כך יעלה הפינטק לקדמת הבמה של תעשיית ההיי-טק בישראל

בישראל פועלות כ- 600 חברות פינטק, אך השירותים של חברות אלו כמעט ולא מוצעים לציבור הישראלי בשל מכשולים וחסמים רגולטוריים. מומחים מהתעשייה מסבירים מהן ההזדמנויות והסיכונים שעומדים בפני התחום ומה נדרש לעשות כדי לפתח אותו

יואל צפריר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
צילום: shutterstock
יואל צפריר
תוכן שיווקי

בעשור האחרון ענף הפינטק נמצא בצמיחה נמרצת והתעשייה הישראלית, אשר נחשבת למובילה עולמית בתחום, עשויה להפשיר את הקיפאון בחדשנות הפיננסית במדינה אל מול העולם. לאור המציאות החדשה צפויים שינויים רבים שיסייעו למדינה לסגור את הפערים. בישראל פועלות כ- 600 חברות פינטק (על-פי נתוני בנק ישראל), אך על אף נתון זה השירותים של חברות אלו כמעט ולא מוצע לציבור הישראלי. זאת בשל מכשולים רגולטוריים עימם ארגונים אלו צריכים להתמודד וחסמים שגורמים למשק הישראלי לעמוד במקומו במקום לצעוד קדימה נמרצות. אף-על-פי-כן, טמונות הזדמנויות שעולם הפינטק צפוי לפתוח בפני תעשיית ההיי-טק המקומית.

מחכים לרגולטור
"לפני יותר מעשור כמה משוגעים באו עם רעיון של מערכת פיננסית מבוזרת שאינה נשלטת על-ידי בנקים מרכזיים והמסחר בה אנונימי", מספר שי דתיקה מנכ"ל ומייסד חברת המסחר בקריפטו INX. "תחילה הם נראו כעוף מוזר, שונה, והתייחסו אליהם כאנרכיסטים משוגעים ולכן נשארו בשוליים. כיום, לאחר ששוק המטבעות התרחב ועבר שינויים משמעותיים גם מבחינת רגולציה, אנו רואים כי מדינות מכירות במטבעות דיגיטליים כמטבע רשמי והמטבעות הקריפטוגרפים ובראשם הביטקוין הם נכס לגיטימי בסל ההשקעות של משקיעים רבים. אך דרכה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין לכניסה אל המיינסטרים עוברת, בסופו של דבר, אצל הרגולטור. כדי שמיליארדי אנשים ישתמשו בטכנולוגיה זו, באופן יום-יומי, יש צורך שהליך האסדרה הרגולטורי יושלם באופן חוקי בדומה לעולם הפיננסי כולו".

ליאור חנוכה | צילום: שרון בוכבינדר

לדבריו, בעוד ארה"ב, סין ואף שוויץ ממשיכות להוביל מהלכי אסדרה אל מול המטבעות הקריפטוגרפים, ישראל נמצאת מאחור על אף ההזדמנויות חסרות התקדים והעובדה שחלק מרכזי בתעשיית הקריפטו - תעשיית הבלוקצ'יין בישראל - מפותחת בארץ ויש מייסדים רבים כחול-לבן. "אני מרגיש שאנחנו, כמדינה, מפספסים פה הזדמנות של פעם בדור. ככל שיותר רגולטורים ובנקים ברחבי העולם ימשיכו לאמץ לחיקם את העולם הזה כך יהיה ניתן לראות את ישראל מתחקה אחריהם. זה ימשיך להיות תהליך הדרגתי, אך כשהסכר ייפרץ תהיה עליית מדרגה בתעשייה זו במדינתנו. והשינויים, הצמיחה ופתיחת הדלתות בתעשיית ההייטק הישראלית יהיו פורצי דרך", מוסיף דתיקה.

אבי סלמה | צילום: רן אליהו

לדבריו של אבי סלמה, מנכ"ל הנציגות הישראלית של Hyposwiss, גם בעולם הבנקאות ניתן לראות את השינוי שחל בעקבות השינויים שמטמיעה תעשיית הפינטק. "אימוץ מטבע קריפטוגרפי כאמצעי תשלום עוקף מערכות פיננסיות מסורתיות. זה דבר אשר עשוי להקל על המבנה הפיננסי במדינה. בעולם הקריפטו יש מובילים ישראלים רבים, אך עדיין קיים פער בין הרגולציה במדינה לרוח היזמית. מצידנו, תוך תיאום עם הרגולטור השוויצרי, יצרנו דרך שמשקיעים יכולים להמיר קריפטו לכסף פיאט, אך מבחינת הבנקים בישראל השעה לכך עדיין לא הגיעה. אני מאמין שאפשר להיות אופטימי לגבי הנושא,  וכשהוא יחל המערכת הפיננסית תשתנה לנצח", מדגיש סלמה.

אריק גומנוסבסקי | צילום: בן יצחקי

 סיכוני סייבר
ניתן לראות כי לצד ההזדמנויות הרבות ישנם גם סיכונים שעורבים בפינה. אריק גומנוסבקי, מייסד שותף ו- CBO בחברת הסייבר Ermetic מציין' כי "מאז פרוץ הקורונה ראינו עלייה משמעותית בשימוש בטכנולוגיות ענן של חברות פינטק, ועם יציאתן לקדמת הבמה הסיכון לפריצות ומתקפות סייבר עולה משמעותית. עבור החברות, עבודה באמצעות הענן מביאה יתרונות רבים: ייעול העבודה שלהן, אפשרות ליציאה מהירה ואיכותית לתעשייה עם מוצרים חדשים ועוד. לצד היתרונות במעבר לעבודה בענן, חשוב לזכור שהסיכונים רבים ומגוונים והגנה על תשתיות ענן שונה מהגנה על תשתיות כפי שחברות הכירו קודם", מדגיש גומנוסבקי.
"חברות היי-טק ככלל ופינטק בפרט, שיאמצו את הפתרונות החדשניים ביותר להגנה על תשתיות ענן, ימשיכו לצמוח כלכלית, טכנולוגית, יעמדו בתוכניותיהן ואף יצליחו לשפר ביצועים ולצאת לשוק עם מוצרים מוקדם מהצפוי. אנו רואים את ההגנה על תשתיות ענן בעדיפות עליונה במיוחד לחברות פינטק, שהסיכון עבורן כרוך בסכומי עתק של החברה, הלקוחות ושותפים אסטרטגיים. חברות אשר ינוחו על זרי הדפנה עלולות לספוג מהלומות מבחינת מתקפות סייבר מתוחכמות, שבסופו של דבר מובילות לפגיעה רבת היקפים בפעילות החברה".

שי דתיקה | צילום: INX

הזדמנות נדירה לחברות חדשניות
"תחום הפינטק מביא עימו הזדמנות גדולה מאוד לסצנת הסטארט-אפים הישראלית", אומר ליאור חנוכה, מנכ"ל מרכז היזמות היי-סנטר שבחיפה. "עולם הפיננסים - בנקאות, ביטוח, תשלומים ושוק ההון - כמעט ולא השתנה במשך עשורים רבים ורק בשנים האחרונות מתחילים לחוש בשינוי משמעותי ובהבנה של גופי הענק, ששולטים בתחום, כי עת שינוי הגיעה. מצב זה מהווה הזדמנות נדירה לחברות חדשניות לפרוץ אל קדמת הבמה", מציין חנוכה.

"אחד היתרונות הגדולים בתחום זה הוא ההון הזמין בו להשקעות. מדובר בענף עתיר ממון מחד ובעל תחרות עזה מאידך. במצב שכזה הגופים הפיננסים הגדולים מבינים שללא אימוץ פתרונות חדשניים הם יישארו מאחור. ראינו את זה בישראל עם האימוץ המסיבי של פתרונות כגון 'ביט', את ההצלחה האדירה של פייפאל בעולם ועד חברות ישראליות כמו ריסקיפייד, רפיד ופיוניר שהביאו פרדיגמות חדשות לשווקים אלה וזכו לשווי פנטסטי. בישראל יש אקו-סיסטם מעולה לצמיחת חברות בתחום הפינטק - מהיכולת להתחבר לשותפים גלובליים ענקיים ועד לידע עצום שנצבר אצל המשקיעים והסטארט אפים הגדולים בתחום".

הכינוי "אומת הסטארט-אפ" ימשיך להיות אחד הכינויים הבולטים של מדינתנו, אך לעיתים מצטרף אליו צמד המילים "מכשולים רגולטוריים". כפי שנראה כשמדובר בתעשיית הפינטק המקומית - החברות צמאות להתברג במדינה ולקחת חלק מרכזי בצמיחתה של תעשייה ההיי-טק כחול-לבן ולא רק פיזית בהימצאות המשרדים במדינה. מה דרוש כדי שזה יקרה? פתיחת דלתות בזו אחר זו עד שתעשייה זו תהיה למנוע צמיחה מרכזי בתוך תעשייה ההיי-טק ובמערכת הפיננסית בישראל, תוך יצירת אקו-סיסטם אשר מעודד פיתוח טכנולוגיות פיננסיות, שיעניקו רוח גבית לאותן חברות. אותו משב אשר יגרום להם להישאר כאן ולא להעביר את המשרדים לגולה.