תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המבחן הגדול של המימון החוץ-בנקאי

הצמיחה באשראי החוץ-בנקאי הגדילה את נגישות האשראי ללווים השונים במגזר הפרטי והעסקי, אבל המבחן הגדול עוד לפנינו: האם ענף המימון החוץ-בנקאי יצליח לספק נזילות בתקופה של מחנק אשראי כמו זה המתפתח בעקבות משבר הקורונה?

אנשים עם ניירות ומסמכים
צילום: Shutterstock

עד 2016, וליתר דיוק בסוף אותה שנה, שוק האשראי הישראלי התאפיין בדו-קוטביות לא מאוזנת. מצד אחד ניצבו הבנקים, שנהנו משליטה כמעט בלעדית ורבת עוצמה בשוק האשראי; מצד שני פעל שוק אשראי חוץ-בנקאי לא מוסדר, לא מקצועי ולא מפוקח. חברות שרצו לפעול בתחום מתן הלוואות ואשראי לא נדרשו לרישיון ספציפי, והדרישה היחידה היתה שההתקשרות עם הלווה תעשה בהתאם לחוק הלוואות חוץ-בנקאיות. מנגד, אנשי עסקים ובעלי חברות שרצו לגייס אשראי ולהתפתח, נתקלו לא פעם בקשיים מצד המערכת הבנקאית ובה בעת הסתייגו מגיוס מימון בשוק החוץ-בנקאי בשל דימויו כ"שוק אפור". הם יכלו רק להביט בקנאה בשוק האשראי החוץ-בנקאי בארצות הברית שהציג מצב אחר: פעילות רחבה, מפותחת ומסודרת שצומחת ומשגשגת לאורך זמן. 

ב-2016 החליט הרגולטור לעשות סדר. חוקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), שהטיל חובה על כל תאגיד שעוסק במתן שירותים בתחום האשראי, ניכיון שקים והלוואות, לקבל רישיון מתאים. המטרה היתה לפקח ביעילות רבה יותר על זהות מקבלי הרישיונות ודרך פעילותם, כמו גם להרחיב את התחרות בשוק באמצעות הכנסת שחקנים חדשים לתחום. 

גמלא הראל, חלוצת תחום המזנין בישראל >> 
אשראי חברתי לעסקים קטנים ולעמותות >>
שותפים לצמיחת הלקוחות >> 

חיתום מוצלח יותר

"זה היה מהלך נכון מאוד מצד הרגולטור", אומר ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות. "המגבלות שהציבו הבנקים - מגבלת לווה בודד, מגבלות ענפיות וכדומה - חייב הכנסת עוד ספקי אשראי למערכת, מה גם שלחברות המימון החוץ-בנקאיות יש יתרונות מובנים. הן יותר קטנות וגמישות מהבנקים ובחלקן גם יותר טכנולוגיות. הן ממוקדות רק במתן אשראי ומתמחות בכך. הן טוענות, ואפשר לקבל זאת, שהן יודעות לבצע ניתוח אשראי מושכל יותר ולבצע חיתום מוצלח יותר וכך לדעת לזהות מראש דיפולטים". 

חברות האשראי החוץ-בנקאי יודעות לספק אשראי כנגד סוגים שונים של נכסים - תזרימי מזומנים, ציוד, מכונות ועוד, כאשר חלקן אף הפכו לחברות ציבוריות והן מגייסות מקורות בשוק ההון ומפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. לפי בנק ישראל, גופי האשראי החוץ-בנקאי הציבוריים (לא כולל חברות כרטיסי אשראי וגופים מוסדיים) עדיין חולשים על שיעורים נמוכים מסך האשראי הכולל במשק - פחות מאחוז. עם זאת, שיעורי צמיחת האשראי גבוהים - עם ממוצע שנתי של יותר מ-25%.

מימון גם ללווים בעלי סיכון

מעבר לרגולציה ולחקיקה, מה שמאפשר את מהפכת האשראי החוץ-בנקאי היא הטכנולוגיה. "בעבר רק הבנקים ידעו לנהל את אופרציית ההלוואות, כולל הרישום והמצ'ינג בין גיוס פיקדונות למתן הלוואות, תוך אבחנה בין לקוחות 'טובים' ל'רעים', כי היה להם מידע רב על הלקוחות ולא היה להם תחליף. כניסת הביג דאטה, הבינה המלאכותית ויכולות טכנולוגיות נוספות של איסוף וניתוח מידע שינתה זאת", אומר ד"ר אלון רביב, מרצה בכיר למינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן המתמחה ביציבות פיננסית. "היום יש גורמים עסקיים שיכולים לחזות היטב - לפעמים אפילו טוב מהבנקים - את יכולת ההחזר של לווים פוטנציאליים. זה פותח מקורות חדשים ומגדיל את היכולת של החוץ-בנקאיים ליטול על עצמם סיכונים ולספק מימון גם ללווים בעלי סיכון ובטוחות נמוכות - תחום שהבנקים לא נכנסו אליו - תוך התאמת האשראי לפרופיל הסיכון של הלקוח". 

עם זאת, לטענתו הבעיה היא שהפיקוח על אשראי זה עדיין לא מפותח מספיק ואין גם תיאום בין המפקחים השונים, ויש לשאוף לכך שיקום גורם מפקח אחד שיראה את כל השוק ויהיה אחראי על יציבות כלל המערכת הפיננסית.

את התרחבות שוק האשראי החוץ-בנקאי צריך לייחס גם לכניסת הגופים המוסדיים לתחום (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח). זו החלה, מזכיר פרופ' ישי יפה, מרצה למימון באוניברסיטה העברית בירושלים, עם פרסום מסקנות ועדת גולדשמידט לפני כחמש שנים. הוועדה הוקמה כדי לבחון את אופן השקעת הגופים המוסדיים בהלוואות פרטיות, בדומה לוועדת חודק, שהסדירה בעבר את פעילות המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרניות - אותן אגרות שבאמצעותן מגייסות חברות מימון לפעילותן השוטפת, בדרך של קבלת הלוואה ממוסדיים. 

"באמצעות שני הכלים הללו - השקעה באג"ח קונצרני ומתן אשראי לפרטיים - הגופים המוסדיים הפכו לשחקן חשוב במערכת האשראי", קובע יפה. "בכל הקשור להלוואות לפרטיים, למוסדיים יש יתרון בכך שהם מכירים היטב את הלווים ואת היסטוריית האשראי שלהם - תנאי הכרחי לתיווך פיננסי יעיל. גם ההשקעות שלהם באג"ח קונצרניות מתאימות למח"מ (משך חיים ממוצע) הארוך של החיסכון הפנסיוני אותו הם מנהלים". 

ריבוי שחקנים מיטיב עם הצרכנים

ד"ר דישטניק טוען כי המבחן המשמעותי מגיע בימים אלה. "בעולם ללא קורונה ברור שככל שיש יותר שחקנים בשוק האשראי הדבר משפר את עמדת המיקוח של הלווים ומוביל להקטנת הריבית הממוצעת. אך בעקבות הקורונה הולך ומתפתח משבר אשראי. לכאורה, במצב כזה, שבו הבנקים יצמצמו אשראים ויגלו פחות נכונות לתת הלוואות, טוב שיש עוד מקורות. אבל חברות האשראי החוץ-בנקאי עצמן לוקחות הלוואות קצרות מועד מהבנקים ומלוות בריבית יותר גבוהה. אם הבנקים יצמצמו אשראי, גם היכולת של החוץ-בנקאיים לספק אשראי תקטן. במקביל, אנחנו כבר עדים לקפיצת התשואה באג"ח של חברות האשראי החוץ-בנקאי הציבוריות והמשקיעים מוכרים הכל, כך שהמבחן עוד לפנינו. עם זאת, אין ספק שעקרונית ריבוי שחקנים בשוק האשראי מיטיב עם הצרכנים. הבנקים הם ארגונים גדולים, מסורבלים ועתירי ביורוקרטיה, ושחקני האשראי החוץ-בנקאי קטנים יותר, ממוקדים יותר ונעזרים בטכנולוגיה מתקדמת לצורך ניתוח אשראי יותר מדויק ובמובן זה הדבר משפר את שוק האשראי".

המרואיינים בכתבה אינם מייצגים או קשורים לחברות הפועלות בתחום או לאלה המופיעות בכתבות ההמשך

בחזרה למדור >> 

כתבות שאולי פיספסתם

*#