תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גז טבעי: שינוי אסטרטגי ותעשייתי

הגז הזמין בישראל יכול להוביל חיסכון כביר באנרגיה וביבוא דלקים. לנושא זה חשיבות כלכלית רבה עבור המשק והתעשייה, הוא חייב לקבל ביטוי רציני בסדר היום הלאומי, וקריטי שהשימוש בו ייושם כבר היום

אסדת קידוח לגז
Shutterstock

אין זה סוד שישראל מוגבלת במגוון משאבי הטבע שלה. היא אומנם הוכיחה את יכולתה לנצל ביעילות ולבנות תעשייה תחרותית גלובלית על-סמך מעט המשאבים שהיו עד כה – תמלחת ים המלח, סלע הפוספט בצפון הנגב וצמנט הנחושת בתמנע - אך עם גילויו, נוסף הגז הטבעי כמשאב טבע משמעותי מאוד המאפשר לממש יתרונות כלכליים רבים. לאור ההתפתחויות במשק האנרגיה, ישראל צריכה לעשות זאת בחוכמה - ובעיקר במהירות. 

ד"ר גלעד פורטונה
יח"צ

כיום מיושם חלקית בישראל מנגנון GTE (Gas to Energy) המאפשר שימוש ליצירת אנרגיה זמינה וזולה - הכוללת ייצור חשמל בזול ממקורות עצמיים (גז טבעי) והקטנת התלות ביבוא דלק מחו"ל - ומאפשר ייצור חשמל בצמצום משמעותי של זיהום האוויר (אם כי אינו מפחית את אפקט גזי החממה). חשוב לזכור, שאספקת גז טבעי מאפשרת למפעלים עתירי-אנרגיה חיסכון ענק בהוצאות האנרגיה, ובכך גם משפרת משמעותית את כושר התחרות שלהם.

גז טבעי לסקטורים שונים במשק

עם התפתחות מגזר הגז הטבעי בעולם ושיפור דרכי ההפקה, מנוצל כיום הגז הטבעי גם לשימוש בתהליכים נוספים ובהם ייצור כימיקלים המכונה GTC (Gas to Chemicals) וייצור דלק תקני לתחבורה המכונה GTL (Gas to Liquid). היישום המיידי, שעל בסיסו כבר מתוכננים מפעלים רבים בעולם, הוא ייצור כימיקלים המבוססים על הגז הטבעי כמקור האנרגיה העיקרי, ובחלק מהמקרים גם כחומר הגלם לתהליך. גודל מאגרי הגז בישראל גדול משמעותית מפוטנציאל הצריכה החזויה רק למימוש לצורכי אנרגיה, ולפיכך החשיבות הרבה שיש בגז הטבעי. 

אם ישראל רוצה לנצל את הגז הטבעי לתועלתה, עליה ליישמו לפי סדר העדיפויות הנוכחי:

1. ייצור דשנים נוספים המתבססים על האמוניה, שאותה כבר מתוכנן לייצר מהגז הטבעי בשנים הקרובות. בשלב הראשון מדובר בייצור אמוניה החיוני להפקת הדשן אשלגן ניטרט, המוצר הראשי של 'חיפה כימיקלים' במישור רותם. המשך הפעלת מפעל הענק של החברה בדרום מותנה בהקמת מפעל לייצור אמוניה, כפי שתוכנן. במקביל, נמצא בתהליכי אישור מפעל נוסף לייצור אמוניה ומוצרי המשך על-ידי חברה חדשה נוספת. אנו מניחים בסבירות גבוהה שהקמתם תתחיל בהקדם.

מגוון הדשנים, המבוססים על האמוניה כחומר הגלם הוא רחב, ואנו מציעים לקדם בשנים הקרובות כיוון זה בגישה פרו-אקטיבית. יזמים כבר החלו לקדם את הנושא כאשר פארק התעשיות מישור רותם מתאים להקמת המפעלים, הידע קיים בישראל ויש ניסיון מוכח וזמין בעולם.

2. ייצור מוצרים פטרוכימיים וחומרים פולימריים לתעשיית הפלסטיקה. השלב הבא המתבקש הוא ייצור מוצרים פטרוכימיים שיהיו מבוססים על הגז הטבעי, וישחררו אותנו מחלק מהיבוא של נפט והתבססות על תזקיקים של נפט. הנושא היה אפשרי עם הפקת הגז מאתר תמר, והפך היום הרבה יותר אטרקטיבי עם הפעלת אתר לוויתן. 

הפקת הגז ממאגר לוויתן מחייבת היום טיפול בנוזלים המופקים מהמאגר, ולכן הפיכתם לחומרים פטרוכימיים הינה win-win גם לתעשייה ולכלל כלכלת ישראל, וגם למניעת צורך בפתרון ל'קונדנסטים' - הנוזלים המופקים בעת הפקת הגז הטבעי מלווייתן. ברוב האתרים להפקת גז טבעי בעולם משמשים הקונדנסטים להפקת הפולימרים. יצוא מוצרי ההמשך יהיה ערוץ מצוין ליצוא משופר וקל לשינוע, המבוסס על משאבי הגז הטבעי.

מכיוון שיש לחץ סביבתי באזור חיפה, לא מומלץ להרחיב את הייצור הזה באתר בתי הזיקוק הקיימים אלא טבעי וראוי שמפעלים אלה יוקמו הרחק מריכוזי אוכלוסייה גדולים במישור רותם, המתוכנן להתאים לאיכלוס ולתמיכה בהם. שרשרת מוצרי ההמשך הפוטנציאליים כוללת, בין השאר, את כל מוצרי הפטרוכימיה המיוצרים כיום מהדלק המיובא בבתי הזיקוק בחיפה ומוצרים נוספים.

3. ייצור דלק תיקני לרכב מהגז הטבעי GTL. יזמים פרטיים כבר מתכננים בישראל ייצור של דלק מתנול מהגז הטבעי, אשר מוגבל ביכולות היישום ברכבים קיימים. ישנם תהליכים שבאמצעותם ניתן ליצור מגז טבעי דלק תקני לחלוטין המותאם למכוניות, ללא שינויים (ולכן גם מכונה “drop-in fuel”). התהליך כבר מיושם במספר מדינות בעולם בהשקעות גדולות, והיתכנותו הוכחה במפעלים גדולים מאוד בדרום אפריקה, בקטאר ובמקומות נוספים, בהצלחה טכנולוגית ומסחרית. 

בגלל ההשקעות הגדולות הנדרשות לייצורו בכמויות גדולות, הנושא עדיין אינו נפוץ בעולם ובארץ. מעבודת המגיסטר של יונתן גולדשלגר מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, שנעשתה ב-2016 בהנחיית הח"מ, ניתן להסיק מסקנות ומספרים המאפשרים להציג את הכלכליות הנוכחית של הנושא ולחזות את עתידו.

ישראל מייבאת כיום 7 מיליון טון דלק לצורכי תחבורה. זה יותר מכל מה שנחסך מהשימוש בדלק נוזלי במעבר לייצור חשמל מגז. כלומר, רצוי להגדיל ככל שניתן את השימוש בתהליכי GTL עבור התחבורה והתעופה. לצורך מימוש מחצית דרישות התחבורה בישראל, צריך להשתמש בכ-7 יחידות BCM של גז בשנה. זה יוכל להאיץ את צריכת הגז המקומית בעידן שבו אין עדיין די אנרגיות מתחדשות לתחבורה, יחסוך בייבוא דלק ויקטין חלק מהצורך בזיקוק דלקים מיובאים בישראל. 

אסדת קידוח
Andriy Markov | Dreamstime.com

עניין הזמן הוא קריטי

הואיל ויש כיום עודף גז בעולם, הגדלת ניצול התהליכים נמשכת ואם ישראל תשקיע בנושא נהיה בין המובילים את המהפכה הזאת בעולם, בשנים שבהן עדיין דלק פחממני יהיה השולט. להערכתנו, טווח זמן זה אינו אינסופי, ורלוונטי רק לעשרות השנים הבאות כאשר עלות ייצור הדלק התקני מהגז תמשיך לרדת ככל שהתהליכים יתייעלו: 

יעילות המפעלים הקיימים בעולם כיום עומדת על כ-58%, ובמידה מסוימת ממתינים להגדלת היעילות לפני השקעה מסיבית גלובלית. אם יוקם מפעל בישראל, אנו מעריכים - מתוך הידע הקיים לגבי פיתוחים בתהליך - שנוכל להגיע להתייעלות ניצול הגז הטבעי של עד 70%. לפיכך, מומלץ בשלב ראשון לקדם את מחקר שיפור התהליך ובמקביל לחפש יזם שמוכן להשקיע. על המדינה לערוב לו שבתקופות שבהן מחיר חבית דלק מגז יעלה על מחיר חבית נפט, היא תעניק 'רשת בטחון'. 

המדינה יכולה לבוא לקראת המשקיע בכמה דרכים: ראשית, להקטין את עלות הגז למטרת ייצור הדלק, והמדינה תשפה את עצמה בתמלוגים להשגת הערך המוסף הלאומי הכולל. שנית, להתחייב למחיר מינימלי שייקבע מראש, למקרה שבו מחיר הנפט בשוק נמוך. המשמעות היא שהמדינה תיקח על עצמה את סיכון השנים הקשות שבהן המחירים נמוכים בעולם. בעבודת המגיסטר הנ"ל נמצא כי ההשקעה הייתה כדאית, מכל ההיבטים, לו נלקחה החלטה ממשלתית כזו כבר ב-1991. 

מכיוון שמדובר בצריכת 7-8 יחידות BMU של גז זמין ובחיסכון של ייבוא דלקים, אנו מציעים להתייחס לנושא ברצינות הנדרשת ובמקצועיות ראויה, ובכך לתת לזה דגש בתכנון סדר היום הלאומי.

בחזרה למגזין אנרגיה >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#