוח. משרד הכלכלה יקצה מענק של 27 מיליון שקל לטובת הקמתו ותפעולו, והוא יפעל על בסיס מודל חללי עבודה להשכרה לתעשיית מזון חדשנית, לצד חללים ומתקנים משותפים, שישרתו את דיירי המבנה ויעודדו יצירת שיתופי פעולה תעשייתיים וקידום חדשנות בתחום.

"קריית שמונה גאה להיות הגורם המוביל בקידום מהלכים לשינוי חברתי וכלכלי בצפון", אומר ראש עיריית קריית שמונה ומוביל תחום פיתוח כלכלי באשכול גליל מזרחי, אביחי שטרן. "מזה כשנתיים אנחנו שוקדים באינטנסיביות על מימוש ופיתוח חזון הפוד-טק: הקמת האקסלרטור, חלל עבודה ליזמים, החממה הטכנולוגית,  וכניסת מפעלים חדשים לפארק הפוד-טק ואזור התעשייה המתפתח הם בבחינת חלום שמתגשם. הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו, אך כבר היום ניתן לראות את הבשלת הפירות הראשונים, בדמות חברות סטארטאפ שמתפתחות, מגייסות השקעות, מעסיקות עובדים וקובעות את מקומן באזורי התעשייה של קריית שמונה".

"השנה היא שנה מכרעת של מעבר מתכנון לביצוע, מחלומות למציאות", מדגיש יו"ר אשכול רשויות גליל מזרחי בני בן-מובחר. "אני וחבריי, ראשי הרשויות, הבנו שכדי לדחוף קדימה את כלכלת האזור ולייצר הזדמנויות חדשות, אנחנו צריכים לדייק את הסיפור שלנו ולמצוא את הייחודיות והערך היחסי של האזור. חקלאות ומזון היו תמיד היסודות של האזור הזה, לכן היה זה אך טבעי לבחור בהם כמנועי צמיחה לאזור. לשם כך חברנו למגוון גופים, על מנת לקדם תוכנית לאומית להפיכת הגליל המזרחי לבירת חדשנות בחקלאות ובמזון, והיום אנחנו מתקדמים בצעדים גדולים לשם".

בחזרה למדור >>