חבל אילות: "תעיזו, תתמידו, תצליחו"

במועצה האזורית חבל אילות, בערבה הדרומית, חושבים על העתיד ושוקדים על תכנון מנועי צמיחה. עם הקמת קיבוץ יטבתה בשנת 1957 עלה דוד בן גוריון לבמה ואמר: "תעיזו, תתמידו, תצליחו". "נאמנים לאמירה זו אנו מפתחים וקולטים בפריפריה הרחוקה בישראל. כך, לצד החקלאות שהוא ענף הפרנסה המרכזי, מקודמים תחומי תיירות, אנרגיה מתחדשת ועוד. כל זאת כדי לאפשר צמיחה דמוגרפית תוך אפשרויות תעסוקה מגוונות וראויות"

אסף לבנון
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פארק תמנע. ממשאבי התיירות של האזור | צילום: דוברות המועצה האזורית חבל אילות
אסף לבנון
תוכן מקודם

"חבל ארץ מרוחק של אנשים שרוצים לצמוח, להתחדש, להתפתח ולהתרחב - אבל גם לשמור על סביבתם". כך מגדיר ד"ר חנן גינת את חבל אילות, המועצה האזורית שבראשה הוא מכהן מזה חמש שנים. 

המועצה, הדרומית ביותר בישראל, כוללת שני יישובים קהילתיים ועשרה קיבוצים שבהם חיים 5,200 תושבים - לא מספר גבוה במיוחד, אך המועצה חולשת על 13% משטח המדינה. עיקר הפעילות הכלכלית של החבל נסמך על חקלאות: מטעי תמרים מהגדולים בישראל, גידולי שדה, תעשיית חלב וחקלאות ימית. לצד אלו, תיירות שהמועצה שמה על שולחנה כמנוע צמיחה כלכלי, ויחד עמה אנרגיה מתחדשת. זו כוללת שדות גדולים של פאנלים סולאריים יחד עם פרויקטים לגגות סולאריים, שבהם ביחד מיוצרת 100% מאנרגיית היום של העיר אילת וחבל אילות. 

ענבר טובולצילום: דוברות המועצה האזורית חבל אילות

"האסטרטגיה שלנו היא תכנון ובניית תשתיות שיאפשרו הצמחת יזמים מקומיים והבאת יזמים חיצוניים לפיתוח משותף שיניע כלכלה מקומית ומקיימת. אנחנו מעוניינים ביזמים שיהיו גם שותפים, שייקחו חלק בכלכלת האזור, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת שותפויות עם גורמים אזוריים במיזמים עצמם", אומר ד"ר גינת.

ד"ר חנן גינתצילום: דוברות המועצה האזורית חבל אילות

לפחות בשלב זה, גם כשבחבל אילות עוסקים בפרויקטים טכנולוגיים, הם עדיין קשורים לתחומי הליבה של האזור. כך, לדוגמה, נמצא בעיצומו פרויקט לייצור מוצרים כלכליים לבנייה ולריהוט מפסולת חקלאית, כמו ערימות גזם וגזעי תמרים. "מינוף כלכלי של פסולת חקלאית והפיכתה ממפגע סביבתי לכלכלה מקיימת הוא אתגר גדול ומשמעותי בפריפריה בכלל ובפריפריה החקלאית בפרט", אומרת איריס דניאלי, מנכ"לית החברה הכלכלית.  

איריס דניאלי | צילום: יניב כהן

מרחב תיירות מרתק 
הדגש על יזמויות טכנולוגיות בימים אלו בחבל אילות אינו בא על חשבון התחום הנחשב למנוע הצמיחה העיקרי של האזור: התיירות. עד ימי הקורונה הייתה בו לא מעט ממנה ובחבל שואפים להכין את התשתית לחזרתה המלאה. החברה הכלכלית לפיתוח חבל אילות עושה רבות בנושא זה, כך מספרת איריס. "אנחנו מובילים תוכנית תיירות אזורית, שמטרתה לפתוח את המרחב למגוון קהלי יעד חדשים, כמוקד משיכה לאומי ובינלאומי מוביל וככזה המשלים את עיר הנופש אילת ואת הים האדום", היא אומרת. "הפיתוח נעשה מתוך גישה כלכלית המאגדת את האזור לכדי יחידה אורגנית אחת של כלל מרכיבי התיירות ומוקדי הביקור והאכלוס המלונאי. מעין מרחב מארח שיודע לתת לתייר את כלל שירותי התיירות התומכים הנדרשים לו בעת ביקורו באזור: מידע, תחבורה, דרכים, שילוט, דלק, שירותים, מזון, ניקיון, ביטחון ובטיחות וכיוצא בזה. לשדה התעופה רמון, מגיעות טיסות ישירות מאירופה, המביאות עשרות אלפי תיירים שנוחתים במרחב המדברי. מרביתם מגיעים לאחר נחיתתם לפארק תמנע הסמוך שהוא המוקד התיירותי המרכזי בחבל. התוכנית התיירותית, בתמיכת משרד התיירות, כוללת פיתוח משמעותי בקנה מידה אזורי ומרחבי של תשתיות, בדגש על אתרי לינה המתאימים למרחב המדברי-כפרי, תוך מגמה למיצוב חבל אילות כמרחב יעד אליו מגיע התייר לשהות ארוכה. עם השלמת המהלך יתווספו לערבה הדרומית כ-2,500 יחידות אכסון מלונאי חדשות". 
"חבל אילות רואה את עצמו כמרחב מארח לתיירות שתבוא לכאן ותפגוש יחד איתנו מרחב מדברי וטבעי ייחודי ומרתק", מוסיף גינת. "אזור בו חיים אנשים בקהילות כפריות וחקלאיות, שילוב של מדבר וחיים וסל היצע תיירותי עשיר ומגוון לקהל המחפש לפגוש איכויות כאלו. כדי לאפשר זאת אנחנו נוקטים במדיניות פיתוח מאזנת המאפשרת ומסדירה פיתוח תיירותי משמעותי במרחב, לצד שמירה על הטבע והנוף המדברי הייחודי. את הפיתוח חשוב להשעין על יישובי האזור, בהדגשת הזיקה בין התושבים למרחב וביסוסו על עקרונות הכלכלה המקומית המקיימת".

נוף ומדבר זה טוב ויפה, אבל אזור תיירותי צריך גם אטרקציות. 
דניאלי: "חבל אילות הוא מפורצי הדרך בתחום רכיבת אופני השטח. מדי שנה מתקיימים כאן אירועים ותחרויות בהפקת ובהובלת החברה הכלכלית, בראשם אירוע ה'סמרתון' שהפך לאבן שואבת לבכירי הרוכבים בארץ ובעולם. זה, למשל, תחום שיכול להביא לכאן תיירים מכל העולם. בשלוש השנים האחרונות נסללו בחבל כ-200 ק"מ של שבילי רכיבה מקצועיים ועממיים, ביוזמה ובניהול של החברה הכלכלית ובתמיכת משרד התיירות וקק"ל. פארק תמנע, כמו גם מרחב יהל ומרחב נאות סמדר ושחרות, מושכים עוד ועוד קהל שוחר אופניים, הפוגש כאן מערכת שלמה של נותני שירות מקצועיים ואתרי לינה הערוכים לקליטתו. אילת ואנחנו עובדים במשותף על פרויקטים לפיתוח האזור. לצורך כך הוקמה המינהלת המשותפת 'השער הדרומי אילת אילות' לפיתוח כלכלי משותף, כשראש העיר אילת אלי לנקרי הוא היו"ר שלה ואני המנכ"לית".

תרבות כמנוע צמיחה
המשימה העומדת לנגד עיני אנשי חבל אילות היא הבאת תושבים חדשים לאזור, עם דגש על משפחות צעירות. אלו יצטרפו למתיישבי חבל אילות בקיבוצים וביישובים הקהילתיים. 
ענבר טובול, מרכזת תחום הצמיחה הדמוגרפית לצעירים באזור, מבטיחה לאלו שיגיעו איכות חיים גבוהה באוריינטציה כפרית וקהילתית. "יש לנו עיר שירות ומרחב אינסופי", היא אומרת. "כדי לחזק את חבל אילות אנו משקיעים הרבה מאוד משאבי פיתוח, עם דגש על כל הקשור לתעסוקה. הוספנו 120 יחידות דיור, בתמיכה של משרד השיכון, משרד האוצר, התנועה הקיבוצית, החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית, JNF, בנק לאומי וגופים נוספים. מערכות החינוך המצוינות שלנו מפותחות ומחוזקות כל הזמן. גם התרבות היא אחד ממנועי הצמיחה שלנו: אנחנו מקימים מרכז לאמנויות במה ע"י קבוצת אמנים שחלקם גרים פה וחלקם עוברים לכאן, ומקימים כפר אמנים בקיבוץ אילות". 

גינת: "אחד היעדים שלי כראש מועצה זה לחשוב 5-10 שנים קדימה ולתכנן מנועי צמיחה לאזור. בישראל 2048 יחיו לפחות 16 מיליון אנשים, כך שחשיבות הפריפריה הקרובה והרחוקה הולכת וגדלה. חובתנו לפתח אותה, לאכלס אותה, למשוך אליה משפחות. 
במשרדי הממשלה שואלים אותי מי בכלל בא אלינו ומפתיע אותם מאוד לשמוע שאנשים רוצים לבוא. הבעיה הזאת תיפתר, כמו גם סוגיית המרחקים, ההולכים ומתקצרים. כמי שהקים פה קיבוץ עוד לפני 42 שנה - אין מי שמסוגל לחוש את ההבדל יותר ממני ואכן אנחנו מאמינים, מעיזים ומצליחים!".