פינטק להמונים: הדור הבא של הבנקאות זמין בכל כיס

חברות ישראליות מתייצבות בחזית המהפכה העולמית ומגדירות מחדש את הבנקאות, התשלומים, הצריכה והפנאי. איך משנה הדיגיטל את החיים הפיננסיים שלנ? למה מה שנראה כמשחק סכום אפס הפך לשיתוף פעולה מוצלח בין הסטארט-אפ לבנק? ומה עשתה הקורונה לתעשייה?

גיא רונן, תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מהפכת הפינטק: הבנק הדיגיטלי כבר כאן צילום: Shutterstock
גיא רונן, תוכן מקודם
תוכן מקודם

בין שלל הענפים והתחומים שמיצבו את ישראל כאומת הסטארט-אפ, הפינטק הולך ותופס מקום מרכזי. על פי נתוני בנק ישראל, כ-600 חברות פועלות כיום בישראל בתחום הטכנולוגיה הפיננסית, והן משנות את פני התעשייה הגלובלית בבנקאות, בסליקה, בתשלומים, בהשקעות בשוק ההון, בהעברות כספים בין ארצות ויבשות ובתחום הצומח מכולם בעידן הקורונה – האיקומרס.   

פינטק הוא הגדרה מרחיבה, לעתים מעורפלת מעט, לשפע של שירותים דיגיטליים שבסופו של דבר אמורים להפוך את החיים הפיננסיים של כולנו לפשוטים ונגישים יותר. בשנים האחרונות מואצת התעשייה הזאת במקביל לזינוק בתחום התקשורת. רוחב פס, פרויקטי רישות ונגישות ותפוצת שיא של מכשירים ניידים מאפשרים, דרך יישומי הפינטק, להביא שירותים פיננסיים גם למחוזות שלא נהנו מהם קודם לכן מעולם. עבור החברות הפועלות בתחום, מדובר בגשר של הזדמנויות למדינות המפותחות והמתפתחות גם יחד.   

לא במקרה החברות הישראליות תופסות מקום של כבוד בתעשיית הפינטק העולמית. הטכנולוגיות המשתלבות בה – מבנקאות דיגיטלית ועד בלוקצ'יין, מפיתוחי מובייל ועד בינה מלאכותית, וכמובן תעשיות הסייבר ואבטחת המידע החיוניות כל כך למי שעוסק בתחומים רגישים כמו העברות כספים וחשבונות בנק – בכל אלה המומחיות הישראלית היא מעין תו תקן עולמי.      

אלא שבאופן פרדוקסלי, וכפי שקורה גם בתחומים אחרים, הצרכן הישראלי אינו נמנה עם הראשונים ליהנות מהשפע שיש לפינטק הישראלי להציע. כך, לא מעט מוצרים ושירותים, שאופיינו בארץ והבשילו לאבטיפוס במרכזי מו"פ כחול-לבן, מייעלים כבר שנים פעולות פיננסיות רק מעבר לים, לרוב בחסות חברות בינלאומיות ותאגידי ענק. עתה נראה סוף סוף כי המהפכה מגיעה גם לבנק ולארנק, לסמארטפון ולכיס שלנו כאן. 

לא למילניאלז בלבד 

הראשונים לאמץ את הבנקאות הדיגיטלית היו הצעירים, שממילא היוו קהל יעד מרכזי בתחילת הדרך. היכולת לבדוק את מצב החשבון, לקנות ברשת, לשלם באפליקציה, לאסוף כספים באופן קבוצתי או לממש מניות בכל שעה ביום, מכל נקודה בעולם ומכל מכשיר טלפון, בלי תורים או תלות בשעות הפעילות של הסניף, לפעמים גם ללא שיוך כלל לסניף – התאימו ככפפה ליד למילניאל הממוצע. אלא שעם הזמן, ועם החדירה המסיבית של הדיגיטל לכל תחום בחיינו, הפכו השירותים הללו לאלמנטריים עבור כל צרכן. ואז הגיעה הקורונה. 

ימי הסגר, הבידוד והריחוק החברתי הפכו את הנוח לחיוני. הם הכניסו למעגל המשתמשים בבנקאות הדיגיטלית אוכלוסיות שכמעט לא היו שם קודם לכן. במקביל הם אילצו חברות ובתי עסק רבים לעבור תהליך מהיר של טרנספורמציה דיגיטלית ולרכוש כלים שיעמידו לרשות לקוחותיהם חנות דיגיטלית. הקלישאה "אם אתה לא שם אתה לא קיים" הפכה בין לילה למציאות. 

עבור ספקי השירותים היתה זו הזדמנות גדולה להתרחבות, גיוסי משקיעים והפניית משאבים מתוך הארגונים. אבל היה זה גם אתגר גדול, כשעוד ועוד גופים נושפים בעורף. וכמו בענפים אחרים בהייטק, גם אנשי הפינטק גילו להפתעתם כי במצבי משבר, כשהפוקוס הוא בדיגיטל, אפשר לקצר תהליכים באופן דרמטי ולהקדים בחודשים ואפילו בשנים את לוחות הזמנים. מאותו כיוון הואצו גם שיתופי פעולה מפתיעים.    

המהפכה שבתוך המהפכה 

אחד השינויים מרחיקי הלכת שעובר כעת תחום הטכנולוגיה הפיננסית נוגע ליחסים בין הגופים והמוסדות בתוכו. עד לא מזמן זה נראה כמשחק סכום אפס – גל של ספקי שירות בסדרי גודל שונים, שמאיים לשטוף את הבנקאות המסורתית. עם זאת, כרגע מדובר בעיקר בחברות וסטארטאפים המרחביים ומשלימים את שירותי הבנק, תוך שהם נהנים מתמיכה, מוניטין וגישה ללקוחות.

אבל זה לא נעצר שם: מוצרים ושירותים רבים מפותחים כיום במהלך פורה של שיתוף פעולה בין בנק לחברת פינטק. בבנקים גדולים ברחבי העולם אף נפתחו חממות ואקסלרטורים ייעודיים לשם כך. התחרות על כל לקוח, עסקי או פרטי, מעצימה את המגמה, וגם בארץ נראים ניצנים. זאת כאשר ממילא השילוב שבין בנקאות לחדשנות, והתפיסה לפיה הלקוח – לא המוצר – צריך להיות במרכז, כבר מושרשת עמוק בערכי הליבה ובמודל העסקי של מוסדות פיננסיים רבים בארץ ובעולם.    

המצב הסימביוטי הזה מקדם גישה נוספת, שעד לפני מספר שנים לא נראתה אפשרית: הבנקאות הפתוחה. על פי גישה זו, שקנתה לה אחיזה רגולטורית באירופה, המידע הפיננסי שייך לצרכן הקצה, ולא לבנק שמספק אותו. לפיכך, הצרכן רשאי להעביר את המידע, ואף לדרוש מהבנק להעביר אותו, לצדדים שלישיים. זו כשלעצמה עוד מהפכה, שפורצת את המונופול ופותחת עולם של אפשרויות לכל אחת ואחד מאיתנו, לצרוך שירותים ממגוון של מקורות ולהרכיב את הפאזל המתאים לנו אישית.   

היסטוריה בזמן אמת

אינספור סקירות וספרים נכתבו על עולם התשלומים, הכסף עצמו והאופן שבו אנו צורכים סחורות ושירותים לאורך השנים. אבל בשום שלב בהיסטוריה לא חלו שינויים כל כך מהירים וקיצוניים כמו בעידן הנוכחי. לשם דוגמה, אם עד לא מזמן דיברנו על קץ עידן המזומן, באופק כבר אפשר לראות את סופם של כרטיסי האשראי – גם הפונקציה הזאת עוברת לסמארטפון. 

השלכות המהפכה ניכרות בענפים נלווים רבים, למשל בתחום האקולוגי-אנרגטי: על פי חישובים שפורסמו לאחרונה, כריית הביטקוין בעולם צורכת חשמל כמו מדינת ישראל כולה. טרנזקציה אחת של המטבע הווירטואלי המבוזר דורשת כמות אנרגיה שצורך משק בית אמריקאי ממוצע במשך שבועיים וחצי. טביעת הרגל הפחמנית, כלומר סך פליטות גזי החממה של רשת הביטקוין, שווה כיום בגודלה לזו של סוריה, והיקף הפסולת האלקטרונית שהיא מייצרת קרוב לזה של לוקסמבורג.       

מובן ששיטות התשלום החדשות והחדשניות, שאת חלקן כבר פגשנו ועל חלקן שוקדים כעת במרץ סטארט-אפים כחול-לבן, בנקים בארץ ובעולם וענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואפל, משנות לחלוטין את הרגלי הצריכה. הן מגדירות מחדש את עולם הריטייל ומחייבות חברות ומוסדות פיננסיים להפגין גמישות טכנולוגית, ניהולית ועסקית רבה, עוד לפני הקורונה ובוודאי בעקבותיה. הן מהוות גם אתגר גדול למחוקקים ולרגולטורים, שמתקשים להדביק את הקצב. 

מהפכת הפינטק בעיצומה, כשמאות חברות ישראליות ושלוחות מקומיות של חברות בינלאומיות ניצבות בחוד החנית שלה. קשה להתנבא מתי, אם בכלל, היא תיעצר. אבל ברור לחלוטין שהבנק, העסקים, הצריכה והפנאי של כולנו כבר לא יהיו מה שהיו לפניה.  

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא: