המטרה הכפולה: הוכחת יכולת והרחבה מהותית של הפעילות

ההליכים התחרותיים האחרונים של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, בשילוב קיבולת אגירה, שיחוברו לרשת החלוקה, עוררו הרבה רעש בשוק האנרגיה המקומי. זה נכון במיוחד לגבי ההליך השני, שתוצאותיו הוכרזו בסוף דצמבר 2020 ובו נקבע כי מחיר החשמל שישולם לזוכים יעמוד על 17.45 אגורות לקוט"ש. מחיר זה נמוך ב-12% מהמחיר בהליך התחרותי הראשון לפני מספר חודשים, בו נקבע מחיר של 19.9 אגורות לקווט"ש, מה שמצביע על ירידה מתמשכת בתעריפי האנרגיה הסולארית והפיכתה לאמצעי החשמל הזול ביותר אל מול החלופות האחרות. במשרד האנרגיה הגדירו את ההליך האחרון כהצלחה ורואים בו צעד משמעותי במימוש היעד החדש של ייצור 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. 

אך מה שהיה מעניין לא פחות הוא הזוכים בהליך. מבין עשרת היזמים שניגשו, שבעה זכו במכרז ובמקום השני מבחינת היקף הזכייה התייצבה חברת האנרגיה המתחדשת סולגרין. החברה זכתה בהספק מצטבר של כ-95.6 מגה-וואט במונחי AC, המשקף הקמת מתקנים בהספק מותקן במונחי DC של כ-210 מגה-וואט.

"זו הייתה זכייה מהותית ביותר מבחינתנו ואנו מאוד שמחים על התוצאות ההליך", אומרת מאיה לחמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בסולגרין. "אנחנו רואים בזה צעד נוסף ביישום אסטרטגיית החברה לצמיחה מואצת בישראל והגשמת שיתוף הפעולה עם המושבים והקיבוצים, ששותפים איתנו בפרויקטים השונים שייבנו במסגרת הזכייה. צריך לזכור שאנו נמצאים כעת בתנופה עסקית גדולה, כאשר לצד הזכייה הנוכחית והפרויקטים שאנחנו מקימים בימים אלה בישראל, אנחנו נכנסים לפעילות משמעותית באיטליה".

הכדור בידי המדינה

לדברי לחמן, ההכנסות הצפויות מהפרויקטים ביחס לכלל היקף הזכייה של החברה בתקופת ההסדרה, ובהתחשב בתרחישי ההפעלה השונים של המתקנים, מוערכות בכ-70 מיליון שקלים לשנה במצטבר. עלות ההקמה הכוללת של המתקנים ומערכות האגירה הנלווים להם צפויה לעמוד על כ-630-680 מיליון שקלים. 

עם זאת, היא גם מתריעה, כי השלב הבא מבחינת המדינה הוא חיבור הפרויקטים לרשת החשמל. "יש לנו ניסיון בתחום. אנו מחזיקים בצבר פרויקטים איכותי מאוד בדרום הארץ וצבר נוסף בצפון, ואני יודעת עד כמה זה קריטי שהם יחוברו לרשת הארצית. הפתרון מצד המדינה הוא פשוט וכלכלי – היא לא צריכה להקים תחנות משנה חדשות, אלא רק להגדיל את השנאים בתחנות המשנה הקיימות כדי שאלה יוכלו לקבל את האנרגיה שהמתקנים ייצרו כבר בשנת 2023. זה מייתר את הצורך לסלול קווים חדשים, או לחכות שנים לאישורים והיתרים להקמת קווים ותחנות משנה חדשות. 

"פתרון נוסף הוא קידום במקביל של פתרונות אגירה מערכתית כתחליף רשת, בעיקר באזור הדרום, תוכנית שרשות החשמל כבר מקדמת", מוסיפה לחמן. "עשינו עבודה רצינית בנושא ומיפינו את כל הקווים ותחנות המשנה הרלוונטיים ואת השינויים שנדרש לבצע בהם. זה פתרון קל, שכן המדינה תידרש רק להשקיע כסף כדי לטייב את רשת החשמל באזור ולחבר את כלל הפרויקטים באזור. אנחנו נפנה בצורה מסודרת עם הצעות פתרון למדינה כדי שהן ישולבו במסגרת תוכנית הפיתוח של הרשת. נקווה שהיא תעשה בו שימוש. הכדור בידי המדינה".

סינרגיה עסקית

לזכייה בהליך יש משמעות נוספת אסטרטגית מבחינת סולגרין והיא ההתמקצעות בעולם אגירת האנרגיה בהיקפים גדולים, תוך לימוד ושימוש בטכנולוגיות השונות. לחמן מציינת, כי במסגרת שילוב פתרון האגירה בפרויקטים שהחברה תבנה במסגרת הזכייה היא תשתף פעולה, בין היתר, עם חברת אגירת האנרגיה אוגווינד, חברה טכנולוגית ישראלית, שמפתחת ומטמיעה טכנולוגיית אגירה של אוויר דחוס למטרת אגירת אנרגיה, עימה חתמה סולגרין הסכם על שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח. בהסכם נקבע, בין היתר, כי לחברה יינתנו תנאים מסחריים מועדפים ביחס לפתרונות אגירה  ולאוגווינד תינתן אפשרות להצטרף להחזקה בתאגידי הפרויקטים הרלוונטיים, בשיעור של עד 25% מחלק החברה. 

מהי החשיבות של ההסכם שלכם עם אוגווינד?

"שיתוף הפעולה עם אוגווינד מייצר סינרגיה עם האסטרטגיה העסקית של סולגרין והמטרה היא לפעול כגורם מוביל בהקמת פרויקטי אנרגיה מתחדשת בשילוב עם טכנולוגית אגירה. אני מעריכה ששיתוף הפעולה יתמוך בתוואי הצמיחה שלנו, בארץ ובחו"ל, תוך מתן דגש על חדשנות וקידום פרויקטים משמעותיים הכוללים פתרונות אגירה. שילוב פתרונות אגירה במתקנים סולאריים תופס נתח הולך וגדל בעולם האנרגיות המתחדשות בכל העולם". 

שותפות אסטרטגית עם היישובים

סולגרין, שנשלטת מאז שנת 2019 על-ידי קרן האנרגיה והתשתיות ג'נריישן קפיטל, מתמחה בייזום, תכנון, פיתוח, הקמה ותפעול של מתקני חשמל לטווח ארוך ויש לה צבר נכסים מניב של 23 מגה-וואט, עם צפי הכנסות שנתי של כ-37 מיליון שקלים. החברה מקדמת בפיתוח למעלה מ-450 מגה-וואט של פרויקטים קרקעיים עם קיבוצים ומושבים בדרום ובצפון הארץ. במקביל, החברה פועלת לייזום פרויקטי אנרגיה מתחדשת קרקעיים נוספים מסוגים שונים ופרויקטים סולאריים על מאגרי מים וגגות מסחריים. בימים אלו החברה מקימה שלושה פרויקטים קרקעיים גדולים על בסיס מכסות שזכתה במכרזים קודמים. במהלך 2020 ביצעה החברה, הנסחרת בבורסה בתל-אביב, שני מהלכים משמעותיים לגיוס הון, במטרה לחזק את מבנה ההון, וגייסה הון בסך כולל של כ- 176 מיליון שקלים. יו"ר החברה הוא גל בוגין, והמנכ"ל הינו תום שפרן.

"בשנתיים האחרונות יצרנו צבר של פרויקטים מבטיחים בפיתוח והוכחנו יכולות ביצוע מרשימות בהקמת הפרויקטים ובזכייה בהיקפים מהותיים במכרזי רשות החשמל"", מציינת מאיה לחמן. "הוכחנו לשוק ולשותפים שלנו שאנחנו יודעים להביא פרויקטים איכותיים, לזכות במכרזים בתנאים תחרותיים, לשתף פעולה עם יישובים בצפון ובדרום - משדה נחום בצפון ועד שדה יואב בדרום - ולקדם שותפות אסטרטגית עם שותף כמו אוגווינד, שמאפשרת לנו גם לספק פתרון טכנולוגי שונה וגם פתרון מסחרי לעלויות הביצוע והיישום של פרויקטים סולאריים משולבים באגירה. 

"היכולת לוודא שיש לך פתרון איכותי ברמת רווחיות טובה היא קלף מנצח והזכייה במכרז האחרון הייתה, ללא ספק, אבן דרך חשובה בחיי החברה. הגענו למכרז עם צבר פרויקטים משמעותי שמגבה את הזכייה שלנו כנגזרת מהניסיון המשמעותי והמצטבר של הצוות המוביל בשוק האנרגיה המתחדשת. אני בטוחה שנצליח לממש את כל הזכייה ובצורה כלכלית מיטבית".

מהו היתרון שלכם בשוק, שהופך צפוף יותר ויותר? 

"יש לנו בעלת שליטה יחידה שתומכת באופן הדוק בצמיחת החברה – קרן ג'נריישן קפיטל - שהיא שחקן משמעותי בשוק האנרגיה והתשתיות, עם ידע ייחודי בשוק האנרגיה ובעלות על נכסים בסגמנטים שונים בשוק האנרגיה, וסולגרין היא זרוע ההשקעות שלה באנרגיות מתחדשות. דבר נוסף הוא האסטרטגיה והמבנה הארגוני שלנו, שתומכים במהלכי הצמיחה. כחברת אנרגיה אנחנו ממוקדים בכל שרשרת הערך: מייזום דרך מימון ועד הקמה ותפעול והכל במטרה למקסם את ערך הנכסים. צבר הפרויקטים שלנו בישראל הוא מאוזן. הוא גם רחב ומגוון והוא גם פרוס לכל אורכה של מדינת ישראל, מה שמאפשר גמישות מירבית למימוש פרויקטים בשנים הקרובות. 

"חשוב לזכור שבנוסף לרגל הישראלית יש לנו גם רגל בינ"ל. הוכחנו יכולות וניסיון בפיתוח עסקי בחו"ל, שמבוססות על הסכמים עם חברות פיתוח פרויקטים מקומיות. מה שמבדיל את הפעילות שלנו לעומת המתחרים הוא השילוב של רכישת נכסים בשוק המשני ופיתוח נכסים חדשים במקביל. המהלך הראשון באיטליה ישפיע בצורה מהותית על החברה - גם בטווח הקצר וגם בפיתוח צבר קרקעי מהותי לטווח היותר ארוך. 

"ואחרון-אחרון חביב, אך לא בחשיבות, הוא השותפות שלנו עם היישובים שהיא שותפות לטווח ארוך. יש לנו למעלה מ-30 פרויקטים עם היישובים בהיקף של כ-450 מגה-וואט, ויחד עימם אנחנו כבר חושבים על המכרזים הבאים, שיאפשרו להם ליהנות מעוד הכנסות, גם כבעלי הקרקע וגם כשותפים. זה יעזור לנו לממש את הפוטנציאל העסקי שלנו ויעזור להם כאגודות חקלאיות המחפשים עוד מקורות הכנסה. צריך לזכור שאנרגיה מתחדשת הוא מקור הכנסה יציב ובטוח. תקופת הקורונה הראתה כמה השוק חזק, כי צריכת החשמל נמשכת בכל מצב ותזרים המזומנים נותר יציב". 

איך אתם רואים את הפוטנציאל בישראל?

"אנחנו מאוד מאמינים באנרגיה סולארית. יש הרבה סגמנטים חדשים  ומבחינתנו זה מנוע צמיחה חזק ואנחנו רואים הרבה פוטנציאל בדרך למימוש היעדים שקבעה הממשלה של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. מדובר על 16 ג'יגה אנרגיות מתחדשות ב-2030, כלומר, על תוספת שנתית של למעלה מג'יגה בכל אחת מעשר השנים הבאות, ותוספת משמעותית של כשלושה  ג'יגה אגירה. 

"מעבר לכך שהאנרגיה הסולארית הופכת זולה יותר מהקונבנציונלית, היכולת לאגור את האנרגיה מסמנת את היעד הבא - יציבות באספקת האנרגיה. ויש עוד היבט - אני חושבת שהאסימון נפל למקבלי ההחלטות והם מבינים שהפתרון למשבר האקלים, שישראל חייבת לקחת חלק בו, הוא באמצעות הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות. אני מעריכה שיהיו עוד מכרזים רבים שבהם נשתתף וזה יאפשר לנו לקבע את המעמד שלנו במגרש של השחקנים המובילים בשוק ולהביא ערך משמעותי לשותפים ולמשקיעים". 

"הפעילות באיטליה - אבן דרך משמעותית בחיי החברה"

כאמור, לצד הרגל הישראלית יש לסולגרין גם רגל בינ"ל. עיקר הפעילות שלה ממוקדת כיום באיטליה, שם קיים משטר רגולטורי אוהד המבוסס על תוכנית עשר השנים של איטליה, שהוגדרה ב-2017, ומטרתה הייתה להפוך את מערכת האנרגיה האיטלקית לטובה יותר מבחינת תחרותיות, יציבות ויתירות, תוך צמצום הפער במחיר החשמל בין איטליה לשאר מדינות אירופה, צמצום השימוש במקורות מזהמים ותאימות עם אמנת פריז. כל זאת תוך הגדלת היציבות באספקת החשמל, גיוון במקורות והגדלת העצמאות האנרגטית של איטליה. התוכנית הציבה כמה יעדים ברורים ובהם 55% מהחשמל המיוצר יגיע ממקורות מתחדשים עד 2030 והפסקת שימוש בפחם עד 2025. 

"כבר ב- 2014 איטליה הגיעה ליעד האירופי ל-2020 של 17% מתחדשות", מדגישה מאיה לחמן. "הטכנולוגיות המובילות הן הידרו וסולארי והיא נמצאת במקום השמיני בעולם עם 58 ג'יגה-וואט הספק מתחדש מותקן. השוק האיטלקי הינו שוק מפותח מבחינת מימון, ייזום, הקמה ותפעול. עובדה זו מאפשרת להאיץ את חדירת המתחדשות בזמן יחסית קצר. באיטליה קיימות מערכות רגולטורית וסטטוטורית מפותחות ויציבות המאפשרות קידום מיזמים מתחדשים בצורה יעילה, זאת מעבר לנתוני קרינה טובה שמאפשרים להגיע למחירים תחרותיים". 

מהו בעצם מתווה הפעילות שלכם באיטליה?

"בסינרגיה זהה לפעילות בישראל. אנו פועלים בשני ערוצים: רכישה והשבחה של נכסים קיימים ופיתוח צבר פרויקטים עתידי. כפי שדיווחנו, אנו בתהליך רכישה והשבחה של  נכסים מניבים בהיקף משמעותי שיכול להגיע עד ל-70 מגה-וואט, כשלרובם תעריף מובטח עד 2031-2032. כל נכס הוא בגודל ממוצע של כ-1 מגה-וואט לנכס ולאחר הרכישה כל נכס צפוי לעבור שדרוג הנדסי, תפעולי להגדלת תפוקות וזמינות של המערכות, לרבות הליך של מימון מחדש על בסיס הביצועים המשופרים. תשואת היעד של הפורטפוליו במקרה זה היא  11% - שהיא משמעותית גבוהה מתשואת השוק.

"לגבי צבר פרויקטים עתידי, אנחנו נמצאים במו"מ על פיתוח צבר פרויקטים משמעותי של כ- 200 מגה-וואט, תוך התמקדות בפרויקטים קרקעים משולבי אגירה בגודל 10 מגה-וואט ומעלה ומכירת חשמל במחירי שוק, או מסחר בשוק חופשי. אנחנו מפתחים את הפרויקטים בשיתוף עם גורם מקומי, כאשר סולגרין הינה בעלת השליטה במיזם.

"מבחינתנו, במקביל לעבודה האינטנסיבית בישראל, הפעילות באיטליה היא אבן דרך משמעותית בחיי החברה וקפיצת מדרגה משמעותית מבחינת היקפי הפעילות. למעשה, הכניסה לפעילות באיטליה מהווה מנוע צמיחה מהותי נוסף לפעילות החברה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, והיא תגדיל משמעותית את הכנסות החברה והתזרים התפעולי. כמובן שבמקביל למהלך הכניסה לשוק המתחדשות באיטליה, אשר כאמור מייצר סינרגיה מלאה לפעילות הליבה של החברה בשוק המקומי, אנו ממשיכים להיות ממוקדים בהאצת הפיתוח, ההקמה והתפעול של הנכסים המניבים בישראל ובוחנים בצורה מתמדת כניסה למדינות נוספות".

מה החזון שלכם?

"קודם כל, חשוב לציין שאנחנו רואים את עצמנו כחברת אנרגיה בעלת אופק השקעה ארוך טווח לכל מחזיקי העניין - בעלי המניות, העובדים, הספקים והשותפים שלנו. בנוסף, שמנו לנו למטרה להיות חברה חדשנית שתשלב חדשנות יזמית, טכנולוגית ופיננסית. יש לנו כרגע שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: הרחבה מהותית של הפרויקטים בפיתוח המיועדים למכרזי רשות החשמל ובפעילות הבינ"ל, רכישות נכסים בעלי פוטנציאל לשיפור טכנולוגי-תפעולי-פיננסי ופיתוח פרויקטים. אני חושבת שצבר הנכסים המניבים הקיימים, לצד נכסים בהקמה וצבר הפרויקטים המשמעותי בפיתוח, ההון האנושי האיכותי שמביא איתו את היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסה, כל אלה מבטיחים כי נהפוך לשחקן מוביל בשוק".