תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון לייצור חשמל מאנרגיית השמש

השילוב של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות עם טכנולוגיות אגירה יכול לתת מענה לאספקה של חשמל אמין, רציף ובמועד הנדרש, לאפשר הורדת המחיר לקוט"ש ולספק תועלות רבות לרשת החשמל. מקור חדש לאנרגיה מתחדשת

מערכות סולאריות
Shutterstock

הירידה הדרמטית במחירן של מערכות פוטו-וולטאיות בעשור האחרון הביאה לשינוי מהותי ביותר בתחום ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. לאחר תקופה ארוכה שבה היה מחירו של חשמל פוטו-וולטאי גבוה מכדי לאפשר שימוש נרחב, כיום הוא מהווה מקור תחרותי לחשמל מתחנות כוח - ובקנה מידה של הרשת הארצית. 

גרשון גרוסמן
לילי גרוסמן

בשנת 2018 הותקנו ברחבי העולם למעלה מ-100 ג'יגה-ואט של אנרגיה סולארית, וסך הקיבולת העולמית של אנרגיה זו עבר את רף ה-500 ג'יגה-ואט - עלייה של 4% לעומת 2017 ולעומת עליות של 30% ו-50% בשנתיים שלפני כן (בהתאמה). 

אנרגיה סולארית הייתה ב-2018 הטכנולוגיה בעלת היקף ההתקנות הרחב ביותר (36%), כפול מהיקף ההתקנות של אנרגיית רוח ותחנות כוח המופעלות בפחם, ומשתווה להיקף ההתקנות של פחם, גז טבעי וגרעין גם-יחד. עם זאת, אנרגיה סולארית רחוקה עדיין ממיצוי הפוטנציאל הרחב שלה, ובשלהי 2018 היא מהווה רק 2.2% מייצור החשמל העולמי.

מדיניות נכונה ועיצוב שוק האנרגיה

מחירי האנרגיה הסולארית הפוטו-וולטאית (PV) ירדו בעשור האחרון בצורה מרשימה, מ-350 דולר בממוצע למגה-ואט-שעה ב-2009 עד לפחות מ-50 דולר בממוצע ב-2018 - מחיר המתחרה עם אנרגיית רוח והינו זול יותר ממקורות פוסיליים. ב-2018 ירדו מחירי האנרגיה הסולארית ב-14% לעומת 2017, ובמקומות שטופי-שמש ירד מחיר החשמל לכ-2 סנטים לכל קוט"ש (בדרום ארה"ב, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים). 

באופן כללי, ניתן לומר שהמחיר במדינות מתפתחות גבוה יותר לעומת כלכלות עם מדיניות יציבה. אלא שצמיחה אינה מתאפשרת על-ידי מחיר נמוך בלבד, ונדרשים מדיניות נכונה ועיצוב שוק האנרגיה כמכלול; במקומות שונים בעולם כגון סין, ארה"ב והודו, נרשמה ב-2018 עצירה ואף התכווצות של השוק הסולארי, ואילו במקומות אחרים כגון אירופה או אוסטרליה נרשם גידול (21% ו-300%, בהתאמה). בעוד שאת הגידול באירופה ניתן לייחס ליעדים הלאומיים של האיחוד האירופי ל-2020, הרי שאת הירידה בהיקף ההתקנות בסין ניתן לייחס לעצירת תוכנית הסובסידיות ב-2018. 

סין, המובילה העולמית בהיקף ההתקנות, הייתה גם הראשונה שזיהתה את החשיבות האסטרטגית בבעלות על כל שרשרת האספקה של הייצור הסולארי הן לתעשייה והן לביטחון האנרגטי, כמו-גם במחיר הנמוך ובגמישות של ייצור חשמל נקי. עצירת תוכנית הסובסידיות הינה שלב מעבר מתעריפים נדיבים מדי לעבר מנגנון תמריצים יעיל כלכלית, ומגמה דומה נרשמת כמעט בכל העולם.

שילוב משתלם

אנרגיה סולארית היא מקור אנרגיה רצוי אך לא יציב, ולא תמיד מספק את החשמל במועד שבו הוא נחוץ. ניתן לתקן מצב זה על-ידי שילוב של מערכות לייצור חשמל סולארי עם מערכות אגירת חשמל מתאימות.

בשנים האחרונות ירדו מחירי סוללות ליתיום-יון ב-85% - מ-1,160 דולר בממוצע לקוט"ש ב-2010, ל-176 דולר לקוט"ש ב-2018 - והתחזית היא לירידה אף מתחת ל-100 דולר ב-2024. לצד טכנולוגיות אגירה נוספות, סוללות ליתיום-יון הינן הדומיננטיות כיום בשוק הסוללות והמגמה רק תתחזק לאור השקעות גדולות שמבוצעות בשנים אלו במפעלי ייצור בסין, ארה"ב, תאילנד ועוד - מה שמגדיל את התמריץ לשיפור הטכנולוגיה הקיימת ולא לאימוץ טכנולוגיות חדשות. 

עם זאת, כיום מדובר בעיקר על אגירה לטווח קצר (כ-4 שעות), ויש הטוענים שזה לא יספיק לשם תמיכה בחדירה של אנרגיה מתחדשת בהיקפים גדולים: הבנק העולמי צופה שהביקוש לסוללות יגיע ב-2040 ל-2,800 ג'יגה-ואט-שעה - יותר ממחצית מהחשמל המיוצר ביום מאנרגיה מתחדשת ברחבי העולם כיום. 

בעת האחרונה התחזקה ההפנמה שהחיבור של שני הרכיבים, מערכות סולאריות ואגירה, משנה את התמונה. בנוסף לכך שהשילוב ביניהם מאפשר הורדת המחיר לקוט"ש, הוא גם מאפשר תועלות רבות לרשת החשמל: סוללות המותקנות כיום בעולם משמשות בעיקר לייצוב תדר (כמחצית מהקיבולת המותקנת) וכן כרזרבה לכושר הייצור, לצורך ניהול חשבון החשמל, הסטת עומסים ועוד.

דרושה: הסדרה

בדיון מעמיק שהתקיים השנה במפגש פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן, בהשתתפות מומחים מהאקדמיה, התעשייה והממסד, התקבלו ההמלצות הבאות לקידום הנושא בישראל: ראשית, יש לאפשר למתקנים המשלבים מערכות סולאריות ואגירה ליהנות מהטבה של Net Energy Metering: בעלי מתקנים אלו יכולים להזין אנרגיה לרשת ולקבל קרדיט על כולה (בישראל כיום לא ניתן היתר לסוללות להזין חשמל לרשת).

שנית, יש לבנות רגולציה מעודדת אגירה. הנושא לא מוסדר כיום באמות המידה של רשות החשמל: אין תמריצים לשימוש יעיל או קנסות לשימוש לא יעיל, בהתאם לצורכי רשת החשמל (בדומה, למשל, למנגנון Demand Charge); אין תמריצים כלכליים לפיתוח נושא האגירה, והצרכן לא מתמודד עם עודפי הייצור שלו. באוגוסט האחרון פרסמה רשות החשמל טיוטת רגולציה לעיון הציבור (שימוע) בנושא זה. בהקשר זה, הומלץ בפורום האנרגיה לבנות מנגנון ורגולציה מתאימים לטיפול בר-קיימא בסוללות בסוף חייהן.

למעשה, השילוב של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות עם אגירה הינו מקור חדש לאנרגיה מתחדשת, שנותן מענה לאספקה של חשמל אמין, רציף ובמועד הנדרש. הוספת אגירה למערכת סולארית מהווה לא רק פתרון לסוגיית אי-ההתאמה בין מועד האספקה והצריכה, אלא יש בה פוטנציאל להוספת ערך משמעותי עבור בעלי עניין שונים, בזמנים שונים של היום והשנה. אותה סוללה המשמשת את הבית הפרטי יכולה לשמש גם את רשתות החלוקה וגם את רשתות ההולכה - לגיבוי, לייצוב תדר ברשת ועוד.

פרופסור גרשון גרוסמן - ראש פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית של הטכניון.

בחזרה למגזין אנרגיה >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#