"הפריה חוץ-גופית היא מהפכה חסרת תקדים שתמשיך להשתכלל"

פרופ' יהושוע (שוקי) דור, חלוץ ההפריות החוץ-גופיות בישראל, מספר על הצלחת טיפולי ההפריה החוץ-גופית בישראל, הליכי שימור הפוריות בקרב נשים שחלו בסרטן ועל החידושים הצפויים בעתיד

גיא פישקין
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"הפריה חוץ-גופית היא מהפכה חסרת תקדים שתמשיך להשתכלל"צילום: Shutterstock
גיא פישקין
תוכן שיווקי

בשנה הבאה ימלאו 40 שנים לאחד מהאירועים המכוננים ופורצי הדרך ברפואה הישראלית. מדובר בלידתה של ''ילדת המבחנה הראשונה'', רומי נוימרק, כיום כתבת ומגישת חדשות בתאגיד כאן 11. נוימרק היתה לסנונית הראשונה מתוך עשרות אלפי ילדים מאז ועד היום שנולדו במסגרת הפריה חוץ-גופית (IVF), תהליך הכולל את הפריית הביצית על ידי זרע מחוץ לגוף האישה, כאשר לאחר מכן הביצית המופרית מועברת לרחם שבו מתפתח ההריון.

מי שיילד את נוימרק ונחשב עד היום לאחד מעמודי התווך בתחום הפוריות בכלל והפריות חוץ–גופיות בפרט, הוא פרופ' יהושוע (שוקי) דור, מחלוצי הרופאים המיילדים המובילים, ומי שהצליח להביא לעולם עשרות אלפי ילדים לנשים שסבלו מבעיות פריון, כולל בגילאים מתקדמים במיוחד.

פרופ' דור מספר על ''האני מאמין'' שלו, תוך שהוא מספק זוויות שונות על תחום הפוריות, שהוא תופס בגדר עולם ומלואו. ''זה לא סוד שהרפואה הצליחה לבצע את המהפכה הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם בביולוגיה האנושית'', הוא אומר. ''המהפכה הזו, שנקראת הפריה חוץ-גופית, שמה למעשה את ידיו של האדם על תכנון הרבייה. במובן הזה, השרשרת האבולוציונית נשברה לחלוטין. אם בעבר דרווין אמר שהאבולוציה היא אקראית ומתאימה את עצמה לסביבה, הרי שכיום אנו חיים בעידן שבו ניתן לבחון גם נתונים גנטיים אצל עוברים, ולמנוע מהם להיוולד מלכתחילה עם מחלות שונות. זוהי מהפכה חסרת תקדים שעוד צפויה בעתיד להשתכלל עם המשך המחקרים המדעיים''. פרופ' דור מוסיף לתאר את דרכי הטיפול השכיחות המוצעות לנשים שסובלות מבעיות פריון, אך נחושות בדעתן להיכנס להריון. ''כידוע בדרך כלל בסביבות גיל 45 פוריות האישה נעצרת. הברירה הטבעית אומרת שאולי לא בריא לאישה ללדת מעבר לגיל הזה, שכן מדובר בתהליך גופני שמעלה את תפוקת הלב ב-30 אחוזים. עם זאת, לאורך השנים הוכחנו שגם נשים בנות 60 יכולות ללדת באמצעות תרומת ביצית, כך שאותה מהפכה הצליחה לתת את אותותיה ולשבור לחלוטין את מחסום הגיל''.

אילו טיפולים עומדים כיום לרשותם של זוגות הסובלים מבעיות פוריות?

''לאורך השנים הכנסנו במחלקה לפוריות בבית החולים שיבא-תל השומר את יכולת הזרקת הזרע בהפריה חוץ-גופית לתוך הביציות, תהליך שהוכיח את עצמו בצורה יוצאת דופן. טיפול זה ייעודי לכ-30 אחוזים מהזוגות המצויים בגיל הפוריות, אך מתקשים להביא ילד. בנוסף, בזכות החידושים הטכנולוגיים של החדרת הזרע לביצית באמצעות מעבדה, ניתן כיום גם להיכנס ולהוציא ביופסיות מתוך האשך ומשם להוציא את הזרעים האיכותיים ביותר.

פרופ' יהושוע דור

"חידוש נוסף שהתפתח לאורך השנים כולל אבחונים גנטיים בעוברים. בקרב זוגות שבהם אצל אחד מבני הזוג קיימת מחלה גנטית חמורה שעלולה חלילה לעבור לילדיהם, אנו מבצעים בדיקה מקדימה של העוברים באמצעות מעבדה, ורק לאחר מכן (בהנחה ונמצאו בריאים) מחזירים אותם לרחם. בצורה שכזו מתבצעת סוג של אלימינציה שבה אנו שולטים על תהליך הרבייה ומונעים מילדים בעלי מחלות גנטיות להיוולד''. לצד אלה, פרופ' דור הוביל תהליך חדשני בתחום שימור הפוריות בקרב נשים שחלו בסרטן. ''זכיתי לפתח שיטה הכוללת הקפאה של שחלות בריאות בקרב נשים שחלו בסרטן, עוד בטרם עברו טיפולים כימותרפיים שלעתים פוגעים אנושות במאגר הביציות בשחלה. עם החלמתן של נשים אלו, ביצענו לראשונה בעולם השתלה של קטעי השחלה המוקפאים בשחלותיהם. יצוין כי תהליך זה גרף הצלחה בשיעור מרשים תוך ריפוי הכשל השחלתי בקרב נשים רבות, השחלות שלהן חזרו לתפקוד מלא ובסופו של תהליך הן ילדו ילדים בריאים''.

איך ייראה תחום הפוריות בעוד עשור מהיום?

"רוב המאמץ כיום עוסק בנושא הגנטי, שמתפתח בצעדי ענק. אם בעבר בדקנו נשאות ל-18 מחלות גנטיות, כיום כבר נבדקת נשאות למאות מחלות והיד עוד נטויה. זהו חלק חיפוש מתמשך אחר 'האדם האידיאלי' תוך ניסיון למנוע ככל הניתן אפשרות כי ייוולדו ילדים עם מחלה או מום מסוג כלשהו.

"כבר היום ניתן לראות את השכיחות של הפריות חוץ-גופיות שעולות מדי שנה. המגמה הזו צפויה להמשיך, לאור העובדה כי נשים יולדות כיום בגילים מבוגרים יותר, בין אם מסיבות חברתיות או תעסוקתיות כאלו ואחרות. נשים אלו כיום מקפיאות ביציות ועושות שימוש בהתפתחות הרפואה על מנת להביא ילדים בשלב מתקדם יותר, כשהן מבוססות ומיושבות יותר בדעתן''.