האקס פקטורינג: להפוך תשלום דחוי למזומן

גם להבטיח מימון נוח וגם לגדר את הסיכון שכרוך בו בצורה מושכלת; גם למכור בתנאי תשלום דחוי וגם ליהנות מנזילות מיידית – שיטת ניכיון החייבים מאפשרת ליהנות מכל העולמות ומתבררת כיעילה במיוחד בתקופה של חוסר ודאות. מה חשוב לדעת על הפקטורינג? אילו שכלולים מבטיחים הבנקים במסגרתו ללקוחות העסקיים? ואיך הממשקים הדיגיטליים מגדירים מחדש את המכשיר היעיל הזה?

גיא רונן, תוכן שיווקי
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא רונן, תוכן שיווקי
תוכן מקודם

יותר ויותר לקוחות עסקיים מבקשים עסקאות של שוטף-פלוס-פלוס. בינתיים חובותיהם הולכים ונערמים במאזן של הספק. לכן, ובמיוחד בעת הזאת, עוד ועוד חברות מבקשות לנהל את תזרים המזומנים ואת החשיפות שלהן ללקוחות בצורה צמודה ומושכלת. מכשיר הפקטורינג, שקיים כבר שנים רבות בעולם וצובר תאוצה זה תקופה במשק הישראלי, זוכה כעת להתעניינות שיא.

פקטורינג (ניכיון חייבים או לקוחות) הוא מכשיר פיננסי שנועד להפוך עסקת אשראי לקוחות למזומן, כלומר לתשלום מיידי. הרעיון הוא שספק המוצרים או השירותים מוכר ללקוח את מרכולתו, מנפיק חשבונית כרגיל, אבל אז ממחה את החוב לגוף הפקטורינג. זה האחרון מעביר לו את התשלום לאלתר תמורת עמלה וריבית, ומאותו הרגע עומד במקומו ביחס לאותו החוב מול הלקוח. למעשה, הספק עצמו מתנתק מהחוב. הלקוח, מצדו, משלם במועד שנקבע מראש – באותם תנאי שוטף פלוס. גוף הפקטורינג לוקח על עצמו את סיכון האשראי הכרוך בכך.

היתרון לכל הצדדים בעסקה הוא ברור: הספק מנטרל את סיכוני האשראי, מבטיח לעצמו נזילות תזרימית וגמישות מימונית, וחשוב לא פחות – משיג גמישות בתנאי האשראי שהוא מסוגל להציע ללקוחות. כעת הוא יכול לעמוד בתנאי התשלום הדחוי לשביעות רצונם ולהמשיך לספק להם את השירות לאורך זמן. הוא אף יכול להציע תעריף אטרקטיבי יותר, כאשר מבחינתו, זהו כסף מזומן. כשמדובר בעסקת ייצוא הספק גם חוסך מעצמו, הודות לתשלום המיידי, את הסיכון שבחשיפה לתנודות עתידיות בשערי המט"ח. ומעל כל זה, במאזנים של הספק נגרעים חובות הלקוחות שהפכו למזומן (זאת בתנאי שהעסקה מהווה "מכר מוחלט" – על כך בהמשך).

לצד השני, הוא הלקוח במכירה, מאפשרת השיטה אשראי נוח יותר מאותו ספק. בזכותה יכול הלקוח לשמר את הספק גם בזמנים לא פשוטים עבורו ועבור המשק כולו, ועדיין ליהנות מתנאי התשלום הנוחים לו עצמו. יתרה מזאת: בזכות העברת התשלום המיידית לספק באמצעות גוף הפקטורינג, בלי שהסכום נגרע עדיין מהלקוח, יכול האחרון לנסות להוזיל את מחיר העסקה. כעסק, הפקטורינג מאפשר ללקוח לדחות הוצאה "כבדה" למועד נוח יותר.

היתרונות הללו, מנקודת ראותו של הלקוח, הם גם הבסיס לפקטורינג הפוך – Reverse Factoring (ניכיון חובות לספקים). במסגרת עסקה כזאת, הלקוח הוא היוזם את המחאת חובו מהספק לגוף הפקטורינג, שמשלם לספק באופן מיידי את סכום החשבונית בניכוי ריבית ועמלה.

התחרות בשירות היעילות

חלק מהבנקים משקיעים כיום לא מעט משאבים בתחום הצומח הזה. הם הפכו אותו לזרוע מימונית לכל דבר ועניין, שהם מעמידים לרשות העסקים והספקים כחלופה חכמה ומתקדמת לאשראי הרגיל. מבחינת הבנקים, בהתנהלותם מול לקוחות עסקיים, זהו מהלך אסטרטגי ומנוע צמיחה של ממש, שמאפשר להרחיב את מעגל השירות והלקוחות ולפרוץ לשווקים חדשים בארץ ובעולם. התחרות סביב המכשיר הפיננסי היעיל הזה מביאה לכך שהוא רק הולך ומשתכלל, כשלא אחת הוא אף נחשב לזול בהשוואה לאפשרויות המימון האחרות.

מנקודת הראות של גוף הפקטורינג, מקור ההכנסה בעסקה הוא בעמלה ובריבית שנגבית מהספק בגין מתן המימון. זו תלויה בשורה של גורמים ובהם היקף העסקה, מועד הפירעון ודירוג פנימי של הלקוח, הצד החייב בעסקה. לעתים בוחר גוף הפקטורינג שלא לקחת את הסיכון לכשל של הלקוח על עצמו ומכניס לתמונה את חברת ביטוח האשראי לשם כך.

בשירותי הפקטורינג לסוגיהם משתמשים ארגונים וגופים מסחריים וציבוריים. תחילה היו אלה חברות הענק שעמדו על יתרונותיו, אך לאחרונה גם חברות בינוניות ואפילו ספקים קטנים נהנים מהשירות. אחוז ניכר מעסקאות הפקטורינג הוא בעסקאות חו"ל, והכסף מועבר מהבנק באופן מיידי ובמטבע שבו נקובה החשבונית. היתרון כאן מבחינת מזעור הסיכון הוא מובן מאליו.

מבחן השקיפות, הביטוח והפיקוח

חשוב להבחין: פקטורינג אינו נחשב להלוואה–אשראי, כי אם למימון שהוא חלופת אשראי. בעסקה כזאת, מקור הפירעון הוא הלקוחות, ולא הספק שממחה את החוב (ולמעשה מוכר אותו לגוף הפקטורינג ללא זכות חזרה אליו במקרה של כשל של הלקוח, החייב). ההבחנה הזאת, המהותית לסוגיית הגריעה מהמאזן של הספק, עמדה למבחן בפסיקה חשובה של בית המשפט העליון, שהציבה לה הגדרות וסייגים ברורים.

בית המשפט העליון נדרש לסוגיה בעתירה של קופאס פייננס, שסיפקה שירותי פקטורינג לאגרקסקו. חברת הייצוא החקלאי נכנסה להקפאת הליכים, והעותרת דרשה לקבל לידיה את התקבולים בגין חובות הלקוחות, שלטענתה רכשה ממנה. תחילה היה זה בית המשפט המחוזי שדחה את העתירה, בקובעו שהסכם הפקטורינג שבין קופאס לאגרקסקו היה עסקת אשראי ולא מכר של חובות הלקוחות. כיוון שכך, מעמדה של קופאס פייננס הוא של נושה לא מובטח. הערעור בעליון נדחה אף הוא, כשהשופטים מחדדים את תנאי הסף ההכרחיים לעסקת פקטורינג על מנת שזו תהווה עסקת מכר ולניתוקו של הספק מהחוב.

הפסיקה הגדירה שורה של מבחנים, למשל: האם רוכש החוב, כלומר גוף הפקטורינג, נוטל את הסיכון לירידת ערך של הנכס במקרה של אי פירעון (או חדלות פירעון) מצד החייב? האם קיימים מנגנונים של פיקוח ושליטה על הזכות המומחית, כלומר: היכולת של הרוכש לעקוב אחר תשלום החוב וקבלתו לידיו? מה טיבם של הסדרי הביטוח – האם מועברת הזכות בביטוח לרוכש, והאם יש לו מעמד עצמאי בפוליסה? האם נשמרת למוכר הזכות לגבות את שארית החוב, ככל שהיא עולה על החוב שעבר לבנק? והאם גוף הפקטורינג הנמחה מקבל מהממחה בטוחה להבטחת תשלום החוב על ידי החייב?

הסוגיות הללו רחוקות מלהיות רק פלפול של רואי חשבון ויועצים משפטיים. הן נוגעות בליבת השיטה ותרמו רבות לפיזור הערפל הקיים אצל חלק מנותני השירות, במיוחד בעולם החוץ בנקאי, שאפיין אותה בעבר. כיום תחום הפקטורינג מוסדר ומפוקח, וחשוב לעשותו מול בנקים הנוהגים בשקיפות מירבית.

פקטורינג בקליק

חלק משמעותי מהשקיפות הזאת בא לידי ביטוי בזמינות של בנקאים ובקיומן של מערכות דיגיטליות ייעודיות עם ממשקי משתמש נוחים, ידידותיים וזמינים 24-7. המערכות מאפשרות לכל עסק בכל רגע נתון, מהמחשב או דרך הסמארטפון, להמחות חשבונית ולעקוב אחר פעילות הלקוחות.

למה זה בעצם חשוב? לכאורה, מרגע המחאת החוב לבנק, הספק יוצא מהתמונה. אלא שהוא חייב לדעת בזמן אמת מהו היקף הפעילות, האם הוא מתקרב לניצול מסגרת האשראי שהקצה לו הבנק לגבי לקוח ספציפי ועוד. הממשקים הדיגיטליים מציגים כל מידע כזה ובכל חתך רצוי, עד רמת החשבונית הבודדת.

פשטות השימוש בממשקים הללו, מגוון הפעולות שהם מאפשרים לבצע ומהירות התגובה – מרגע ההוראה הדיגיטלית ועד להופעת הסכום בחשבון הבנק – כל אלה הם כיום חלק מרכזי בתחרות. במידה רבה, הם משקפים את יעילות הפקטורינג שהבנק הספציפי מסוגל לאפשר ללקוחותיו העסקיים. זאת כאשר בשיטה המסורתית, במקום ההקלקות היתה לא מעט ניירת למלא ולחתום, עם לא מעט פקסים שעברו מצד לצד, והרבה יותר זמן עד שהניתוח הבנקאי הושלם והכסף הופיע בחשבון העסק. 

חמצן לעסקים

כיום שיטת הפקטורינג מקובלת מאוד בארץ ובעולם, והיא מצטרפת לסל הכלים המימוניים שמעמיד הבנק לרשות הלקוח העסקי. בדומה לכלי אשראי אחרים, היא נותנת מענה מיטבי לצורך התזרימי ולהתגמשות הנחוצה בעסקאות. אך באופן ייחודי, היא גם מאפשרת לעסק לבצע ניהול סיכונים טוב יותר ומגדרת לו חלק ניכר מהסיכון. בעידן של ערפל כלכלי, כשיותר ויותר לקוחות מבקשים לדחות את תנאי התשלום, אך גם לשמר את הספקים שלהם, המכשיר הזה יכול לספק לעסק ערך מוסף אמיתי – ולא אחת גם אוויר לנשימה.

האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה או חוות דעת מקצועית והוא אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מוסמך בתחום

פקטורינג (ניכיון חייבים או לקוחות) הוא מכשיר פיננסי שנועד להפוך עסקת אשראי לקוחות למזומן, כלומר לתשלום מיידיצילום: Shutterstock