ההזדמנות העסקית של חברות הפינטק הישראליות

משירותים מתקדמים לבורסות ולבנקים דרך ארנקים דיגיטליים למטבעות קריפטוגרפיים ועד מיקרו-הלוואות לחקלאים שאין להם חשבון בנק. תעשיית הפינטק הישראלית נמצאת בצמיחה מואצת הודות ליכולת שלה לספק פתרונות חדשניים לחברות, מוסדות פיננסיים ומדינות

ליאורה בזרסקי
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
ליאורה בזרסקי
תוכן שיווקי

תחומים רבים עוברים טרנספורמציה דיגיטלית מואצת - מבריאות ועד קמעונאות - אבל אם צריך להצביע על תחום אחד שבו השינוי הוא דרמטי במיוחד הרי זה תחום הבנקאות והפיננסים. הסיבה לכך היא שמדובר בתחום שהיה שמרני במיוחד, עתיר רגולציה, שהתרחק משינויים כמו מאש והסתמך על נאמנות הלקוחות. אבל המציאות כפתה על התחום הממוסד והמאובן משהו לעבור שינוי עצום ולחבק את החדשנות הטכנולוגית. 

התרחש כאן צירוף של כמה גורמים: שינוי בטעמי הצרכנים, ובמיוחד צעירים בני דור ה-Y וה-Z, שצורכים שירותים באופן דיגיטלי ופיתחו ציפייה מובנת שגם השירותים הפיננסיים יינתנו להם באופן נגיש ומהיר ; הצורך בהתייעלות תפעולית עקב תחרות עזה ; הרגולציה הגוברת שתבעה משאבים רבים ועוד. הקורונה האיצה את הדיגיטליזציה בתחום הפיננסי משום שהריחוק החברתי אילץ את האנושות לפעול מרחוק, ואפילו אוכלוסיות שלא הסתגלו לצרוך שירותים באופן דיגיטלי עשו כן. 

ליאורה בזרסקי | צילום: רונן אקרמן

התוצאה היא שהפינטק נהנה כיום מהאצה אדירה. על-פי אחת הערכות, בעולם פועלים כיום כ-18,000 סטארט־אפים, שמציעים מגוון רחב של תוכנות, אפליקציות ופתרונות. 
ומה קורה אצלנו? ישראל נחשבת ל"מכה" של החדשנות בתחום זה וכיום פועלות בה כ-400 חברות פינטק. זהו שיעור גבוה, יחסית לאוכלוסייה, בפרט כאשר לוקחים בחשבון שישראל איננה מרכז פיננסי עולמי. במכון היצוא אנו עדים לשטף של פניות ממדינות שונות המבקשות לבחון טכנולוגיות פיננסיות ישראליות. מגאנה דרך אוסטרליה, בריטניה וארה"ב ועד איחוד האמירויות,  חברות ומוסדות פיננסיים מחפשים פתרונות ישראליים: שירותים לבורסות דיגיטלית, מיקרו-הלוואות לחקלאים ועוד. קחו למשל את חברת OKO Finance הישראלית, שמציעה ביטוח נזקי טבע לחקלאים באפריקה שאין להם חשבון בנק, כאשר כל התהליך נעשה באמצעות הטלפון הנייד.  

היתרון הבולט של ענף הפינטק הישראלי טמון ביכולת שלו להציג חדשנות שמשנה את המציאות התפעולית והצרכנית בתחום השירותים הפיננסים.  קחו למשל את חברת I Know First העושה שימוש באלגוריתם בינה מלאכותית מתקדם כדי להפיק תחזית לכ-50 בורסות ברחבי העולם ולזהות הזדמנויות השקעה על בסיס יומי. דוגמה אחרת היא של חברת ZenGo, שמפתחת ארנק דיגיטלי למטבעות קריפטוגרפיים במובייל ומציעה למשתמשים חוויה פשוטה וידידותית, לצד רמת אבטחה גבוהה. 

ישראל היא גם שחקנית חזקה בתחום הבלוקצ'יין והצמיחה חברות מעניינות בתחום, כמו למשל חברת WaveBL, שהטכנולוגיה שלה אומצה על-ידי חברות הספנות הגדולות בעולם ומאפשרת לראשונה לבצע מסחר בינלאומי ללא ניירת בעזרת טכנולוגית הבלוקצ'יין.
חברות ישראליות מציעות שירותים למוסדות פיננסיים, כמו למשל חברת BeeEye שפיתחה פלטפורמה חדשנית המשרתת חברות פינטק ובנקים להערכת סיכון במתן הלוואות לפרטיים ולעסקים. חברה אחרת, Shield, מאתרת הונאות פנים באמצעות בינה מלאכותית בגופי ההשקעות והבנקים.  חברה נוספת, פינובסט פיתחה פלטפורמת עזר ליועצי השקעות המאפשרת להם לשלוח המלצות השקעה אישיות למספר לא מוגבל של לקוחות בו זמנית ובמקביל, מאפשרת ללקוחות לאשר ולבצע בצורה אוטמטית בבורסה את ההמלצות בלחיצת כפתור אחת במכשיר הנייד שלהם. 

תחום הפינטק צומח במהירות ומציג את פניו היצירתיות של האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי. השינויים החברתיים, הרגולטוריים והטכנולוגיים מתדלקים את התחום ובמקביל הידוק הרגולציה הפיננסית בארה"ב, תחת ממשל ביידן, מספק הזדמנות לצמיחה נוספת עבור חברות פינטק ישראליות. ואין ספק שעוד נשמע רבות על חברות ישראליות שמככבות בזירת הפינטק העולמי. 

הכותבת היא מנהלת ענף פינטק במכון היצוא